אבא היה רי”ש מתגלגלת

סרט הגמר של סתיו מורן בלימודי שנה א’ קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת”א בודק לאן נעלמה הרי”ש המתגלגלת באמצעות ראיונות עם ירון לונדון, רות אלמגור-רמון, גידי גוב ועוד.

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=swpmkyaeXN4[/youtube]

(דרך ליאור בן-עמי)

22 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

בחור ערבי יקר, אנחנו לא רוצים שתיפגע מהממים שלנו

“בחור ערבי יקר”, פונה ארגון להב”ה בכרוז גזעני שפרסם אתמול בעברית ובערבית, ושבו הוא מזהיר גברים ערבים מפני ניהול מערכות יחסים עם נשים יהודיות. הכרוז מסתיים באיום מרומז: “בשבוע שעבר ערבי שחשב למצוא בנות יהודיות נפצע. אנחנו לא רוצים שתיפגע, שמור על הכבוד של הבנות שלנו כי בנפשנו הדבר!” אומת הרשת משיבה לארגון בממים.

הממיסט עמיר שיבי החליף את המילים המנומסות והמכובסות באזהרה בוטה:

עמיר שיבי ומתן יונס תרגמו את הכרוז עבור הערבים דוברי הגרמנית:

נמרוד צוק קורא את הכרוז בקולו של קולונל האנס לאנדה מ”ממזרים חסרי כבוד”:

האמנית זויה צ’רקסקי כתבה כרוז ל”בחור יהודי יקר!”: “אנחנו ממש לא שואלות אותם עם מי אנחנו צריכות לצאת ואם מתחשק לנו לצאת עם ערבי – זה ממש לא עיניינך!”

המתמטיקאי גדי אלכסנדרוביץ’ הוציא כרוז נגד פיזיקאים. “כשם שאתה לא רוצה שיאמרו שמסה ומשקל זה אותו דבר כך אנחנו לא מוכנים שתגיד ש-x ו-sinx זה אותו דבר. כשם שאתה היית עושה הכל כדי למנוע עשיית צחוק מהמדע, כך גם אנחנו!”

ואני התחברתי ל”שיר כאב” של מאיר אריאל:

שחר מתעסק עם ערסים וגזענים:

22 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404, מם (meme) | 4 תגובות

משחקותרום: שירותרום גיימרים למען ילדים בבתי חולים, רק בלי החלק של השירים, בלי המפורסמים ויותר מצחיק

תמורת מאה דולרים, גיימר ישראלי ישחק במשחק וידאו במשך עשר שעות כשהוא מחופש לדב. האירוע המשמח הזה ואחרים ישודרו חי בסוף החודש מסלון בית ברעננה, שבו יערך Earth Defense Force – For the Kids, מרתון משחקי וידאו ומשימות בן 24 שעות. המטרה היא לגייס כסף לארגון Child’s Play, שמסייע לילדים המאושפזים בבתי חולים ברחבי העולם.

“האירוע עצמו לא שונה כל כך משירותרום – רק בלי החלק של השיר ועם משחקי וידאו במקום. ובלי מפורסמים. ויותר מצחיק. אז אולי זה לא ממש דומה לשירותרום – יותר ‘משחקותרום'”, מסביר יותם ברנז, שצפה באירועים כאלו בחו”ל והחליט ליזום אחד בישראל. במהלך המרתון יוזמנו הצופים לתרום כסף, או להתנות תרומות במשימות ואתגרים שהגיימרים יתבקשו לבצע, כמו להתחפש לדב, לשחק בחצאית טוטו ולשלב את שם הבלוג של התורם בכל משפט במשך חמש דקות, משימות שכבר הוצעו. מארגני המרתון הם נאור גליקפלד ואריאל אנג’ל על הבקרים, המפיקה נטלי פדון, אחראי הספונסרים והפרסים ארז רונן והצוות הטכני עדי בודרהם, ליאור פרייליך ומורן בר.

צ’יילדז פליי הוקם ב-2003 על ידי ג’רי הולקינס ומייק קרהוליק, יוצרי קומיקס-הרשת הגיימרי Penny Arcade, כדי לתרום לחברה ולהילחם בתדמית של הגיימרים כמתבודדים שמתרחקים מהחברה. הארגון מצייד מחלקות ילדים בבתי חולים בספרים, צעצועים ומשחקי מחשב. הארגון עדיין לא פעיל בישראל, ומארגני המרתון מספרים באתר כי “נסיונותינו להביא בתי חולים ליצור קשר עם הארגון כדי להסדיר את הקשר נתקלים בתגובה איטית – מובן, היות והם חייבים לבחון בשבע עיניים כל גוף וארגון איתו הם משתפים פעולה”. הם מקווים שהצלחת המרתון תזרז את המהלך.

המרתון יפתח בצהרי ה-31.8 וישודר באתר edfmarathon.com

התפרסם במקור במדור fi בגליון אוגוסט 2012 של מוסף פירמה של גלובס

22 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

בנק לאומי: הטבה לחיילים, הטבה כפולה לבני ישיבות [עדכון] זהה לזו של סטודנטים

דניאל כהן מצא את שני העלונים הללו בסניף קריית מלאכי של בנק לאומי, וכתב: “גם הבנק הלאומי לוקח חלק במאבק לשוויון בנטל!”

מזכיר את הסיפור של דניאל קשת (דרך חורים ברשת), על מחיר נמוך יותר במודעה של אופטיקה הלפרין בעיתונים חרדיים:

[עדכון 11:01] בנק לאומי הגיבו לכהן בפייסבוק:

שים לב כי ההשוואה אינה נכונה. חייל בלאומי מקבל 720 ₪ במתנה כנגד העברת משכורת צבאית. סטודנט בלאומי מקבל מענק של 1,300 ₪. בני ישיבות מקבלים מענק זהה לסטודנטים. שים לב כי התנאי לקבלת מענק הוא שונה. חייל מקבל את המענק כנגד העברת משכורת צבאית. והתנאי לקבלת 1,300 ₪ של סטודנט / בני ישיבות הוא ביצוע פעולות במחזור של 600 ₪ מידי חודש בכרטיס האשראי.

לתשומת ליבך, המענקים שלאומי מעניק בפתיחת חשבון חדש הינם הגבוהים במערכת הבנקאית. בנוסף חיילים וסטודנטים נהנים ממועדון לאומי באזזר, המעניק להם הטבות לאורך כל השנה. http://leumibuzzer.co.il/

מצרף לעיונך את התנאים המלאים לחשבון חייל:
http://www.leumi.co.il/home03/18plus_account/9002/

וכן לחשבון סטודנט: http://students.leumi.co.il/

הלל גרשוני מעיר:

תלמיד ישיבה לא מקבל שקל. הוא משלם שכר לימוד. אברך (נשוי) מקבל מלגה. אבל הוא צריך לפרנס משפחה, בעוד לחייל זה סתם דמי כיס.

22 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404 | 5 תגובות

כשעיתונאי מחמיא על שירות לקוחות, תוודאו שהוא לא קיבל יחס מיוחד מספק השירות

מזה מספר חודשים שבזק שולחים בטעות את החשבונית החודשית של אמי לאימייל שלי. השבתי לאימייל וביקשתי שיתקנו זאת. קיבלתי הודעת שגיאה: האימייל שלהם נשלח מכתובת פיקטיבית.

אתמול שאלתי בפייסבוק של בזק מה כתובת האימייל של שירות הלקוחות, ושלחתי אימייל לבקש שיתקנו את הטעות ויעבירו את החשבוניות לכתובת שלה.

11 דקות אחר כך צלצלה אלי לסלולרי נציגת שירות לקוחות, ביקשה לברר בדיוק מה הבעיה ופתרה אותה.

32 דקות נוספות עברו, והתקשר אלי נציג שירות לקוחות. סיפרתי לו שהבעיה כבר נפתרה.

פה חשדתי.

1) ממתי מטפלים בפניות כל כך מהר?
2) למה חוזרים בטלפון לפנייה באימייל?
3) מאיפה יש להם את המספר הסלולרי שלי, שלא סיפקתי להם בפייסבוק ולא באימייל? (שאלתי את הנציג השני. הוא טען שנתתי את המספר הסלולרי שלי בפייסבוק. לא נכון). [עדכון 23.8.2012] טעיתי ואני מתנצל ומתקן: לא זכרתי זאת, אבל מסתבר שכן שלחתי את מספר הטלפון הסלולרי שלי באימייל. [\עדכון]

מדובר בנוהל עיתונאים/בלוגרים/פייסבוקאים: אם לא נטפל בו מהר ויעיל, הוא הוא יעשה לנו את המוות בכלי התקשורת ו/או בבלוג ו/או בפייסבוק; אם כן נטפל בו מהר ויעיל, נצבור אצלו נקודות זכות ואולי הוא גם יכתוב עלינו משהו חיובי. אולי הוא אפילו יפול בפח ויחשוב שהטיפול המהיר והיעיל מאפיין את שירות הלקוחות שלנו.

אני לא ביקשתי יחס מיוחד. פניתי באימייל כי הפנייה שלי לא דחופה, אני לא רוצה להמתין על הקו בשירות הלקוחות, ואין צורך בנוכחותי כדי לפתור את הבעיה. בוודאי שלא היתה לי כוונה להשתמש בעבודה שלי כמנוף לקידום פתרון בעיה פרטית שלי, שככל הידוע לי היא תקלה מקומית בלבד ולא משהו שמשפיע על אלפי לקוחות.

אבל ככה זה: אלא אם ארשם לכל ספקי השירות תחת שם בדוי או שם של מישהו אחר, הם יוכלו לדעת שאני עיתונאי ולתת לי יחס VIP, גם אם לא ביקשתי אותו וגם אם אני לא רוצה בו.

הדבר החיובי היחיד בסיפור הזה הוא שלא צריך להיות עיתונאי בשביל לקבל יחס מיוחד. מספיק להיות פעיל ומרובה חברים/עוקבים בפייסבוק, או להכיר מישהו כזה. ב-2010 סיפרתי בגלובס על תלונות של לקוחות בטוויטר וכתבתי: “אם לקוחות יגלו שתלונות במדיומים החברתיים מטופלות מהר ויעיל יותר מאשר בפנייה לשירות הלקוחות, יותר לקוחות לא מרוצים ילכו ישר לרשת. מסה שעלולה ליצור לחברה תדמית בעייתית ברשת”. היום בפייסבוק זה אפילו יותר נכון: תלונה פומבית שתקבל מספיק לייקים ושיתופים תטופל מהר יותר מפנייה פרטית. נצלו את זה.

בזק טוענים שלא קיבלתי טיפול מיוחד. אני טוען שבזק משקרים

[עדכון 23.8.2012] מיכל (אין שם משפחה, אין ציון תפקיד) מבזק כתבה לי:

בהמשך לפוסט שהתפרסם אתמול בבלוג חדר404, ברצוני להסב את תשומת לבך למספר נקודות:

א. בזק עושה את מירב המאמצים לטיפול המהיר ביותר האפשרי בפניות לקוחותיה בשלל הערוצים. הפניה לא קיבלה טיפול מיוחד.

[כן, אה? מי מהקוראים שפנה באימייל/פייסבוק וקיבל טלפון מהתמיכה של בזק אחרי 11 דקות, שיכתוב בתגובות. חוץ מזה, פניה שלי בחודש מרץ לשירות לקוחות נענתה בשיחה משחר (לא אציין את שמו המלא) מחטיבת לקוחות פרטיים, שטיפל בבעיה ונתן לי את האימייל והסלולרי שלו לסיוע עתידי. האם כל הלקוחות מקבלים את הסלולרי והאימייל של שחר? האם אני יכול לפרסם אותם פה? ע”ק]

ב. עמוד הפייסבוק של החברה- מדובר בערוץ תקשורת נוסף שבו הלקוח יכול ליצור אתנו קשר ממש כפי שניתן לעשות דרך אתר החברה וכמובן פניה טלפונית למוקדי השירות.

ג. מבדיקה שערכתי כעת, המייל שהתקבל אצלנו בתאריך 21/08/12 בשעה 12:42 +12:57 מכיל את המספר הנייד: [XXX-XXXXXXX] .

[טעות שלי, אכן שלחתי את המספר. ע”ק]

ד. ככלל, לקוחות המבקשים שירות על גבי עמוד הפייסבוק שלנו מופנים לטאב שירות הלקוחות (מצ”ב קישור), המעוניינים בכתובת מייל (בין היתר לקוחות שאינם יכולים לפתוח את הקישור מטלפונים ניידים) מקבלים את כתובות המייל שקיבלת כפי שניתן לראות בעמוד.

ה. יצרו עמך קשר פעמיים בשל טעות אנוש שכן המייל השני שהתקבל היה מייל תודה לנציגה הראשונה (ליטל).

מוזמן לפנות גם בהמשך בכל עניין
יום נעים
מיכל
בזק

22 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404 | 5 תגובות

כלב לייק אה בוס, יקב מודרני וכבוד אחרון | צילומים

כלב על ספה ביפו. צילום: גלית רוזנבאום.

כבוד אחרון. צולם באזור התעשייה של אור יהודה, מתחת לכינרת זמורה ביתן. צילום: דקלה קידר.

יקב. צולם ליד קניון שרונים. צילום: מלי זיידמן.

21 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

קריוקי סימולקרה: החדש של בק אנפלאגד

המהפכה לא תשודר בטלוויזיה, והאלבום החדש של בק, “סונג רידר“, לא יופץ בביטורנט, אף שבעידן השעתוק הדיגיטלי, אלבום חדש יכול להתנגן על האייפוד שלכם עוד לפני שהמוזיקאי נתן עליו את סיבוב השפצורים הסופי באולפן, באדיבות עובדים מדליפים, האקרים שודדים, מבקרי מוזיקה נדיבים ואנשי יח”צ ערמומיים. האלבום החדש של בק מורכב מ-20 ספרוני תווים מאויירים. את השיר החדש של בק אתם תשירו, בלי לדעת איך הוא נשמע במקור. קריוקי סימולקרה.

אם נוריד את מילת הג’ מהשולחן – כן, זה גם גימיק – האלבום הוא כניעה מרעננת לחיסול המקצוענות והפיכת כל אדם עם מכשיר קצה וחיבור לאינטרנט לבעל מקצוע: צלם, עיתונאי, סופר, מוזיקאי, פילוסוף או מומחה מדיה חברתית. רוצים להיות מוזיקאים? התקבלתם.

האלבום החדש של בק עושה רימיקס גם לסוגיה היגעה והמייגעת של זכויות יוצרים באינטרנט (הידעתם? יוניברסל מיוזיק גרמה להסרת סרטון יוטיוב של תינוק רוקד לצלילי שיר של פרינס, נתבעה על ידי אמו והפסידה). האתר של מקסוויני, המו”ל של האלבום בארה”ב, ימשיך בשיבוש ההיררכיות כשיארח ביצועי מוזיקאים מקצועיים לצד ביצועי מעריצים חובבנים.

____________________
התפרסם במקור ב”מוסף הארץ”, 17.8.2012

21 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

לייקטרואיזם: עוזרים לזקנה לחצות את הפייסבוק, גם אם היא לא רוצה

מה גורם לאומת הפייסבוק הישראלית להתגייס לעזור לזולת באמצעות לייקים ושיתופים? כמקרה מבחן לקחנו את שלושת הנעדרים האחרונים שהמשטרה ביקשה את עזרת הציבור בפייסבוק במציאתם, והשווינו את האינטראקציות על סטטוסי ההיעדרות שלהם – הענקת לייק, אינטראקציה עם מעורבות נמוכה; ושיתוף הסטטוס, אינטראקציה עם מעורבות גבוהה יותר, משום שהיא מחייבת נכונות של הגולש לפרסם את הסטטוס על קיר הפייסבוק שלו, ולמעשה ליצור ישות תוכן חדשה שנתונה לאינטראקציות מצד חברי הפייסבוק של הגולש.

436 אינטראקציות שיתופיות (101 לייקים ו-335 שיתופים) הודעה של המשטרה בפייסבוק על הנעדר אברהם עינבר, בן 60 מנהריה, שנוטל כדורים לטיפול נפשי, אשר עזב את ביתו ונראה בפעם האחרונה בבית החולים רמב”ם כשנרשם לטיפול אך לא קיבל אותו. תמונתו פורסמה בסטטוס ונמסרו תיאורו החיצוני והבגדים שלבש. הגולשים התבקשו לשתף את הסטטוס. 416 עשו לייק ושני אנשים שיתפו את הודעת המשטרה שהאיש אותר ללא פגע.

486 אינטראקציות שיתופיות (174 לייקים ו-312 שיתופים) קיבלה הודעה של המשטרה על נעדרת, ילדה אריתראית בת 5, שנראתה לאחרונה ב-23:00 בגינת משחקים בדרום תל אביב. שמה ותמונתה לא פורסמו, אולם הופיע תיאור של הבגדים שלבשה. 558 עשו לייק ו-24 שיתפו הודעה על מציאתה.

3553 אינטראקציות שיתופיות (476 לייקים ו-3,077 שיתופים) קיבלה הודעה שפורסמה ביום ראשון בלילה על היעדרותה של אופק ירון, בת 14 משמשית, שנראתה לאחרונה כשיצאה מביתה באותו יום ב-15:00. תמונה שלה, כפי הנראה בחדרה, ותיאור חיצוני פורסמו. הגולשים התבקשו, כרגיל, לשתף. תשע שעות אחר כך פרסמה המשטרה הודעה שבה עדכנה על אודות החיפושים, פרסמה תמונה עדכנית יותר של הנעדרת ותייגה את פרופיל הפייסבוק של Lev Israel. מדד הגולשים: 193 לייקים ו-1346 שיתופים. עוד תשע שעות עברו והמשטרה פרסמה סטטוס שלישי, עם תמונה של ירון, כפי שנקלטה במצלמת אבטחה של תחנת דלק ארבע שעות לאחר שיצאה מביתה. המדד: 192 לייקים ו-277 שיתופים.

בסך הכל זכו סטטוסי ההיעדרות של ירון ל-5561 אינטראקציות (861 לייקים ו-4700 שיתופים). הסטטוס הרביעי, שהודיע על איתורה של ירון בריאה ושלמה, קיבל 799 לייקים ו-139 שיתופים.

בתחרות הלייקים והשיתופים הצינית שערכנו פה, היעדרותה של ירון גרפה את מירב הקולות (גם אם סופרים רק את הסטטוס הראשון), אחריה האריתראית האנונימית, ואברהם אחרון.

הנה כמה השערות למניעי השיתוף מתחום הפסיכולוגיה בגרוש:

שם. סטטוס על נעדר אנונימי מעורר פחות הזדהות מאשר סטטוס על נעדר שיש לו שם.

תמונה. נעדר שאנחנו יודעים איך הוא נראה מעורר יותר הזדהות מאשר נעדר נטול פנים.

גיל. נעדרים צעירים מעוררים יותר אמפתיה. אפשר לשער שהאמפתיה גדלה ככל שמתרחקים מגיל בוגר, הן כלפי מטה לצעירים, ילדים ותינוקות, והן מעלה לזקנים וקשישים.

חוסר אונים. נעדר בריא מעורר פחות אמפתיה מכזה שסובל ממחלות גוף או נפש.

מין. נשים מעוררות יותר אמפתיה מגברים, בגלל החשש (הסטריאוטיפי או המגובה בעובדות, זה לא משנה) שבהיעדרותן הן חשופות יותר לפגיעה פיזית או מינית.

מוצא. גולשים מזדהים יותר ככל שמוצאו, צבע עורו או לאומיותו של הנעדר קרובים יותר לשלהם.

נסיבות. חייל שנעדר יעורר יותר הזדהות מאדם שתעה במהלך טיול במדבר, כי המטייל בחר לסכן את עצמו בזמנו הפנוי בעוד החייל נעלם בעת מילוי תפקידו (גם אם בפועל, החייל נעלם בזמן חופשה או בלי קשר לתפקידו הצבאי). ילדה שברחה מהבית תעורר פחות הזדהות מילדה שיש חשש שנחטפה.

האינטראקציות השיתופיות מסייעות באופן ישיר למאמצי החיפוש, בכך שהן מגדילות את הקהל שנחשף לתמונות הנעדרים, ואת הסיכוי שמישהו מהם ייזכר שראה את הנעדר וידווח למשטרה. אבל יכול להיות שהצטרפות לצוותי החיפוש תעזור יותר.

האינטראקציות האלטרואיסטיות לכאורה הן אמצעי לסיפוק מצפוני (“עשיתי משהו טוב היום”) ולשדרוג תדמיתי (“גם אני תומך בהפסקת התעללות בבעלי חיים”), תמורת השקעה אפסית של זמן, מרץ, זיעה ומחשבה. זה הרבה יותר קל מלחתום על עצומה, להחתים על עצומה, לשכנע חברים להצטרף למטרה, לארגן הפגנה, לצאת להפגין ולחטוף מכות משוטרים. לייק ושיתוף הם בסך הכל הקלקות עכבר בפייסבוק.

יש דמיון רב בין הלייקים האלטרואיסטים לבין ברכות ה”מזל טוב” הסתמיות על קירות פייסבוק של אנשים שנקלעו לרשימת חברי הפייסבוק שלנו, ושקיבלנו תזכורת אוטומטית שיום הולדתם חל היום. ישראלית אחת קיבלה ביום הולדתה בפברואר עשרות ברכות על קיר הפייסבוק שלה מחברים וירטואליים. היא מתה מסרטן ארבעה חודשים לפני כן. מקרה נוסף של נתינה לאחר המוות הוא החייל הנעדר נטע ברנד, שגולשים המשיכו לשתף את תמונתו גם אחרי שגופתו נמצאה. זה מזכיר את הבדיחה על חניכי הצופים, שרצו לעשות מעשה טוב והעבירו את אותה זקנה את הכביש שוב ושוב, למרות שהיא בכלל לא רצתה לחצות.

לפני הלייק האלטרואיסטי הבא שלכם, חשבו: האם אתם באמת מתכוונים לעזור, או שהזולת הוא רק אובייקט לאקט הנתינה שלכם?

התפרסם במקור במגזין “ערך מוסף” באתר “בית אבי חי” ב-5.2012

21 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404 | 3 תגובות

דיסני במסרים נגד קוד פתוח? מגלים עם דורה היתה שם הרבה קודם

תוכנות קוד פתוח אינן בטוחות, נטען בסיטקום Shake it Up של דיסני. אחת הדמויות בסדרה, ילד כאפות שמזכיר את ביל גייטס, מתבקש לתקן מחשב של דמות אחרת, ושואל: “השתמשת בקוד פתוח לחסוך זמן, והווירוס הסתתר בתוכו?” “אולי”, היא משיבה, והחנון אומר: “טעות של מתחילים”.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=AiVnMazRIII[/youtube]

זה הזכיר לי את המסרים בעד דפדפן אקספלורר של מיקרוסופט ונגד דפדפן פיירפוקס של מוזילה ב”מגלים עם דורה”. הנה הקטע הרלוונטי מכתבה שפרסמתי ב”רייטינג” ב-2009:

בשנת 2000, שנה אחרי הפיילוט המוצלח שלה, הגיחה לטלוויזיה דורה חוקרת הארצות (Dora the Explorer, ובעברית “מגלים עם דורה”), ילדה לטינית-אמריקאית בת 10, שחומת עור, בעלת פריזורת קארה-קערה חומה ועיניים חומות גדולות, שיצאה למסעות ניווט הרפתקניים וחינוכיים של פתרון חידות וגילוי של העולם החייכני שסביבה (גשר! תיק גב! שער! ספר אדום גדול!). לתפקיד המבוגר האחראי שלצדה לוהק בוטס הקוף הרעשני (מרקו התקשר, הוא רוצה תמלוגים), ואת תפקיד הזאב הרע גילם סווייפר השועל התחמן, חטפני בגירסה העברית.

[…]

דורה נולדה מן האינטרנט, בימים שבהם בועת הדוטקום התמלאה אוויר ודולרים לקראת הפיצוץ והתפיחה המחודשת. פתיח הסדרה מציג אותה כדמות במשחק מחשב מהדור הישן, סופר מריו גירסת גן ריקי. גם בסדרה עצמה מופיעה אלמנט וובי בולט, סמן בצורת חץ מאיר את המקומות שאליהם היא צריכה להגיע. היא יודעת למצוא תשובות ופתרונות, כמו הילדים שגדלו על גוגל וּוויקיפדיה, וכשהיא לא יודעת היא שואלת את הצופים שהיא מעולם לא פגשה – כמו שמי שלא מוצא תשובה במנוע חיפוש נעזר בחבריו לאומת האינטרנט. שם הסדרה, Dora the Explorer, מעורר חשד שמא מדובר בכלל בפרסומת סמויה לדפדפן אקספלורר של מיקרוסופט (מה שמציב את בוטס בתפקיד הסייען של מיקרוסופט, מהדק הנייר המעצבן). החשד הקונספירטיבי מתגבר כשרואים את סווייפר (חטפני), שדומה דמיון מטריד ללוגו הדפדפן המתחרה פיירפוקס.

20 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404 | 6 תגובות

רכבת ישראל: כריזה בערבית זה רעש, מסכי פרסומות עם רמקולים זה לא רעש

מי שנוסע ברכבת ודאי נתקל באנשים חסרי התחשבות שלא מסתפקים באוזניות, וחושפים את כל הקרון למוזיקה שהם שומעים ברמקולים של הסלולרי או הנגן. נסיעה ברכבת בימים האחרונים מגלה שרכבת ישראל בעצמה אימצה את שיטת מטרדי הרעש כדי להכניס כסף לקופה.

בחודשים האחרונים הציבה חברת “ברעם פרסום מקורי” בכמה תחנות צגים אלקטרוניים שמקרינים פרסומות בווידאו. לחלק מהמסכים נוספו באחרונה רמקולים, שמאלצים את הנוסעים להיחשף לפרסומות גם אם הם לא מסתכלים עליהן. בביקור השבוע בתחנת סבידור בתל אביב, סרט פרסומת שהוקרן על מסך ברציפים 3-4 נשמע לא רק על ידי מי שעמד לידו, אלא גם ברציפים 5-6, מרחק שני נתיבי רכבת מהמסך.

בעולם מוצף גירויים פרסומיים, אין להתפלא על ההסלמה משלטי פרסום סטטיים למסכי וידאו לרמקולים. כך קרה גם בטלוויזיה, מפרסומות להצבת מוצרים ולפרסום סמוי, ובאינטרנט, מפרסומות הטקסט ובאנרים לחלונות קופצים, חלונות מסתתרים ובאנרים מנגנים ומדברים.

הסכמתה של רכבת ישראל לפרסום הקולי, לעומת זאת, כן מפתיעה, לאור עמדתה בסוגיה רועשת אחרת. בסוף 2011 ביקשו ארגוני שותפות שראקה מהרכבת להוסיף לכריזה ברכבות את השפה הערבית. מנכ”ל הרכבת, בעז צפריר, דחה את הבקשה ונימק זאת בכך ש”ריבוי ההודעות והארכת משך מסירתן לנוסעים בדרך של כריזה בשפה נוספת, תהפוך את הנסיעה ברכבת לקולנית ורועשת”.

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: “לא קיים כל בסיס להשוואה בין עוצמת הרמקולים במסכי הפרסום המוצבים על הרציפים ונשמעים בסביבתם הקרובה בלבד, ובין עוצמת הכריזה הנשמעת בכל רחבי התחנה. יש לציין כי בחברת רכבת ישראל לא התקבלה כל תלונה באשר לעוצמת הרמקולים במסכים אלו, שהוצבו על ידי חברת ‘ברעם’ שהינה זכיין הפרסום בתחנות וברכבות הנוסעים. באשר לשפת הכריזה בתחנות, הרי שמדיניות חברת רכבת ישראל, כמקובל בחברות הרכבות בעולם, היא לכרוז בשפה אחת בלבד ובצורה מצומצמת ככל הניתן (מלבד בקו הרכבת לנתב”ג, בו קיימת כריזה באנגלית) וזאת מתוך תפיסה שירותית שמטרתה שמירה על אווירה שקטה ונעימה ברכבות ובתחנות הנוסעים”.

מעניין אם ברכבת יסכימו להשמיע כריזה בערבית ברמקולים הפרסומיים, וכמה זה יעלה.

“זיהום פסיכולוגי”

יואל וירבה, שנוהג לנסוע ברכבת, הבחין גם הוא ברמקולים. בעקבות פרסום הידיעה ב”הארץ”, הוא כיתב אותי על תלונה ששלח לרכבת:

תלונה על מפגע פרסומי

שלום רב,
ברצוני להתלונן על גורם המפריע לי מאוד בהמתנה בתחנות הרכבת.
לאחרונה הותקנו מסכי פרסומות בעלי רמקולים.
המסכים מפריעים לי בפני עצמם, היות והם מהווים פרסום אגרסיבי ומבחינתי, זיהום פסיכולוגי.
התוספת המזעזעת של רמקולים הופכת את ההמתנה לבלתי נסבלת. כעת אני נהפך לצרכן כפוי של הפרסומות, ואין לי שום דרך להימנע מהן.

עד שלא יופסק המפגע הפולשני הזה — אני נאלץ להימנע משימוש ברכבות, ולעבור לנסיעה באוטובוס.

בברכה,
יואל וירבה
עין הוד

________________
התפרסם במקור ב”מוסף הארץ”, 17.8.2012

20 באוגוסט, 2012 | בנושאים: 404, פרסום ושיווק | 4 תגובות

← לדף הקודם — לדף הבא →