רוצים להציע פוסט לחדר 404?

רוצים להציע פוסט לחדר 404?

הרבה זמן חיפשתי תוסף שיאפשר לקוראים לכתוב פוסטים בלי לפתוח יוזר, ועכשיו מצאתי אותו. הוא לא מעוברת ולא מושלם, אבל הוא עובד. הנה הוא, כאן. עופו עליו.

ידיים למעלה

באטמוביל באלקנה?

אסף שגיא צילם את המכונית המסתורית הזאת באלקנה.

אישה לא נגישה: התאהבתי בגבר זר

הקליפ הזה – זה אמיתי?

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=Nb1BBRSMvm0[/youtube]

וזה?

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=PGdSbtu7iDY[/youtube]

מנכ”ל הוט: למנף את השנאה של הלקוחות

פוסט של דורה קישינבסקי

לא קל לי לקרוא בלוגים או פוסטים של שנאה כלפי HOT. ממש לא. זה לא עושה לי טוב, אפילו עושה לי רע.

Awww. מנכ”ל הוט עצובי.

“האם שנאה של צרכנים משפיעה על השורה התחתונה לרעה? בוודאי. אבל למרות כל זאת, בעיניי הרבה יותר מאתגר לעשות מהפך בתדמית ולהציב מטרה של יציקת רגשות אחרים במותג” – כך אומר מנכ”ל HOT, הרצל עוזר, בראיון ל”גלובס”.

תקציר העניינים: החברה של הרצל עוזר עושה עבודה גרועה, ומי שבכל זאת קונה את המוצר שלה, בגלל מיעוט החלופות, נוטה להתמרמר על כך. הרצל עוזר, כמו כל מנכ”ל טוב, יודע מיד מה הפתרון: לתקן את הלקוחות כך שירגישו את הרגשות הנכונים. זה לא יהיה קל. זה ככל הנראה ידרוש שימוש במברג, ואולי איזו מערכת של גלגלות ומנופים. אבל הרצל מוכן לאתגר הזה.

צריך להבין שרגשות חזקים, גם אם הם שליליים, מעידים על יחס ועל אכפתיות של הצרכן, כשאת עוצמת הרגש הזו ניתן למנף. בעיניי, אדישות כלפי המותג גרועה הרבה יותר. אני רואה את להט הרגשות הזה כהזדמנות שחובה עלינו לנצל, הזדמנות שאסור לתת לה לחמוק.

אתם מבינים, תאגיד הוט הוא לא גבר חנון של המאה העשרים ואחת, כזה שמחפש מערכות יחסים הדדיות המלאות בסיפוק ובבטחון. הוא רומנטיקן מהסוג הישן. הוא רוצה פרשיות אהבים עם דרמה ותשוקה, עם “עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף” ו”תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עלייך”. בגן הוא היה מושך לילדות בצמות כדי שיידעו שהוא אוהב אותן. בבית הספר היסודי הוא כבר זרק עליהן שולחנות. באוניברסיטה, כשהחברה שלו אמרה לו שהוא בן זונה עם זין קטן ובעיות של ריח גוף, הוא שמח כי הוא ידע שעדיין אכפת לה ממנו אחרי הכל. למרבה הצער, כשהוא ניסה למנף אותה זה לא נגמר טוב.

כברירת מחדל הציבור שונא מותגים גדולים ורווחיים, כי הוא מרגיש שרווחי המותג נערכו על גבו. בנקודה זו יש קושי מובנה להנהלת הפירמה לטפל בסוגיית הרגש.

כמוצא אחרון, הוט שוקלת להשמיד את כל לקוחותיה הישראליים הדפקטיביים ולייבא במקומם לקוחות זולים מסין.

אחרי הכול מה מצפים ממנה שתעשה, שתפסיק להיות רווחית כדי להיות אהובה על הציבור?

או אם ג’י הרצל, מאיפה אתה מביא את הרעיונות ההזויים האלה, גאון קומי שכמוך. שחברה גדולה תסכן את השורה התחתונה שלה ותשקיע כסף לכמה זמן איפה שצריך כדי לספק ללקוחות את המוצר שהבטיחה להם? (מוחה דמעות) אתה חייב לי מקלדת חדשה, גבר.

________________________
היה זה פוסט של דורה קישינבסקי, כותבת הבלוג OMG. קישינבסקי כתבה על הקקי של נגב קרמיקה בגליון דצמבר 2009

עוד הוט:

נציגת הוט: “מאיפה כל השטויות האלה באמת אתה חושב שזה חכם לשמוע כל מיני שמועות ולפעול ליהם?”
הוט מחדשים, מפתיעים ומרגשים
מי צריך ESPN? יש לנו יורוספורט 2!
HOT: חבר מביא חבר. בפקודה

הציור השבועי לילד: חילוץ הכורים בצ’ילה

חואן ופלורנסיו חולצו מהמכרה בצ’ילה. אך אויה! לפתע הבחין חואן ששכח את התיק שלו מאחור. התוכלו, ילדים, למצוא את התיק? צבעו יפה את הציור, והשאירו רק את הנעלם בשחור.

_____________________
עוד מ"הציור השבועי לילד":

הציור השבועי לילד: איפה אפי?
הציור השבועי ליליד
הציור השבועי לילד: מחווה ועקיצה

ואת האיות בודקים בגוגל

“הדבר הראשון שאתה רוצה לעשות אחרי שאתה יוצא מהסרט, זה לרוץ לוויקיפדיה כדי לבדוק אם כל זה קרה באמת” – דני ספקטור, שצפה בסרט “הרשת החברתית”, מעביר שיעור בעיתונות (ידיעות אחרונות, 12.10.2010).

זו ציפור! זה מטוס! לא, זה גינדימן!

הרשויות חסרות אונים מול חברת גינדי שמזהמת את המרחב הציבורי עם תאורת השמיים שלה, דני לוי מפרסם את אחד הסטטוסים המצחיקים אי פעם, “גינדי קוראים לבאטמן כבר שבוע והוא לא בא”, ובאטימולוגיה עממית פתרו את התעלומה: הכירו את גינדימן!

[עדכונצ’יק] במזבלה מפרסמים תאונת מדיה על גינדי ב-ynet:

אתר גלובס: 2005 מול 2010

מצאתי בארכיוני צילומסכים של אתר גלובס מ-2005. הנה הם מול צילומסך מהיום. זה בטח יהיה שימושי למישהו מתישהו.

אתר גלובס, 2005:

אתר גלובס, 2010:

לכל איש יש שם

לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתן לו חשבון הג’ימייל
כסאמק, idokenan544@gmail.com

← לדף הקודםלדף הבא →