הניתוח הצליח, החולה אהבל

בניתוח מסובך שנערך בבית החולים רמב”ם, הושתל לדובר בית החולים מוח מפל-קל:

ביה”ח רמב”ם: “ברעידת אדמה חזקה יעזרו בעיקר תפילות ומבחינה זו אנו מוכנים – עם חדר למוסלמים ובית-כנסת”
(עדכון) – דובר בית-החולים בתגובה משועשעת, מטרידה ומפחידה על הנחיית מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ אבי ישראלי, להיערכות מיידית של בתי-החולים בצפון לרעידת אדמה קשה ; פרופ’ ישראלי: “עולה ההסתברות לרעידת אדמה בעוצמה 6 בסולם ריכטר, שיכולה להרוס מבנים ותשתיות”
[…]
דוד רטנר, דובר בית החולים רמב”ם בחיפה הגיב היום בהודעה לעיתונות משועשעת משהו: “מבחינת תשתיות ומבנים, נכון לעכשיו אף אחד ממבני המרכז הרפואי לא בנוי ע”פ תקנים מודרניים לעמידות בפני רעידות אדמה. ארבעת המבנים הראשיים ברמב”ם הם: מבנה אדמיניסטרטיבי שנבנה ב-1860, מבנה אשפוז שנבנה ב 1938, מבנה אשפוז שנבנה ב-1973 ומבנה אשפוז שנבנה ב-1982”.

רטנר מדבר עם זאת, בציניות, על “מוכנות טרנסצדנטלית”: “קרוב לוודאי שברעידת אדמה חזקה ממש, יעזרו בעיקר תפילות, ומבחינה זו רמב”ם הוא בית החולים המוכן ביותר בישראל. לפני שלושה חודשים חנכנו חדר תפילה מוסלמי, שיחד עם בית הכנסת הוותיק יותר, מספק כיסוי של לפחות 90% מהזיהוי הדתי של הצוות ושל המאושפזים”.

הייטחן?

אתמול נכנסתי לנעליו של טום דיקסון מ-Will It Blend? וטחנתי כל מיני חפצים בבלנדר של בלנדטק, שעמי בן בסט הביא בשביל הכנס של סטארטאפסידס מחר. הסרטון באתר כלכליסט

[עדכון 2/7/2008] הסרטון הועלה ליוטיוב [\עדכון]

עידו קינן ושגב שלטון בוחרים עכברים לטחינה. צילום: עמי בן בסט, cc-by-sa

עידוק טוחן עכברים בבלנדר בלנדטק. צילום: עמי בן בסט, cc-by-sa

חלליו של בלנדר בלנדטק. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

מארכיב הווידאו: הסנדוויץ’ של איציק ורותי חוגג חמישיםמאט הרקדן בכיכר דיזנגוףסגוויי שטח

מלצרית, יש לי נווט שבוי במרק!

סליחה, אני לא הזמנתי רון ארד. מה זאת אומרת “דמי רון ארד הם רשות, תודה על שיתוף הפעולה”? יקירתי, תקראי למנהל ותגידי לו שאם הוא לא מוריד את זה מהחשבון, זה יורד מהטיפ שלך.

קבלה עם סיסמה של רון ארד

ו-Bastard חושב שלא במקרה השם שמסומן בשלט החוצות של קמפיין 144 של בזק הוא “רון”. אם יורשה לי להוסיף לקונספירציה, מצדו השני של השלט יושבת הקריה.

חפש את רון בקמפיין של 144 של בזק. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

• מן הארכיב: היחידה להכוונת חיילים משוחררים – הצילו את רון ארד

איש אחד ברכבת תולש נייר, מקמט וזורק מהחלון.

תולש עוד נייר, מקמט וזורק מהחלון.

ועוד אחד, מקמט וזורק מהחלון.

שואל אותו איש אחר: “למה אתה זורק ניירות מקומטים מהחלון?”

אומר האיש: “כדי לגרש את הפילים”.

תוהה האחר: “אבל אין כאן פילים”.

אומר האיש: “אתה רואה, זה עובד“.

לידיעת היזמים שלא מגיעים למסיבות של פולבר

המגה-בלוג טק-קראנץ’ השיק בשבוע שעבר, די בשקט, בלוג נוסף ברשת שלו, המתרכז ב-IT. בבלוג, TechCrunchIT, מסקרים סטיב גילמור הבלתי קוהרנטי* וניק קוברילוביץ’ הבלתי מוכר את המתרחש בעולם הטכנולוגיה שאינו בהכרח סקסי כמו האינטרנט, ומנסים להסביר איך בכל זאת לפעמים העולמות הללו נפגשים.

אז אם SAAS וגיגביט את’רנט עושים לכם את זה, תבלו.

 

*האיש הוא אשר עידן של ההווה. שימו לב לפוסט המאפיין הזה, שמסתובב סביב עצמו ובסוף לא מגיע לשום מקום.

הביטי בנו, לוסי, והשיבי בכנות: האם אנחנו מבדחים?

לפני שנתיים כתבתי כאן על פינאטס, הקומיקס המאוד אמריקאי של צ’רלס שולץ, שסרט מצויר שלו עבר דיבוב* מיותר ונטול כל הבנה תרבותית לעברית.

מישהו בידיעות אחרונות לגמרי לא קרא את הפוסט הזה, ומזה כמה חודשים שבמוסף 24 שעות יש סטריפ יומי מתחלף של פינאטס הבלתי-מיתרגם ושל גרפילד, שהעברות שלו גורם לו לאבד את מעט העוקץ שהיה לו מלכתחילה (והנה כמה נסיונות לשפר את גרפילד).

אבל זה מתחיל לחלחל לשם. הנה רגע של התבוננות פנימית ארס-פואטית:

רגע של אמת בפריים של פינאטס בעברית, ידיעות אחרונות 24/6/2008

לא, ליינוס, היא לא. וזה בכלל לא העניין, אבל זו התחלה טובה.

* הערה לדה מרקר (שגיגול העלה שהיא רלוונטית לעוד הרבה אנשים): כתבתם באחד מימי השישי האחרונים על “המדובבים של משפחת סימפסון”; מדובבים הם אנשים שמוכנסים לתא של חשוד כדי לגרום לו לזמר. אתם מתכוונים ל”מדבבים”.

גנונוספירה

פוסט של סמי קונדקטור

לפעמים אני תוהה כיצד היו סלבלוגרי הרשת מביכים את עצמם לולא היו מגיעים לעולם הכלים שאיפשרו להם לעדכן על כל פלוץ שלהם באמצעות הטוויטר, על כל דעה בלתי מעניינת שלהם באמצעות הבלוג, על כל רצף של לינקים שמעניינים רק אותם באמצעות ה-RSS, וכמובן על הכל ביחד באמצעות mashup שאין לו שום תועלת מלבד "שופוני".

אני מתגעגע לימים שבהם הקונוטציה הראשונה שעלתה בראש למשמע המילה "בלוג" היתה של פקאצה בת 12 שמעצבת לעצמה בלוג ורדרד מלא ב"שיואו, לייק כאילו בואו תגיבו אצלי, יא מאפנים!". המצב הזה הרבה יותר חביב בעיני מהעובדה ש"בלוג" מקושר אצלי היום לעובדה שמייקל ארינגטון מרגיש חובה להגיב על כל מה שמישהו אמר או לא אמר עליו, שמארק קובן מצהיר על מותו או לידתו של איזה טרנד רק כדי שנזכור שלפני מיליארד שנה הוא מכר איזו חברה ליאהו ומאז לא עשה כלום חוץ מלדבר, שג’ייסון קלקניס דואג בכל יום לריב עם לפחות שלושה בלוגרים, שרוברט סקובל מצלם בוידאו עשב צומח ומכריז שמדובר בהמצאה הגדולה ביותר לאנושות שגרמה לו לבכות, ושסטיב גילמור מתעקש להמשיך לכתוב למרות שהוא מצליח להוכיח שאפשר לכתוב אלף מילה בלי להגיד שום דבר.

אם השמות האלה אומרים לכם משהו, בוודאי תשמחו לשמוע על המפגע האחרון ברשת, איזה מישהו התעצבן על הסופר/בלוגר/דעתן/פלצן של ישראל (Shel Israel) והחליט, כנראה, להשתלט לו על הדומיין בלי שישים לב. באתר הוא העלה שורה של פארודיות על ישראל (האיש, לא המדינה), שכנראה מעניינות את ארבעת החברים שלו, ובסוף השבוע העלה פוסט "נא נא ונא נא" שמופנה לשל ישראל, וקורא לו להכריז על הפסדו, וכך יוכל לקבל את הדומיין בחזרה. בתגובות תוכלו למצוא גם את הודעת התבוסה של ישראל, וגם בקשה של דייב ויינר (עוד מחבורת הבלוגרים שדואגים להזין את ה-Techmeme שלי בכותרות משעממות על כך שטוויטר ימנע מלחמות ויפיק לכולנו אנרגיה חלופית, ואחרי יומיים כותבים בדיוק להיפך) שיפסיק להפיץ עליו שמועות, או משהו כזה (מצטער, הלכתי לעשות משהו יותר מעניין, כמו לראות את "עמוד האש").

שמישהו יקרא להורים שלהם, בבקשה.

גלעד שליט החליף את התמונה שלו בפייסבוק לתמונה של עם ישראל

רון ארד החליף את התמונה שלו בפייסבוק לגלעד שליט.

רון ארד החליף את התמונה שלו בפייסבוק לגלעד שליט. יוצר: עידו קינן, cc-by-sa

טוב, הוא לא. אני יודע את זה כי:
א) בדקתי בפרופיל שלו.
ב) ספק אם ארד, השבוי מאז 1986, בכלל יודע מה זה פייסבוק (אלא אם באיראן/לבנון אימצו מדיניות כליאה ליברלית ונותנים לשבויים שלהם שעת אינטרנט שבועית).

אבל במאבק על דעת הקהל, הממשלה וּועדות פרסי תעשיית הפרסום השונות, נראה שאין היום דרך נמוכה מדי, בוטה מדי או צינית מדי להכריז את המובן מאליו, “גם אני בעד החזרת שבויי המלחמה של ישראל”. או נגד, כמו תמונת גלעד שליט זוקף אצבע משולשת בפייסבוק של עומר קריגר, או קבוצת-המחאה-נגד-המחאה בפייסבוק, “Ron Arad must die in captivity!“.

גלעד שליט זוקר אצבע משולשת בפייסבוק של עומר קריגר

מקורבי החטופים, השבויים והנעדרים מנהלים חזית אינטרנטית כדי לשמור על קשר עם הציבור ולהשאיר את הסיפור בתודעה, כפי שנכון לעשות בעידן התקשורתי-טכנולוגי בו אנחנו חיים: אתר “הבנים” מרכז את הפעילות סביב שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב; מלי הדני, קרובת משפחה של רגב, מנהלת בתפוז פורום שוקק בשם “החיילים החטופים“; אתר 10Million.org מציע פרס כספי ענק למוסרים פרטים שיעזרו לאתר את רון ארד, צבי פלדמן, יהודה כ”ץ, גיא חבר ומג’די חלבי.

אלא שבזמן האחרון נדמה שעולם הפרסום חטף את המחאה, ולא ישחרר אותה עד שיקבל תמורתה איזה פסלון מוזהב. לפני שנה, בסיבוב הראשון של מאבקם של משרדי הפרסום האינטראקטיביים, Y&R גייס את הגולשים למחאה בעל כורחם כששיתק כמה עשרות אתרים עם דף שגיאה מזוייף שהודיע ש”The Soldiers Cannot Be Found”, וזכה בכמה חתיכות מפרס הפרסום היוקרתי “אריה הזהב”. בסיבוב השני, הנוכחי, משרד הפרסום arc ביקש מהגולשים להחליף את תמונותיהם ברשתות החברתיות, אתרי ההכרויות ותוכנות המסרים לתמונתו של גלעד שליט, וגייס לטענתו הבלתי ניתנת לבדיקה מעשית יותר מ-600 אלף גולשים. אני מציע שבסיבוב הבא, משרדי הפרסום יהיו קצת יותר אגרסיביים. למשל, שיפיצו רוגלה שבמחאה על החטיפה תחטוף לנו את הדפדפן ותכריח אותו לגלוש רק לאתר “הבנים”.

גלעד שליט חם או סתם. יוצרת: אילאיל גינות

אבל הפעילות האינטרנטית ששברה את שיאי הביזאר, ואולי גם את אלה של הטעם הטוב, היא “XXX ימים בשבי“, הבלוג של גלעד שליט ברשת החברתית דה מרקר קפה, בו הוא כותב בכנות מבודחת, מפתיעה בהתחשב במצבו, על עצמו – “מיקום: הרשות הפלשתינאית”, “שם הארגון שבו אני מועסק: בנתיים – צהל”, “אנשים שאשמח להכיר: חבר’ה שמתשחררים כמוני עוד מעט מצהל […] אנשים שיודעים את הדרך הביתה”, “חולה על ספורט, מכיר כל קבוצה שחקן אז אם יש שאלות – אני הכתובת- לאחרונה קצת לא מעודכן לצערי”; ועל חוויותיו מהשבי – “ועכשיו, בא עוד איזה ערבי אחד לראות איך נראה שבוי אחרי שנתיים במרתף, תסלחו לי אני צריך ללכת עכשיו ולעשות לו ‘קבלת פנים'”; “למדתי כבר על בשרי , כשמגיע מישהו פשוט תעמוד, תתאפק, תסתום ואל תגיד כלום …כמו שאמר הרס”פ בטירונות – ‘תעמוד לי כמו זי… מתוח'”; “הם צעקו אתמול כל הלילה , או לפחות חשבתי שזה היה לילה, הם שותים שם עראק (אי אפשר לפספס את הריח)”.

גלעד שליט וסוכריה על מקל. יוצרים: היתוך קר למפגרים, cc-by-nc-sa

גם כאן מדובר בפייק גלעד שליט, אלא אם ג’ימי קרטר הצליח להבריח למקום שביו של שליט עוגה שבתוכה מוסתר קצת אינטרנט אלחוטי. ליאור קודנר, עורך הרשתות החברתיות של קבוצת הארץ, אמר למעריב ובשיחה עם כותב טור זה שהבלוג הוא יוזמה של בני משפחת שליט, אבל אביו של גלעד, נועם שליט, הכחיש בשיחה איתו זמן קצר לפני העצרת לציון שנתיים לחטיפה: “לא ידוע לי על זה. אני לא כל כך יודע במה מדובר, אני לא מבין בזה. אני לא עוסק כל כך בבלוגים ובדברים כאלה. אנחנו טרודים בדברים יותר, ככה, על הקרקע”. גם יפעת רז, בת דודה של גלעד האחראית על החזית האינטרנטית של המאבק, לא שמעה עליו, ומסבירה כי “אנחנו לא קראנו אותו, אנחנו לא יודעים, אין לי מושג על מה אתה מדבר. מן הסתם בימים האחרונים היינו עסוקים בדברים אחרים” (קודנר בתגובה: “משפחת שליט ביקשה לקדם את נושא השחרור של גלעד באמצעות רשתות חברתיות. במסגרת זו נפתח ברשת שלנו בלוג שמדמה מכתבים של גלעד מהשבי. בעינינו, הבלוג הזה מקדם נושאים חשובים. כותב הבלוג התחייב להסיר אותו אם נקבל בקשה אחרת מהמשפחה”).

רציתי לדבר עם מפעיל הבלוג, לשמוע עליו, על מניעיו ועל משרד פרסום בו הוא עובד או מנסה לקבל עבודה, אבל בקפה מסרבים להעביר פרטים של גולשים, והבלוגר עצמו דחה אותי באימייל פסקני: “נשאר אנונימי עד שהוא חוזר”.

(פורסם היום בגירסה לעיסה יותר ב”כלכליסט”)

גלם: המכתב על חבר’ה החדש

אתר חבר’ה החדש, שחברת גלובל נטוורקס תשיק בבטא בשבועות הקרובים, יהיה רשת חברתית ויספק כלי רשת חברתית לאתרים אחרים. הנה התיאור המלא של חבר’ה החדש, מתוך מכתב שחבר’ה שלחו לאתרים שאיתם הם רוצים לשתף פעולה.

לוגו חבר\'ה החדש וגלובל נטוורקס

על אתר חבר’ה החדש

בשבועות הקרובים עולה לאוויר אתר חבר’ה החדש – הרשת החברתית הכי ישראלית שיש, מבית Global Networks. חבר’ה החדש יביא בשורה טכנולוגית, תוכנית ותפיסתית לעולם הרשתות החברתיות הישראליות – ובכלל.

הגולש במרכז
גולשים שהרשתות החברתיות כבר מוכרות להם, ימצאו באתר את מה שיש גם במקומות אחרים – יחד עם עוד הרבה אפשרויות ייחודיות שתהיינה קיימות רק בחבר’ה החדש. החדשנות של חבר’ה החדש, כרשת חברתית, תבוא לידי ביטוי מיוחד ב”מועדונים האינטרנטיים”. באתר חבר’ה החדש, הגולש במרכז וכל אחד יכול לפתוח מועדון בתחום שמעניין אותו ובקלות.

המועדונים
המועדונים הם קונספט חדש לפעילות קבוצתית ברשת. מועדון הוא למעשה מיני רשת חברתית בנושא ספציפי, המכילה כלים קהילתיים וחברתיים ומרכזת אליה את כל הגולשים המתעניינים באותו נושא. כלי מועדון לדוגמא: רשימת דיוור לחברי המועדון, מערכת ניהול אירועים, גלריות להעלאת מדיה (סרטונים, תמונות, מוסיקה), בלוגים, פורומים ואפשרויות נוספות שמנהל המועדון יכול לבחור אילו מהן מתאימות לו או לצרכי הארגון שלו.

תקשורת מיטבית
היתרון הגדול במועדון הוא שכל התכנים האפשריים מרוכזים במקום אחד והתקשורת בין החברים מקסימאלית ואפקטיבית יותר. פורטל אינטרנט, למשל, יכול לקיים קשר רציף ונאמן עם הגולשים שלו – לשלוח להם עדכונים, הזמנות לאירועים ופגישות, לאפשר להם להעלות למועדון תכנים רלוונטיים ולבטא את עצמם.

שליטה מלאה על התוכן
למנהלי המועדונים באתר חבר’ה החדש שליטה מלאה על מה שקורה בהם. הם מסננים את התכנים, קובעים מי מוזמן למועדון, אם הוא פתוח או סגור והמערכת יכולה לעזור למנהל למצוא משתמשים שמתאימות להצטרף למועדון שלו. למעשה, המערכת מאפשרת התאמה של המועדון לכל סוג פעילות. את המועדון יכול לנהל נציג הפורטל או אדם פרטי.

חשיפה ומינוף הפורטל
מועדון פופולארי בחבר’ה יכול להביא לחשיפה רבה לפורטל שמנהל אותו או לנושאים שהוא מעורר. צוות אתר חבר’ה אמון על מינוף וחיזוק המועדונים הפעילים.

אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בחלום האינטרנטי החדש, ולפתוח מועדון. נשמח אם תשתפו גם את אנשי הצוות שלכם בבשורה.

מרכזיה חכמה מדי

ולווט פרסמה שלשום מכתב שנשלח לעובדי מעריב:

הנדון: התייעלות במרכזיית מעריב
שלום לכולם,
כידוע לכם, אנו נמצאים כיום במגמה של קיצוץ בהוצאות והעלאת רמת ההכנסות.
כתוצאה מכך, ומתוך שאיפה להתייעל גם בשרותי מרכזיית החברה, אנו נאלצים להצטמצם בכוח-אדם באופן משמעותי.
לכן החל ממחר מתבקשים כל עובדי החברה, בתל-אביב ובסניפים השונים ברחבי הארץ, שלא לעשות שימוש במרכזיה לשיחות פנימיות אלא לעשות שימוש באלפון החברה (תיקיות ציבוריות) בו מופיעים שמות עובדי מעריב ומספרי הטלפון שלהם.

לטובת עובדי מעריב, שייאלצו מעתה לבצע שיחות ישירות, הנה מסמך מעריבי שהגיע לידי, שמסביר בדיוק איך מתקשרים בין הסניפים השונים:

14.11.2007

לכל עובדי משפחת “מעריב”

הנדון: פרוייקט מרכזיות משותפות בין סניפי מעריב השונים

לאחרונה סיימנו בהתקנת מרכזיות חדשות בסניפי מעריב השונים ברחבי הארץ. המרכזיות הללו מאפשרות חיוג פנימי בין הסניפים השונים ללא עלות כספית. במרכזיות הללו הושקע כסף רב ומאמץ רב בכדי לחסוך בעלויות הטלפונים של מעריב, לכן עליכם להתחיל לעשות שימוש במרכזיות הללו, ולחייג לשלוחות הפנימיות ולא למספר הרגיל של בזק. כמו כן יש לתכנת את הלחצנים בטלפונים בסניפים לחיוג לשלוחה ולא למספר הארוך של בזק.
הסניפים החדשים שהותקנו בהם מרכזיות: מערכת ירושלים, מקומון ירושלים, חיפה מנויים וגל הפצה, מקומון אשדוד, סניף גל הפצה כפר סבא, סניף טבריה, סניף הפצה חיפה, גל הפצה והפצה ירושלים, לוין אפשטיין בבת ים- מרכזייה, זמן מקומי בת ים.
על מנהלי המחלקות לוודא את השימוש בחיוג המקוצר, וגם את תכנות לחצני הזיכרון.

לנוחיותכם צרפנו את מספרי השלוחות החדשות של הסניפים השונים והוראות חיוג. כל הסניפים קיבלו הדרכה איך להשתמש במרכזיות החדשות, מי שנתקל בבעיה או זקוק להדרכה יכול לפנות לחיים כהן בנייד: [XXX-XXXXXXX], או במשרד: [XXXX]

אופן החיוג:
• כאשר רוצים לחייג מהסניפים השונים (פרט לב”ש וחיפה) לבית מעריב ת”א, חיפה וב”ש : מרימים את האפרכסת/דיבורית מחייגים 9 + מספר השלוחה הפנימית.
• כאשר רוצים לחייג מבית מעריב ת”א לבאר שבע: שלוחה פנימית + 36
לדוגמה: כשרוצים להתקשר למזכירת מערכת של ב”ש מחייגים: 36555
יש לציין כי השלוחות של ב”ש הן בעלות 3 ספרות.

• כאשר רוצים לחייג מבאר שבע וחיפה (מערכת חדשות ומקומון חיפה) לבית מעריב: שלוחה פנימית + 32
לדוגמה: כשרוצים לחייג מבאר שבע להפצה ת”א מחייגים: 322308
יש לציין כי השלוחות בבית מעריב בן בעלות 4 ספרות.

• כאשר רוצים לחייג מבית מעריב ת”א למערכת חיפה ומקומון חיפה: שלוחה פנימית +35

• כאשר רוצים לחייג מהסניפים בבאר שבע וחיפה לסניפים אחרים בארץ או לבית מעריב בת”א: שלוחה פנימית +32

• כשרוצים לחייג מהסניפים השונים (לא מבית מעריב) למערכת חיפה ומקומוני חיפה וכן לסניף ב”ש: מרימים את האפרכסת/דיבורית :
מחייגים 9 לחיפה 35 והמספר הפנימי (3 ספרות)
לב”ש 36 והמספר הפנימי (3 ספרות)

בתקווה שעכשיו הכל ברור.

לדף הבא →