פייסבוקיטש בחתונה

פרופיל הפייסבוק של החתן דייב מרקוביץ’ ופרופיל הפייסבוק של הכלה ג’ני ניקרבאקר מתאחדים לפרופיל של הזוג הטרי. וכל זה על חולצה, עם טוקבקים של משפחה וחברים שמאחלים מזל טוב. לכתבה המלאה ב-ynet מחשבים >>

* This post in English

28 ביוני, 2011 | בנושאים: חיי רשת ותרבות דיגיטלית, פייסבוק | 2 תגובות

אפליקציה שלא עושה דבר: עכשיו בגירסת הפרו

Nothing היא אפליקציית אנדרואיד שעולה 99 סנט ובתמורה לא עושה דבר, פיתוח ישראלי של ניר יניב. כתבתי עליה לפני כמה ימים ב-ynet מחשבים. יניב המשיך לעבוד והוציא גירסה חדשה: Nothing Pro. תמורת 9.90 דולר, Nothing Pro היא “קלת משקל יותר, מעמיסה פחות על הזכרון וה-CPU, ולא עושה דבר בצורה הרבה יותר חלקה ויעילה מאשר הגירסה הרגילה”.

28 ביוני, 2011 | בנושאים: 404 | 6 תגובות

מם זומבי-מתנחל!

מם בהתהוות. תרמו בעין יפה.

אלי לוין:

עדיגי:

שרון גפן:

אפי פוקס:

27 ביוני, 2011 | בנושאים: מם (meme) | 19 תגובות

באורנג’ דופקים את הוורודים

מאז שמשרד התקשורת הפריד בין הטלפונים הסלולריים לחבילות התקשורת, לקוחות אינם כבולים לרכישת המכשיר הסלולרי מספקית הסלולר, ויכולים לקנות אותו ממשווק עצמאי או דרך האינטרנט, לעתים במחיר נמוך יותר. זה מה שעשתה דנה בארי שדה כשחידשה חבילת תקשורת באורנג’. נציג השירות אמר לה שהיא תוכל לקבל את החבילה והאחריות גם אם תרכוש את הטלפון עצמאית, כל עוד מדובר בדגם שאורנג’ מחזיקה. בארי שדה בחרה מהרשימה את הדגם Samsung Monte 5620, קנתה אותו עצמאית וחזרה למרכז השירות, שם הודיעו לה שלא יבטחו את המכשיר. הסיבה המקורית: אורנג’ מחזיקה מכשירים שחורים ולבנים, ואילו המכשיר שלה ורוד. באורנג’ סירבו גם להצעתה של בארי שדה להתחייב בכתב שתסכים לקבל חלפים שחורים או לבנים במקרה הצורך.

“זו אפליה על רקע צבע, אם אתה שואל אותי”, צוחקת בארי שדה. בפנייתה לאורנג’ כתבה כי “נציג השירות ציין כי עלי לבחור דגם שנמכר באורנג’, אך לא אמר דבר על צבע המכשיר (ונראה שגם הוא שומע על כך לראשונה)”. נציגה ששוחחה עמה אמרה שהנציג ייענש על כך, אך עמדה בסירובה לספק את הביטוח.

זמן קצר לאחר פניית “מוסף הארץ” פנה נציג אורנג’ ללקוחה והודיע שהמכשיר יבוטח בחינם, פרט לחלקי החילוף הוורודים. בחברה אמרו לנו כי “במקרה הנדון, בשל אי הבנה, הציעה החברה להשתתף בעלות תיקון המכשיר במעבדה חיצונית כאילו למכשיר היו קיימים שירותי אחריות ותחזוקה”. אולם בביקור נוסף במרכז השירות נאמר לבארי שדה כי תצטרך לשלם על הביטוח מאחר שהמכשיר לא נקנה באורנג’, דרישה שבוטלה רק אחרי שעדכנה מנהל במקום בהשתלשלות הסיפור.

בהתייחס לסוגיה העקרונית נמסר מפרטנר-אורנג’: “חברת פרטנר מספקת שירותי אחריות ותחזוקה לכלל דגמי המכשירים המשווקים על ידה גם אם לא נרכשו באמצעות החברה. השירות ניתן למכשירים בתנאי שהם תואמים את הפרמטרים למכשירים המשווקים ע”י החברה לרבות צבע המכשיר שכן במסגרת שירותים אלו מספקת החברה ללקוחותיה גם חלפים המתאימים למכשיר. קטלוג המכשירים וצבעם מפורסם באתר החברה”.

_________
התפרסם במקור בגירסה שונה במוסף הארץ, 24.6.2011

25 ביוני, 2011 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

חדש בקינדל: ספריית השאלה פיראטית

המתרגמת יעל אכמון מוקפת ספרים, אבל פחות ופחות מהם עשויים מנייר. “מאז שנכנס הקינדל לחיי אני קוראת יותר, וקונה יותר ספרים במקום לשאול – כי אם אני יכולה להשיג ספר שמעניין אותי בתוך חמש דקות, בפורמט נוח יותר ובמחיר זול, למה לטרוח לשאול ספרי נייר?”

בסוף השנה שעברה פתחה אמזון, יצרנית הספר האלקטרוני קינדל, את המכשירים להשאלה של ספרים דיגיטליים, שבעלי הזכויות עליהם התירו זאת. מי שרכש ספר דיגיטלי יכול להשאילו לחבר, בין אם יש לו קינדל ובין אם הוא קורא את הספר על אפליקציית קינדל, למשל על מחשב או בסמארטפון. ההשאלה מוגבלת לשבועיים, ובמהלכם רק השואל יכול לקרוא את הספר, שחסום בפני המשאיל.

“רק למעטים מחברי יש קינדל”, מספרת אכמון, “אז עלה בדעתי הרעיון – למה לא להשאיל ולשאול דרך האינטרנט? השאלת ספרי קינדל היא תהליך פשוט שלא דורש מפגש פיזי בין אנשים, אידיאלי לארגון דרך האינטרנט. ישנם כמה אתרים למטרה זאת באנגלית, אבל חשבתי שיכול להיות נחמד לפתוח פורום בעברית, שיהיה ידידותי וחברי עם אפשרות לשאול שאלות על הספרים, להמליץ ובאופן כללי לתקשר גם ברמה האישית”. הפלטפורמה שנבחרה היא קומונה באתר תפוז. בעלי הספרים הדיגיטליים מפרסמים הודעה עם שמות הספרים והסופרים, ומי שרוצה לשאול אותם עושה זאת בהודעה פרטית.

מלבד האינטרס האישי, אכמון מנסה לחנך את השוק, כפי שהסבירה בהודעה בתפוז: “כיום, כשחלק מהוצאות הספרים מאפשרות השאלות ואחרות לא, נראה לי חשוב להשתמש באופציה של ההשאלה כדי להראות שזה עובד. וזאת אחת הסיבות שפתחתי את הקומונה”.

התוכנית של אכמון נתקלה במכשול: עקרונית, רק בעלי קינדל המתגוררים בארה”ב יכולים להשאיל ספרים (לשאול אפשר בכל מדינה שבה הספר מוצע למכירה). מעשית, די בשינוי כתובת המגורים בחשבון הקינדל לארה”ב כדי לעקוף את החסימה. עם הספר או לא עם הספר?

_________________________
הפוסט התפרסם במקור בטור "השרת" בגליון 6.2011 של מגזין פירמה של גלובס

עוד בנושא:
• עתיד הספרים הדיגיטליים: העצים עוד לא יכולים לנשום לרווחה
• אייפד נגד קינדל
• מין פולש בנהר האמזון.קום: גוגל אדישנז
• גילדת הסופרים נגד המציאות
• פיראטיות ספרים: כל מה שצריך זה מצלמה, קינדל ו-OCR
• זהירות: גלילה רון פדר ויהורם טהרלב בסלולרי שלכם

23 ביוני, 2011 | בנושאים: 404 | 7 תגובות

ערוץ המחשבים של ynet מחפש כתב/ת! (מ)

האם אתה תותח הוביצר טכנולוגי – ויתרה מכך, האם בנית פעם תותח הוביצר במרתף רק כדי לראות איך זה עובד? האם את נוהגת להציץ בקוד המקור של אתרים שונים, לגחך ולשלוח אימיילים מעליבים לוובמסטר? וחשוב מכך – האם אתם יודעים מדוע ממ”ח זה מצחיק? אם כן, בואו להיות בורג קטן בתוך המכונה המשומנת שהיא ynet מחשבים. שלחו קו”ח, דוגמאות כתיבה ואת הדרך המועדפת שלכם לסדר קוביות רומיקוב לעורך בכתובת a@digitali.st, ואולי תזכו לשבת כאן איתנו. שכר נאה, עבודה קשה וכתובת מייל של ynet מובטחים לכם.

21 ביוני, 2011 | בנושאים: 404 | 10 תגובות

לייק לינץ’

עידו קינן

“פניה לקולגות ואזהרה מפני לקוחה המחלקת צ’קים ללא כיסוי”, קוראת כותרת פוסט שפרסמה בפייסבוק איה, מפעילת דוכן בגדים ואקססוריז בכיכר דיזנגוף. “לצערי אני נאלצת להזהיר אותכן מפני לקוחה […] אשר מסתובבת ומחלקת צ’קים ללא כיסוי”, כתבה בפוסט, לצד שמה המלא של הלקוחה ולינק לפרופיל הפייסבוק שלה. הלקוחה ראתה אזהרה קודמת שאיה פרסמה בפייסבוק, פנתה אליה והסבירה שהיתה מאושפזת בבית חולים, “מה שהיה מוזר לנוכח העובדה שב’קיר’ שלה היא כתוב שיצאה למסע שופינג. היא תבעה ממני למחוק את הפוסט שכתבתי וכשאמרתי לה שאינני מוכנה לעשות זאת החלה לאיים עלי. כשהבטיחה ונשבעה לי שבתוך יום תעשה העברה מחקתי את הפוסט. מאז עברו כארבעה ימים ולא קיבלתי את הכסף. מדי יום אני מתכתבת איתה בסמסים ונדהמת מהקלות בה היא משקרת לי שהיא עשתה העברה ולא ברור לה מדוע הכסף לא מגיע”.

גם רונית לוי תלמי התלוננה על עוול. בעלה, נכה צה”ל עיוור, הגיע עם כלב הנחייה שלו למסעדת פם פם, לא הורשה להיכנס ונשלח לשבת בכסאות מחוץ למסעדה, לפי הגירסה שפרסמה בפייסבוק. הסטטוס המרתיח לויקק, הוגב, שוכפל והוביל לפתיחת דף פייסבוק שקרא להחרים את המסעדה, ואסף 155 חברים. רק למחרת התפרסמה בבלוג “חורים ברשת” תגובת דורית רג’ואן, מבעלי המסעדה, שהסבירה שבני הזוג “ביקשו לשבת במקום בו המעברים צרים ולא נוחים. ביקשנו מהם בנימוס לשבת באזור אחר של המסעדה בו המלצרית יכולה לעבור ולשרת אותם. האשה סירבה ואמרה ‘אתם עוד תשמעו מאיתנו'”.

אפשר להבין את הפניה של המתלוננות לפייסבוק, וקשה שלא להזדהות איתן: הפורום הפומבי מאפשר לשחרר קיטור, מהווה קבוצת תמיכה ועושה צדק מהיר היכן שהרשויות מציעות ביורוקרטיה מתישה – תביעה קטנה ופנייה להוצאה לפועל נגד הלקוחה עם הצ’קים החוזרים, תלונה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נגד המסעדה.

אבל אי אפשר להתעלם מכך שמדובר במשפט שדה שמתנהל במעמד צד אחד, גוזל מהנאשם את האפשרות להתגונן, והופך את התובע לשופט שנותן פסק דין אשר מתורגם לענישה ציבורית מהירה וחסרת רחמים, בלי אפשרות ערעור. השיטה הזאת מנוגדת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כמו חזקת החפות והזכות למשפט הוגן. התפשטותה במדינה קטנה ומקוונת כמו שלנו עלולה לגרום לפגיעה בסדר החברתי. חשבו על זה רגע לפני שאתם עושים לייק ללינץ’.

_________________________
הפוסט התפרסם במקור בטור "השרת" בגליון 6.2011 של מגזין פירמה של גלובס

21 ביוני, 2011 | בנושאים: 404, השרת | 3 תגובות