כמה נורא להיות בקניוני עזריאלי?
כל כך נורא שילדים מעדיפים לחזור ללימודים.
אני רוצה להודות לכל מי שיביא אותי עד הלום בתרומה של 150 שקלים ומעלה // רבע לדיגיטל
תרימו ידיים ותפתחו ארנקים, זה שוד רגשי!
בתוכנית דיברנו עם יובל אברמוביץ’, שגייס ומגייס כסף להוצאת ספריו, ועם ליאור זלמנסון, שחוקר את התחום במסגרת הדוקטורט שלו, בעקבות ויכוח פייסבוקי שניהלו השניים בנושא.
אברמוביץ’ גייס 250 אלף שקל במימון-קהל לספרו “הרשימה”, ומגייס בימים מימון-קהל לספרו השני, “הרעיון”, גיוס שעליו סיפר כאן. בין השאר סיפר אברמוביץ’:
אחרי הגיוס הרציני של השבוע הראשון [ל”הרשימה”], שבו הגעתי ל-100 אלף שקלים, ועל פניו כבר חציתי את היעד הראשוני שהצבתי – 86 אלף שקלים, והפרויקט הצליח, נשארו עוד חודשיים לקמפיין ולא ידעתי מה אני עושה עכשיו. אני עוזב את זה או ממשיך לעבוד בזה? כי אני ממש עובד בזה – זה לעלות סטטוסים כל יום, לשלוח מיילים לאנשים, ללכת עם פליירים ולחלק לאנשים. מדי יום שבת עשיתי חוג בית וסיפרתי לאנשים על ‘הרשימה’, עבדתי בזה מהבוקר עד הלילה.
[…][אחת העצות שלי למתחילים היא] לחפור. אנשים שעושים קמפיין מעלים סטטוס אחד בשבוע, כי לא נעים להם להציק. אני מעלה 4 סטטוסים ביום. אני יודע שהחברים שלי בפייסבוק אוהבים אותי וזה לא מפריע להם.
החשיפה בפייסבוק מוגבלת, לא כל החברים שלכם רואים את מה שאתם מעלים. אז לכתוב 3-4 פוסטים ביום בלי להתבייש, מכמה זוויות שונות. לך בתור בעל הפרויקט אולי לא נעים, אבל אנשים צריכים לראות את זה כמה פעמים עד שהם רואים, חושבים, מתלבטים ורק בסוף ניגשים לארנק.
זלמנסון כתב ב”אלכסון” ב-11.2013 מאמר על גיוס-ההמונים כמסיבת טאפרוור, שבה אנשים מפעילים לחץ על משפחה וחברים כדי שיממנו להם את הפרויקט:
בכירה בחברת IndieGoGo, אחת מהפלטפורמות המובילות בעולם לגיוס כסף מההמונים, סיפרה לי בפגישה לאחרונה ש-20 האחוזים הראשונים מגיוס המונים מוצלח מגיעים תמיד מהמשפחה והחברים של המגייס. המסר שלה אל המגייסים הפוטנציאליים הוא ברור: אם אתם שואפים להצליח, דאגו להשיג כסף ומהר ממי שמכיר אתכם, סומך עליכם ורוצה בטובתכם. או במילים אחרות – ממי שלא נעים לו לסרב לבקשת התשלום שלכם.
איני רוצה שתבינו אותי לא נכון. לדעתי, הפלטפורמות האלו הן כלי נהדר לדמוקרטיזציה של גיוס משאבים, לחשיפה המונית וכתוצאה גם להוצאה לפועל של אלפי פרויקטים שאחרת לא היו מתממשים לעולם. אך התוצר הנלווה לפלטפורמות האלו הוא לחץ נפשי מתון המופעל מהמגייסים ההולכים ומתרבים אל חבריהם שמהווים מקור הכנסה מרכזי. זו היא אותה אי הנעימות שהובילה את הנשים במסיבה לקנות את מוצרי חברת טפארוור בניגוד לרצונן.
זלמנסון זיהה אצל יובל אברמוביץ’ את ההתנהגות הזאת, והעיר עליה בסטטוס בפייסבוק:
יובל מעודד את מכונת ההצקות הבלתי נלאית של המימון המונים. את הסחיטה הרגשית והלא נעימה בעליל מעוד משפחה וחברים, את המנהג הבכלל לא חינני של להשתמש בכל הסטטוסים שלך ככלים לשיווק של מוצר ואת היחס הציני בו כל מי שאתה מצרף לפייסבוק הוא ארנק מהלך בשבילך ועוד קורא לזה “קהילה”. אני רגיש לזה במיוחד, כי אני יודע שזה עובד. אני חוקר כבר חמש שנים את המניפולציות הפסיכולוגיות השיווקיות “הקהילתיות” שברשתות החברתיות במסגרת הדוקטורט שלי. אבל אני מנסה (וזה די מאתגר…) לבנות את המחקר כך שיעורר מודעות חשובה גם בצד המשתמשים ולא רק ישרת את אלו שרוצים להתעשר ומהר בשיווק רשתי. מותר לכם להתנגד למימון המונים אם הוא נעשה בצורה שלא נעימה לכם או מציקה לכם (וכן יש כאלו שעבורם זו הדרך היחידה להשיג כסף וזה ברור, ויש כאלה עם פרויקט חברתי מדהים ויש את אלו שפשוט לא משווקים אגרסיבי וגם הולך להם ושיבורכו). מותר לכם לבקש שיראו אתכם כבנאדם ולא רק כאמצעי להשיג אחוז גבוה יותר בקיקסטרטרים למיניהם. מותר לכם ואולי אף רצוי לעשות בלוק למי שהופך את העמוד האישי שלו לעמוד שיווקי שלו. הגיע הזמן שנפתח דף חדש, ולא עוד קמפיין.
אברמוביץ’ הגיב בסטטוס משלו:
אשר לזיהום הפייסבוק והסחיטה שמפעילים בעלי פרויקטים למימון. גם כאן שוגה הכותב. לכל חבר / עוקב קיימת האפשרות למחיקה או חסימה. אפשר פשוט להתעלם מבעל עמוד למימון ומעבר לכך מדובר, תודה לאל, בפרויקטים קצובים שנעים מחודש ועד חודשיים. גיליתי בשני הפרויקטים שקיימתי שמי שאוהב אותך בפייסבוק ״בולע״ בהבנה תקופת קידום פרויקט. מעולם לא ראיתי בחבריי ברשתות ארנקים מהלכים ואני מקווה שמעולם לא גרמתי למישהו לחוש כך. כשאני מציע ספר ב38 ש״ח פלוס משלוח ברכישה מוקדמת אני בסך מכסה את ייצור הספר והמשלוח ולא מרוויח מכך.
מה שהוא רואה בשיווק אגרסיבי אני רואה כהסתערות על מטרה. וזאת בקצרה אחת הסיבות לכך שבפרויקטים שלי אני מצליח לחצות את מאה האחוזים.
עם מימון המון הולכים עד הסוף – או לא הולכים.
פייסבוק היא דיון ציבורי מקוון
ההחלטה של פייסבוק לסגור את “סטטוסים מצייצים” לנצח – כלומר לא לאפשר למייסד הדף, אבי לן, להקימו מחדש, לאחר שסגרה לו את הדף כעונש על שעבר על כללי השימוש, היא החלטה בלתי סבירה. פייסבוק היא אמנם חברה פרטית, שזכותה להחליט מי משתמש בפלטפורמה שלה, ומי שהיא לא רוצה רשאי ללכת לכל פלטפורמה מקוונת אחרת או להקים אחת משלו.
אבל לאור הכוח הרב של פייסבוק, הפיכה למונופול דה-פקטו בתחום הביטוי האינטרנטי, והעובדה שפוליטיקאים, אנשי ציבור, עיתונים, אנשי ציבור וחברות מסחריות הפכו אותה לבמה המרכזית של הדיון הציבורי בישראל – לדעתי היא מה שנקרא בשפה המשפטית גוף דו-מהותי, כמו כלי תקשורת או סופרמרקט – גוף מסחרי בבעלות פרטית שיש לו מחוייבות לכללים ציבוריים מסויימים.
לכן, ההחלטה של פייסבוק לצנזר גוף לצמיתות בלי אפשרות ערעור אינה סבירה, וצריכה להיות מטופלת בכלים חברתיים, ציבוריים ומשפטיים.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
הדירוג של אגאדיר: קרס בגוגל מפות, הושב לקדמותו (על תנאי) בטריפאדבייזר
בעקבות פרסומת סקסיסטית של רשת ההמבורגריות אגאדיר, מנהלת המדיה החברתית ליוי וינטר קראה בשישי בצהריים לגולשים לפגוע בדירוג של אגאדיר ברשת. גולשים מוחים נתנו להמבורגריה דירוג נמוך בפייסבוק הרשמי שלה והורידו אותו מ-3.7 ל-1.3, עד שאגאדיר חסמה את רכיב הדירוג; ודירגו אותה נמוך גם בגוגל מפות ובטריפאדבייזר.
גוגל וטריפאדבייזר איפשרו לגולשים להכניס דירוגי מחאה, הן בדירוג המספרי והן בהסבר מילולי, אולם השהו את עדכון הציון המשוקלל (בגוגל השהו אותו אחרי עדכון של הציון מ-4.4 ל-3.7). נראה שההשהיה בוצעה אוטומטית בגלל נפח וקצב הדירוגים, שאינם אופיניים וחורגים מהכמות הנמוכה של דירוגים שהמסעדה קיבלה עד לאותו רגע, ועל כן חשודים כמתקפה מתוזמנת. היום (ב’) בערב שחררו שני האתרים את ההשהיה, לכיוונים שונים.
בגוגל מפות אישרו הערב את הדירוגים, והדירוג של אגאדיר התרסק מ-4.4 כוכבים המבוסס על 39 דירוגים, ל-1.1 כוכב המבוסס על 1490 דירוגים. כדי לחזור לדירוג של 4.4 כוכבים, אגאדיר יזדקקו לכ-8400 דירוגים שכולם של 5 כוכבים.
דירוג אגאדיר בגוגל מפות, 8.8.2015:
דירוג אגאדיר בגוגל מפות, 10.8.2015:
בטריפאדבייזר, לעומת זאת, מחקו את כל דירוגי המחאה. היום ב-17:44 היו לאגאדיר סניף נחלת בנימין 489 דירוגי נקודה אחת, יותר מכל שאר הדירוגים יחד (42 דירוגי 5 נקודות, 41 של 4 נקודות, 18 של 3 נקודות, 13 של 2 נקודות). ב-18:10, פחות מחצי שעה אחר כך – מהפך: 36 דירוגי 5 נקודות, 41 של 4 נקודות, 18 של 3 נקודות, 6 של 2 נקודות ו-5 בלבד של נקודה אחת. הציון הכולל נותר על כנו – 4 נקודות.
דירוג אגאדיר בטריפאדבייזר, 10.8.2015, 17:44:
דירוג אגאדיר בטריפאדבייזר, 10.8.2015, 18:30:
אולם בין המדרגים היו כאלו שקיבלו אימייל מטריפאדבייזר, שביקש מהם להקליק על לינק כדי שהביקורת שלהם תתפרסם. זו נראית כמו עבודה של מערכת הגנה שנועדה למנוע הצפות של ביקורות על ידי בוטים או האקרים שהשתלטו על חשבונות של משתמשים. אם די המשתמשים יקליקו ויאשרו את פרסום הביקורות שלהם, יתכן שהדירוגים יוחזרו והציון של אגאדיר יצנח.
המנהלות האנונימיות של דף המחאה “אגאדיר: טעם רע”, שהריצו בימים האחרונים את קמפיין הורדת הדירוג, פרסמו תגובה למחיקת הדירוגים על ידי טריפאדבייזר, ובה טענו כי אגאדיר פעלה להסרת הדירוגים, וקבעו כי לרשת נגרם נזק משמעותי.
מאגאדיר טרם התקבלה תגובה.
כשהסבתא ניצולת השואה אחלה, הכל אחלה!
[אמ;לק] סלטי “אחלה” מבקשים מהגולשים להגיד למה לסבתא שלהם מגיע פינוק, מקבלים תלונות על סבתות מתות ושיר בחרוזים על סבתא ניצולת שואה. [\אמ;לק]
לא יכולה להשתתף במבצע, סבתא חיה. צילומסך מהסרט “מבצע סבתא”
סלטי “אחלה” של שטראוס מריצים בפייסבוק מבצע “רוצים לפנק את סבתוש?”, שהמשתתפים בו “מוזמנים לספר כתגובה לפוסט הפעילות מדוע מתחשק להם לפנק את סבתא שלהם בצירוף תמונה מקורית של הגולש עם סבתא”. המטרה היא לחבר אסוציאטיבית בין סלטי אחלה התעשייתיים לבין הסלטים הביתיים והטעימים של הסבתות (גברים, נשים צעירות יותר ואנשים ברוכי-אלהורות לא יודעים להכין סלטים טעימים, כידוע).
אבל נשים בצד את הציניות של אנשים קרי לב שסבתא שלהם בטח הכינה להם מנה חמה. מבצע שבו מבקשים מגולשים לשתף סיפורים חמודים ומרגשים על סבותיהם, מה כבר יכול ל…
..השתבש.
המ.
טוב, אבל לפחות מצאו פתרון, אם אין סבתא אפשר קרובת משפחה אחרת, כמו אמא או דודה או —
— או, שיט.
טוב, אבל לא כל הסבתות מתו בשואה. בטח יש סיפור אופטימי כזה.
או שיר. בחרוזים.
עוד בנושא: ספרי על דבר מיוחד בארנקך וזכי במתנה! אה, תמונה של חברתך המתה :(
משדעכים את אגאדיר: הורדת הדירוג נשארת גם אחרי שהמחאה מתפוגגת
[אמ;לק] המחאה נגד הקמפיין הסקסיסטי של אגאדיר נמשכת. גולשים נותנים דירוג נמוך לסניפי ההמבורגריה באתרי הדירוג טריפאדבייזר וגוגל מפות. [\אמ;לק]
בסוף השבוע העלתה אגאדיר קמפיין סקסיסטי שעורר סופת רשת. בהמבורגריה מרוצים, משום שכפי שהם ודאי צפו מראש, המחאה העלתה את החשיפה למותג שלהם – לפי נתוני חברת הניטור ויגו, עד הבוקר פורסמו על הקמפיין 3700 פוסטים ו-20 אייטמים בתקשורת, והוא נחשף לכ-1.5 מיליון אנשים.
מנהלת השיווק של אגאדיר, ססיליה סיון, אמרה לאייס:
אנחנו מאמינים כי כל הבאזז הזה ישחק לידיים שלנו וזה קורה. […] אני מכירה את הרשת ויודעת איך היא עובדת. הבאזז שזה עשה הוא גדול יותר ממה שחשבנו שיהיה, גם בקיצוניות שלו. […] זה עושה לי חשק להנות עוד מהרעש הנוכחי מרוב שאני מרגישה שלמה עם זה, ולא להעלות עם החלק השני של הקמפיין.
אולם בניגוד למאבקים קודמים, הפעם המאבק לא הסתכם רק במחאה בסטטוסים בפייסבוק ובדף של אגאדיר, אלא גם בקמפיין ממוקד לפגיעה בדירוג של ההמבורגריה באתרי הדירוג השונים. בתחילה קראה ליוי וינטר, מנהלת תוכן ומדיה חברתית, לתת דירוג של כוכב אחד בדף ההמבורגריה בפייסבוק, וכ-2000 גולשים עשו זאת והורידו את הדירוג מ-3.9 ל-1.3, עד שאגאדיר נכנעה והסירה את יישום הדירוג מהדף שלה.
בדף הפייסבוק הלא-רשמי של אגאדיר, שנוצר אוטומטית לפי תחומי עניין של החברים ברשת החברתית, הציון של ההמבורגריה הוא 1.6, עם כ-200 דירוגים של 2-5 כוכבים ו-1400 דירוגים של כוכב אחד. את העמוד הזה אגאדיר לא יכולה לחסום.
הגולשים ממשיכים בקמפיין גם באתרי דירוג חלופיים. לפני המחאה היו לסניף נחלת בנימין של ההמבורגריה 20 דירוגים בגוגל מפות. 20 נוספו בחצי היממה שאחרי קמפיין הורדת הדירוג, כשרובם של כוכב אחד, והדירוג הכללי עמד על 4.4. עכשיו, שתי יממות וקצת אחרי, יש שם 1279 דירוגים, מתוכם ארבעה בלבד של 5 כוכבים, שלושה של שני כוכבים וכל השאר של כוכב אחד. לפי הדירוגים הציון אמור להיות 1, אולם כרגע הוא עומד על 3.7 – ייתכן שבגוגל השעו את עדכון הדירוג כדי לבדוק למה עסק עם 39 דירוגים, שרובם היו מלפני 8 חודשים עד ארבע שנים, גדל תוך יומיים ב-3200% במספר הדירוגים.
אגאדיר בגוגל מפות, שבת לפנות בוקר:
אגאדיר בגוגל מפות, ראשון בערב:
בטריפאדבייזר נרשם בחצי היממה הראשונה למחאת הדירוגים רק דירוג מחאה אחד מתוך 107 דירוגים, והציון הכללי של סניף נחלת בנימין של המסעדה היה 4 מ-5 נקודות ירוקות. לפי דפייסבוק המחאה “אגאדיר: טעם רע“, אתמול היו בטריפאדבייזר 18 דירוגי נקודה אחת למסעדה, וב-12:30 היום היו 165 כאלו.
היום יש למסעדה 309 דירוגים בסך הכל, 205 מהם בדירוג נקודה אחת (Terrible), הרבה יותר ממצביעי כל שאר הדירוגים יחד – 39 נתנו Excellent או 5 נקודות, 41 נתנו Very Good או 4 נקודות, 18 נתנו Average או 3 נקודות ו-6 נתנו Poor או 2 נקודות. הציון הממוצע אמור להיות 2 נקודות, אבל הוא עדיין עומד על 4, אולי גם כן בגלל בדיקת קצב הדירוגים החריג.
אגאדיר בטריפאדבייזר, שבת לפנות בוקר:
אגאדיר בטריפאדבייזר, ראשון בערב:
בסיכום ביניים, הקמפיין רשם הצלחה מצומצמת, כשגייס כמה מאות מוחים, גרם לאגאדיר להסיר את הדירוג מפייסבוק והזיז קלות את הדירוג של המסעדה. החשיבות שלו היא בהתוויית הדרך למאבקים צרכניים עתידיים – פגיעה בדירוג של העסק באתרי דירוג שונים, שנשארת גם אחרי שהמחאה מתפוגגת.
סייברגרפיטי נאצה בווייז: “בית הספר הדו לשוני ימח שמם”
בית הספר הדו-לשוני בירושלים מכונה באפליקציית הניווט ווייז “בית הספר הדו לשוני ימח שמם”, כך גילתה הגולשת עדן קפלן בקבוצת הפייסבוק “כועסים בכעסך”. בית הספר הוצת בנובמבר אשתקד, ובחודש שעבר נשלחו למאסר שני מציתיו, פעילי להב”ה שלמה טוויטו ונחמן טוויטו.
הלשין: קובי כהן.
וול דאן, אגאדיר: 2100 מוחים הורידו אותה מ-3.9 ל-1.3 כוכבים בפייסבוק תוך חצי יממה; חסמה את האפשרות לדרג
[אמ;לק] אקטיביזם-רשת נגד קמפיין סקסיסטי של רשת ההמבורגרים אגאדיר הכפיל את מספר הדירוגים שלה בפייסבוק פי 10 והוריד את הדירוג שלה מ-3.9 ל-1.3 מתוך 5 כוכבים. האפשרות לדרג את המסעדה נחסמה אחרי חצי יממה של קמפיין המחאה. [\אמ;לק]
רשת ההמבורגרים אגאדיר, שמרבה לקשט את פרסומיה בנשים ברמות ערטול שונות ובהן את עובדות הרשת, העלתה אתמול (ו’) לפייסבוק קמפיין שמציג אישה בביקיני כורעת בעמידת שש לפני חלציו של גבר מבוגר במכנסיים קצרים ושעון זהב, עם הכיתוב Rich Taste.
הקמפיין גרר, כצפוי וככל הנראה לשביעות רצון הרשת, ממים, גל תגובות כועסות של גולשים, גל תגובות נגד של גולשים מרוצים שלא הבינו למה הגולשים הכועסים כועסים, גל תגובות של גולשים צמחונים/טבעונים שכועסים על הגולשים שכועסים על ההחפצה של הנשים אבל לא על ההתעללות בבעלי החיים וגל של תגובות של גולשים כועסים שכועסים על שהגולשים הכועסים עושים לאגאדיר פרסום ויראלי בחינם. דוגמה לגל האחרון אפשר לראות בסטטוס של תום וגנר, יחצן שלא עובד עם אגאדיר:
כל הפיד שלי פירסומת אחת גדולה לאגאדיר, באדיבות פמיניסטיות וטבעונים שבלי להבין את חוקי הז’אנר מכניסים עוד ועוד ועוד כסף לכיסי בעל הבית של אגאדיר, ועוזרים להעביר את המסר שפירסום פוגעני הוא פירסום אפקטיבי לאללה. מדובר כאן על קמפיין שלא הוציא שקל על מדיה וקיבל חשיפה של כמה מליוני שקלים טובים, ואם אתם חושבים שזאת חשיפה שמזיקה אז אתם פשוט טועים. מה שאתם עושים עכשיו זה לעזור לפירסומאי שעומד מאחורי זה לקבל את הלקוח הבא שלו
הגולשת ליוי וינטר ביקשה לפגוע באופן אפקטיבי יותר באגאדיר, על ידי פגיעה בדירוג שלהם בפייסבוק. הרשת החברתית מאפשרת לדרג עסקים ב-1-5 כוכבים, ולצרף לדירוג ביקורת כתובה. קצת לפני אחת בצהריים כתבה: “מזמינה את כל חברותי וחברי לסור לעמוד של AGADIR – אגאדיר ולתת להם כוכב אחד בביקורת, זה יהיה נהדר :)”. ב-13:39 פרסמה סטטוס נוסף עם צילומסך של הדירוג, וכתבה: “AGADIR – אגאדיר חשבו שהמודעה הדוחה הזאת תהיה מהלך פרסומי מדהים וויראלי, אולי הם צדקו אבל מה שהם לא הביאו בחשבון זה שיש מצב שזה יחזור אליהם כמו בומרנג: כל מה שצריך לעשות זה ללכת לעמוד שלהם ולתת להם כוכב אחד בביקורת, אם אתם חשים יצירתיים תכתבו גם את דעתכם עליהם. כשהתחלנו היה להם 3.9, עכשיו 3.4 :) זה עובד. שתפו!”. הסטטוס שותף כ-130 פעמים.
וינטר ערכה את הסטטוס ועדכנה בו את הדירוג של המסעדה לאורך היום, וכמוה גם מגיבים אצלה, מה שמאפשר לראות את הידרדרות הדירוג לפי שעות:
3.9 (~13:00, תחילת הקמפיין)
3.4 (13:39)
3.2 (13:57)
2.9 (14:34)
2.7 (15:01)
2.5 (15:18)
2.4 (15:29)
1.7 (17:30)
1.6 (17:43)
1.5 (18:20)
1.4 (19:13)
1.3 (21:05)
1.3 היה הדירוג בתחילת כתיבת הפוסט הזה (אחרי חצות), וזה לא הדבר הגרוע היחיד בסיפור מנקודת המבט של אגאדיר. ראשית, בתחילת הקמפיין עמד מספר המדרגים על כ-200, ובעת כתיבת הפוסט על כ-2300. שנית, נראה שרוב המדרגים שהצטרפו היום לקחו חלק במחאה, ולרשת היו בעת הכתיבה 2100 דירוגי כוכב אחד. שלישית, לרשת היו רק 145 דירוגי 5 כוכבים, 10 דירוגי 4 כוכבים, 3 דירוגי 3 כוכבים ו-7 דירוגי 2 כוכבים. כלומר, בתסריט הכי אופטימי, שבו המחאה נפסקת מיד (והיא נמשכה תוך כדי כתיבת הפוסט), וכל מדרג חדש נותן לאגאדיר 5 כוכבים, היא תזדקק ליותר מ-5000 מדרגים רק כדי לחזור לציון הלא-מבריק של 3.9 שהיה לה לפני המחאה. תזכורת: המחאה הביאה 2000 מדרגים, אגאדיר לבדה הביאה רק 200.
אבל כמות המדרגים הנמוכה לפני המחאה חושפת גם את נקודת החולשה שלה. המוחים הצליחו להעלות את המודעות לנושא, לגייס אלפיים מוחים ולפגוע פגיעה בלתי הפיכה בדירוג של אגאדיר. אלא שהדירוג הזה חסר משמעות עבור הסועדים הישראלים. לרשת אגאדיר יש 67 אלף אוהדים בפייסבוק, אבל רק 200 מדרגים לפני המחאה, ומתוכם רק כ-40 דירוגים של 1-2 כוכבים. אומת הרשת הישראלית אוהבת להתלונן על ספקי שירות בסטטוסים בדפי הפייסבוק שלהם, ולו היתה מייחסת חשיבות לדירוגים, היינו רואים הרבה יותר דירוגים נמוכים כאלו, שמשרתים מטרה כפולה – הן פרסום התלונה בפומבי והן פגיעה בדירוג של אגאדיר.
ייתכן שהדירוג הנמוך בפייסבוק היה משפיע על תיירים בישראל שהיו מחפשים את המסעדה בפייסבוק. אלא שבסמוך לאחת בלילה נעלמו הדירוגים מדף הפייסבוק של אגאדיר. גם זו דרך להתמודד עם מחאה וביקורת, אם כי דרך מטומטמת. כפי שהעירה הגולשת נעמה סלומון, זה לא רק בגלל המחאה אלא “גם בגלל ניהול סושיאל כושל: אם הם היו מורידים זמנית את האפשרות לדרג כשהתחילה סופת החרא, יש מצב שתוך שבועיים הם כבר יכלו להחזיר את הדירוג”.
בתגובות אצל וינטר קראו גולשים לפגוע בדירוג של אגאדיר גם באתרי דירוג נוספים שפונים לתיירים דוברי אנגלית. בגוגל מפות יש לסניף נחלת בנימין של המסעדה רק 39 דירוגים, כמחציתם מלפני המחאה (לפני 4 שנים עד 8 חודשים) וכולם של 3-5 כוכבים. מבין אלו שפורסמו בשבוע האחרון, רק שני דירוגים הם של 5 כוכבים, וכל השאר של כוכב אחד, כשחלקם מציינים את הפרסומת כסיבה לדירוג הנמוך. הדירוג הכולל של המסעדה הוא 4.4. באגאדיר נמל ת”א יש שני דירוגי מחאה, באגאדיר ראשל”ץ יש אחד ובאגאדיר הרצליה יש דירוג כוכב אחד בודד מהשבוע האחרון ולא ברור אם הוא קשור למחאה.
בטריפאדבייזר יש רק דירוג מחאה אחד מתוך 107 דירוגים, והציון הכללי של סניף נחלת בנימין של המסעדה הוא 4 מ-5 נקודות ירוקות. שאר סניפי אגאדיר לא קיבלו דירוגי מחאה.
נקסטר פנו לרשת אגאדיר בבקשת תגובה על קמפיין הורדת הדירוג, אך זו סירבה להגיב.
• עדכון אחרון: 1:49
ללחוץ על *עוד* כפתור כדי לקרוא כתבה? תודה, טאבולה, זה מה שתמיד רציתי!
חברת טאבולה, שפועלת לצד אאוטבריין וחברות נוספות בשוק קידום הכתבות והפרסומות (והכתבות שמשמשות כפרסומות) בתחתית כתבות, נכנסת לתחום חדש. לפי דיווח בגיקטיים, החברה הישראלית “הופכת להיות שותפה פעילה בהתאמה האישית של האתר והתכנים שלו לקוראים השונים”. לשם כך פיתחה החברה בשנה האחרונה “טכנולוגיה שתתאים את האתר לטיפוסים שונים של קוראים”.
מייסד טאבולה, אדם סינגולה, נתן מספר דוגמאות להתאמה אישית כזו:
בין השאר חשף סינגולדה שכמעט רבע מהאנשים כלל לא מגיעים לתחתית הכתבה, כך שאחוז לא קטן מהקוראים לא נחשפים לתגובות לכתבות ולהמלצות התוכן של Taboola ושל המתחרים מ-Outbrain ו-Gravity. לכן, המערכת החדשה תתאים את האתר ותציג לנו את הפסקה הראשונה בכתבה בלבד, כשאחריה תוצג האפשרות ללחוץ על More לקריאת שאר התוכן, כמו גם המלצות התוכן ותגובות, במקום המיקום הקבוע שלהן בתחתית הכתבה.
[…]
[סינגולדה:] “קוראים רבים לוחצים על לינק שהם קראו בפייסבוק ובכלל לא יודעים באיזה אתר הם גולשים. לכן, אנחנו יודעים לזהות גולשים שמגיעים מפייסבוק ונוכל למשל להציע להם אחרי 4 פסקאות להירשם לניוזלטר של האתר, כדי לקבל עוד עדכונים שמעניינים אותם”.
[…]
דוגמה נוספת נוגעת לכפתורי השיתוף שנפוצים כמעט בכל אתר. על פי סינגולדה, רק כ-8 אחוזים מהאנשים נוהגים לשתף כתבות ולכן, אם הקורא אינו נוהג לשתף, לא יוצגו בפניו כפתורי שיתוף, כך שיתפנה ‘נדל”ן יקר’
אז מה היה לנו שם? כשנגלוש לכתבה נקבל רק חלק ממנה, נידרש לקליק נוסף כדי לראות אותה במלואה, אחרי מספר פסקאות תקפוץ להפריע חלונית רישום לניוזלטר, ו”נדל”ן יקר” של כלי שימושי למחצה כמו כפתורי שיתוף יפנה את מקומו למה שאפשר להניח שיהיה שימושי כמו החידושים האחרים של טאבולה – אני מדמיין שם דמות וירטואלית שתקריא לנו בצעקות את מלכודות הקליקים והפרסומות ותקליק עליהם במקומנו.
כשאבא ואמא בני דודים שנופלים בפרסום סמוי בפייסבוק
צבעי גוף זוהרים. צילום: Arttu Manninen (cc-by-nc-nd)
ויראל פופולרי ברשת הישראלית הוא צילומים של שלטים, מודעות, תפריטים ושאר פריטים כתובים עם שגיאות כתיב מופרזות, שנכתבו על ידי אנשים שלא שולטים בכתיב העברי, כמו ערבים, מהגרים מרוסיה וכיוצא בזה, ומסבים לאנשים שכן שולטים בכתיב עונג שאדנפרוידי מרושע. חשבתי פעם לנסות להשתמש בוויראליות המובנית של שגיאות הכתיב, לפרסם מודעה למשהו שאני רוצה למכור עם שגיאות מכוונות, לצלם אותה ולפרסם בפייסבוק, ולזכות לתפוצה המונית בחינם. מסתבר שמישהו אחר חשב על משהו דומה, וכבר יישם אותו.
דף הפייסבוק “כשאבא ואמא בני דודים” לועג לאנשים על דברים מטופשים שהם אומרים או עושים. אתמול הוא העלה פוסט פייסבוק פרסומי של “ציורי גוף אולטרה Splash”, חברה שמספקת לאירועים צוות צביעת גוף בצבעים זוהרים. מתחת לפוסט שואלת טוקבקיסטית אם זה נכון שמה שגורם לצבעי הגוף לזהור הוא נוזל זרע שמוכנס לתוכם. היא רוצה צוות צביעה בחתונה שלה, אבל חברה שלה אמרה לה שיש נשים שרגישות לזרע, ולכן היא שואלת. הפוסט והתגובה אליו הם פרסומת סמויה ויראלית ל”ספלאש”, חשף עודד לבנה בקבוצת “Amit Lavi – Social Media Observer – The Group”, העוסקת בשיווק בפייסבוק (לינק לחשיפה בקבוצה הסגורה).
ב”בני דודים” מסתירים את שמות ותמונות הפרופיל של המועלבים, אבל , חיפש ואיתר את הטוקבקיסטית – ליטל מנשה.
ליטל מנשה היא משתמש פיקטיבי, טוען לבנה. הפרופיל שלה ריק להפליא (היא גרה בדימונה וזה פרט המידע היחיד עליה מלבד שמה), נראה שנוצר ממש לאחרונה ורק לשם פרסום הטוקבק המטופש, שברור שיזכה אותה במקום של אי-כבוד ב”בני דודים”.
מקור תמונת הפרופיל של “ליטל מנשה” הוא בתמונת פרופיל הטוויטר של אמריקאית מטקסס בשם קלי גורלוק, כפי שגילה יוני מלכי מקבוצת “עמית לביא”.
אף ש”ליטל מנשה” התלבטה אם להזמין את החברה לצבוע אנשים בחתונה שלה בגלל הרגישות לזרע, היא כבר הספיקה לתת לעסק צביעת הגוף דירוג של 5 כוכבים שלשום.
איך הגיע הצילומסך של הפוסט ל”בני דודים”? אור פיאלקוב ובני שרביט מקבוצת “עמית לביא”, וכן מגיבי חדר 404 אור סמרלי ואליעד מלול, מצביעים על כך שבצילומסך מופיעים שם מפרסמת הפוסט ב”ספלאש”, גוני לוקוב, כפתור Boost Post, שנועד לקידום ממומן של פוסטים בדפי פייסבוק מסחריים, וחיווי ששני אנשים נחשפו לסטטוס. שלושת האלמנטים הללו מוצגים רק למנהלי דפים, כך שמי שצילם את הצילומסך הוא אחד ממנהלי הדף של “ספלאש”, אולי לוקוב עצמה. שני האנשים שנחשפו לסטטוס הם ככל כנראה “ליטל מנשה” ולוקוב, כך שהצילומסך נעשה מיד אחרי פרסום תגובתה של “ליטל מנשה” ואז נשלח ל”בני דודים”, כלומר היה כאן מהלך מתוכנן של פרסום סטטוס, פרסום תגובה ושליחה ל”בני דודים” כדי להפוך אותו לוויראלי, ולא לחכות שיהפוך לוויראלי באופן אורגני.
פניתי ל”ציורי גוף אולטרה Splash” דרך פייסבוק ושאלתי אם שילמו ל”בני דודים” על הפרסום הסמוי. לא קיבלתי תשובה, ובשלב מסויים היום נמחק הפוסט מהפייסבוק שלהם.
ב”בני דודים” הסתירו, כאמור, את פרטיה של מנשה, אך באופן תמוה לא רק שלא מחקו את השם והטלפון של חברת צביעת הגוף, אלא אף תייגו אותה בסטטוס. כ-120 שיתופים וכ-4600 לייקים מוכיחים שהפרסום הסמוי עובד.
שאלתי את מפעילי “כשאבא ואמא בני דודים” אם היו מודעים לכך שהם מעלים לעמוד שלהם פרסומת סמויה לחברת צביעת הגוף ואם החברה שילמה להם על הפרסום. דקות ספורות אחרי פרסום הכתבה כאן, הפוסט הוסר מ”כשאבא ואמא בני דודים”. מנהל הדף, שלא רצה להזדהות בשמו, השיב בבוקר למחרת פרסום הכתבה בחדר 404 כי לא לקח חלק בפרסום סמוי, וממילא לא קיבל תשלום על העלאת הסטטוס:
התכנים שעולים לעמוד “כשאבא ואמא בני דודים” עוברים סינון קפדני, במטרה לוודא כי כל החומרים הינם אמיתיים ואיכותיים מספיק. מבדיקה שערכתי אתמול [ביום שלישי] התברר לי שהפוסט שעלה בנושא הצבע אינו פוסט אמיתי, ולכן הוא הוסר. מעולם לא נגבה שום סכום ולא התקבלה שום תמורה מכל סוג שהוא במטרה להעלות חומרים לעמוד. מפעיל העמוד עובד בצמוד למדיניות של פייסבוק, כי כל דרך פעולה אחרת תצביע על כך שאביו ואמו בני דודים, וזה לא המצב.
• הכתבה התפרסמה ביום ג’, 4.8.2015 ב-23:50, ועודכנה מספר פעמים, עדכון אחרון ביום ו’, 7.8.2015, 22:49
פייסבוק נגד חשיפת הטרדות ואיומים על נערות צעירות בפייסבוק, רדיו מהעבר בחלל והמשטרה נגד המחשבות // רבע לדיגיטל
פייסבוק נגד דף ישראלי שתיעד פשעי מין נגד צעירות
דף הפייסבוק “גברים בפייסבוק“, שתיעד הטרדות מיניות ואיומים על נערות צעירות, נסגר על ידי פייסבוק בגלל תלונות שווא על תכנים לא ראויים ובהם תכני עירום.
הדף, שנפתח ב-2013 וצבר אלפי עוקבים, נסגר מספר פעמים, ובפעם האחרונה גם נחסמה מפעילות בפייסבוק אחת ממנהלות הדף, אילנה ברודו. אחרי חשיפת הסיפור בתקשורת, פייסבוק שלחה הודעת התנצלות לברודו ולמנהלות נוספות על סגירת הדף, כתבה כי הדבר בטעות ופתחה אותו מחדש.
בראיון למפיק רבע לדיגיטל איתמר חדד סיפרה ברודו: “הוא הוקם כדף דאחקות, ברמה שמפרסמים כל מיני הצעות מטומטמות, לעיתים מטרידות. כל אשה בפייסבוק בשלב זה או אחר נחשפת לזה. שאלות מפגרות כמו ‘למה את לא מעלה תמונות של כפות רגליים’. ויש דברים שאנחנו מקבלות, של ילדות בנות 13 שגברים מאיימים עליהם. דברים כאלה. ופה אתה משתנק, פה אתה אומר ‘רגע, מה אני עושה עם זה? אני פה בשביל הדאחקות, מה אני עושה עם זה? לא באתי בשביל זה’. פשוט התחלנו לקבל עוד ועוד צילומי מסך של שיחות מאוד מטרידות. עכשיו יש לי מצב שבו ילדות בנות 13 וילדים פשוט פונים אלי ואומרים לי ‘האדם הזה שלח לי תמונה של איבר המין שלו’ ; ‘עקב אחריי’, חלק מהמקרים הפניתי למשטרה. אמרתי ‘קחי את עצמך, לכי למשטרה’ . היא ענתה לי ‘לא רוצה’. שלחתי בשמה את צילומי המסך וקיבלתי תגובה במשטרה שהילדה תלך לתחנת המשטרה”.
על ההסרה מפייסבוק סיפרה: “היה פה אלגוריתם, חתיכת קוד שנכתבה לפני אי אלו שנים. החתיכת קוד הזאת יודעת לעשות את הדבר הבא – אם הרבה אנשים לוחצים ‘זה פגע בי’, אז היא מסירה את זה. לא היה פה הפעלת שיקול דעת. השלב היחיד בו היה בן אדם, בשר ודם, ועבר על הדף ועשה משהו – זה היה בשלב שקיבלתי את ההתנצלות. עד לשם הכל היה אוטומטי”.
“גם ההתנצלות שקיבלתי היתה אנונימית”, אמרה ברודו. “היה כתוב ‘על החתום, צוות בפייסבוק’. אין לי עם מי לקיים איזשהו דו שיח”. הפרופיל האישי שלה, כך סיפרה, עדיין מושעה: “הוא קיים אבל אני לא יכולה להגיב לאנשים”.
רדיו חלל
אתר lightyear.fm מדמה את שידורי הרדיו הנקלטים במרחק שניות, דקות ושנות אור מכדור הארת, ומעלה את השאלה המדאיגה: האם שידורי הרדיו שלנו משנות השמונים הולכים לחזור אלינו? יואב לנדסמן, מהנדס חלל וגאו-פיסיקאי, עובד בתעשיית החלל הישראלית ומהנדס מערכת ראשי בעמותת SpaceIL, הפועלת להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח, סיפר ל”רבע לדיגיטל” איך ניתן לשמוע במרחק שנות אור את שידורי הרדיו מהעבר: “שידורי הרדיו משודרים לכל כיוון ולכן גם לחלל, ונעים במהירות האור. לכן במרחק שנת אור אחת אפשר לקלוט עכשיו את הלהיטים של לפני שנה בדיוק, ובמרחק של 20 שנות אור יכולים לקלוט עכשיו את השירים של אמצע הניינטיז, וכן הלאה”, אמר.
לדבריו, גלי הרדיו זו גם הדרך שבה מדברים עם חלליות. “עכשיו יש חללית שעברה ליד פלוטו, אז הדרך שבה הצוות שלח אליה אותות זה בשידורי רדיו לכל דבר. והזמן שלוקח לשידורי רדיו להגיע אל החללית זה בארבע וחצי שעות. זה יחסית קרוב למרות שזה מיליארדי קילומרטים מפה”, אמר.
שידורי רדיו, אמר, יכולים להיווצר גם בתופעות טבעיות. “זו קרינה אלקטרומגנטית בדיוק כמו אור. זה נוצר גם בתופעות טבעיות, אבל לא משדר איזהשהו מידע אלא רחש סטטי כזה. שאם אתה קולט אותו אתה יכול להגיד – מהכיוון הזה הגיע משהו מסוים. זה עוד לא הוכחה לחייזרים”, סיפר. “אחת התופעות נקראת קרינת הרקע הקוסמי – זה בעצם הדים של המפץ הגדול שמגיעים מכל מקום, מכיוון שכל היקום נוצר במפץ הגדול. אפשר לקלוט את הקרינה באמצעות רדיו”.
אבל מה לגבינו, יושבי כדור הארץ? איך נוכל אנחנו להגיע אל אותם גלי רדיו בחלל הנושאים את שידורי העבר? לנדסמן סיפר על פרט מדהים: “הגלים האלה הולכים ומתפשטים במרחב, זאת אומרת הם לא חוזרים אלינו. אבל הם פוגעים בכל מיני דברים – בירח, בכוכבי לכת אחרים ובאבק שיש בחלל – ואז חוזרים. ואז אפשר לקבל את ההחזרים האלה בחזרה ולקלוט אותות רדיו ששידרנו לפני שנים”.
“אבל מקבלים אותם בחזרה בעוצמות מאוד נמוכות ועם המון רעש רקע. אפשר לסנן את זה ולשמוע משהו ולפענח משהו. אבל זה מאוד קלוש. צריך ציוד מאוד מתוחכם וצריך אנטנות קליטה מאוד גדולות, זה עסק מאוד יקר, אבל עקרונית אתה יכול לכוון אנטנה לאזור מסוים בשמיים ולקלוט תוכניות רדיו וטלוויזיה ששודרו לפני כמה עשרות שנים”.
המשטרה נגד המחשבות
אחרי שכשלה מלמנוע מישי שליסל להגיע שוב למצעד הגאווה ולדקור שוב משתתפים בו, המשטרה פירפלה חרדים ומנעה את כניסתם להפגנות המחאה בעקבות הפיגוע. במקביל ברשת, “משטרת חיפה הצליחה ללכוד לפני זמן קצר בן 42 בביתו בחשד כי פרסם פוסט ובו דברי גנאי כנגד קהילת הלהט”ב ומחאותיהם”, כלומר עצרה לחקירה אדם שפרסם סטטוס בפייסבוק נגד מצעד הגאווה.
בשני המקרים מדובר בשני היבטים של משטרת מחשבות – הגבלת תנועה של אנשים לפי דעותיהם והשתייכותם הדתית, ולא על פי מעשיהם, ומעצר וחקירה של אדם על דעותיו, ולא על מעשיו.
הרשת מאפשרת לנו להיחשף לדעות שונות משלנו, גם אם הן נתעבות בעינינו, לריב עם בעליהן, להתווכח, ללמוד, לשמוע ולפעמים לשכנע. חינוך ודיון פתוח הם הדרך להילחם באלימות ושנאה, לא משטרת מחשבות.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
