נוקיה, דיסקונקטינג פיפל
איזו תשובה חסרה בסקר באתר נוקיה ישראל?
מה עם, למשל, “לדבר”?
(הלשין: בוריס בולטיאנסקי)
הפאנטון: מעיד על עיסתו
עדיה אמרי אור מספרת:
גלשתי בהומלס ונתקלתי במודעה של מישהו שמוכר את כל הדיסקים שלו עקב נסיעה לחו”ל. התקשרתי לבדוק אם יש לו משהו מעניין, ושמעתי את הפאנטון הבא:
“כלללל הזמן אני חושב…”
טרקתי את הטלפון.
סלקום: להורדת תפילה
אולי בהשראת נינט שמסמספמת חברים בבקשה לקרוא תהילים, ושמא כי ניהול הפרסום שלהם בגוגל גרוע, סלקום מציגים למי שמגגל <תפילה> את המודעה הבאה:
(הלשין: אריאל שנבל)
סלקום מטעה גולשים
גיגלתי super mario וקיבלתי מודעה של סלקום:
הקלקתי תוך התעלמות מהתחביר הבהמי (ככה זה בחברות שהאופק התרבותי שלהן הוא רינגטונים וכסף) והגעתי לאתר icellcom. נכנסתי לאזור המשחקים וביקשתי מקופסת החיפוש למצוא לי Super Mario.
נמצאו 0 משחקים התואמים את מילת החיפוש Super Mario
אז אולי רק Mario?
נמצאו 0 משחקים התואמים את מילת החיפוש Mario
מריו?
נמצאו 0 משחקים התואמים את מילת החיפוש מריו
הממ… מאריו?
נמצאו 0 משחקים התואמים את מילת החיפוש מאריו
סלקום לא פטורה מהחובה לומר אמת בפרסום, ובמודעה הזאת, סלקום שיקרה לי כדי להכניס אותי לאתר שלה, אולי בתקווה שאחרי שאתייאש מלמצוא את מריו אקנה שם משהו אחר.
אחלה שיטה, סלקום. אל תדאגו, אני לא אספר לאף אחד.
אופס, גם אני שיקרתי.
(ביום רביעי שלחתי לדוברת סלקום אימייל עם פרטי הסיפור, אמרתי שאני מתכוון לפרסם אותו בבלוג וביקשתי התייחסות של החברה. עד עכשיו לא קיבלתי תגובה).
“סלולר”
אייס מדווח על צילומי הסרט הישראלי “Je t’aime le film” של דני ססלר, ש”מורכב ברובו ממונולוגים הנאמרים על ידי 15 דמויות שונות. המונולוגים, הם בעצם דיאלוגים המדוברים לטלפונים סלולרים, אך הקהל ישמע רק צד אחד מהדיאלוג. נושאם של כל המונולוגים הוא אינטימיות ואהבה”.
אני מקווה שהתסריט יהיה לא פחות מבריק ומרענן מטור ה-SMS של אביטל דיקר בוואלה תרבות. הנה ארכיון הטור.
קלטת נולדת
קשה להגיד כרגע מה אמת ומה שמועות, אבל הנה סיכום של כל מה שפורסם: כוכבת באמת גדולה, איש תקשורת ועוד אחד עושים את זה בשלישייה (לפי אחד הדיווחים, רביעייה), כשהכוכבת מודה לשופטים ואפילו שרה (אם היא היתה שרה בהופעות כמו שהיא שרה בסרטון הזה, היא לא היתה צריכה להדליף אותו לאינטרנט כדי לקדם את הקריירה התקועה שלה).
הסרטון צולם במצלמפון סלולרי, שהוצע למכירה בלוקליסטה. לא ברור אם המכירה התבצעה, אבל הסרטון עצמו כבר הגיע לרשת. בבלוג של חיים ברשת מדווחים שכבר ראו אותו, אבל אי אפשר לצפות בו באתרים אליהם הועלה. חלקם קרסו מעומס הכניסות, אחרים הורידו אותם בעצמם, ככל הנראה בעקבות פנייה של יחדית פשעי המחשב במשטרה, ישירות ובאמצעות מחלקת הסייבר-פשיעה של האינטרפול, לאותם אתרים בבקשה להורידו ולתת את פרטי ה-IP של מי שהעלה אותם לצורך החקירה.
מי שהעלה את הסרטון לאינטרנט הוא כנראה מישהו שמכיר את המעורבים בו, שהשיג אותו ורצה לנקום בהם. יש דיווחים שהוא ניסה לסחוט אותם, הציע את הסרטון למכירה באיביי אבל הוריד את עמוד המכירה לצרכי משא ומתן, וכשהבין שהם לא מתכוונים לשלם לו, העלה את הסרטון לאחד אתרי הווידאו, ומשם – שטפון.
המשטרה הסירה אתמול צו איסור פרסום על פרטי הפרשה וחוקרת אדם המעורב בה, כנראה הסוחט או איש קשר שדרכו הוא פנה למצולמים (ככל הנראה כדי שלא יידעו שמדובר בו, כי כאמור הוא מכיר אותם).
בניגוד לחקירת המשטרה וכל המידע שפורסם, יש לי חשד מאוד חזק שמדובר בתרגיל יחסי ציבור שעוד לא היה כמוהו בארץ, אבל מאוד נפוץ בארה”ב. זה הקטע החדש: במקום לצאת בתוכנית חדשה, לכתוב ספר או להוציא דיסק, מזליגים סרטון סלב-סקס ביתי לאינטרנט. פריס הילטון, פאמלה אנדרסון, נערת הזוהר הישראלית ועכשיו עוד קלטת נולדת, גם היא מקומית.
למרות זאת אני לא מתכוון לפרסם את הלינק לסרטון, בשביל ההרגשה שלי והסיכוי הקלוש שזה לא תרגיל אלא באמת סלולרי שנגנב מאחד המעורבים. לא שאתם צריכים אותו בשביל למצוא אותו — הלינק כבר מרוח על חצי בלוגוספירה.
עדכון
רן יניב הרטשטיין התבקש על ידי המשטרה להוריד את הלינק לסרטון שהיה אצלו בבלוג. אני איאלץ לעשות אותו דבר עם טוקבקים שייתנו לינק ישיר לסרטון או יחשפו את שמות המעורבים. אני לא מתכוון לשבת במעצר בשביל זה, תורידו בביטורנט אם אתם לא יכולים להתאפק.
הומו-צלצולוס מעצבניוס
הכירו את אדם הרינגטון:
(הלשין: ליכטש)
שקט הוא דפש
מפלגת פלאפון בחרה ללוות את תשדירי התעמולה שלה על הלהקה החוסה דפש מוד, שתגיע להופיע בישראל, בשיר “Enjoy The Silence“.
מילים, כמו אלימות, שוברות את הדממה, מתפרצות לעולמי הקטן, כואבות לי, מנקבות אותי, אומרים שם הדפשים. מילים מאוד לא נחוצות, הן יכולות רק להזיק. מילים הן טריוויאליות. מילים הן חסרות משמעות, ונשכחות. מילים הן מאוד לא נחוצות. הן גורמות רק נזק.
תיהנו מהדממה, אומרים הדפשים.
חדר 404 גאה להעניק את פרס השיחדש ע”ש ג’ורג’ אורוול לגאון השיווקי שחיבר בין השתיקה של דפש מוד לברברת הבלתי-נחוצה שמפרנסת את “פלאפון, לא רק מדברים“, ואת פרס זילות התרבות ע”ש סמי ואביבה עופר על ההחלטה שלו לכפות את ה-P של לוגו פלאפון על שמה של הלהקה.
אבל הגאון השיווקי לא עבד לבד. יעלו איתו לבמה גם אנשי משרד הפרסום באומן בר ריבנאי, שאחראים לא פחות ממנו על הזוועה הזאת: מנהל הלקוחות דרור טנקוס, הסופרוויזר רועי גפן, התקציבאית רותי ישראל, סמנכ”לית ההפקה דורית גווילי, המפיקה גלי שטרקמן, סמנכ”ל הקריאייטיב גיא בר, הדס ליבר שעל הארט, הקופירייטר בקי מלקוב, אחראֶי המדיה עירית שרמן, אורלי שיקר וחן גרנות, וחברת ההפקה מולה.
(תודה לאילן בר-מגן על ההלשנה שהולידה את הפוסט)
מה עם החצי השני?
(הלשינו: תומר & מיכל)
תבניות SMS
בסלולרי שלי (Telit, קנו אותו במתנה לאנשים שאתם שונאים) יש כתריסר תבניות סמס מוכנות מראש לכל מיני מצבים (“אני לא יכול לדבר כרגע” וכאלה).
אחת התבניות משונה:
“אי אפשר לעשות את זה פה.
מה לכל הרוחות הם חשבו שבן השיחה שלכם רוצה לעשות? למה פה אי אפשר לעשות את זה? ואיפה כן?
תבנית אחרת היא סתם לא ברורה:
מה דעתך על תאריך הערב?
לוקח כמה שניות להבין שצוות הגיור של המכשיר האיום הזה תרגם מילולית את התבנית “how about a date tonight?”.