אתר “הארץ”: תאונת דרכים של שימושיות וממשק
פוסט של מעין ששון
חיפשתי מה לקרוא בשישי בערב, עברתי על הספרים בספרייה שלי ולא מצאתי. נכנסתי לאינטרנט ונחתתי על כתבה באתר “הארץ”, “שאלון ספרותי | חמישה ספרים לאי בודד“. את הערב סיימתי בלי לקרוא ספר, אבל גם בלי לקרוא ממש את הכתבה. הסיבה: שימושיות.
הרבה פעמים קשה למצוא את הגבול הדק בין עיצוב לאפיון ממשק משתמש. במקרה הנוכחי אני חושבת שהבעיה המרכזית היא ממשק המשתמש ושימושיות לקויה. העמוד יכול היה להיות מוצלח הרבה יותר אחרי מספר שינויים קלים בממשק המשתמש. מסתבר שגם בעיתון הארץ חשבו ככה, אבל לא יישמו, ועל כך בהמשך.
אז מה לא עובד כאן?
א. הבעיה המרכזית היא שבמשך שניות ארוכות לא הצלחתי למצוא את גוף הכתבה. ההפרדה בין כותרת הכתבה לבין גוף הכתבה באמצעות פרסומת וכפתור “Recommend” של פייסבוק מבלבלים מאוד. הם גרמו לי לחשוב שהכותרת היא גוף הכתבה, ושעלי ללחוץ על לינק כדי להגיע לכתבה עצמה.
ב. ניווט ברכיב גלריית תמונות. ב”הארץ” שכחו שמדובר באתר בעברית, ולכן רכיב הדפדוף צריך להיות על פי כיוון הכתיבה, מימין לשמאל. לפיכך, הקישור “לתמונה הקודמת” צריך להיות בצד ימין ו”לתמונה הבאה” צריך להיות בצד שמאל.
ג. חשבתי שעכשיו אוכל לעיין בכתבה ואז התברר לי, אחרי לחיצות חוזרות ונשנות, שהבעיה היא לא בדפדפן שלי (גוגל כרום), אלא שאי אפשר ללחוץ על הטקסט “לתמונה הבאה”/”לתמונה הקודמת”. רק לחיצה על אייקון המשולש מעבירה אותי קדימה או אחורה.
ד. ואז הגעתי לפעולה הבאה הנפוצה – רציתי לקרוא את התגובות לכתבה. כדי לקרוא או להגיב, המשתמש יכול להקליק על על “הוספה/קריאת תגובה” ליד הכותרת, או לגלול לתחתית העמוד.
ה. על פניו, זו החלטה מעניינת לתת בראש הכתבה אפשרות לתגובה, למרות שהמקום הטבעי הוא בסוף הכתבה, אחרי שהגולש קרא אותה. אלא שהיישום מקלקל הכל: לחיצה על הוספת תגובה הובילה אותי בקפיצה לתחתית העמוד לאיזור התגובות. ציפיתי שייפתח פופאפ או שאגיע לאיזור התגובות עם שדות הוספת תגובה פתוחים, או כל דרך אחרת שבה תהיה לי אפשרות להוסיף תגובה. אבל לא משנה אם אני רוצה לקרוא או להגיב, ההקלקה מנסה להקפיץ אותי לכפתור “הוספת תגובה חדשה” בתחתית שובל התגובות, אלא שהעמוד לא ארוך מספיק, והתוצאה היא שהגעתי למקום לא ברור באמצע התגובות. חבל, אפשר היה להוביל אותי לראש התגובות, שבראשן יש כפתור “הוספת תגובה חדשה” נוסף.
ו. כאשר ניסיתי את האפשרות השנייה, גלילה לתחתית העמוד, גיליתי שהדרך ארוכה ומלאת מכשולים: בלוק של כתבות נוספות שעשויות לעניין אותי, כפתורי שיתוף הכתבה, מודעות, לחצן “חזור” (לאן? טוב ששאלתם, לראש הכתבה), עוד מודעות ורק אז התגובות.
ז. למטה למטה נמצאות גם “עוד כותרות”. אחרי הכתבה והתגובות זה המקום הנכון לכותרות נוספות, אבל כבר עייפתם אותי עם “כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך” מיד אחרי סוף הכתבה, אז אני כבר לא מעוניינת.
חשבתי על דרכים לשפר את המצב. הרעיונות המרכזיים שהיו לי התמקדו בהפרדה ברורה בין רכיבי העמוד, העברת רכיבי השיתוף לגוף הכתבה עם טקסט שעוטף אותם, הצגת ההמלצות לכתבות נוספות לצדי העמוד ובתוך גוף הכתבה, הוספה של רכיב “Recommend” בתחתית העמוד, תצוגה של מספר התגובות בראש העמוד, ועוד ועוד. הרפרנס שחשבתי עליו היה אתר הניו יורק טיימס, שפותר בדרך נהדרת הצגת מידע ותכנים מסוגים שונים בעמודי כתבות.
במהלך המחקר הקצר שערכתי, בדקתי מה קורה באתר “הארץ” באנגלית, וגיליתי שאני לא צריכה לעבוד קשה כדי להדגים את הפתרונות. יש ל”הארץ” אתר שמיש, מעוצב יפה ובעל ממשק משתמש מצויין. חבל שלא תרגמו אותו גם לעברית.
____________________
מעין ששון מנהלת פרוייקטים ועוסקת באפיון UI/UX בחברת קוד אואזיס
מנוי לניוזלטר? הירשם לניוזלטר
כתבתי אצל ויטלי מם פוסט על בעיית שימושיות מטופשת באתר ביזריפורט. מוזמנים.
מזכירות הממשלה מגיבה מהר
איזה כיף. לפני שעה עקצתי פה את מזכירות הממשלה, שמעלה לפייסבוקה טקסטים כקובצי תמונה. הערתי גם בעמוד התמונה, מפעילי הפייסבוק של מזכירות הממשלה התייחסו מיד, ועכשיו הם העלו את הטקסט כ-Note. כמחווה, אני מעלה את השיחה איתם כצילומסך במקום כטקסט.
שימושיות: טופס לוטו, טקסט בתמונה
1. נמרוד אבישר מצא דיווח על טופס הלוטו הזה באתר Buycell. למה אני קורא לו טופס לוטו? כי צריך לנחש שהשדה האחרון הוא קפצ’ה.
2. מזכירות הממשלה מעלה לפייסבוק טקסטים כמו לו”ז ראש הממשלה, דברים שנשא וכתבות – כקובצי תמונה. בלתי קריא, בלתי חפיש, בלתי קפיסט. אם יורשה לי לנחש, הגאון שהגה את השיטה הזאת עדיין משתמש בפקס.
כך תגרמו לאנשים לא להירשם לניוזלטר שלכם
לא, הוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים, אני לא אבחר שם משתמש וסיסמה ואני לא אתן לכם שם פרטי, שם משפחה, רחוב, מספר, ישוב וטלפון. בסך הכל רציתי לקבל את הניוזלטר שלכם, שדה החובה היחיד צריך להיות שדה כתובת האימייל.
כשתפסיקו עם השטויות, אתם מוזמנים לרשום אותי לניוזלטר שלכם עם הכתובת ido@kenans.net. ותחשבו שסימנתי את הצ’קבוקס “מוכן לקבל דוא”ל”. כי זה עמוד רישום לניוזלטר. ואם אני לא מוכן לקבל דוא”ל, לא הייתי נכנס לעמוד הזה. תודה.
שימושיות דפוקה: אתר תשלומי הקנסות שוהר
מבקש אדם לשלם קנס חניה. נכנס אדם לאתר שוהר שירותי חניה שכתובתו מופיעה בקנס, מזין את פרטי הרשות המקומית, הרכב והקנס, ומקבל שגיאה כי מספר הקנס שגוי, מזין מחדש את המספר הנכון ומקבל הודעה:
גולש יקר: נותקת מן המערכת, מכיוון
שלא ביצעת פעולה כלשהי זמן ממושך.
אנא בצע כניסה מחודשת למערכת.
יצוין כי עברו פחות מעשרים שניות מאז ההזנה ועד ההזנה המחודשת. יצויין כי שוהר הם אידייטס.
מזין אדם מחדש את הפרטים. נכנס לעמוד התשלום. ממלא את השדות המסומנים בכוכבית אדומה, שלפי ההערה בתחתית העמוד הם “שדה חובה”. שולח. מקבל הודעה אדומה לצד שדה הטלפון לפיה “יש להזין לפחות מס’ טלפון אחד!”. אז למה השדה הזה לא סומן בכוכבית אדומה? מקבל הודעות אדומות ליד שדות מספר בית ורחוב, לפיהן “!”. תבין לבד. ולמה השדות הללו לא סומנו בכוכבית אדומה? אידייטס, שוהר, אידייטס.
מזין את הפרטים החסרים. מקבל הודעות שגיאה אדומות ליד שדות הטלפון (“מספר לא חוקי!”) ומספר האשראי (“מס’ לא חוקי!”). מה לא חוקי במספר הטלפון – המקף בין הקידומת למספר? העובדה שמדובר במספר סלולרי? נחש לבד. מה לא חוקי במספר האשראי? האם צריך מקפים בין כל ארבע ספרות? האם חסרה ספרה? נחש לבד. אידייטס שירותי חניה.
טוב, מה אני מצפה מהגאון שבעמוד השאלות הנפוצות משיב לשאלה “עבור איזה רשויות ניתן לשלם דוחות חניה באתר?” בתשובה הטאוטולוגית “האתר מאפשר לשלם דוחות של רשויות מקומיות העובדות בשיתוף פעולה עם חברת שוהר שירותי חניה”? או מאותו גאון שקורא לאתר “פארק.נט אתר התשלומים ברשת” בעברית ו”Park.net” באנגלית, למרות שהאתר בכלל נמצא בכתובת shohar.net, בעוד הדומיין Park.net נמצא בידי חברה למכירת דומיינים?
אי-די-יטס.
• עוד טרוניות שימושיות: גרירת פריט לשורת המשימות בחלונות • בנק הפועלים משתף אותי בבעיית השימושיות שלו • הניו יורקר משתף אותי בבעיית השימושיות שלו
שימושיות דפוקה: גרירת פריט לשורת המשימות בחלונות
דפדפן פיירפוקס מאפשר להעביר לשוניות, שבתוכן פתוחים אתרים, בין חלונות שונים שלו. פשוט גוררים את הלשונית מחלון המוצא ומשחררים בחלון היעד. בווינדוז, אם החלון של פיירפוקס פתוח על כל המסך, המעבר בין החלונות עובר דרך סרגל המשימות של חלונות. גוררים את הלשונית, עומדים עם העכבר על לחצן חלון היעד בסרגל, החלון נפתח, ומשחררים בו את הלשונית.
אבל אם בטעות שחררתם את הלשונית לפני שחלון היעד נפתח, תקבלו את הודעת השגיאה “לא ניתן לשחרר פריט על-גבי לחצן בשורת המשימות. עם זאת, אם תגרור את הפריט על-גבי לחצן מבלי להרפות מלחצן העכבר, החלון ייפתח לאחר רגע ו תוכל לשחרר את הפריט בתוך החלון”.
מיקרוסופט, כמו גופים פגומי-שימושיות אחרים, משתפים אותי בבעיה שלהם במקום לפתור אותה. אם לא ניתן לשחרר פריט על גבי לחצן לפני שהחלון נפתח, תַּקְנוּ את מערכת ההפעלה כך שכן אפשר יהיה לעשות את זה. ושהחלון ייפתח אחרי השחרור ולא לפניו. או שלא ייפתח, לא אכפת לי.
אתם לא צריכים להודות לי, ואני לא מבקש תמלוגים. פשוט תעשו את העבודה שלכם.
• עוד טרוניות שימושיות: בנק הפועלים משתף אותי בבעיית השימושיות שלו • הניו יורקר משתף אותי בבעיית השימושיות שלו
שימושיות דפוקה: אתר הניו יורקר
רציתי לקרוא כתבה בניו יורקר. היא היתה מאחורי חומת תשלום, אז נרשמתי לאתר ושילמתי ששה דולרים כדי לקרוא אותה (ואת כל הגיליון שהיא מופיעה בו). מאחר ששילמתי, ציפיתי שיותר לי לקרוא את העיתון כפי שנוח לי, כלומר בפורמט הטמלי-טקסטואלי בו אני יכול לבחור את גודל וסגנון הפונט. ובכן, מאחר שאני לא פיראט אלא לקוח משלם, אני בהחלט יכול ללכת להזדיין אם רצוני בכך. הכתבה זמינה בפורמט אחד בלבד: עיתון אלקטרוני. אפשר גם להדפיס אותה. ההדפסה יצאה קטנה מדי, ואותיותיה מטושטשות. האם אפשר להדפיס את הטקסט נטו בלי העיצוב, כמו שמדפיסים כתבות באתרי חדשות? לא. האם אפשר לשמור אותה למחשב בפורמט טקסט דיגיטלי חפיש? לא. האם אפשר לשמור אותה למחשב? לא, משקר ה-FAQ של האתר. כן, מספר לכם כותב שורות אלה, עם כפתור ימני ושמירת העמוד, שיורד למחשב בקובץ PNG, ומשם כבר קל מאוד להפוך את זה ל-PDF לשם הדפסה או הפצה (כן! שילמתי ששה דולר כדי לדפוק את תאגיד קונדה נסט! אני הולך להעלות את הכתבה הזאת לנאפסטר!) לא אפסיק להתפלא על גופי מדיה שדופקים את המשתמשים המשלמים, ודוחפים אותם לזרועות הפיראטיות הנוחה.
ביקשתי לברר עניין מסוים עם מחלקת שירות הלקוחות. מילאתי טופס מקוון וקיבלתי הודעת שגיאה אדומה: “you can’t have a zip code for this country”. ובכן, ניו יורקר, יכול גם יכול. גם בישראל יש מיקוד. אפילו בירושלים. ואם הטופס התקול שלכם לא לוקח מיקוד לכתובות בישראל, חסמו את האפשרות למלא מיקוד מרגע שבחרתי בישראל, או שתקבלו את הטופס שלי עם המיקוד ופשוט תתעלמו ממנו. למה הבעיה שלכם הופכת להיות הטירחה שלי?
• עוד בעיות שימושיות: נוקיה • בנק הפועלים • אתרי חדשות • לוגין
1234 ואני במשיבון הסלולרי שלכם (אבטחת מידע ושימושיות)
הבלוגר שחר גולן הכריז על מסע צלב של פרטיות בנוגע לסיסמאות ברירת מחדל במערכות כמו משיבונים סלולריים, מצלמות רשת ונתבים. בבלוגו הוא כתב:
אנשים חושבים שהאקינג זה משהו שעושים מרגלים רוסים או ילדים גאונים. אף אחד לא חושב שרוב הזמן, הדבר היחיד שנחוץ לשם כך הוא סיסמת ברירת מחדל. אני באמת לא מבין את זה – כמה קשה להחליף את הסיסמה הראשונית שמגיעה עם המוצר? למה לחיות בעולם של חוסר ודאות, כשהשלווה נמצאת מעבר לפינה?
הוא גם הכין סרטון הדגמה בנושא, שמדגים כמה קלה ונפוצה הפריצה למשיבון הסלולרי:
אני מסכים עם גולן שיש בעיה, אבל לא מסכים עם הפתרון שלו. חינוך לשמירה על פרטיות ואבטחת מידע הוא חשוב, אבל כשהרבה אנשים נכשלים, יותר יעיל להסיר את המכשול. המצב כיום הוא שברגע שאתם רוכשים קו סלולרי, יש עליו משיבון סלולרי, שמקבל הודעות מהמתקשרים אליכם ופתוח לכל מי שיודע את המספר שלכם ומכיר את סיסמת ברירת המחדל, גם אם אתם בכלל לא יודעים שיש לכם משיבון סלולרי. רוצה לומר, מחדל אבטחת המידע הוא של ספקיות הסלולר, לא של הלקוחות.
שני פתרונות פשוטים להפליא: (1) הפעלת המשיבון הסלולרי רק אחרי שינוי ראשון של סיסמת ברירת המחדל. לא שיניתם? המשיבון לא עובד. (2) במקום סיסמת ברירת מחדל, הנפקת סיסמה אקראית שתישלח ללקוח עם החשבונית החודשית.
בנק הפועלים משתף אותי בבעיות השפה שלו (שימושיות)
בכניסה לשירות האינטרנט של בנק הפועלים צריך להזין שם משתמש (סליחה, “קוד משתמש”, כי הטרמינולוגיה המקובלת בכל שאר העולם פשוט לא מספיק, אממ, בנק-פועלית בשבילם), תעודת זהות וסיסמה. אם המקלדת על עברית, נסיון להקליד בכל אחד מהשדות יקפיץ הודעת נזיפה לפיה “אין אפשרות להקליד תווים בעברית!”
הודעת הנזיפה נובעת, כנראה, ממדיניות של שקיפות: אתר בנק הפועלים נתקל בבעיה, ומבקש לשתף אותי בה. אני מוכן לוותר על השקיפות בתמורה לכך שהאתר יפתור את הבעיה בעצמו בלי להטריח אותי: אם אי אפשר להקליד בעברית, שיתייחס לקלט שלי שלי כאילו הקלדתי באנגלית. ובאותה הזדמנות, שמישהו יתקן שם את הכיווניות של השדות, שכרגע מכוונת על עברית (השדות אמנם מיושרים לשמאל, אבל אם תקלידו אות באנגלית ואחריה נקודה, הנקודה תופיע משמאל לאות ולא מימינה).
אגב, בשדה תעודת הזהות אי אפשר להקליד תווים בעברית, אבל באנגלית כן. התעלומה נפתרת רק אם מקליקים על סימן השאלה לצד השדה, אז קופץ חלון (pop-up? ב-2010? באמת?) שמסביר שאפשר להזין בו לא רק תעודת זהות, אלא גם מספר דרכון, שעשוי להכיל תווים באנגלית.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
