אנשים שמשתמשים בסחורה של עצמם

פוסט של אורן פרסיקו

לפני כשבועיים הגיש בא כוחה של חברת אס.אם.אס לוגיסטיקה בע”מ תצהירי עדות משלימים במסגרת תביעה המתנהלת בינה לבין חברת עיתון “ישראל היום”, שבמסגרתה נחשפו הסכומים שמשלם החינמון ל”הארץ” על הפצתו. אחד הנספחים שהוגש לבית המשפט הינו העתק של תכתובת מיילים הנוגעים למשלוח גיליונות “ישראל היום” למשרדי חברת Interface Partners International Ltd.

באוקטובר 2007 שלחה תמי בר מחברת Interface Partners International דואר אלקטרוני לעמיר פינקלשטיין, סמנכ”ל תפעול והפצה ב”ישראל היום”, ובו כתבה כך:

Hello Amir
May we ask to have just 2 copies of the daily paper?
We have been getting too many and they get thrown away – It’s a pity!
Thanks!

מהתכתובת שהוגשה לבית המשפט עולה כי כעבור כמה שעות העביר פינקלשטיין את המסר הלאה, למי שעבד בזמנו כמנהל ההפצה של העיתון, כשהוא מדגיש בפניו: “לביצוע מיידי. זה המשרד של שלדון בארץ”.

________________________
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית"

עכשיו במוסף החג: כולם מדברים על הכל

פרויקט חג בעיתון הוא נסיבות פרוזאיות שהתלבשו בבגדים חגיגיים: הקוראים מצפים לנפח גדול יותר בעיתון חג, שנמכר במחיר הגבוה של עיתון סוף השבוע ואמור להספיק לכל ימי הבטלה. מאחר שחופשת החג מקדימה את מועד ההורדה לדפוס, אין אפשרות לכתוב תכנים עדכניים לגמרי, ולכן אוספים מראש תכנים על-זמניים ומפרסמים אותם כפרויקט. דבורית שרגל, שנאלצת לקרוא את כל הפרויקטים האלו במסגרת בלוג ביקורת התקשורת שלה, הגדירה זאת יפה: “כשרונם הגדול של עורכי ימינו מתמצה במציאת שם לפרויקט שאפשר לקרוא לו כלבויניק. הווה אומר, יש לנו איקס כתבות שעוד לא השמשנו עד כה והן מעלות חלודה בתיקייה, בואו נמצא להן שם שיוכל לאגד אותן תחת מילת המוות – פרויקט. זה הולך כך: או שיש לנו סטוק של כתבות, או שאנחנו רוצים לתת לטאלנטינו משהו לכתוב עליו, משהו אישי שלא יצטרכו להתאמץ עבורו, ושכבר כתבו עליו אלף פעם”.

כתבות הפרויקט הן הלחם שמכניסים לתערובת הקציצות כדי לתת להן נפח ויציבות ולחסוך בבשר (למעשה, בפסח הזה אני מתכוון לטחון את עיתוני החג עצמם ולהכניסם לתערובת כדי לחסוך בלחם). אחד מסוגי הלחם שנוהגים למלא בו את קציצת החג הוא ראיונות עם אנשים שלא מרבים להתראיין, ועכשיו, במבצע לרגל החג, מדברים על הכל (באמת? הכל? ה-כל? כולל הכל? והכל כולל הכל נכנס בכתבה של 5000 מילה?). הקורא עידן גל מצא ושלח לנו לא פחות משלושה דברנים כאלה בעיתוני הסופשבוע שלפני החג: שלמה ארצי, קרן פלס ובר רפאלי מדברים על הכל. לידיעת קוראינו שומרי המסורת: על הקציצות הללו יש לברך “שהכל נהיה בדברו”. חג שמח.

יוסי גיספן, אתה מפוטר

גידי ויגו ואלי קרופיצקי יצרו את הגיספנומטור, מחולל להיטים מזרחיים אוטומטי ברוח יוסי גיספן סבא. חברו את זה לנויאלושמטור ויש לכם פרנסה להרבה מאוד שנים.

הלשינה: נועה ליברמן-פלאשקס.

שיר של הגיספנומטור: "המלאך של השכונה לחן: לבנוני את רוצה לחזור ואין לך לאן והרחוב שתק כמו נדם עכשיו את המלאך של השכונה  את אומרת שתלכי ממני בזמן שהשעון מכה בשקט ואני אומר שאת שולטת  כי גם אם אני בקושי חי הלב איתך רוצה לעד להיות וגם אם אני נופל לרשת שלך אני תותח"

המולטיספירה: אגדות שאויירו באמת

שלל איורים ישראליים מקוריים של אגדות ילדים קלאסיות וקלאסיות פחות הציפו את הפיד של המולטיספירה. הלכנו בעקבות שביל פירורי הלחם והגענו לכפיר רם, המנהל המקצועי של המכללה הישראלית לאנימציה. היי כפיר! “היי עידו. מאת’יו לן, אנימטור ואמן סיפור מאולפני פיקסאר, מתארח אצלנו באירועי ‘פסח של אנימציה’ לפיקסאר מאסטר קלאס. הוא הציע לארגן פעילות שבה הוא יוכל לתרום ולקדם את תחום האנימציה והעיצוב בארץ. בהתחלה חשבנו לעשות תחרות שנושאה ‘עיצובים מקוריים לדמויות מוכרות של פיקסאר’, אבל החלטנו לרדת מזה בגלל חשש לפגיעה בזכויות יוצרים. חשבנו מה יהיה הכי מגניב, והגענו לרעיון של סיפורי אגדה עם טוויסט מקורי”.

התחרות עלתה לפייסבוק, שם אפשר להצביע לאיורים המוצלחים. מלבד הפרסים, היצירות הזוכות יוצגו בסינמטק תל אביב במסגרת אירועי האנימציה.

עוד במולטיספירה: כל השנינויות שלכם לחג המצות שלא תשמעו מאבא, פיק אפ לכבוד החג, טוויטר נגד טוויטר והכל #ללאמין >>

המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: ארכיון “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים, המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.

רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.

תפקידו האבוד של אסי כהן ב”איים אבודים”

פוסט של דורון פישלר, "עין הדג"

בטח לא ידעתם בכלל שאסי כהן שיחק ב”איים אבודים“. אבל זאת עובדה. היה כתוב באינטרנט, ולא במקום אחד. תודה ל-Mook, שגילה את התופעה ודיווח לי עליה.

אסי כהן, בטח שמעתם, הכריז השבוע על פרישה מ”ארץ נהדרת”, ומדורי הבידור של כל העיתונים והאתרים הישראליים דיווחו על כך. באותה הזדמנות הם כמובן סקרו גם את הפילמוגרפיה של כהן, שכוללת את “אהבה קולומביאנית”, “יוסי וג’אגר”, “זוהי סדום“, וכמובן “איים אבודים”, אחד הסרטים הישראליים המצליחים של השנים האחרונות.

רק שאסי כהן לא השתתף ב”איים אבודים”. ובכל זאת, הסרט מוזכר בכתבות על פרישתו מהתכנית כמעט בכל אחד מהאתרים. הנה הדיווח ב-ynet:

והנה הדיווח במאקו, שכולל משום מה טקסט זהה:

ב”ישראל היום” הניסוח קצת שונה, אבל גם הם מתעקשים שאסי היה ב”איים אבודים”:

ואותו הדבר בדיוק קרה גם בנענע10, בעכבר העיר ובנרג. מבין האתרים הישראליים הגדולים, וואלה הוא היחיד שבו סיקור העזיבה של כהן את “ארץ נהדרת” לא כולל איזכור ל”איים אבודים”.

מה לעזאזל קרה? הניסוח המאוד דומה בכל האתרים מעלה את הסברה שכולם לקחו את המידע מקומוניקט כלשהו שנשלח אליהם על ידי יחצ”ן כלשהו, או שהעתיקו מויקיפדיה – שבה בערך על אסי כהן באמת מופיע “איים אבודים”. ואיך המידע הזה הגיע לויקיפדיה? באמצעות העתקה מ-IMDb, כמובן. ואיך אסי כהן הגיע לרשימת השחקנים של הסרט ב-IMDb? טעות פשוטה: בסרט משתתף שחקן אחר, ילד בשם אסף כהן (ככל הנראה אחיו הקטן של אושרי כהן).

אם כתב אחד היה עושה את הטעות הזאת, לא היה בזה שום דבר מפתיע או אפילו ראוי לציון. כולם טועים לפעמים. מה שמדהים פה הוא שכולם טעו. מצב ה”עתונות” בארץ כל כך עלוב שצריך להגיד תודה על כל כתב שטורח אפילו לבדוק מידע בויקיפדיה, ואם אפילו מי שמרחיק עד ל-IMDb מוצא את אותו הדבר – זאת כבר עובדה בשטח. ובכל זאת מפתיע שלכותבי הידיעה באף אחד משבעת האתרים לא קפצה לראש העובדה שאחד השחקנים הכי פופולריים בארץ לא באמת השתתף באחד הסרטים המצליחים של השנים האחרונות.

ויקיפדיה היא עבודה בתהליך שמשתנה כל הזמן. סביר שבתוך חצי שעה מרגע פרסום הפוסט הזה, הערך על אסי כהן כבר יתוקן. אבל אותו הדבר לא נכון לגבי כל האתרים הישראליים. אם תרצו מאוחר יותר “לתקן” את ויקיפדיה חזרה, אין שום בעיה – יהיו לכם סימוכין, והרבה. בקיצור, הטעות היא כבר לא טעות אלא עובדה בדוקה ומוצקה. אם תצא גירסת במאי של “איים אבודים” יהיה צריך לשתול בה דיגיטלית את אסי כהן, כדי להתאים את הסרט למציאות כפי שכולם מכירים אותה.

________________________
דורון פישלר הוא ממייסדי ועורכי אתר ביקורת הקולנוע "עין הדג", שם התפרסם הפוסט במקור

רוצה להזדקן מיד? שאל אותי כיצד. אבל בקול רם

פוסט של רון ג'רבי


ביזארשת עם רון ג'רבי. קליק לארכיון המדור

חשבתם פעם איך זה להיות זקנים? חברת קוקן תעזור לכם להבין. החברה (היפנית כמובן), שמייצרת ציוד אימונים לאנשי רפואה, מציעה את “ערכת הדמיית הגיל המבוגר“, שלפי האתר של קוקן מיועדת לאימון רופאים, אחיות ואנשי סעד, ונועדה “להדגים את חוסר הנוחות שחשים אנשים מבוגרים עקב הזדקנות מערכות השרירים והעצמות, הראייה והשמיעה”.

מה בערכה?

* משקפיים שמגבילים את הראייה ההיקפית ומדמים קטרקט שמעכיר את התמונה.
* אטמי אוזניים שחוסמים צילילם בתדרים גבוהים.
* מגן גב שמגביל את היציבה ומחייב הליכה כפופה.
* מגבילי תנועת מרפקים וברכיים, שמונעים כיפוף מלא.
* משקולות לידיים ולקרסוליים שמדמים הידלדלות בשרירים.
* מקל הליכה.
* כפות שמדמות איבוד תחושה בידיים ובאצבעות.
* מגבילים אצבעות שמונעות כיפוף מלא של המפרקים.

לא בערכה:
* מילון שמלמד להגיד “נכנסתי לאתר הפייסבוק” ו”חיפשתי באתר הגוגל”.

עוד בביזארשת: פוליטיקאי שלוחם נגד פורנו נתפס עם הטאבלט בין הידיים, בווירג’יניה פיתחו קלדנית ללא קלדנית, ולנו יש אקריות אוזניים >>

________________________
רון ג'רבי אוהב דברים מוזרים ושונא רובוטים. הוא כותב טור שבועי על ביזאר ברשת ב-ynet מחשבים. אפשר למצוא אותו גם בביזארפייסבוק, בביזארטוויטר ובביזאראימייל

אין כניסה לפסנתרים (שיבוש תמרור)

רועי רו צילם את זה בשדרות רוטשילד בתל אביב:

לא יפה מה שמגה בול אומרים על ויקי קנפו

הלשין: אנטון ליבשיץ.

ג’סטין ביבר: תמונות קשות

מאז שראיתי את זה אני לא מצליח להירדם.

אם חשבתם שברכת הפסח של ח”כ אנסטסיה מיכאלי היתה גרועה…

…חכו שתראו את זו של ח”כ נינו אבסדזה. לא להסתכל ישירות על התמונה, אתם תתעוורו.

הלשין: עידו מדיקס.

מן הארכיב: ברכת פסח של ח”כ מיכאלי

← לדף הקודםלדף הבא →