שרגלבלוג, קולנועפוד?
דבורית שרגל, מבקרת הקולנוע של רייטינג, פתחה בלוג (בעקבות יאיר רוה, “שממנו שאבתי את התשוקה וההשראה לבלוג הזה”).
הבלוג נועד לתגבר את המדור שלי ב”רייטינג”. חלק מהביקורות משם יופיעו פה מדי פעם, לרווחת מי שאינם מגיעים לעיתון מדי שבוע. למשל, שלוש הביקורות הארוכות מתחילת השבוע הן ריכוז ועיבוד של הביקורות שהתפרסמו לפני האוסקר, כשהן מותאמות לתוצאות. ובכלל, מאחר שבתי הקולנוע מלאים בכל כך הרבה סרטים גרועים, רציתי להזכיר את המצוינים שבהם, למי שעדיין לא ראו אותם.
ורוה כותב:
עכשיו כשלשרגל יש בלוג משלה, צריך למצוא אולי דרך להשיק פודקאסט משותף, בו נוכל ללכת מכות (במובן הפילוסופי של המילה) סביב סרטים חדשים. עוד נגיע לזה.
הומו-צלצולוס מעצבניוס
הכירו את אדם הרינגטון:
(הלשין: ליכטש)
המהפץ
העיתונים מדווחים היום על “המפץ”. אלא שהמפץ הפוליטי התרחש כששרון פרש מהליכוד והקים את קדימה. תוצאות הבחירות הן, לפיכך, “המהפץ” (מהפך + מפץ).
תג
תגיות אינטרנט מלוות פריטים כמו טקסטים ותמונות. עמי בן בסט ערבב את הדברים – בפוסט הזה, הטקסט שלו הוא התגיות עצמן, שמתארות את התמונות שמאיירות את הטקסט.
ארנה קזין: “טעיתי”
תקציר למי שמתעצל להקלינק: ארנה קזין, עיתונאית בהארץ, פרסמה בבלוגה באתר הארץ פוסט שכותרתו “דרושים פרשנים אמינים למערכת הבחירות“, בו כתבה שהיא לא סומכת על הפרשנים בתקשורת. כדוגמה לפרשן לא אמין בעיניה היא הביאה את נחמיה שטרסלר, עיתונאי בכיר בהארץ:
אני זקוקה לפרשנים שעליהם אוכל לסמוך. נחמיה שטרסלר, שאותו אני מכבדת ומוקירה מאוד כעיתונאי וככותב, הוא לא אחד מהם. נראה לי שהאידיאולוגיה הכלכלית שלו מסמאת את עיניו. במאמר שהתפרסם במוסף הבחירות של ”הארץ“ כתב שנתניהו הכי מתאים לשמש כשר האוצר – יותר מעמיר פרץ ויותר מאהוד אולמרט. וזאת למרות כל מה שקראתי בדו”ח של מרכז אדווה על העוני המעמיק והפערים הגדלים והפגיעה הקשה במגזרי עבודה שלמים, כמו שירותי החינוך. קשה לי לראות בו בר סמכא.
יובל דרור, שציטט את הדברים בבלוגו, העיר:
מצד אחד, בעיניי, זה אחד מסודות הקסם של ”הארץ”. שהוא מאפשר סוג כזה של פלורליזם בתוך המערכת. מצד שני, אני חושב שזה די מכוער שמישהו שעובד איתך באותו המוסד, באותו הבניין, באותה הקומה (טוב, במקרה הזה הם לא עובדים באותה הקומה), משחיר את פנייך באופן שכזה.
אמש גילתה בלוגרית העיתונות ולווט שהפיסקה נמחקה והפוסט נעלם מהבלוג (אבל הלינק הישיר אליו עדיין עובד).
“טעיתי”, אמרה היום קזין*. “יש כלל בעיתון שלא כותבים על אנשים בעיתון, ואני מכבדת את הכלל הזה. זו לא היתה ביקורת על שטרסלר, זה היה ויכוח עם עמדה חברתית כלכלית. אני מחבבת אותו, אבל אני פשוט לא מסכימה איתו. השתמשתי בשם שלו להעביר מסר חברתי-כלכלי”.
את מסכימה לאופן שבו העניין טופל? הסרת הפוסט מהבלוג?
“כן, זה נעשה בשיחה איתי. זה לא בלוג לגמרי פרטי, זה בכל זאת אכסניה של הארץ, ויש כללים”.
* הסיפור תוכנן להתפרסם ב-nrg, הוחלט שלא לפרסמו וקיבלתי מהמראיין את התמלול.
ILCU Blog
הבטא מחייבת: הרשת החברתית הישראלית לאירועים ILCU פתחה בלוג.
היד הנעלמה
פיסקה ביקורתית נגד נחמיה “עורך בכיר לכלכלה וחברה” שטרסלר נעלמה מהפוסט “דרושים פרשנים אמינים למערכת הבחירות” שארנה קזין פרסמה בבלוגה באתר הארץ, מגלה ולווט (מחר נמנה את כל אתרי הברנז’ה שיפרסמו את הסיפור אבל לא ייתנו לה קרדיט על החשיפה).
הטקסט, שצוטט קודם להיעלמו בבלוג של יובל דרור, אמר כך:
אני זקוקה לפרשנים שעליהם אוכל לסמוך. נחמיה שטרסלר, שאותו אני מכבדת ומוקירה מאוד כעיתונאי וככותב, הוא לא אחד מהם. נראה לי שהאידיאולוגיה הכלכלית שלו מסמאת את עיניו. במאמר שהתפרסם במוסף הבחירות של ”הארץ“ כתב שנתניהו הכי מתאים לשמש כשר האוצר – יותר מעמיר פרץ ויותר מאהוד אולמרט. וזאת למרות כל מה שקראתי בדו”ח של מרכז אדווה על העוני המעמיק והפערים הגדלים והפגיעה הקשה במגזרי עבודה שלמים, כמו שירותי החינוך. קשה לי לראות בו בר סמכא.
דקת דומייה באתר העבודה
פעיל מפלגת העבודה ליעד גולן התחשמל למוות כשטיפס על עמוד חשמל כדי להוריד כרזת תעמולה של הליכוד. בעקבות זאת החליטה המפלגה להקפיא לעת עתה את פעילויות השטח שלה.
בגלל רוחו השובבה של האתר הרשמי, המפלגה הקפיאה גם אותו. כעת מופיעה שם הודעת האבל הרשמית של המפלגה על מותו של גולן:
ואנטי מדווח על מוֹדעוּת מרגיזה בידיעה שפורסמה בוואלה:
מי שמטפס על עמוד חשמל כדי להוריד כרזת בחירות של מפלגה כלשהי, צריך מהיום להביא בחשבון שבידיעה על מותו יופיע באנר של אותה המפלגה.
עדכון
חנן כהן מזכיר שלפני עשרה ימים הוא הזהיר בבלוגו מהפעילים המטפסים, שבאתר מפלגת העבודה התגאו בהם. הטקסט המתגאה נעלם בינתיים מהאתר.
Kashin won’t cash-in
טיפ לדימיטרי קשין: קטרינה פייק, מייסדת-שותפה של פליקר, אומרת שעכשיו זה זמן רע להקים חברה.
ג’סיקה סימפסון: “בגלל שפעת העופות הפסקתי לאכול Chicken of the Sea”
קלי קלרקסון חולה *שיעול-שיעול-בחירות-חמאס* ולא יכולה לבוא *שיעול-התעטשות-שפעת-העופות* לישראל. זה שעורך את החלק העליון של אתר מומה מתבקש לעדכן את זה שעורך את החלק התחתון.
(הלשין: יובל קרופיק)