הדוגמנית שמחליפה קבוצות כדורגל כמו גרביים
לא פעם נמתחה ביקורת קשה על קידומי דוגמניות בביקיני ב-ONE. לדוגמניות, נטען, אין שום קשר לספורט, והן מובאות אך ורק לסיפוק יצר המציצנות של קוראי האתר הצהוב. ב-ONE טענו להגנתם כי הם מפרסמים אך ורק דוגמניות שקשורות לספורט. איך קשורות? הן חייבות להיות “חולות” על הצהובים, האדומים או הירוקים. תחת התירוץ הזה הן זוכות למקום מרכזי באתר שמרבה לקדם רכילות וצהוב על חשבון הספורט. האם הטענות של ONE צודקות?
אפשר לשפוט גם על-פי הדוגמה הבאה, שנשלחה על-ידי קורא ערני: הדוגמנית “המהממת” מיטל אדרי הוצגה ב-ONE פעמיים לפני כארבע שנים, כאן וכאן, כאוהדת שרופה של מכבי תל-אביב.
והנה השבוע היא החליטה להחליף קבוצה – בית”ר ירושלים, כולל “אזהרה לבעלי לב חלש” מבין האוהדים בצהוב-שחור. בחודש הבא קבלו אותה כאוהדת מושבעת של האדומים, או הירוקים, או אולי הכתומים, כפוף להחלטת עורכת גליצ’ים. העיקר שהקוראים ייהנו מעוד קצת ציצים.
________________________
שלמה מן (ייגר מאיסטר) כותב את טור ביקורת עיתונות הספורט "עומד בשער" באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור ב-23.8.2011
איראן שולחת סיוע אווירי לישראל
בבוקר פרסמו חדשות 2 מבזק בדף הפייסבוק שלהם: “החלה תגובת ישראל: צה”ל תוקף כעת ברצועת עזה”. הגולש יוסי קאופמן העמיד אותם על טעותם: “צה”ל תוקף בעזה ומכל התמונות בעולם, בחדשות ערוץ 2 מצמידים תמונה של מטוסים איראניים. אירוניה”.
מתוך יומן המחאה והמלחמה שאני מעדכן היום ב-ynet מחשבים >>
מעריב חטפו צינור לילה
פוסט של אורן פרסיקו, העין השביעית
במדור הרכילות של מוסף “עסקים” של מעריב, “הסיטי”, מדווח כי אמש התכנסו בכירי ערוץ 10 לחגיגות השנה של התוכנית “צינור לילה”. מצוינים גם שמות המנהלים והעיתונאים הבולטים שטרחו והגיעו לאירוע. אלא שאתמול דווח באתר ICE (אלכסנדר כץ) כי בשל ההסלמה בדרום, בוטלה החגיגה.
________________________
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור ב-21.8.2011 כחלק מסקירת העיתונות היומית
גלילאו הצעיר והדוב הפדופיל
עוד כלי תקשורת נפל בפח של הפדובר, ודווקא כזה שפונה לצעירים. פדובר (“דוב פדופיל” בתרגום חופשי) הוא כינוי גנאי, ובעקבותיו קמע של דוב שמח, שהמציאו באתר הקהילות הפרוע 4chan לפדופיל או למי שמעשיו או דבריו עשויים להשתמע כפדופיליים. חגי גילר מגלה בבלוגו “שסק” שפדובר הצליח לחדור, עם שמו ותמונתו, גם למגזין הצעירים “גלילאו צעיר”, באיור לכתבה על גלים.
גלילאו צעיר נמצא בחברה טובה: איור של קמעות אולימפיאדת החורף, שפדובר צורף אליו, הפיל בפח עורכים ברחבי העולם בשנה שעברה.
שיחה שאולי התקיימה במערכת עיתון גלובס
פוסט של עידן דורפמן
“לא יפה לכתוב שתשובה נפטר מדלק נדל”ן. אולי עדיף לכתוב יוצא?”
____________
עידן דורפמן הוא כלכלן. בעבר היה כתב שוק ההון בידיעות אחרונות
קריקטורות של עיתונים
פוסט של אורן פרסיקו, העין השביעית
אפריטיף
“בתקיפה הראשונה עולים פירות יער פראיים, אדומים ושחורים, ואלה מוליכים בניחותא לפטל אדום ושחור, בתמיכה של רמזים לתבלינים ולקליפת הדרים, ובגימור הארוך עולה גם רמז לעור אוכפים. עם התפתחותו בבקבוק חפשו בו גם רמזים לרוטב שמנת מפולפל קלות” (דניאל רוגוב כותב על יין רקנאטי, שיראז, 2010. מדור “צוואר הבקבוק“, מוסף “גלריה”, “הארץ”, הבוקר).
“זה ייתן לך הנגאובר עשיר בניחוח עץ אלון” (דברי סומלייה לסועד, בקריקטורה של זכארי קנין מה”ניו-יורקר”. מוסף “גלריה”, “הארץ”, הבוקר).
כך יכולים קוראי מוסף “גלריה” לפתוח את היום עם ניפוח עצמי והומור עצמי בזה אחר זה. אומרים שזה טוב למערכת העיכול.
בדרך למטה
“מה תזמרי לנו?”, שאלו אתמול ארבעה שוטרים את הזמרת מרגלית צנעני בקריקטורה מאת גיא מורד שהתפרסמה ב”ידיעות אחרונות”. “המשטרה תציע למרגול לזמר”, קוראת הכותרת בראש הכפולה הפותחת של “מעריב” הבוקר. אבי אשכנזי מדווח כי המשטרה מנהלת עם הזמרת מגעים במטרה להפוך אותה לעדת מדינה.
מה אפשר ללמוד מכך שהתחכמות שהופיעה אתמול בקריקטורה מתפרסמת הבוקר בכותרת הידיעה החדשותית הפותחת של אחד העיתונים? שאין הבדל מהותי בין פינת ההומור לעמודי החדשות. שהמטרה של הידיעות החדשותיות בטבלואידים אינה להעביר מידע בלבד, אלא גם לבדר את הקורא. זו לא חדשה מרעישה, אבל מצער לגלות בכל פעם מחדש עד לאיזה שפל מידרדרים עמודי החדשות של הטבלואידים. מי שתוהה על עתידם מוזמן לעלעל בכותרות השנונות של מוספי הספורט.
________________________
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור ב-18.8.2011 כחלק מסקירת העיתונות היומית
תודעה כוזבת: העיתונים מנחשים מהו המצב הכלכלי
פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית
“אובמה לא עצר את המפולת”, נכתב בכותרת הראשית של “מעריב”, מתחת לכותרת הגג “היום הקשה ביותר בוול סטריט מאז נובמבר 2008”. “בלי פאניקה”, נכתב בכותרת הראשית של מוסף הכלכלה של “מעריב”, “עסקים”. “לאחר שהבורסה לני”ע בתל-אביב ספגה שלשום ירידות של 7%, נרגעו הרוחות והיא עברה לעליות”, נכתב בכותרת המשנה.
אז האם אנחנו עומדים על סיפו של משבר עולמי חדש, צאצא ישיר של זה שהעולם טרם התאושש ממנו שהכה ב-2008? התשובה הנכונה היא: אין שום דרך לדעת. ובכל זאת, יש עיתונים למלא. ביומיים האחרונים הם נתלים בהתרחשות הממשית המיידית היחידה: התנודות בבורסות.
הבורסה כמדד להתהוותו של משבר (ובכלל) היא ברומטר שכאילו נתפר לצרכיו של עיתונאי: היא מגיבה מהר מאוד, בעוצמה, ובאופן בלתי צפוי. המהלך העסקי היה חכם או מטופש? נראה כיצד יגיב השוק. החברה מצליחה או כושלת? נשאל את הבורסה. משבר עולמי? נסתכל בשערי המניות.
אתמול הכתיבה חברת הדירוג הבינלאומית S&P את הכותרות בישראל על המצב בארה”ב (החברה הורידה את הדירוג לדרגה אחת למטה ממושלם). אם הסתמכות עיתונאית על חברות הדירוג היא בעייתית – משום שאלו לא ניחנו ביכולות נבואיות ואינן נקיות מאינטרסים עצמיים – הרי שההסתמכות על הבורסה, שמכתיבה את כותרות העיתונים היום, מתקרבת יותר להימור בקזינו.
הנה שלשום נרשמו ירידות שערים חדות בבורסה הישראלית והעיתונים מיהרו לקשור זאת להורדת דירוג האשראי של ארה”ב ולדווח (אתמול) בכותרותיהם הראשיות על “מפולת” – שינוי מהותי בסנטימנט של השוק, מה שנקרא “נפל דבר”. אתמול הבורסה החליטה דווקא לעלות והיום מבשרים לנו על “רגיעה”. אבל האם לכותרות היום אין השלכות על כותרות אתמול? אם אתמול היו עליות, אולי שלשום לא התרחשה “מפולת”?
כלומר, אין חולק כי ערכן של מניות מרכזיות ירד אתמול בצורה ניכרת וגרם להפסדים כבדים, “על הנייר”, למשקיעים, אולם הצורך של העיתונים ב”בורסה” כמדד, מזיק לסיקור אירועים שאינם הבורסה, להלן: המציאות (ובכלכלית: “כלכלה ריאלית”). כשהסיקור של בעיית החוב של כלכלת ארה”ב נתלה בנתוני הבורסה, הוא מותנה מיד במגבלות שלהם: אף אחד לא באמת יודע מדוע הבורסה יורדת או עולה. ממילא הסיקור הופך מדיווח לחיזוי. וכשהדברים באים לידי חיזוי, אין הבדל בין עבר לעתיד. את שניהם אי אפשר לחזות.
________________________
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור ב-9.8.2011 כחלק מסקירת העיתונות היומית. העין השביעית בפייסבוק, בטוויטר ובפליקר
חוק הפוטושופ: איילת זורר לפני ואחרי
מצאתי בארכיוני תמונה של איילת זורר מהשער של בלייזר, לפני ואחרי פוטושופ. עמירם יבלונובסקי צילם ופיטשפ (זהירות, גיפנימציה צ’יזית במיוחד).
[עדכון 28.7.2011] לבקשת נמי, התמונות זו לצד זו:
יחצנים, תפסיקו לעצבן את הערס בבניין שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עיתונאית עצבנית שלחה הבוקר מכתב עצבני ליחצנים:
!["יחצנים יקרים. עקב עדכון כתובת לא מדוייק של ביתי החדש, דברי ההפצה שמיועדים אליי מגיעים באופן קבוע לערס, שמתגורר בדירה מספר אחת בבניין שלי. השכן הנכבד כבר הביע את מורת רוחו בעניין ועבר לשלב האיומים ולכן אני מבקשת באופן שאינו משתמע לשתי פנים: עדכנו ברגע זה ממש!!!!!!!!!!!! כן , כן ממש עכשיו!!!! את חברות ההפצה שלכם כי הכתובת שלי היא: [כאן הופיעה הכתובת] הדירה שנמצאת מחוץ לבניין מימין לאינטרקום, עם דלת לבנה שעליה מודבק פרצוף של סמיילי. נא להנחות את השליחים כי אין צורך להיכנס לתוך הבניין בכדי להגיע אלי ולא לצלצל יותר באינטרקום של דירה מספר אחת לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי שלא יעשה זאת מספר הנייד שלו יועבר לערס להמשך טיפול (-: המשך יום טוב ושפוי"](http://room404.net/wp-content/uploads/2011/07/arspr.gif "\"יחצנים יקרים. עקב עדכון כתובת לא מדוייק של ביתי החדש, דברי ההפצה שמיועדים אליי מגיעים באופן קבוע לערס, שמתגורר בדירה מספר אחת בבניין שלי. השכן הנכבד כבר הביע את מורת רוחו בעניין ועבר לשלב האיומים ולכן אני מבקשת באופן שאינו משתמע לשתי פנים: עדכנו ברגע זה ממש!!!!!!!!!!!! כן , כן ממש עכשיו!!!! את חברות ההפצה שלכם כי הכתובת שלי היא: [כאן הופיעה הכתובת] הדירה שנמצאת מחוץ לבניין מימין לאינטרקום, עם דלת לבנה שעליה מודבק פרצוף של סמיילי. נא להנחות את השליחים כי אין צורך להיכנס לתוך הבניין בכדי להגיע אלי ולא לצלצל יותר באינטרקום של דירה מספר אחת לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי שלא יעשה זאת מספר הנייד שלו יועבר לערס להמשך טיפול (-: המשך יום טוב ושפוי\"")
כתם של ממרח נוטלה
מותג “נוטלה” נגרר שלא באשמתו לסיפור העצוב על מותה של חן אפרת מאלרגיה לאגוזים. אפרת, שסבלה מאסתמה ומאלרגיה קשה לאגוזים, אכלה במסעדה מנה שהכילה נוטלה, ממרח שוקולד ואגוזים, פיתחה תגובה אלרגית קשה ונפטרה שבוע לאחר מכן, ביום חמישי.
חברותיה של אפרת, שאכלו איתה במסעדה, העידו בתקשורת כי אפרת סיפרה למלצרית על האלרגיה שלה וביקשה לוודא שהמנה לא מכילה אגוזים, אולם המנה שהוגשה לה בכל זאת הכילה אגוזים. לפי גירסה זו, השוקולד של נוטלה אמנם היה הגורם הישיר למוות, אולם איש לא מפנה אצבע מאשימה כלפי היצרנית (פררו) או היבואנית (ליימן שליסל). האגוזים נוכחים הן בתיאור המוצר – “ממרח אגוזי לוז עם קקאו”, הן ברשימת הרכיבים והן באיור על האריזה, שם הם מצוירים לצד כוס חלב ופרוסת לחם מרוחה בנוטלה.
אבל נוטלה היה השם שהתקשורת האלקטרונית נתלתה בו בדיווחיה ביום חמישי. ב-nrg מעריב, שטען לפרסום ראשון של הסיפור בחמישי בצהריים, נכתב כי “הצעירה, שסובלת מרגישות לאגוזים, [ביקשה] לוודא כי הקינוח שהוגש לה מורכב משוקולד השחר ולא נוטלה המכיל אגוזים”. האזכור של נוטלה ב-nrg ובכלי תקשורת נוספים נובע, ככל הנראה, מכך שמדובר במותג פופולרי ומוכר, שקל יותר להזכירו במבזק או בכותרת מאשר לפרט כי מדובר ב”ממרח שוקולד ואגוזים”. סיבה אפשרית נוספת היא שהמותג המעניין יותר בפרשה, שמה של המסעדה, פורסם על ידי פרקליט המשפחה רק ביום שישי.
ביומוני שישי זכה הממרח לטיפול רך יותר. באף אחד מארבעת היומונים לא הוזכר המותג “נוטלה” על השער. ב”הארץ” כלל לא היתה הפנית שער לסיפור, וגם בידיעה (עמוד 18) לא הוזכר המותג. ב”מעריב” (עמ’ 6-7) נמרחה תמונת ענק של צנצנת נוטלה מתחת לכותרת “סיבת המוות: קינוח משוקולד”, אולם המותג לא הוזכר בכותרת המשנה, אלא רק בגוף הכתבה, שם הופיעה גם תמונת תקריב של רשימת הרכיבים. ב”ישראל היום” (כותרת ראשית ועמוד 2-3) הזכירו את המותג רק בגוף הכתבה, והסתפקו בתמונה קטנה של הצנצנת ולצדה תקריב של הכיתוב “ממרח אגוזי לוז” בבוקסה של רופא שהסביר על האלרגיה. ב”ידיעות אחרונות” (עמ’ 6) נקטו בפשרה מוזרה: המותג לא הוזכר בכותרת, בכותרת המשנה ובגוף הכתבה. בתחתיתה שולבה תמונה קטנה של צנצנת נוטלה. איור האגוזים, החלב ופרוסת הלחם המרוחה הופיעו בה – אולם הלוגו האדום של נוטלה הוסר.
הטיפול של הפרינט בנוטלה עשוי לשקף את פרק הזמן הארוך יותר שקיבלה התקשורת המודפסת לעומת התקשורת האלקטרונית לטפל בסיפור הזה. יתכן שהפער נתן לעורכים בפרינט עוד זמן לשקול אם להתייחס לנוטלה בכתבה, איך ובאיזה היקף. יתכן גם שהזמן הזה נתן ליועצי תקשורת או יועצים משפטיים מטעם נוטלה הזדמנות לפנות לעורכי הפרינט ולהפציר בהם להימנע מלהכתים את הממרח על לא עוול בכפו.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
