מורשת רבין שרון
לא קשה לנחש שעם מותו של שרון, ובטח חמש שנים אחריו, אנשים יזכרו לו רק את התפנית האחרונה שלו, לכיוון השלום (נניח שצעדים חד-צדדיים וחומת הפרדה הם שלום), ממש כמו שקרה עם יצחק רבין. מי יזכיר אז ששרון כל כך אהב את השלום שרדף אותו עד לביירות?
ובינתיים בנענע, מלשין אנונימי מגלה שאיחולי הבראה לשרון מוצגים תחת תמונת זכרון של רבין. אולי הם יודעים משהו שמור יוסף לא יודע? ואולי זו פשוט סיסמת בחירות מתוחכמת: רציתם שרון, קיבלתם רבין.
תרבות הבלוגים
“את תרבות העיתונות החוקרת של העידן הקודם מחליפה כיום תרבות הבלוגים. במקום איסוף קפדני של עובדות, העיתונים מעדיפים, במקרה הטוב, פרסום של הגיגים. זה הרבה יותר זול, הרבה יותר קריא, הרבה יותר קל להפקה” – ארנה קזין (הארץ)
יריב חבוט עשה סיבוב על מכונת הזמן
ביוני 2005 השיקו בתפוז את הבלוגיה המחודשת שלהם, וניצלו את ההזדמנות להשיק כלי גיבוי בלוגים שעובד גם על המתחרה ישראבלוג, ונועד בין השאר להקל על ישראבלוגרים לערוק לתפוז. הכלי הזה נחסם על ידי נטוויז’ן, שיש לה הסכם שיתוף פעולה נרחב עם ישראבלוג.
מסתבר שיריב חבוט חזה זאת שלושה חודשים לפני כן:
אני יכול להעתיק את הבלוגים שמפורסמים בתפוז ולהעלות אותם בישרא-בלוג. הרי הזכויות על התכנים הן של הבלוגרים והאינטרס שלהם ושל הקוראים שלהם היא שתהיה לטקסטים תפוצה רחבה ככל שאפשר. לא ככה? אני צריך להפסיק לחלק רעיונות לתפוז. מחר בבוקר אני כבר אראה את כל הבלוגים של ישרא-בלוג אצלם, בהפוך על הפוך.
CAPTCHA חברתי
הביטוח הלאומי יודע מי קהל היעד שלו:
ויה שגיא נאור, ותקליקו, כי יש שם CAPTCHA המשך שמסביר את הכל:
סכין של קטיפה
Velvet underground היא ישראבלוגרית חדשה שנושכת את העיתונות העברית, בה היא גם עובדת. מי נגד מי של האינטרנט, הטלוויזיה והפרינט, כולל מידע פנימי וניתוחים שבדרך כלל לא רואים במדורי תקשורת (מקסימום בטוקבקים) — יתרונה של ההשתנה האנונימית מתוך האוהל פנימה.
וכל זה, אם לא ברור, היה מחמאה. רוצו לקרוא.
“נולדו חופשיים” — פרק מהספר וראיון עם הסופר
פעיל הקוד הפתוח אורי עידן הוציא ספר בשם “נולדו חופשיים”, שעוסק בעולם עתידני 40 שנה אחרי “קריסת המחשבים הגדולה” של ספטמבר 2014, שקשורה, כמובן, לשימוש בתוכנות קנייניות. הספר יצא בגירסה מודפסת בהוצאת פרדס במחיר 70 שקל לעותק, ובמקביל מתפרסם באינטרנט תחת רשיון CC.
“שאלו אותי למה בחרתי ברשיון זה”, מספר לי עידן. “התשובה היא די פשוטה: הספר הוא אמנם ספר עלילתי אבל מטרתו העקרית היא העברת מסרים, חשוב לי שכמה שיותר אנשים יקראו את המסרים. נכון, אני רוצה גם להרוויח מהספר הזה וגם כאן לדעתי הרשיון הזה יכול לעזור לי. אחרי הכל אין כמו להחזיק ספר מודפס. נכון, אפשר לקרוא ברשת וכד’, אבל אין כמו ספר מודפס, בעיקר ספר עלילה, הרי ספרים כאלו קוראים בדרך כלל במיטה לפני השינה, באוטובוס וכד’. בכל המקומות האלו איננו מחוברים לאינטרנט בדרך כלל. אז אדם שיקרא את הספר באינטרנט, להערכתי לא יקרא את כל הספר באינטרנט אלא יתרשם ממנו בדיוק כמו שהוא מעיין בספר בחנות הספרים. אם הספר ייראה לו, הוא יזמין אותו”.
המו”ל של הוצאת פרדס, דוד גוטסמן, משתעשע לא מהיום עם ספרים אלקטרוניים וחינמיות. הוא העלה עותקים אלקטרוניים של מספר ספרים של הוצאתו בחינם באתר ההוצאה, וללקוחות המשלמים הוא מספק עותק אלקטרוני של כל ספר שקנו, שזמין להם באתר ההוצאה אחרי כניסה עם שם וסיסמה.
“לשמחתי הרבה המו”ל גם כך מפיץ חלק מהספרים ברשת כך שלא היה קשה לשכנע אותו להפיץ את הספר ברשת”, אומר עידן. “הסיפור המצחיק היה שכאשר קיבלתי את ההגהה האחרונה, הייתה כתובה שם הפסקה הרגילה של ‘אין להעתיק ספר זה…’. התקשרתי למו”ל ואמרתי לו, ‘יש כאן סתירה מסויימת, לא?’. הוא די מהר הסכים איתי שאכן זו סתירה ושאל אותי מה אני מציע לעשות, הפניתי אותו לאתר של Creative Commons בישראל שיכיר יותר את מגוון הרשיונות שלהם. כך הוא מהר מאוד הסכים לרשיון שלי”.
והנה הפרק השני מהספר “נולדו חופשיים”. הפרק, כאמור, מופץ תחת רשיון CC-BY-SA.
אולי כדאי לבדוק במילון את משמעות המילה “סמויה”
אחד ממקומוני מעריב דיווח (2/12/2005) שהבוטקה של השומר בחטיבת הביניים רבין באזור היא למעשה דוכן פיס שצביעתו בכחול לא מצליחה להסתיר את צורתו הייחודית. ראש המועצה, אמנון זך, הגיב על הטענה שמדובר בפרסום סמוי:
אין כאן שום פרסומת סמויה, כיוון שלא מוצב שילוט על המבנה, אלא רק צורתו רומזת על מהותו.
רד רד מעל מסך הוויקיפדיה שלי
הערך על יוני רז פורטוגלי בוויקיפדיה העברית מועמד למחיקה או איחוד/מיזוג עם ערך אחר. בדיון על הערך, שנסוב סביב הגדרתו של יר”פ כמשורר לאחר שפרסם ספר שירים, כתב הוויקיפד הבכיר גילגמש:
יש משוררים ויש מ[ש]חיתי יערות על ידי בזבוז נייר על כתיבת זבל. שיקחו דוגמה ממני ויבזבזו נייר וירטואלי.
מה חושב על כך חתן השמחה, יר”פ עצמו?
הדיון הזה ממש מדהים ומרגש. אני, בניגוד לחלק גדול מהמשתתפים בדיון, מאמין שהבחירה במשוררים מבוגרים ומוכרים לאינציקלופדיה היא בחירה צפויה, מובנת מאליה וקצת משעממת. אינציקלופדיה צריכה לתמוך דווקא במשוררים צעירים שלא הוכיחו את עצמם. אני חייב להודות שברגע שראיתי את שמי כערך באנציקלופדיה הרגשתי מחוייבות להתחיל לכתוב שירים. בכל אופן, אבקש להוריד את הערך שלי מ”ויקיפדיה” לאחר שהוסבר לי שזו אינציקלופדיה חופשית ושבעקרון כל אחד יכול להוסיף את עצמו.
“אני מעריך שאת הערך שלי פרסמה מעריצה”, אומר לי יר”פ. “ביקשתי שיסירו אותו כדי להתלוצץ על חשבון האנשים שקיימו את הדיון הרציני והמשונה”.
קישורים:
חסר ערך: נמרוד קמר נ’ וויקיפדיה
מלחמות העריכה בוויקיפדיה העברית
האם לעדכן את השבץ של אריאל שרון בוויקיפדיה?
ש.ב.ץ
לאור מצבו של אריאל שרון, זה חסר טקט לדבר על להשתבץ ברשימת “קדימה”?
מחיר אונליין
בסקירות מוצרים בעיתונות נהוג לציין את מחיר המוצר. בעיתון מודפס אין ברירה אלא לפרסם את המחיר המומלץ, אבל באינטרנט אפשר לפרסם את המחיר-בפועל העדכני, ואפילו להציג השוואת מחירים בין מספר ספקים.
זה הרעיון המוצלח שעלה ב-ynet, אבל זכה לאיפיון פחות מוצלח ולביצוע כושל. בסקירה על מראה לאוטו שהיא גם דיבורית בלו-טות’, במקום ציון המחיר יש לינק שאומר “לחצו כאן להשוואת מחירים בערוץ הקניות של ynet”. הלינק מוביל לחיפוש המחרוזת “מראה bluetooth” בערוץ הקניות של האתר, שהשוואות המחירים בו מגיעות מ-zap.co.il.
הביצוע כושל, כי החיפוש הזה מחזיר כרגע אפס תוצאות. את זה אפשר לתקן מקומית, על ידי הוספת מילות המפתח האלה לעמוד המוצר של המראה עצמה, או להחליט שלא מלנקקים לחיפוש אלא ישירות לעמוד המוצר (שהרי הסקירה היא של מוצר ספציפי של חברה ספציפית).
האיפיון לא מוצלח, כי מי שקרא את הכתבה ורוצה לדעת את המחיר נדרש לקליק מיותר. אם כבר שירות לגולש, למה שהכתבה לא תציג רשימה דינמית של עשר החנויות שהכי זול לקנות בהן את המוצר?
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
