באווירת NiXi קשה
כתב החרדים של ידיעות אחרונות חיים לוינסון והצלם עמית שאבי נשלחו לסקר את “פרס העובד המצטיין על שם נח מוזס”, שהעיתון שלהם מחלק מדי שנה.
הידיעה שלוינסון הביא משם ב-5/2/2006 לא עומדת בשום סטנדרט — אתי, עיתונאי, רייטינגי או סגנוני. נוסח הכתיבה הכי ניקסי: “טקס רב רושם שנערך בירושלים”, “העובדים הגיעו עם בני משפחותיהם הנרגשים”, “הזוכים המאושרים אכלו מאפים משובחים, פירות טריים ומשקאות צוננים”, “עלו העובדים נרגשים ומאושרים לקבלת מגן ההוקרה, שאותו קיבלו בעבודה קשה”. שלא לדבר על הרשימה המלאה של הזוכים, מקום עבודתם ותפקידם, שתופסת כמעט חצי ידיעה.
אני מבין שהצהובונים איבדו מזמן את הפחד מהכתמת האתיקה שלהם בפרסום טקסטים ותמונות שמתחזים לכתבות ומקדמים את מטרותיהם העסקיות (ראו מבצעי קידום המכירות של שני הצהובונים, הכתבה הלא-חתומה של ידיעות אחרונות על הירידה בתפוצת מעריב ב-TGI וכו’). אבל לא חבל שהרבב האתי הזה יידבק גם בכתב עצמו?
אני לא יודע איזה תסריט פחות גרוע: זה בו לוינסון כתב את הפסולת הזאת ולא ראה בזה שום בעיה, או זה בו הוא עשה כל שביכולתו להימנע מלכתוב אותה ולחתום עליה, אבל עורכיו אילצו אותו לעשות אותה ועוד העזו לשכתבה לנוסח הסופי והדוחה. אני מעדיף ללכת עם האופציה השנייה, ואין שאלה בכלל שאני לא מקנא בו ולא הייתי רוצה להיות בנעליו.
דמיון מודרך
– שמעון!
– כן?
– יש לי ידיעה על GBuy, ארנק אלקטרוני מבית גוגל שעומד להתחרות ב-Paypal מבית eBay.
– יופי, אז תפרסם אותה.
– אבל יש לי בעיה.
– מה הבעיה?
– אני רוצה להגיד שהשם GBuy דומה ל-eBay.
– ו…?
– זה לא בדיוק דומה.
– תחשוב יצירתי.
– וואלה, שמעון, מה הייתי עושה בלעדיך?
(ותודה ליולקס שהגה את “שמעון עוזר“)
סין סיטי
מושון זר-אביב מאייר את סיפור הצנזורה של גוגל בסין:
Contemporary Tiananmen sponsored by Google. איור: מושון זר-אביב ©
(ויה מהגנה למאבק)
מרמלדה בחינם
שמחתי לראות שבמרמלדה הצליחו למצוא משהו טוב שקורה בתל אביב ושלא צריך לשלם כדי ליהנות ממנו.
לקט פוליטי
באנו לקדימה בשביל ג’ובים?
מודעות גוגל ליד הניוזלטר של קדימה מוכיחות שהיא-היא מפלגת העבודה האמיתית. במובן של מציאת עבודה, זאת אומרת:
(ויה ישראל ישראלי)
זוכרים שצחקתם על האנגלית של עמיר פרץ?
אז כדאי שתקחו מישהו שיודע אנגלית ויסביר לכם מה לא בסדר במשפט “Join To Kadima!!” שמופיע בהודעה שהנרשמים לאתר קדימה מתבקשים לשלוח לחבריהם.
הנה הנה משיח בא
מאחר וחבר במערך האינטרנט של קדימה התייחס בשיחת טלפון לדברים שכתבתי פה על תקלות באתר המפלגה, אני מרשה לעצמי לנחש שהפרסום פה הוא זה שגרם לקדימה להחליף את האימייל שנשלח לנרשמים לאתר. עד עכשיו זה היה מכתב תודה אישי (וקצת מפחיד, בהתחשב בנסיבות) מאריאל שרון. מעכשיו, השולח הוא תנועת קדימה.
ואף על פי שיתמהמה
אבל כותרת האתר (title ב-HTMLית) היא עדיין “תנועת קדימה בראשות אריאל שרון”. אז זהו, ששרון אפילו לא מועמד, כי נבצרות זמנית מנעה ממנו לחתום על המסמכים הנדרשים. הגיע הזמן לשים שם את אולמרט, ותאמינו לי שיותר קשה לי להגיד את זה מאשר לכם קשה לעשות את זה.
זוכרים את שרון. רק את שרון
אתר הליכוד החדש עלה לאוויר ומיד ירד בעקבות ביקורת על העלמתו של שרון, בכל זאת ראש הממשלה מטעם הליכוד, מההיסטוריה הרשמית של המפלגה.
האתר טרם שב לאוויר, אבל יהונתן קלינגר מלשין שאחד העמודים הבודדים ששרדו מספר דווקא על שרון:
עמוד אחר ששרד, [הכניסו כאן משפט התפעלות מצחוקו של הגורל], מביא ציטוט נחרץ של שרון על תוכנית ההתנתקות בפני צירי ועידת הליכוד מה-5/1/2004: “זאת התוכנית שלי- ואני אעביר אותה”.
ובינתיים בהתנחלויות
פאר פרידמן מחמיא ל-ynet על עבודה מצוינת בהתאמה בין תוכן הטוקבקים לתוכן הפרסומות:
שי ודרור? דרור לבד מספיק
דרור גולדין ראיין בבלוגו “זה שתקוע בפיפטיז” את ברוך מרזל בנושא פינוי עמונה. שווה לקרוא הכל, והנה שני גריינים שישכנעו אתכם:
1.
מה עדיף לזרוק – אבנים או לבנים?
“אני רואה שכל הראיון הולך להתעסק באבנים ובלבנים? אתה לא רוצה להתייחס למי שעשה את הפשעים האמיתיים! למעשה הכי חמור – המשטרה גיבורה על חלשים וחלשה על ערבים!”
זה יהודי לזרוק אבנים?
“‘הקם להורגך השכם להורגו’. זה יהודי או לא יהודי?”
זה גם יהודי לזרוק לבנים?
“באופן כללי, אם מישהו בא להרוג אותי עם אלות אפשר לזרוק עליו אבנים”.
ולבנים?
“ולבנים”.
2.
סלח לי על השאלה האישית, אבל כמה ילדים יש לך?
“יש לי תשעה ילדים, ושישה מתוכם היו בעמונה”.
סטטיסטית, בהתבסס על הסקרים האחרונים – שלושה מהם תומכים ב”קדימה”. איך זה משפיע על הדינמיקה בתוך המשפחה?
כל העובדות על מירנדה מסנג’ר
צ’אק נוריס ויאיר לפיד — יחד! — לא יכולים על מירנדה. אמיתי טויטו חושף את כל העובדות על תוכנת המסרים המידיים:
1. כשאתם מקישים בגוגל miranda, זה לא שגוגל מוצא לכם אותה, זאת היא שמוצאת אתכם.
2. אחרי שאתם מכבים את המחשב, מדורה קטנה נדלקת ליד המעבד ומסביבה יושבות להן ICQ, גוגלטוק, ומסנג’ר. הן מעלות קורבן למירנדה, אלוהי תוכנות המסרים ומודות לה על כך שלא השמידה אותן עדיין.
3. שני האנשים באייקון של המסנג’ר בעצם מדברים אחד עם השני במירנדה.
4. בגוגל החליטו לבנות תוכנת מסרים, הם התעקשו לעשות אותה מינימלית ככל האפשר, לא כי זו רוחה של גוגל, אלא רק בשביל שמירנדה לא תשים לב אליהם ותהרוג אותם.
5. לפני יותר מ-400 שנה…קולומבוס התקין את מירנדה, וגילה שם את אמריקה.
6. הכתר בלוגו של מירנדה היה שייך במקור למלך שלמה שהחליט שחבל על המאמץ, מירנדה פשוט יותר חכמה יותר ממנו.
7. הצונאמי היה בעצם פלאגין חדש שהותקן על מירנדה ויצא מכלל שליטה.
8. המשתמש האחרון שהסיר את מירנדה היה בחור משופם שנתפס על ידי ממשלת ארה”ב וכעת הוא עומד בפני משפט בעירק.
9. עוד משתמש שעשה את המעשה הנבזה הזה, עדיין מתחבא באפגניסטן.
10. בסיפור הבריאה המקורי היה גם יום אחד לפני ראשון, בו מירנדה בראה את האלוהים.
(הלשינה: לולה)
תובוט תונווכ
כנראה שעופרניקוס ביקר ב-Georgia Aquarium עם דפדפן לא תקני:
(ויה דואר זבל)
פספוס כותרת
“היה מנוע?” היא מהמוצדקות שבכותרות שהידיעה הזאת היתה צריכה לקבל.
מטמורפוז
בשבוע שעבר פרסמתי לראשונה ידיעה ב”רייטינג”. זה התחיל מסיפור שקראתי ב-salon.com על Jack stations, סוג חדש של תחנות רדיו עם פלייליסט מורחב ובלי שדרן, שנולד בקנדה והתפשט משם לארה”ב. האייטם עבר שני שכתובים עד הגירסה שפורסמה בעיתון. הנה כל הגרסאות:
ג’ק המרטש / טל ואביעד, הכירו את ג’ק
כמו “העיר” בימיו הטובים שלא ישובו עוד, גם 102FM מנסה למכור את עצמו לכלל ישראל על ידי מיתוגו כרדיו מאוד תל אביבי, באווירת “אם אתם לא יכולים לגור אצלנו, לפחות תקבלו הצצה לחיים הקוּליים שלנו, שכוללים קוק בצהריים, זיון בשירותים ואוננות-שכל בקטינה”.
אבל בזמן שמסעודה מגלגלצ רואה בערוץ 2 את הכבאים של הרדיו שאי אפשר לכבות, מתפשטת בצפון אמריקה שריפה רדיופונית שמסכנת את מרחב המחייה של החיה הישראלית הנדירה סלבּוּס-רדיופונוס. לשריפה הזאת קוראים “ג’ק”.
“תחנת הג’ק” נולדה בקנדה ב-2002, ושנתיים מאוחר יותר הפכה לשפעת העופות של גלי האתר בארה”ב. במקום פלייליסט של 300-400 שירים, בג’ק יש 700-1000 שירים מהטופ 40 של שלושים השנים האחרונות, כך שהשירים שתשמעו שם מוכרים, אבל עדיין לא מאוסים. השירים מתנגנים באקראיות עם התערבות אנושית מינימלית, וביניהם שזורים הגיגים קצרים ומחוכמים של שדרן, להלן “ג’ק” או “בן” או “האנק” או “בוב”, שמוקלטים מראש.
תחנות הג’ק הן ניסיון להילחם בבריחה של משועממי הפלייליסט המצומצם לאייפודים עמוסי השירים, לאינספור תחנות האינטרנט ולאחרונה אל הרדיו הלווייני, שסיריוס, אחת השחקניות המרכזיות בו, כמעט והכפילה את הקהל שלה ברבעון האחרון אשתקד עם 1.4 מיליון מנויים חדשים, שמשלמים 12.95 לחודש כדי לשמוע את האוורד סטרן, שעל גיוסו שפכה החברה חצי מיליארד דולר (!).
תאכל את זה, ג’ק.
היפים והלוהטים
אם זו לא היתה פרסומת לרדיו תל אביב, עוד היינו חושבים שבערוץ 2 עובדים על טלנובלת כבאים חדשה על אדומי מדים סקסיים עם הקבלה מטאפורית בין חייהם הלוהטים לבין עבודתם המפוחמת.
הווידאו הרג את כוכב הרדיו, אבל הוא שב לחיים. בפרסומת המרשימה הזאת, 102FM לוקח נקודה חזקה – שדרת כוכבים מגוונת, מדנה ספקטור של העיתונות הכתובה, עבור בעודד קטש של הספורט ועד אביעד קיסוס של הטלוויזיה, ומשתמש בה למתג את עצמו כסופרגרופ רדיופוני, הגירסה האורבנית-מיינסטרימית לעלית של גל”צ ולתחתית של רדיו ללא הפסקה.
אבל טל ואביעד הם גפרורים לעומת שריפת היערות הענקית שמשתוללת ברדיו האמריקאי: הפרובוקטור האוורד סטרן, שמאס בצנזורה הממשלתית על הפה המלוכלך שלו, עבר לרדיו הלווייני הלא-מצונזר של חברת סיריוס, איתה חתם על חוזה של חצי מיליארד פאקינג דולר. ברבעון האחרון אשתקד, עוד לפני שסטרן פתח את הג’ורה בפעם הראשונה, סיריוס כמעט והכפילה את קהל המאזינים שלה עם 1.4 מיליון מנויים חדשים שמשלמים 12.95 דולר לחודש.
הנשק של הרדיו במאבקו בלוויין ובנגני ה-MP3 הוא “תחנת ג’ק”, המצאה קנדית שהדביקה את האמריקאים, היא סופר-גלגלצ עם פלייליסט מורחב של 700-1000 כותרים מהטופ 40 של שלושים השנים האחרונות, כך שהשירים מוכרים אבל לא מאוסים מרוב טחינה. בין השירים המתנגנים אקראית נשמעים הגיגיו המוקלטים מראש של השדרן, המכונה “ג’ק”, או “בן” או “האנק” או “בוב”, הכי אנטי-כוכב-רדיו.
תכבו את הרדיו הישן
מעבר לים משתוללת דרמת רדיו הרבה יותר גדולה מפרסומת לתחנת כבאים. בקרוב אצלנו?
בזמן ששי ודרור מדגמנים אדומי מדים סקסיים בפרסומת מושקעת לרדיו תל-אביב, דברים מדהימים לא פחות עוברים על הרדיו האמריקאי.
הפרובוקטור האוורד סטרן, שמאס בצנזורה הממשלתית על הפה המלוכלך שלו, עבר לפני כחודש לרדיו הלווייני של חברת סיריוס, אתה חתם על חוזה של חצי מיליארד פאקינג דולר. עוד לפני שסטרן הספיק לפתוח את הג’ורה בפעם הראשונה, סיריוס כמעט והכפילה את קהל המאזינים שלה, עם 1.4 מיליון מנויים חדשים שמשלמים 12.95 דולר לחודש כדי לקלוט את שידוריה.
הנשק הכבד של רדיו ה-FM המסחרי במאבקו בלוויין ובנגני ה-MP3 הוא “תחנת ג’ק”, המצאה קנדית שהדביקה את הינקים, סופר-גלגלצ עם פלייליסט מורחב של כאלף כותרים מהטופ 40 של שלושים השנים האחרונות. בין השירים, המתנגנים אקראית, נשמעים הגיגיו המוקלטים מראש של השדרן, טייס אוטומטי המכונה “ג’ק”, או “בן” או “האנק” או “בוב”, הכי אנטי-כוכב-רדיו.
ביום הדין של מלחמת הגלים, כך מסתמן, יתמודדו כוכבי-על נגד מחשבי-על. אצלנו זה יקרה רק בעוד מספר שנים – לאחרונה פתח משרד התקשורת בהליך הבירוקרטי הנדרש לייבוא הרדיו הלוייני – אבל לא יזיק להתכונן. לחשני גלגלצ, תתחילו לחפש עבודה.
SimCity
מזל טוב לאסתר זנדברג, כתבת האדריכלות של עיתון הארץ, שמצאה אלגוריתם מהפכני לכיווץ הדמיות ארכיטקטוניות עתירות מימדים ובייטים לתוך דיסקטים:
לגנוז את הבניין עצמו או לפחות להקפיא את התוכנית לזמן ארוך. לקפל את השרטוטים, לתייק בארכיון את הדיסקטים עם ההדמיות ולחזור באלגנטיות לקרקע המציאות.
(הלשנה אנונימית)
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
