לתרום.קום: לא לאתרים פרטיים
שירות לתרום.קום, שקיווה להיות PayPal של יצרני תוכן עצמאיים באינטרנט, הודיע היום למשתמשיו שלא יוכל עוד לתמוך בלקוחות שאינם עמותה או מלכ”ר.
בראיון ב-nrg לקראת השקת השירות אמר לי מייסדו, זיו פוגטש:
אני מקווה שזה יעלה את רמת התוכן העצמאי ברשת, וייתן יותר מוטיבציה לתוכן עצמאי. בכל העולם אנשים חיים מהאינטרנט, לפחות ברמת השלמת הכנסה, חוץ מישראל.
מייסד ישראבלוג, יריב חבוט, שהשתמש בלתרום.קום למכירת מנויי-פרו לבלוגרים, הודיע היום:
בימים הקרובים תבוטל האפשרות לשלם עבור מנוי פרו באמצעות כרטיסי אשראי ישראליים בגלל סגירת השירות של האתר “לתרום” ללקוחות שאינם עמותות ומלכ”רים. מי שתיכנן לשלם בקרוב עבור פרו דרך השירות מתבקש לעשות זאת בהקדם. […] לאחר מכן, ניתן יהיה לשלם כמו תמיד דרך הדואר או דרך PayPal.
במכתב שנשלח ללקוחות לתרום.קום, פוגטש מסביר שחברות האשראי החליטו לגבות דמי פתיחת חשבון מכל לקוח פרטי או עסקי שירצה לקבל תשלומים דרך המערכת. כשביקש הסבר, נאמר לו שלתרום.קום לא גדול מספיק – כלומר, לא מכניס די עמלות לחברות האשראי – בשביל לקבל סליקה מסחרית מרוכזת עבור לקוחותיו, וכל לקוח יצטרך לשלם דמי פתיחת חשבון של 1000 שקל. הסכום הזה הופך את כל העניין ללא-כדאי עבור יוצרי תוכן עצמאיים קטנים.
הנה המכתב של פוגטש במלואו:
לקוח לתרום.קום יקר,
עקב שינויים בדרישות חברות האשראי אנו נאלצים לסגור את השימוש במערכת לתרום.קום עבור לקוחות עסקיים ופרטיים. החל מה10.6 נוכל להמשיך לסלוק עבור עמותות ומלכרים בלבד.מכיוון שחברות האשראי דרשו להתחיל לגבות סכומים של כאלף ש”ח דמי פתיחה לכל חשבון עסקי, גם לחשבונות הפעילים, ומכיוון שבאופן זה לא נוכל להמשיך לספק את השירות שאנו מעוניינים לספק ושאליו התרגלתם, נאלצנו להחזיר את המערכת לשימוש המקורי שלה – גיוס תרומות בעבור עמותות ומלכרים בלבד.
את הבשורה קיבלנו לפני מספר ימים מאחת מחברות האשראי. נסיונותינו לשנות אותה עלו בתוהו מכיוון שכפי שנאמר במפורש: “לתרום.קום היא לא וואלה (אשר העלתה לאחרונה שירות תשלומים, ואשר שייכת למונופול החזק בארץ) ולכן היא לא תקבל אישור לסליקה מסחרית מרוכזת ללא עלויות פתיחת חשבון, וזו היתה טעות של חברת האשראי שבכלל היה לנו אישור כזה”.
היה כיף לעבוד איתכם ומקווים כי נהנתם מהשירות והיחס שהשתדלנו להעניק.
שיהיה בהצלחה בהמשך,
זיו פוגטש
לתרום.קום* במידה וחשבונך הוא עבור עמותה רשומה וקיבלת מכתב זה, אנא וודא במערכת הניהול כי הנך מוגדר כעמותה.
פניתי לפוגטש הערב, והוא העדיף לא להגיב בשלב זה.
בלעדי: צופן דה וינצ’י נחשף
Username:
Password:
וואלה: התעלמות
עד כמה האימייל של וואלה טוב? עד כדי כך שמדור המחשבים שלהם נמנע מלדווח על העִברוּת של ג’ימייל.
עדכון 5/6/2006
במדור העסקים של וואלה דווקא היתה ידיעה על עברות ג’ימייל, שנלקחה מ”הארץ”
ניוזלטר NFC: חדשות בלי פרסומות
כנהוג באתרי חדשות, כשנרשמים חינם לניוזלטר החדשות של Nfc מביעים הסכמה לקבל גם פרסומות. תודה לאלוהי הפילטר שהחדשות מגיעות מ-nfcenews@hotmail.co.il והפרסומות מגיעות מ-enfcnews2@hotmail.com.
yes max: קהל שבוי
טלפון מ-yes ללקוחה שיש לה yes max:
אנחנו רואים שיש לך yes max. תרצי לקנות עוד אחד במחיר מבצע?
הרציונל, אני מנחש, הוא שבמקום להתקשר ללקוח שאין לו את המכשיר ולהתחיל להסביר לו את השימושים והיתרונות, עדף להתקשר ללקוחה שהיא sure thing, לאור העובדה שהיא כבר הראתה נכונות של 100% לקנות את המוצר. עכשיו רק צריך לשכנע אותה לשלם 2500 שקל על עוד קופסה במקום (1) לשדרג את הזכרון ומספר הממירים של הקופסה הקיימת כדי שהיא תוכל להקליט ביותר משני ערוצים בו זמנית; (2) לקנות מדיה סנטר שלא כובל אותה ל-yes, ויש לו יתרון קטן – הוא מחשב.
מר קו: שריפה
פרסומת מעולה של סמוקי בֵּר נגד שריפות יער
יהודים: ערבים
1) תחנת אוטובוס בירושלים. תיירת יהודיה אמריקאית בת 19, מאבטח תחבורה ציבורית בן 23. התיירת מדברת ראשונה:
“Where are your parents from?”
“My mother is Morrocan, my father is from Egypt”.
“So you’re an Arab”.
“I’m not an Arab, I’m a Jew! With all due respect”.
2) המיני-סדרה “The Grid”. אחת הדמויות היא של ערבי מוסלמי שהלשין על אחיו הטרוריסט. ערבי אחר נותן למלשן משהו שישמור עליו — חמסה. על החמסה כתוב בעברית “מזל”.
3) המאבטח קיבל את הטלפון של התיירת רגע לפני שהיא עלתה לאוטובוס.
שיעור לשון: תחת
ולווט כותבת:
מעריב וידיעות מתייחסים בשער לצמרת המשטרה הנחקרת. ידיעות החליט למען היופי לצמצם לשתי מילים את הכותרת הראשית, וכך קיבלנו “משטרה באזהרה” עילג למשעי. לעומת זאת, מעריב הולך על הסביר, “משטרה תחת אזהרה”
אולי זה נשמע עילג, אבל כך נכון לומר זאת: חקירה באזהרה, ולא חקירה תחת אזהרה.
איירוניקלי, ולווט פספסה את מיכאל הנדלזלץ, שהתייחס לאחרונה במדורו הלשוני “המלה האחרונה” בדיוק לנושא הזה, ואפילו לדוגמה הספציפית הזאת, תחת הכותרת “תפס תחת ולא יעזוב“:
ואני רוצה להיות מילולי עוד יותר ולעסוק ב”תחת” שתפסו המשתמשים בעברית מדוברת, גם באמצעי התקשורת הכתובים, כתרגום למלת היחס האנגלית under. באנגלית יש לזה כיסוי, תרתי משמע, כשמושגים מופשטים המסמלים היררכיה מכסים, כמין שמיכה, את מה שמתחת, ואז הכל הוא under control.
אלא שבעברית אפשר, אם צריך – ולמרבה הצער צריך, לדבר על “חקירה באזהרה” (ולא “תחת” אזהרה) ועל “עדות בשבועה” (ולא “תחת” שבועה). אך מה לעשות, שהלשון המדוברת מסרבת להיות בשליטה, וכמו כל העולם אנחנו חיים תחת השפעת האנגלית.
ההייפ ניצח את הווב בתוצאה 2:0
אתמול למדנו ממייקל אייזנברג מקרן הון הסיכון בנצ’מרק שהאמוטיקון הוותיק :) הוא ווב 2.0. היום אנחנו לומדים מ-HOT שאינטרנט עם קצב העלאה גבוה הוא ווב 2.0:
HOT web2.0 – הדור הבא של האינטרנט כבר כאן:
ועכשיו HOT מציעה חבילות גלישה
עם Upload במהירות כפולה עד פי 5 עם ספקיות אינטרנט נוספות: נטוויז’ן, 013 ברק, אינטרנט זהב
אילנה תמיר, שכתבה על זה בבלוג חיים ברשת, מנסה לפרשן:
כנראה שלכל אחד מהפאקטים שעוברים אצלה בצינורות צמוד תאג, את הכבלים שלה מסכך נוזל אג’קסי ואת האינטרנט שלך אתה משתף עם השכנים תחת רשיון קריאטיב קומונס. נראה לי שבזק נדפקה חזק עכשיו.
הדידיהררי החדש
דידיהררי (ש”ע): להיט ויראלי, בדרך כלל טראק מעצבן, שעשוי להיות מפומפם בתוכנית של דידי הררי. דוגמאות: Crazy Frog, נומה נומה יי והזוועה הבאה, צ’קרון:
(ויה gyuval)