בנימין נתניהו מעודד את מניף החתולה אמין אסלנוב
פרסמתי סטטוס תמיכה של בנימין נתניהו במניף החתולה אמין אסלנוב, כמה חברבוקים המשיכו את המשחק, יצא מגניב.
תודה: שירי מזרחי, מעיין צ’רט, פלג ספיר, אופיר גפקוביץ’, נדב שאלתיאל, יובל פינטר, נעמי אלון, ליאור סלע, מירון לבנון, גיל ירדני ואיציק קרסיק. צילום: צה”ל (cc-by-nc).
הרמב”ם, אלברט איינשטיין, צ’רלס דרווין ופרופ’ נתן אביעזר מתווכחים בסרט מצויר של אוניברסיטת בר אילן
האם אפשר ליישב בין היהדות והמדע? סרטון מצויר בכיכובם של הרמב”ם, אלברט איינשטיין, צ’רלס דרווין ופרופ’ נתן אביעזר מאוניברסיטת בר אילן טוען שכן, ומעורר מהומה בקרב ספקנים.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=3wWQ4EzfcSE[/youtube]
אמין אסלנוב נחקר במשטרה, טוען בפייסבוק שלא התעלל בחתולה
אם אתה עושה משהו אסור, אל תתעד. אם תיעדת, אל תעלה לפייסבוק. אם העלית לפייסבוק, אל תגדיר את התמונה פתוחה לכל גולש. אם הגדרת, אל תתפלא שהגולשים מדווחים למשטרה ואתה נלקח לחקירה. במיוחד אם התעללת בחתול, החיה הרשמית של האינטרנט.
אמין אסלנוב, שהעלה לפייסבוק תמונה שלו מניף חתולה מהזנב, נלקח לחקירה במשטרה ומכחיש שהתעלל בחתולה.
אסלנוב פרסם את התמונה אתמול בפרופיל הפייסבוק שלו, וזו שותפה מאות פעמים על ידי גולשים, ששיתפו אותה גם בדף הפייסבוק של המשטרה ושל המעסיק של אסלנוב, אולמי האירועים טרויה.
הבוקר הודיעה המשטרה בפייסבוק:
ב-ynet דיווחו שמהמשטרה נמסר כי “עם העלאת התמונה לדף הפייסבוק של המשטרה, בצירוף פרטים מזהים שניתנו על ידי גולשים, יצאה ניידת משטרה לכתובתו ועיכבה אותו לחקירה. הוא קשר את עצמו לאירוע והביע חרטה על מעשיו. לאחר מכן שוחרר בתנאי מעצר בית לשלושה ימים”.
מספר שעות אחר כך, אסלנוב מחק את התמונה ופרסם סטטוס הבהרה:
אסלנוב הגדיל לעשות והאשים את הבלוגר עומרי חיון, שחשף את הסיפור בבלוגו, בכך שהוא ניפח את הסיפור ושהדור שלו מקולקל (!)
אולמי טרויה כתבו בפייסבוק שלהם:
הגזמה?
“לא מבין הרבה במשפט ופלילים”, כתב דן קופר, “אבל העובדה שהכניסו את מנפנף החתולים למעצר בית לא מוגזמת בטירוף? זו נראית כמו פרקטיקה משטרתית שנלחצה מאוד מהפרסום הויראלי”.
יעל געתון ביקרה את הלינץ’: “זה די נורא להרים חתול מהזנב. ואין לי ספק שהוא לא ירים יותר חתולים מהזנב או שום חיה אחרת משום כיוון שלה. אבל נראה לי שחלאס. אני מכירה מעסיקים שמנצלים עובדים בלי רחם, חברי מועצה שמתעלמים מהבוחרים שלהם ועושים בהם מניפולציות וסתם אזרחים גזעניים מפורסמים וחשוכים שמפרסמים שטויות ברשת. לא זכור לי שהגישו נגדם תלונה במשטרה, דרשו את פיטוריהם או הפיצו תמונתם בזעם ברשתות החברתיות. נראה לי שהבחורצ’יק כאן הוא טרף קל. אולי כי הוא לא יכול להגן על עצמו. אולי כי הוא עובד זוטר באולם אירועים. אולי כי הוא לא באמת מסוכן”.
ועם ההתעללות של תעשיית הבשר אין לכם בעיה, מזכיר אורן בן יוסף.
זה אדם! זה חתול! לא, זה סופר-מם!
כבר אתמול הפך אסלנוב למם, הכבוד/השפלה המקובלים אצל אומת האינטרנט, והתמונות המשיכו לזרום.
דן קופר בסופר-מם: אסלנוב והחתול שמסתתר בתמונה:
עמיר שיבי הכניס אותו למם פינוקי:
ויק גילברט הושיב את אסלנוב על הסקרנות (Curiosity, הגשוש שנשלח למאדים) שהרגה את החתול:
אסלנוב מביא מדליה בהנפת חתולים. איור: עמיר שיבי.
ממים נוספים בפוסט המקורי על אמין אסלנוב >>
tumblr for tambalz
לבלוגוספירה יש נקודת תורפה ידועה וכואבת: השיעור העצום של גופות בלוגים, שבעליהם נטשו והפסיקו לעדכן (90% מהבלוגים בשנת 2008, לפי אינדקס הבלוגים טכנורטי). דיוויד קארפ החליט ליצור את טמבלר (Tumblr), פלטפורמת בלוגים שתסייע למשתמשים להתגבר על בעיית חוסר ההתמדה הזאת.
בין אינספור פלטפורמות הבלוגים, טמבלר מתייחדת ממשקית ותמטית, כששני המאפיינים קשורים זה בזה. הממשק מאפשר לבחור את סוג הפוסט – טקסט, ציטוט, לינק, צ’ט, תמונה, סרטון, שיר וכדומה – ולהטמיע את התוכן הרצוי במהירות. הבלוגים של טמבלר קשורים ביניהם, ומשתמשים יכולים לעקוב אחרי טמבלרים מעניינים, לסמן פוסטים נבחרים (כמו “לייק” בפייסבוק) ולצטט בקלות פוסטים שלמים.
אם ראיתי סרטון שמעניין אותי, אני יכול להעלות אותו במהירות ובלב קל, בלי המועקה המתלווה בדרך כלל לפרסום פוסט בבלוג: מספיק לשים את הסרטון או שאני צריך לכתוב משהו? זה ייראה טוב אם יהיה שם רק סרטון בלי טקסט? אם ראיתי את הסרטון בטמבלר אחר, אני יכול ללחוץ על כפתור שיתוף ולפרסמו אצלי בלי לדאוג לענייני קרדיט – הקרדיט יוטמע שם אוטומטית, גם אם מדובר בשרשרת קרדיטים שמובילה ממצטט למצטט עד לפוסט המקורי.
השילוב של המיטב מעולמות הבלוגים והרשתות החברתיות – עדכונים קצרים ומהירים, קלות הטמעת המדיה וקשר בין החברים – הפך את טמבלר לפלטפורמה אידיאלית לבלוגרים ששואפים לשלב עיסוק בנושאים נישתיים עד אובססיה עם אוצרוּת אינטרנטית, ולשטוף את הרשת בבלוגים ממוקדי תחום עניין. “תוכן ספרי הגזירים שלנו ומחסני הגינה שלנו עבר לרשת”, הגדיר זאת אתר האינדיפנדנט. זו אבולוציה וירטואלית של נוהג האספנות – בלוגי הטמבלר לא משמשים לתיעוד האוספים הפיזיים, אלא משמשת להם תחליף סם וירטואלי.
טעימה מהעולם המופלא הזה: Text from Dog, שמציג הסתמסויות בין איש לכלבו; best friends של הצלמת הישראלית דפנה טלמון, שמציג אנשים עם חיות המחמד שלהם; “סחים, הם בכל מקום“, בלוג ז”ל שתיעד את תופעת הסחיות הישראלית ושהפך לכוכבת את עדן אברג’יל, חיילת שהצטלמה עם עצירים פלסטיניים כפותים; This is Why You’re Fat, שמציג פריטי מזון גרוטסקיים; והמטא-טמבלר המתבקש Best of Tumblr, שמציג פוסטים מרחבי טמבלר שזכו ל-100 אינטראקציות ומעלה.
ציר זמן ונתונים
1997: דיוויד קארפ בן ה-11 קורא את הספר “HTML לאובדי עצות” ומתחיל לבנות אתרים לעסקים מקומיים.
2003: קארפ בן ה-17 עוזב את ניו יורק ועובר לטוקיו לחמישה חודשים.
2/2007: קארפ בן ה-21 משיק גירסת בטא של טאמבלר מחדר השינה בדירת אמו בניו יורק, במטרה למשוך לקוחות לחברת עיצוב האתרים שהקים, דיווידוויל.
4/2007: טאמבלר מושקת רשמית בליווי הפוסט הבלתי נמנע בטק-קראנץ’, ויש לה כבר 50 אלף משתמשים.
10/2007: קארפ, שדחה הצעה למכור 50% מטאמבלר בסכום ששיקף לה שווי של 3 מיליון דולר, מוכר 25% ממנה לקבוצת משקיעים לפי שווי זהה.
8/2009: ביזנסוויק בוחר בקארפ לאחד מיזמי הטכנולוגיה הצעירים הטובים ביותר ל-2009.
3/2010: טאמבלר מתחילה למכור קידום במדריך הבלוגים שלה תמורת 9 דולר, ומציעה למכירה 13 תבניות עיצוב לבלוגים במחירים שנעים בין 9-49 דולר.
10/2010: לפי קומסקור, טאמבלר רושמת 1.2 מיליארד דפים נצפים בחודש אוקטובר, עליה של 1540% מאוקטובר 2009.
11/2010: טאמבלר מגייסת 30 מיליון דולר לפי שווי של כ-135 מיליון דולר.
2010: המגזין טכנולוג’י ריוויו של אוניברסיטת MIT בוחר בקארפ בן ה-24 לרשימה השנתית של 35 אנשי חדשנות מתחת לגיל 35 לשנת 2010.
6/2011: טאמבלר מגיעה לאירוח של 20.8 מיליון בלוגים ועוברת את המתחרה וורדפרס, שהוקמה ארבע שנים לפניה, בכ-86 אלף בלוגים.
9/2011: טאמבלר מגייסת 85 מיליון דולר בהון סיכון, שמשקפים לחברה שווי של 800 מיליון דולר.
10/2011: הצוות של נשיא ארה”ב, ברק אובמה, פותח בלוג טאמבלר עבור קמפיין 2012, barackobama.tumblr.com
8/2011: אקטיביסט ניו יורקי בשם כריס פותח טאמבלר בשם “אנחנו ה-99%”, שמציג אנשים שמוחים נגד השיטה הכלכלית בארה”ב, שבה לתפיסתם 99% מהציבור משלמים על ההתנהלות של המאיון העליון. שם הטאמבלר הפך לאחת הסיסמאות הבולטות של תנועת המחאה אוקיופיי וול סטריט.
2/2012: טאמבלר מגייסת עורכים וכתבים שיסקרו את הנעשה ברשת טאמבלר בת 42 מיליון הבלוגים.
2/2012: טאמבלר מתחילה למכור לבלוגרים אפשרות לקדם פוסטים שלהם בלוח הניהול שמוצג למשתמשי הפלטפורמה, תמורת דולר אחד.
4/2012: הקומיקס הפופולרי xkcd בודק נפח חיפוש של המילים טאמבלר ובלוג בגוגל טרנדז, וחוזה שתוך כחצי שנה המילה טאמבלר תעבור את המילה בלוג.
4/2012: חמש שנים אחרי הקמתה ושנתיים אחרי שקארפ אמר בראיון ללוס אנג’לס טיימס כי “אנחנו די מתנגדים לפרסום. זה ממש הופך לנו את הקיבה”, טאמבלר נכנסת לתחום הפרסום בתשלום, ומודיעה שתמכור פרסומות על לוח ניהול הבלוגים שמוצג למשתמשים החל מחודש מאי.
6/2012: אדידס היא החברה הגדולה הראשונה שמשיקה קמפיין מסחרי בטאמבלר, לקידום בלוג שפתחה לכבוד אליפות אירופה בכדורגל.
67.4 מיליון בלוגים נפתחו עד היום בטאמבלר.
28.8 מיליארד פוסטים פורסמו עד היום בטאמבלר
66.3 פוסטים מתפרסמים ביום בטאמבלר.
136 מיליון אנשים גולשים לאתר.
16.8 מיליארד דפים נצפים בחודש באתר.
החברה פועלת מניו יורק ולא מעמק הסיליקון, כי קארפ חושב שניו יורק היא “לב העולם היצירתי” ו”מגניבה יותר מפאלו אלטו”.
104 עובדים בחברה. 50 מהם עשו רילוקיישן לניו יורק.
בלוגי טאמבלר בולטים: נשיא ארה”ב ברק אובמה, המוזיקאית ליידי גאגא, הזמרת ביונסה, השחקנית זואי דשאנל, המגזין ניו יורקר, ארכיון התמונות של הניו יורק טיימס.
____________________
התפרסם במקור ב”מוסף הארץ” ב-10.8.2012, לצד ראיון עם מייסד פלטפורמת טמבלר.
תקליקו פה ותעשו לייק לכל העמודים שנפתחים ותוכלו לראות וידיאו בלעדיייייי של ליהיא גרינר בלבוש מלא!!! אמיתי לגמרי בדקתי וזה עובד!!!
טוב, אז לא.
לינץ’ פייסבוק למתעלל בחתול (זהירות, תמונה לא נעימה)
תמונה שפרסם בפייסבוק איש בשם אמין אסלנוב, שבה הוא נראה מחייך ומניף חתול מהזנב, מופצת ברשת ועושה רעש בשעות האחרונות. “שבת שלום יסרוטיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!”, כתב אסלנוב בכיתוב התמונה, ובתגובה לכמה מחבריו שביקרו את המעשה הוא כתב (אם אפשר לקרוא לזה כך): “רק שתידו כולם החתולה זרמה איתי ואבתי לה לאחול וגם אחרי שארמתי אותה אי לא ניםגע”.
[עדכון: אמין אסלנוב נחקר. פרטים נוספים כאן]
כצפוי, התמונה, שפתוחה לכל הגולשים, זכתה לכ-600 שיתופים ישירים (מתוך הפוסט של אסלנוב) ולמי יודע כמה שיתופים עצמאיים. אין פה מקרה של טענה נגד האיש שצריך לבדוק – האיש עצמו העלה את התמונה המפלילה. קיר הפייסבוק של המשטרה מוצף בשיתופים של התמונה ובקריאות לעצור ולחקור את האיש, כפי שראוי לעשות.
לרוע מזלם של בעלי אולם האירועים טרויה, האיש מועסק אצלם, והגולשים מוציאים את זעמם גם על הקיר שלהם, מבקרים את האולם ודורשים את פיטוריו של האיש. זה לא הוגן: אין כל דרך לדעת שבעלי האולם ידעו על התנהגותו של העובד שלהם. אם עבר עבירה פלילית, המשטרה צריכה לחוקרו והפרקליטות צריכה להעמידו לדין. אבל אין עילה חוקית לפטרו, גם אם זה מה שההמון צמא הדם דורש. מצד שני, גולשים כועסים עשויים לקרוא לחרם לגיטימי לגמרי על המקום כל עוד לא פיטר את האיש, ואז הם יצטרכו להחליט אם לעמוד מאחוריו ולהסתכן בחרם, או לפטרו ולהסתכן בתביעה על פיטורים לא מוצדקים.
(ויה עומרי חיון ומזבלה)
שלוש, שתיים, אחת, מם!
מה שהמשטרה והמעסיק לא יעשו תעשה אומת הרשת. האיש הפך למם, עם סנונית ראשונה מאוד מוצלחת של חגי גילר (בראש הפוסט).
אלכסנדר יוסיפוביץ’:
עוד בנושא:
• לינץ’ לייק
• הישראלי המכוער בפייסבוק: אתם
• אספסוף רשת, האקר גזען ונער אחד מת
• “בכיכר העיר הזאת אפשר לבצע לינצ’ים” | הדיקטטורה של כיכר זאקרברג
משפחה וציור נראים יותר טוב מרחוק ועוד פתגמים אתיופיים בספר “עשן ואמיץ”
דניאל בלטה, איך הגעת לכתוב ספר בעברית על פתגמים אתיופיים?
“במסגרת העבודה שלי בחינוך ועם בני הקהילה הרגשתי שהחברה הישראלית לא מכירה אותנו, בני העדה האתיופית, ווחיפשתי איך לקרב את הקהילה האתיופית לחברה הישראלית, שתבין אותנו טוב יותר. הפתגמים שאספתי הם נכס תרבותי של כלל בני אתיופיה, היהודים והלא-יהודים. דרך הפתגמים רציתי לתת לצעירים שלנו משהו שיוכלו להתגאות בו. המטרה שלי היא לגרום לחברה הישראלית להבין שהיא יכולה ללמוד המון מהחברה האתיופית, ומפני שידע הוא חשוב, תלמד גם לכבד אותה. לצערי היום חושבים שאין מה ללמוד מאתנו. אני מאמין שאם נצליח לפרסם את חוכמת החיים של הקהילה בכל התחומים נתרום תרומה גדולה לחברה הישראלית וגם לקהילה האתיופית עצמה”.
איך כתבת את הספר?
“אספתי את הפתגמים מתוך ספרים ומשיחות עם אנשים מבוגרים בקהילה. לאחר מכן קראתי ספרים שמסבירים את כוונות הפתגמים. צור גלסנר ויאיר חכם סייעו לי בעריכה ובהפקה. בקרוב הוא יצא גם באנגלית”.
אילו אידיאלים עולים מהפתגמים שבחרת?
“אמונה וסבלנות, חשיבות הגיבוש ושיתוף הפעולה, המשפחה כמקור איתן לכוח ותמיכה. הספר נקרא ‘עשן ואמיץ’, מהפתגם ‘עשן ואמיץ תמיד ימצאו דרך יציאה’, משפט שהשתמשו בו לחזק את רוחם של הילדים – הכל תלוי בך, אם תהיה חזק אין דבר שיעמוד בפניך. יש פתגם שאומר, ‘משפחה וציור, עדיף מרחוק’. כשאתה מסתכל על ציור מקרוב, הוא לא נראה יפה, אבל כשאתה מתרחק אתה רואה את התמונה. כך גם במשפחה – כשאתה נמצא קרוב מאוד למשפחה על בסיס יומיומי, אתה רואה בעיקר את הבעיות ונוצרים חיכוכים רבים, אך כשאתה מתרחק מעט אתה מבין את הכוח והעוצמה של היותך חלק ממשפחה אוהבת ותומכת. דוגמא נוספת: ‘אדם בארצו כעץ זית הוא’. רק בארצך אתה יכול להיחשב חזק ומכובד, כשאתה רחוק ממנה אתה נחשב חסר כל”.
למה הספר לא נמכר ברשתות הספרים?
“כי הן משלמות שקל-שקל וחצי לעותק. העדפנו לשווק אותו בצורה עצמאית באתר amitz.org.il ובמספר חנויות פרטיות, למרות שזה דורש מאיתנו הרבה עבודה. המון אנשים קונים, אך אנחנו עדיין לא מצליחים להגיע לכל המקומות”.
אילו תגובות אתה מקבל מאתיופים?
“אומרים לי, ‘אתה מקור להשראה בשבילנו, איזה כיף שמשהו משלנו נמצא על המדף’. אני שומע שבני נוער קוראים להורים שלהם את הפתגם באמהרית, ושואלים אם הפירוש בספר נכון. זה מחזק את הקשר בין ההורים לילדים”.
מה הדבר הבא?
“בדקתי אם קיימים פתגמים גם בחברה היהודית-אתיופית, ומצאתי חומר מאוד מעמיק על הפתגמים והקשר שלהם למקורות ישראל. למשל, לפתגם ‘מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת’ יש מקבילה אתיופית, ‘אם לא אוספים ביום – לא אוכלים בלילה’. אני מחכה להזדמנות להוציא אותם בספר”.
________________
התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 10.8.2012
יש חור בדלי, ותמונות העירום הפרטיות שלכם נוזלות ממנו
פירצת אבטחה באתר אחסון התמונות פוטובאקט מאפשרת לגולשים זדוניים להגיע לתמונות פרטיות שמשתמשי האתר העלו. אתר באזפיד פרסם אתמול כתבה בנושא, בל מחיפוש ברשת מסתבר שהפירצה קיימת ומנוצלת לפחות מ-2004, שנה אחרי הקמת פוטובאקט, ומכך שהיא עדיין קיימת אפשר להסיק שעל הזין שלהם. פוטובאקט, כדאי לדעת, מאחסנת גם את התמונות שגולשים מעלים ישירות לטוויטר (שלא באמצעות שירותים חיצוניים).
הפירצה בקצרה:
1. הגדרות הפרטיות של פוטובאקט קובעות אם אלבום יוצג לגולשי האתר ובחיפוש באתר, אך לינק ישיר לתמונה באלבום פרטי/סודי יציג את התמונה לכל גולש.
2. פוטובאקט לא משנה שמות של תמונות שמועלות אליו, ועל כן אפשר לבצע חיפוש פאסקינג, כלומר שליפת קבצים לפי שמות מתבקשים.
אם קיבלנו לינק לתמונה בשם IMG_0001.JPG באלבום סודי, אפשר לחרוש על כל טווח המספרים ולראות את כל שאר התמונות – IMG_0002.JPG, IMG_0003.JPG וכו’. יש תוכנות שיודעות לעשות את זה.
הפירצה הזאת קוראת לגנבי תמונות עירום פרטיות, אבל כפי שעולה משיחה של גוקר עם אחד הגולשים הללו, חיפושים כאלו מובילים גם לצילומים של כרטיסי אשראי, צ’קים, רשיונות נהיגה, מספר ביטוח לאומי (המקביל של מס’ ת”ז, שעלול לשמש לגניבת זהות) ועוד.
לי קורזיץ לא זוכה במדליה ואתר “הארץ” משכתב כתבת ארכיון בהתאם
“למה לי קורזיץ לא צריכה לזכות במדליה” היתה הכותרת של טור דעה של אייל גיל, שטען בכותרת המשנה כי “אם לי קורזיץ תביא מדליה היום היא תסתיר שנים של הזנחה פושעת, יחס עוין לספורט ותקצוב מחפיר. יציאה מלונדון ללא מדליות תשבור את קשר השתיקה”.
אחרי שהפסידה, עודכנה כותרת הטור ללשון עבר: “טוב מאוד שקורזיץ סיימה ללא מדליה”. כותרת המשנה עודכנה רק חלקית: “אם היתה זוכה, המדליה היתה מסתירה שנים של הזנחה פושעת, יחס עוין לספורט ותקצוב מחפיר. יציאה מלונדון ללא מדליות תשבור את קשר השתיקה”.
הלשין: אבישי עברי.
הוא נחשב לאחד העיתונאים המבטיחים בארץ, אז מה אם הוא משותק מהצוואר ומעלה
“ניב אשכנזי נחשב לאחד הכנרים המבטיחים בעולם”, מדווח ידיעות אחרונות (8.8.2012), “אז מה אם הוא על כיסא גלגלים”. כי באמת, נורא קשה לנגן בכינור כשהרגליים שלך משותקות, וחשוב לפרגן.
(דרך טל שפר).
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
