ווטף: הסרת פטריות באופני-פרפר | תמונה שווה
צילמתי היום ליד דיזנגוף סנטר בתל אביב.
אולד ספייס ביבי
הקוראת ירדן מפנה את תשומת לבנו בתגובות לסרטון אולד ספייס גאי שבו בנימין נתניהו הוא הגבר שיאיר לפיד רוצה להיות. פשוט ומצחיק.
The InVoice, תוכנית ריאלטי חדשה לעצמאים ובעלי עסקים
יוצר: גל חן.
אדבאסטינג לשלט אגודת אפרת: “הצער והכעס על כך שהדתיים רוצים לשלוט לי ברחם מלווים אותי יום יום”
עיריית תל אביב סירבה, ובצדק, להוריד את שלטי הפרסום של אגודת אפרת, שפועלת נגד הפלות מסיבות הומניטריות בעד עידוד ילודה אצל יהודים, והעדיפה את חופש הביטוי של האגודה על ה”פגיעה ברגשות” של מתנגדיה.
אבל כל עוד כללי המשחק הם שמי שמתנגד לשלט מרסס עליו, מכסה אותו במודעה שטוענת לאי-חוקיות מפוקפקת או קורע אותו, למשל כי “רגשותיו נפגעו” מתמונה של אישה או אפילו שם של אישה, זה עובד לשני הכיוונים. אמיתי סנדי מדווח ש-@pop_women_front_il בטוויטר העלו תמונות של שיבוש שהם ביצעו בשלט (חשבון הטוויטר לא זמין כעת).
באחד הנוסחים של שלטי אגודת אפרת נכתב: “הצער והחרטה על ההפלה שעשיתי מלווים אותי יום יום. אל תתני שזה יקרה גם לך, פני ל’אפרת'”. השלט המשובש אומר: “הצער והכעס על כך שהדתיים רוצים לשלוט לי ברחם מלווים אותי יום יום. אל תתני שזה יקרה גם לך. זרקי את הפלייר של אפרת לפח!”. שלט משובש אחר אומר: “מתכננת הפלה? הגוף שלך הוא רק שלך. אל תתני לאף אחד להחליט בשבילך!”
הגבר שהגבר שלך יוכל להיות ניצב בקליפ שלו
קמפיין הגבר של אולד ספייס עלה לישראל בגירסת חריץ הישבן המיוזע. גל ינאי עשה מחווהעתקה של סרטון הפרסומת שלהם עבור להקת השובבים, שמנסה לגייס כסף מהציבור למימון קליפ חדש שלה.
הגיוס מתבצע באמצעות אתר מימונה, גירסה עברית של אתר קיקסטארטר, ומי שיתרום 50 שקלים יזכה לככב כניצב בקליפ. גם לכם זה מזכיר את צביעת הגדר של תום סויר, כשהחברים שלו משלמים לו כדי לעשות את העבודה שלו?
בישראל אינטרנטית צוחקים על פוסטרים של רוסיה סובייטית
קבוצת הפייסבוק הטריה “פוסטרים סובייטים” מזווגת בין פוסטרים מברית המועצות לבין כיתובים אקטואליים. “האמת שכבר הרבה זמן אני מנסה להבין מה פשר הציורים ההזויים האלה, מה פירושם ועל מי הם באמת עובדים (או עבדו)”, מסביר מייסד הקבוצה אלון רזניק, סטודנט בתכנית הרב תחומית באמנויות ומזה”ת באוניברסיטת תל אביב, בן 25. “מסתבר שזה מה שקורה כשמערבבים למידה למבחנים בתולדות האמנות עם מבחן על ההשפעה הרוסית במזה”ת בשנות ה-70′”.
הנה טעימה:
זו לא מפלגה, זו אגודה! (אלון רזניק)
אתה יודע מה זה בבון? בבון זה קוף (מייק ויצמן)
I’m the king of the world (אלון רזניק)
בואו חברה, יש מכות! (אלון רזניק)
אבל אמא, הבטחת עוף לשבת! (ניצן סדן)
בחזרה לעתיד (אסף שגיא)
אז למה אתה לא מתקשר מבזק? (מייק ויצמן)
בחסות משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (אלון רזניק)
גבר, אנחנו לא מקבלים דיינרס. כתוב על השלט. עכשיו תביא כרטיס נורמלי או שאני מפסיק ללחוץ לך את היד (יוני רוזנשיין)
ושים לב לסעיף של הבעלי חיים, הדייר לפניך הביא לי פה כלבים שליכלכו את כל הלובי ונבחו כל הלילה (ניצן סדן)
מתי *זה*, התחיל להיות יותר סקסי מ*זה* (ניצן סדן)
נו מה חשבת שיהיה שם, קולה? (ניצן סדן)
רגע, מחזיר את וואינט לאתמול (מייק ויצמן)
אלבום פייסבוק מצטיין: תמונות שקיבלתי עם המחשב
ידיד החדר איל גבע העלה לפייסבוק אלבום תמונות מומלץ, ומספר: “למחשב יש כמה תמונות מאוד יפות שהוא צילם. רציתי לשתף אתכם בתמונות האלו”. יותר טוב מאלבום תאילנד!
This is the true picture of the IDF
תמונה ויראלית מנסה לשפר את תדמית צה”ל בחו”ל:
הגירסה של איתי כוחיי, עם גבעת חלפון, אסקימו לימון, מבצע סבתא ועמיר פרץ מביט דרך משקפת מכוסה, יותר קרובה למציאות:
מיקי מאוס סכיזופרן, לצ’יקן ליטל יש תסמין משיח ועוד הפרעות נפשיות של גיבורי דיסני
כחלק מהקורס “מציאות מתעתעת – פסיכולוגיה אבנורמלית בראי הקולנוע” ניתחנו הפרעות בסרטי קולנוע. כחלק מההוכחה כי אכן למדתי למבחן, אני מגיש ניתוח קצר של סרטי דיסני המצויירים, לפי סדר היציאה לקולנוע. כמעט כולם כאן, פרט לחלק קטן שלא ראיתי או לא היה לי מה לכתוב עליהם (למשל לילו וסטיץ’):
שלגיה ושבעת הגמדים
מקרה קלאסי של נרקיסיזם קשה מצד המכשפה. היא הכי יפה, וכשאין לה את החיזוק החיובי מהמראה היא נתקפת זעם. במקרה זה היא אף רוצה לפגוע בשלגיה.
פינוקיו
פטיש לעץ או האנשה של חפצים. לג’פטו חסר ילד בחיים אז הוא רואה את העץ כילד. כמו כן, פינוקיו הוא אגואיסט שהעיקרון המנחה אותה הוא העברת הזמן בנעימים. פינוקיו מוצג כשקרן, עצלן, תמים וחלש-אופי שהטוב והרע נאבקים בתוכו.
פנטזיה
מיקי מאוס רואה את עצמו חסר ערך כשוליה ומדמיין את עצמו כקוסם. משמש כטריגר לאשליות וסכיזופרניה. מקרה קלאסי לגישה הקוגנטיבית – אני חסר ערך וכל מה שאעשה לא יצליח. אפילו בדמיון שלו הוא לא מצליח להזיז את המטאטא בלי השלכות שליליות.
דמבו
חוסר בטחון עצמי, לא יכול לעוף בלי הנוצה. סובל גם מסכיזופרניה שהטריגר שלה הוא האלכוהליזם שלו. מדמיין פילים ורודים.
במבי
מקרה קלאסי של פי.טי.אס.די – פוסט טראומטיק סטרס דיסאורדר. הטראומה של אמא שלו גורמת לו לשכוח הכל. לא בוכה כמעט. לא זוכר את אמו (לפחות לא מדבר על הטראומה לאחר המקרה).
סינדרלה
התעללות כנערה. התייחסו אליה כחסרת ערך והעדיפו את אחיותיה. היא למעשה “פציינט המזהה” של גרעין משפחתי דפוק.
אליס בארץ הפלאות
פה אפילו לא צריך לחפש. כל סוגי ההזיות קיימים פה, אף טרם לקיחת הסמים – רואה את הארנב הלבן ורודפת אחריו. לחלוטין תסמיני פראנויה וסכיזופרניה קשים. כולל החרפת התסמינים תחת השפעת סמים.
פיטר פן
חוסר רצון לגדול. חי בעולם משלו בלי חוקים. סובל מהדחקה – של עזיבת אמו. פה דווקא הגישה הפסיכודינמית יכולה לאבחן אותו.
היפהפיה והיחפן
ליידי מרגישה מאויימת על ידי התינוק החדש. רואים כאן גם הזנחה וגם דו קוטביות ביחס של הבעלים כלפיה – חום/קור.
היפהפיה הנרדמת
דיכאון אצל אורורה. מכונת התפירה מסמלת את הדיכאון של אורורה מכך שהיא מאורסת למי שהיא חושבת שלא אוהבת, לכן מכונת התפירה מופיעה באופן קסום כשהיא יושבת בחדר ובוכה ולאחר מכן נרדמת – תסמין נפוץ בדיכאון.
מאה ואחד כלבים דלמטיים
פטיש לבגדי פרווה אצל קרואלה. מוכנה אף להרוג בשביל הסיפוק שלה לבגדי פרווה.
ספר הג’ונגל
פחות הפרעות נפשיות ויותר מחקר. הוכחה כי יש קשר סביבתי להתפתחות האדם. הוכחה כי לא רק הביולוגיה היא הקובעת את הנפש, אלא גם הסביבה.
חתולים בצמרת
מאדאם אדלייד סובלת כנראה מדמנציה. מורישה את כל כספה לחתולים. מאנישה אותם ומתנהגת כלפיהם כילדים. כנראה המחסור בילדים גורם לה לחשוב כי הם הילדים שלה. הם היחידים שהראו כלפיה אהבה חסרת תנאים.
רובין הוד
תסביך המשיח. אני יכול לעזור לעניים. נעשה תוך כדי פגיעה בציבור (העשירים).
פו הדוב
מספר פרפיליות בסרט: החל מפדופיליה במשחקים שלו עם כריסטופר רובין וכלה בסוג חדש של פרפיליה שהיא משיכה לפילים, שאפילו לא מוסתרת ונותנים לה שם, “פילנפיל”. כמו כן השפעות של דיכאון ומאניה – דיכאון אצל איוֹר (אי-אה) ומאניה אצל טיגר. הם כנראה מסמלים את האישיות הדו-קוטבית של כריסטופר רובין.
בת הים הקטנה
אריאל לא מאושרת בעולם שלה. חושבת שבעולם היבשה החיים יהיו טובים יותר. כשמגיעה לשם סובלת מחוסר יכולת לדבר. כנראה מתוך טראומה לאחר האירוע של הצמחת רגליים.
היפה והחיה
מספר הפרעות: החיה – דימוי עצמי נמוך, המוביל אותו לסאדיזם קל – הוא חייב לכלוא את בל. כנראה זה הטריגר לסכיזופרניה של בל – הכלים מדברים אליה. היא גם סובלת מהזדהות עם הכולא שלה – מקרה קלאסי של תסביך סטוקהולם.
אלאדין
אלאדין סובל מהזיות לגבי שד מהמנורה. השד הוא בעצם הגשמה של כל הרצונות החבויים שלו – הוא עוזר לו להצליח ומגשים את כל משאלות ליבו. הוא סובל מסכיזופרניה. לאחר מכן זה מתגלה כמוביל לשגעון גדלות – הרצון שלו להיות נסיך. בניגוד לסרטי דיסני האחרים, כאן אנו רואים גם מה הגורם של ההפרעה – הסביבה. העוני שבו הוא חי והבדידות שלו. ידידו היחיד הוא קוף.
מלך האריות
כמו באלאדין, גם כאן אנו עדים לשיגעון גדלות המתחיל אצל סימבה כילד. “אני לא יכול לחכות עד שאהיה מלך”, שר סימבה עוד מגיל צעיר. כמו כן, אצל סימבה יש פי טי אס די – טראומה ממות אביו. הוא מאשים את עצמו במותו ובורח. אנו רואים גם את החשיבות בסביבה משפחתית תומכת. בסרט היא חסרה (ואפילו הפוכה כי סקאר גורם לו לברוח) וזה מוביל לבריחה שלו.
פוקהונטס
קצת מסובך יותר לניתוח, היות וזה מבוסס על סיפור אמיתי. אך הסרט דוגל בגישתו של פרויד ובניתוח החלומות של פוקהונטס (מה גם שלא ראיתי את הסרט).
הגיבן מנוטרדאם
שוב, כמו ביפה והחיה, קווזימודו סובל מדימוי עצמי נמוך: “אני מכוער, שונאים אותי, אין לי זכות לאהבה”. כפי שהגישה הקוגנטיבית מלמדת אותנו, יש לשנות את התפיסה הזו בחולה. הוא רוצה לחיות כמו בני העם ולהנות.
הרקולס
מספר תסביכי האב שלו עצום. מרגיש מוזנח על ידי אביו האמיתי זאוס, ומרגיש שעליו להוכיח את עצמו. מסכן את עצמו שוב ושוב תוך חוסר הבחנה במה שמסוכן ומה שלא.
מולאן
למולאן יש פרפיליה. היא מקרה נדיר של טרנסווטייט אצל נשים. רואה הגשמה עצמית רק כאשה לבושה כגבר ומתנהגת כגבר. מלבד הפטיש ללבישת בגדי גברים היא כנראה סובלת גם מהפרעת זהות מינית – רואה את עצמה כגבר ולא יכולה לחיות כאישה.
טרזן
ע”ע ספר הג’ונגל.
הקיסר נפל על הראש
נרקיסיזם ואגואיזם אצל קוזקו הקיסר.
אחי הדוב
כל כך גרוע שההפרעה הנפשית היחידה בסרט היתה אצלי, אחרי הצפייה בו.
צ’יקן ליטל
שוב תסמין המשיח. “השמיים נופלים”. צ’יקן ליטל באשלית רדיפה/אסון. משהו הולך לקרות. הוא לא יכול להוכיח את זה וכל הוכחה מתגלה כבדיה. כנראה סכיזופרן.
בולט
בולט חי באשליות כבדות. הוא חושב שהוא בעל כוחות-על. כנראה סוג של פוגה דיסוציאטיבית – הוא לקח על עצמו זהות חדשה, שונה מהקודמת, ולא יודע שהוא חי באשליות. בשבילו הסרט הוא אמיתי.
בן מאירי הוא סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, אמן סטנסילים וכותב חובב.
(צילום: יח”צ) – צילומים שמצורפים להודעות לעיתונות – בלי ההודעות לעיתונות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
