הצנזורית הצבאית הראשית: “יש בלוגים שזכו למדד אמינות מאוד גבוה, ועליהם אנחנו יושבים”

הצנזורית הצבאית הראשית, תא”ל סימה וואקנין-גיל, התראיינה אצלי ל-ynet מחשבים לקראת השתתפותה בכנס “רשתות ודמוקרטיה” ביום ראשון. טעימה:

וואקנין-גיל: “רביב דרוקר כתב את דעתו על הצנזורה. זה היה בבלוג שלו ורביב הגיש לי [לאישור לפני הפרסום]. הוא עיתונאי, זה מאוד הגיוני שאם הוא מגיש דברים שהוא משדר בטלוויזיה אז הוא יגיש גם דברים מהבלוג. יש בלוגים שזכו למדד אמינות מאוד גבוה, ועליהם אנחנו יושבים. כשזה אנשים שהם לא מהמילייה התקשורתי, שזה קלאסי שנעבוד איתם, אז אני עושה את זה בתיאום. אם אני רואה דברים בעייתיים אני מעירה לו”.

גם חשבונות פייסבוק?
“פייסבוק בכלל לא”.

טוויטר?
“לא. אנחנו לא שם. נהיה שם רק לכלי תקשורת [שמפעילים נוכחות ברשת חברתית, ע”ק]”.

אבל בלוגרים כותבים פוסטים ומקדמים אותם בפייסבוק.
“אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שרוב הבלוגרים לא יכתבו דברים שיעברו את הרף של ודאות קרובה [לפגיעה בבטחון המדינה, המבחן שלפיו הצנזורה פוסלת ידיעה לפרסום, ע”ק]. ניקח לדוגמה מישהו כמו יוסי מלמן מ’הארץ’, שזוכה למדד אמינות מאוד גבוה, עד כדי כך שאלג’זירה ואלערביה מביאים אותו לעתים כפרשן. נניח שהוא היה כותב בלוג, זה בלוג שהייתי מתקשרת למלמן ואומרת שהצנזורה יושבת עליו. אחרי פעם-פעמיים, אם הייתי רואה שיש דברים שלא מוגשים לנו לצנזורה לפני הפרסום, הייתי פונה ומבקשת שיגישו לנו. איש אקדמיה הוא לא אחד שאני אעשה לו את זה, אבל אם איזה איש אקדמיה זכה לרמה מסויימת של אמינות תקשורתית, אני אצור איתו קשר”.

ומה לגבי גולש מן השורה, שאינו עיתונאי אבל מפרסם מידע באינטרנט שיכול להגיע לאנשים רבים?
וואקנין-גיל מציגה לי דף מעוצב עם רשימת נושאים שמחולק למערכות תקשורת ואומרת: “אם אתה כותב על אחד מהנושאים האלה, אתה חייב להגיש לצנזורה”.

כאשר תוצפי בפניות של עשרות או מאות בלוגרים ואלפי אנשים ברשתות החברתיות, את תצטרכי לקבוע סדר עדיפויות שונה לגמרי, או שתגיעי למצב שלא תעני לאנשים כי אין לך כוח אדם, או שאנשים יפסיקו לפנות כי הם יבינו שהם לא מקבלים תשובות.
“יכול מאוד להיות, לא יודעת להגיד לך. זה אחד הפחדים הכי גדולים של החבר’ה שעושים את העבודה המקדימה על האתר [שהצנזורה מתעתדת לפתוח, ע”ק]. באיזשהו מקום, אל תשכח שזה אתר גלוי לכולם. עניתי לאחד, הסברתי לו את הלוגיקה של עבודה מול הצנזורה, אתה לא צריך לשאול אותי את אותה שאלה, אתה תראה את התשובה באתר. יהיו שם שאלות לתשובות. אני מעריכה שאולי תהיה הצפה בשלב ראשון ואחרי זה תהיה רגיעה. אבל בגדול יהיה שם את זה [רשימת הנושאים, ע”ק], יהיה את הסכם ההבנות. כל עיתון רשמי וכלי תקשורת רשמי מסודר. מי לא מסודר? בלוגרים. בצ’טים ופורומים הצנזורה לא רוצה להתערב, עם כל הכבוד. אלא אם כן, לדוגמה, אם יש פורום שבו כותבים אנשי 8200, שם אני אהיה. אבל אם יש פורום שכותבים בו סתם אזרחים מהשורה, גם אם יכתבו את הדברים הכי בעייתיים, ‘אני יודע שישראל עומדת לתקוף באיראן’, אז מה? מי כתב את זה, מי אמר את זה, מי אומר שזה נכון? אם יש בלוג של יודע דבר, נניח שזה עיתונאי מקושר שכותב גם בלוג, על הבלוג שלו אני אשב. אם ערוץ 2 בפייסבוק, אני שם. בפייסבוק שלך אני לא אהיה. בסוף נמצא את האיזון”.

לכתבה המלאה >>

31 בינואר, 2012 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, צנזורשת | 7 תגובות

“זכור שסיסמאות הן נושא רגיש”

אני לא יודע מי תרגם את ה-vBulletin של דוסינט, אבל שמישהו יסביר להם מה זה case sensitive.

כן אהבתי את השאלה האקראית שלהם:

הקורא אילן מדווח: “ניסיתי להקליד בתשובה ‘ה” והאתר דחה אותי. אולי יש להם תאוריה אחרת בנושא”.

31 בינואר, 2012 | בנושאים: התיקונים | תגובה אחת

קבלן מבצע: מכשול בפני עיוור פתרונות בנייה בע”מ

עופר קינן מדווח: “קפה קפה בקניון רחובות. אין רמפה, רק מדרגות. העיקר שעשו שלט נגישות”.

30 בינואר, 2012 | בנושאים: FAIL • כשל | 4 תגובות

מהנעשה באיראן: להדק חגורות, אנחנו מתרסקים

פוסט של תמר עילם גינדין

השבוע נעשה הרבה מאוד באיראן: האינפלציה המטורפת של החודשים האחרונים והתנהלותה הכלכלית השגויה של הממשלה חברו להחרפת החרם ולהקפת נכסי הבנק המרכזי, ויצרו היסטריה אמיתית. אנשים פשוט מכינים את עצמם לתקופה ארוכה של רעב. במקום לחזור על הפוסט שכתבתי לוואינט (“איראן: המטבע קורס, אחמדינג’אד נשחט בפייסבוק”), אני מגישה לכם כאן תמליל של הראיון המלא שקיימתי עבור כתבה בערוץ 2 עם חבר שנמצא באיראן, ראיון שהרבה ממנו נשאר על רצפת חדר העריכה שם.

קודם כל, כללי בטיחות: הרפובליקה האסלאמית אומרת שיש לה הטכנולוגיה לשחזר קול אחרי עיוות, ואני לא רוצה לבדוק את זה על חשבון חיי החברים שלי. ומכיוון שאני לא יודעת אם הם גם יודעים לשחזר תמונות מפוקסלות, הראיון התקיים בצ’ט קולי כאשר הרמקולים שלי מושתקים, והחבר עונה בכתב. הצ’ט היה ממייל חד-פעמי שהוא פתח במיוחד לשם הראיון (התמונה הייתה הקריקטורה הזאת, והשם היה “שותה יין פרסי” ביוונית ולטינית מעורבבות, שם שמביע התנגדות למשטר). אני אומרת “חבר” כי זכר הוא המין הבלתי מסומן בעברית, ואני לא רוצה להסגיר שום פרטים כמו מין, גיל או מקום מגורים. רק אומר שזה אדם משכיל, שיצר איתי קשר – כמו הרבה איראנים משכילים ולאומנים אחרים – אחרי הראיון עם מנשה אמיר בקול ישראל בפרסית. הראיון היה על הספר שכתבתי, “הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית“, והלאומנים מאוד התלהבו מזה שאני מסבירה לישראלים שאיראנים אינם ערבים ושיש להם היסטוריה מפוארת עוד הרבה מלפני האסלאם.

שלום רב ותודה שהסכמת להתראיין אצלנו. כישראלית, אני יודעת שלפעמים העיתונות הבינלאומית מגזימה כשהיא מתארת את המצב במדינה מסוימת. האם זה כך גם לגבי איראן דְהַיּוֹם, או שבאמת יש היסטריה של קניית מט”ח וזהב ופחד מהתרסקות המטבע האיראני?
אוינופיון (לא יודעת למה בטלוויזיה החליטו לקרוא לו חורשן. אין שם כזה בכלל): “באמת יש! אנשים, יותר משהם מודאגים ממלחמה אפשרית של המשטר עם ארה”ב ובנות בריתה, הם מודאגים מכספם, מרעב ומחוסר ביטחון (אישי – תע”ג). הרבה אנשים קונים מזון משומר ואוגרים אותו, כדי שאם וכאשר יהיה רעב כתוצאה מהחרמות, הם יצליחו לקיים ולהציל את עצמם לתקופה מסוימת”.

האם אתה יכול לתאר את המצב ברחובות, את מעשיהם והרגשותיהם של האנשים הרגילים לגבי המשבר הנוכחי?
“הדאגה מהעתיד נראית בבירור על פני האנשים. כל אחד מכין את עצמו ואת משפחתו ככל יכולתו לעבור משבר כלכלי, מדיני וצבאי ארוך. אנשים שיכולים לצאת מהמדינה משתדלים להמיר את הכספים שלהם לדולרים ולמט”ח אחר, ולצאת מאיראן. אחרים גם משתדלים להמיר את כספם, שהוא בריאל איראני, למטבעות זהב או לדולרים, ואפילו למט”ח אחר כמו לירה טורקית או רופי הודי ופקיסטני, כדי להימנע מנפילת ערכו”.

גם אתה המרת את כספך?
“עדיין לא. אני מנסה למצוא דרך חוקית לשמור על ערך הכסף. קניית מט”ח היא לא חוקית”.

מה הממשלה עושה כדי לפתור את המצב?
“מהממשלה ומהמשטר לא שומעים כמעט שום דבר! הטלוויזיה של הרפובליקה האסלאמית משדרת תוכנית כמו נצחון האסלאמיסטים במצרים, דיווחים ופרשנות חדשות על המפגינים נגד המצב הכלכלי בארה”ב (תנועת וול-סטריט), וחדשות על לבנון ועל התערבות ארה”ב וישראל באירועים בסוריה. לא מתפרסם שום דבר לגבי שיפור המצב הכלכלי. לפעמים מודיעים שהמשטרה תופסת ועוצרת מבריחי מט”ח ודולרים, ומזהירה את העם שכל מי שיש לו דולרים חייב ללכת לבנק, להמיר לריאלים ולהפקיד בחשבונו. הדבר היחיד שנעשה הוא שאתמול אחמדינז’אד העלה את הריבית על החסכונות מ-12% בשנה ל-21% בשנה”.

ומה התוצאה?
“כל העם, אפילו האנשים הספורים שתומכים במשטר, מרגישים שהם נקלעו למצב שאין ממשלה, ושאין שום נקודת משען בטחונית וכלכלית. אז כל אחד חייב לחשוב איך להציל את עצמו ואת משפחתו. בעקבות העלאת הריבית על החסכונות, ירד ערך הזהב מ-1,300,000 תומאן ל-800,000 תומאן. הדולר ירד רק ב-5%”.

אתה חושב שתהיה מהפכה?
“אי אפשר לומר אם תהיה מהפכה או לא”.

למה?
“כי המולות (=איתוללות – תע”ג) ישלמו כל מחיר כדי להישאר בשלטון”.

אלט-טאב: כפי שראינו ב-2009, ב”מחיר” הוא מתכוון לדם של אזרחים. שיפט-אלט-טאב.

האם הגורם למשבר הוא החרם הבינלאומי?
“אני חייב לומר שהחרמות הבינלאומיים הם רק אחד הגורמים למשבר הנוכחי באיראן! איראן הייתה במשבר כלכלי עוד קודם. (הגורם האמיתי הוא) ההתנהלויות השגויות של הממשלה.

אלט-טאב: אוינופיון השתמש במילה ע’לט (غلط) בתור “שגוי”. זאת מילה מאוד חזקה ומעליבה, על גבול המילה הגסה. בד”כ משתמשים ב-אשתבאה (اشتباه), שאין עמה קונוטציות מיוחדות.

אלט-טאב. רקע לקראת המשפט הבא של אוינופיון: ב-2010 היו רפורמות כלכליות מרחיקות לכת ברפובליקה האסלאמית: במקום לסבסד מוצרי מזון ומוצרים בסיסיים, הממשלה מזרימה עכשיו סיוע ישיר לחשבונות האזרחים.

שיפט-אלט-טאב. שיפט-אלט-טאב.

“הממשלה הזרימה כספי סיוע ישירות לתושבים, וכתוצאה מכך הוצף השוק במזומנים, והאינפלציה עלתה. תוכנית הבינוי של הממשלה בשנים האחרונות – בניית דיור ממשלתי זול והעמדתו לרשות האנשים, גרמה להאטה בשוק הבנייה (הלא-ממשלתי – תע”ג) באיראן, ומכיוון ששוק הנדל”ן באיראן היווה מוקד משיכה לנתח נרחב מהכספים הנזילים, עכשיו הכספים האלה יצאו משוק הנדל”ן, וזה גורם לזעזוע גם בתחומי כלכלה אחרים”.

האם הפקדת הסיוע אמורה להיות לכל האיראנים?
“לא לכל האנשים. בשנתיים האחרונות הממשלה ביקשה מהאנשים שרוצים לקבל סיוע, שיירשמו וייתנו את הפרטים האישיים שלהם וידווחו על חייהם ועל סכומי ההכנסה שלהם לממשלה, כדי שהממשלה תחליט האם הם יכולים לקבל סיוע. לאחרונה החליטה הממשלה להפסיק את הסיוע לכ-20 מיליון מהאנשים שקיבלו סיוע עד עכשיו”.

כמה השפעה הייתה להתפתחיות השבוע האחרון – כלומר להגברת החרם ולהקפאת נכסי הבנק המרכזי?
אוינופיון: ההתפתחויות האלה הביאו לשיא את המשבר שהתחזק מאוד בחודשיים האחרונים. ערכו של מטבע זהב עלה בכ-90-100%, וכך גם שערי הדולר וכל מטבעות החוץ האחרים לעומת הריאל האיראני.

ובכמה עלו מוצרי היסוד?
“בכ-40%”.

אני רואה ברשתות החברתיות הרבה הומור שחור. באיזו מידה משתמש העם האיראני בהומור לשם התמודדות עם משברים מסוגים שונים, ובאיזה אופן?
“אווירת החנק והצנזורה ברפובליקה האסלאמית גורמת לכך שיותר ויותר אנשים מביעים את הביקורת ואת המחאה שלהם באמצעות בדיחות, וכך גם במשבר הנוכחי. ברשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, שנפוצים מאוד בין האיראנים (למרות שהאתרים האלה מסוננים באיראן), מביעים מחאה ואפילו מגבירים מוּדעוּת לאירועים חדשותיים באמצעות בדיחות וקריקטורות. למשל: ‘העם הסומאלי מביע את נכונותו לסייע לרעבים באיראן’; ‘תחי סין! שתי ספינות משא סיניות נושאות סיוע הומנטירי מהעם הסיני, התומך בשהידים, הגיעו לנמל צ’אבהאר! הסיוע כולל קלטות של קוראן (audio books), נטלה לרחיצת ידיים (תרגמתי למונח היהודי), תכריכים לקבורת המתים, שוטים לאכיפת חוקי האסלאם, גיליוטינות לעריפת ראשי הפושעים המדיניים, סוגים שונים של סמים חזקים להתאבדות קלה ונוחה, ספרי תפילה שונים ותשמישי קדושה להשבעת הרעב הרוחני, ואלפי תשמישי קדושה אחרים! תחי סין!!!!!!!!!!’; ‘גבירותיי ורבותי, נא להדק את חגורות המושב שלכם. שבו במקומותיכם ואל תזוזו. המדינה מתרסקת!'”

יש לך מסר לעם ישראל?
“לישראל ולעם האיראני יש אויב משותף, שהוא הרפובליקה האסלאמית. אני אומר בשמי ובשם חלק גדול מחבריי: אנחנו אוהבים את ישראל, כמו את כל העמים שוחרי השלום בעולם. מולא (איתאללה) אטומי = מלחמת עולם שלישית. לא מספיק להשמיד את פרויקט הגרעין. צריך לעקור את הרפובליקה האסלאמית מהשורש”.

אם אקבל את החומר המלא הלא-ערוך, אני מבטיחה לפרסם כאן גם את הווידאו.

________________________
ד”ר תמר עילם גינדין היא בלשנית איראנית, שמעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, “מגילת אסתר – היה או לא היה” ועוד. היא כתבה על שחקנית איראנית שהתפשטה ועוררה מהומה בגליון ינואר 2012

29 בינואר, 2012 | בנושאים: 404, מהנעשה באיראן | 6 תגובות

אינטרנט בשבת: מי תומך בכם?

רשיונות ספקי האינטרנט כיום לא מחייבים אותם לספק שירותי תמיכה בשבתות וחגים. משרד התקשורת מעוניין לשנות את הרשיון כך ש”מוקדי הפניות הטלפוניים, לקבלת תלונות בנושאי תקלות, יפעלו כל ימות השנה, להוציא יום כיפור, 24 שעות ביממה”.

בעוד הספקים הגדולים מפעילים תמיכה בשבתות וחגים כבר היום, גם באמצעות עובדים יהודים בהתאם להיתר מיוחד ממשרד העבודה, אצל הספקים הקטנים הפונים לציבור הדתי, הדעות חלוקות. נט-צח, ספק לציבור הדתי והחרדי, מתנגד לכך, בטענה שהלקוחות שלו לא גולשים באינטרנט בשבתות, ויעזבו אותו אם יספק תמיכה בשבת. “אני לא רואה הגיון בלדרוש מחברה לעשות משהו שהלקוחות שלה לא רוצים שהיא תעשה”, אמר המנכ”ל זליג רוזנטל.

באינטרנט רימון מתנגדים גם כן להצעה. “שיחות תמיכה יכולות להתקיים לפני כניסת השבת ואחרי יציאתה”, אומר המנכ”ל יריב פאר, ומוסיף נימוק כלכלי: “מענה לשימוע ידרוש מהחברה השקעה כספית לא מבוטלת, ועלול לייצר חסם לתחרות במקום להגבירה”.

הספק 018 אקספון, שמוגדר “חברה ‘כשרה’ המקפידה על דרך פעולה ‘למהדרין’ ושומרת על קדושת השבת”, ומספק תמיכה באמצעות לא-יהודים (“גויים של שבת”), מתנגד לתיקון. “אני לא יכול להגיד ללקוחות חילונים ‘אתם לא יכולים לקבל שירות אם יש תקלה בקו בשבת'”, מסביר המנכ”ל איציק בן אליעזר, “אנחנו מוכנים לעשות את האקסטרה ולהעסיק לא יהודים בשבת. אבל לכפות את זה על אחרים נראה לי הזוי”. הם מדברים גם על ההיבט הכלכלי: “אם רוצים חברות קטנות שיכנסו לתחום ה-ISP, זה חסם משמעותי”, אמר סמנכ”ל הרגולציה הרן לבאות.

019 טלזר “הוקמה ע”י משפחה דתית הדוגלת בערכי הדת, ועל ערכים אלה מבוססת גם חברת 019 טלזר”. דווקא שם מספקים תמיכה לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בכיפור. המנכ”ל עזריה סלע אמר: “אנחנו נותנים שירות 24/7, גם יום כיפור. יש לנו גויי שבת, אנחנו חברה דתית. גם בשבתות אתה יכול להתקשר ל-NOC (מרכז הבקרה) שלנו. אם מחוברים אלי גויים, מה אני אעשה? אני לא הרב של כולם, אני לא צדיק של כולם”.

הכתבה המלאה ב-ynet מחשבים >>

29 בינואר, 2012 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

למה לעזאזל אנחנו אוהבים חתולים? | קומיקס של אילנה זפרן

פוסט של אילנה זפרן

____________________________________
אילנה זפרן היא קומיקסאית. המצגת הוצגה בחנות הספרים “סיפור פשוט” בערב “על חתולים ואנשים”

28 בינואר, 2012 | בנושאים: 404 | 15 תגובות

סרט האימה “כדור המוות”, עכשיו בסינמטק תל אביב

מה פשר הכדור המכוער שתלוי מעל הכניסה לסינמטק המחודש בתל אביב? איתן שריד הביא תיעוד נדיר:

דרך יואב יעקב ליפשיץ.

28 בינואר, 2012 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

The Voice בלי הקטע המעצבן הזה של המוזיקה | בתוך הקנקן

פוסט של איל גבע

בתוך הקנקן, תוכנית המערכונים שיש סביבה באז, שנות אור, תשודר גם היום בשתיים בלילה בגלי צה”ל. וגם הפעם זוכים גולשי חדר 404 להאזנת טרום בכורה בלעדית.

והפעם באמת פיצחנו את הנוסא לבאז ולהייפ גם יחד. שילבנו את ד’ה ווייס ואת הארטיסט לתוכנית אחת – “ד’ה מראה”, ששופטת זמרים רק לפי המראה החיצוני.

חוץ מזה נמכור לכם את הפריט האופנתי שיעשה אתכם הכי מגניבים שאתם יכולים להיות.

נגלה גם את הצד הרציני שלנו בכתבות תחקיר מעמיקות בנושאי חינוך וחברה.

ונשמע עוד מסיפורי החוכמה של עמנו הקדום.

כאמור, את התוכנית המלאה אפשר לשמוע בגלי צהל בשתיים בלילה, ואנחנו תמיד נמצאים באינטרנט! אם שמעתם על הדבר הזה.

וזכרו, אל תאזינו לקנקן, אלא למה שבתוכו.

______________________________________________
“בתוך הקנקן” היא תוכנית המערכונים של סמל איל גבע וצוות המורכב אך ורק מחיילים בסדיר שרוצים לעשות שטויות בזמן שידור ציבורי. בתוך הקנקן בפייסבוק, באייקאסט

27 בינואר, 2012 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

יאיר לפיד והסתירות

ישראלי שנחסם מדף הפייסבוק של לפיד בעקבות שאלות קנטרניות מחזיר לו בשפה אינטרנטית להפליא: מם שמציג את הגיחוך שבהכרזות האינטרנטיות של המועמד החדש לראשות ממשלתנו

אם תבנה סכר יבואו המים מסביב, אומר משפט זן שהמצאתי לצורך אייטם זה, והסיגר של יאיר לפיד הולך להירטב כהוגן. בעקבות חסימת תומכי לגליזציה של סמים קלים (מגיב 19: יש דבר כזה, תתבגר כבר) בדף הפייסבוק של הפוליטיקאי הטרי, נולד מם חדש, Israeliest Yair, שמאיר סתירות בדבריו של לפיד. למשל: “מתנגד לכל הסמים בפייסבוק. כותב על וויסקי וסיגרים בבלייזר”.

מי שעוקב אחרי הדינמיקה של אומת האינטרנט ולפיד יודע שמדובר ביחסי אהבה-שנאה הדדיים. לפיד כמהּ לאהבת הציבור המקוון אבל מתקשה להתמודד עם הפתיחות של הפלטפורמות, שמאפשרת ביקורת ושאלות קשות (טוב, גם שאלות לא קשות). אומת האינטרנט מחולקת בין אלו שמעריצים את לפיד, מקלסים אותו בדף הפייסבוק שלו וישקלו בחיוב להצביע לו אם יתמודד על ראשות הממשלה (אבא, אנחנו צריכים לדבר), לבין אלו ששונאים אותו, מבקרים אותו, מקללים ואף מאיימים ברצח.

הגרעין הקשה של פעילי הרשת צחק עליו ואיתו במם הוותיק “עובדות יאיר לפיד“, “יאיר לפיד קומיקס” ניתח את אמירותיו ומשאיר אותן לדמם על שולחן הנירוסטה הקר, ועכשיו הצטרף Israeliest Yair, סוג של “יאיר לפיד קומיקס” פור דאמיז: תמונה קבועה של לפיד במוקד של קרני כחול-לבן, למעלה אמירה שלו ולמטה הפרכה שלה.

“זה פשוט מדהים אותי שחוסר העקביות של לפיד כל כך בנאלי שברוב המקרים אפשר לסכם אותו בשתי שורות בלי להרגיש שדרוש פירוט נוסף. לדעתי הוא נולד בשביל המם הזה”, אומר האיש שהתחיל את המם, שי דשא, בן 25, סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. דשא חושב שהוא זה שעורר את מתקפת הלגליזציה מוקדם יותר השבוע, לאחר ששאל שאלה בנושא (ובנושאים אחרים), נחסם מהדף של לפיד והחל לפרסם צילומי מסך של החסימות בפורומים שונים.

למה יצרת את המם החדש?
“זה בא בעקבות כך שהשמוק חסם אותי מעמוד הפייסבוק שלו כי שאלתי אותו שאלות שהוא לא אהב”.

שי דשא, בבקשה ממך, אנחנו לא קוראים לראש הממשלה הבא שלנו “שמוק”. אנחנו מחכים שהוא ייבחר קודם.
“רשמתי לפני”.

________________
התפרסם במקור ב-ynet מחשבים

27 בינואר, 2012 | בנושאים: 404 | 11 תגובות

חוקי זכויות היוצרים הדרקוניים בארה”ב הוקפאו. ומה המצב אצלנו?

חוקי זכויות היוצרים והקניין הרוחני האמריקאים המחמירים SOPA ו-PIPA נדחו בזכות מחאה המונית של גולשים, ארגונים ותאגידים. אולם גם בלעדיהם, משרד המשפטים וה-FBI הצליחו לקבל לרשותם את אתר שיתוף הקבצים מגהאפלואוד.קום ולשתק את פעילותו. סגירתו היתה מכה כואבת למורידי קבצים בכל העולם. עבור הישראלים הוא היה מכה כואבת במיוחד: בנובמבר ודצמבר נסגרו או נחסמו אתרי ההורדות המקומיים WNET, horadot.net ו-idown.

תוכנת שיתוף הקבצים נאפסטר יצאה לשוק ב-99′, ומאז תחילת שנות ה-2000 מנסים ארגוני זכויות היוצרים להילחם בעולם החדש שהיא ויורשיה יצרו. אולם סגירה וחסימה של אתרים ישראליים לא התבססה על חוק ספציפי שמאפשר זאת, אלא על צווים שבעלי הזכויות ביקשו מבית המשפט, אשר לא נתקלו בהתנגדות של בעלי האתרים. גם ספקי האינטרנט בחרו להפקיר את הגולשים ולא להתנגד לחסימה, כפי שעשו כשקיבלו הוראה לחסום גישה לאתרי הימורים וכרטיסי פריפייד לתשלום אנונימי באינטרנט.

במקביל לאיומים משפטיים ותביעות, ביקשו הארגונים להשפיע גם על החקיקה. ב-2006 ניסתה מרצ להעביר חוק זכויות יוצרים דיגיטלי, שביקש לאסור על העלאה והורדה לרשת של קבצים מוגנים בזכויות יוצרים, וגם העמדה לרשות הציבור של תוכנות ושירותים לשיתוף קבצים כאלו – כלומר, איסור על שיתוף קבצים כלשהו. בעקבות לחץ ציבורי משכה המפלגה את הצעת החוק. הארגונים ניסו להכניס סעיפים מחמירים גם לחוק זכויות היוצרים החדש. למשל, הפדרציה לתקליטים ביקשה לאסור פריצת DRM (הגנות דיגיטליות מפני העתקה). סעיף זה היה מונע מאדם שרכש כחוק תקליטור מוגן לפרוץ אותו על מנת להוריד את השירים לנגן המוזיקה שלו, או לצרוב עותק שלו לצורך גיבוי, למקרה שהדיסק המקורי יינזק.

לחוק החדש, שנכנס ב-2007 והחליף חוק מ-1911, כן נכנסו זכות היוצר על העמדת יצירתו לרשות הציבור, שכוללת הפצה או הצגה של התכנים באינטרנט; ביטול הסכום המינימלי לפיצוי והעלאת הסכום המקסימלי ל-100 אלף שקל, וביטול ההפרדה בין פיצוי עם וללא הוכחת נזק; וסעיף מתקדם שמתיר העתקת תוכנות מחשב לצרכים שונים, שבהם גיבוי, תיקון שגיאות, בדיקות אבטחה והתאמת פעילות התוכנה למערכות ותוכנות אחרות.

ב-2006 שלחה NBC יוניברסל מכתב לאוניברסיטת חיפה וטענה שסרט שלה הופץ ברשתות שיתוף קבצים על ידי סטודנט מכתובת IP של האוניברסיטה. האוניברסיטה התבקשה לפעול נגד שיתוף קבצים והודיעה כי הזהירה את הסטודנטים שינותקו מהרשת אם לא יפסיקו. אולם ככל הידוע, עד כה לא נתבעו כאן גולשים על הורדת קבצים פיראטיים. הורדה כזאת אינה בלתי חוקית לכשעצמה, אבל מי שמוריד קובץ בתוכנת שיתוף קבצים הופך במקביל למקור להורדת הקובץ על ידי משתמשים אחרים. בארה”ב שולחים בעלי הזכויות מכתבים למשתפי קבצים, מאיימים בתביעה ומסכימים להסכמי פשרה של אלפי דולרים. ג’אמי תומאס, אמריקאית שסירבה להתפשר ונתבעה, הפסידה ונדרשה לשלם 222 אלף דולר על שיתוף 24 שירים. במשפטים חוזרים ובערעורים הסכום הגיע לשיא של 1.9 מיליון דולר (80 אלף דולר לשיר) וירד לשפל של 54 אלף דולר (2250 דולר לשיר). זה לא מספיק לחברות התקליטים, שהגישו ערעור.

____________________
התפרסם במקור בגירסה שונה ב”מוסף הארץ”, 27.1.2012. תודה לעו”ד יהונתן קלינגר על הסיוע.

27 בינואר, 2012 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

לדף הבא →