נענע10 ימכור את ישראבלוג לסטארטאפ, לפי דיווח של טיים אאוט ת”א
בשנתיים האחרונות, אתר ישראבלוג, פלטפורמת הבלוגים העברית הייעודית הראשונה, עבר כמה גלי שמועות על סגירה צפויה. האתר הוקם על ידי יריב חבוט, נמכר לנענע/נטוויז’ן, נמכר לבעלי ערוץ 10 במסגרת העסקה שהעבירה לידיהם את נענע10, וכעת, לפי דיווח בטיים אאוט תל אביב, יימכר לסטארטאפ ששמו לא נחשף.
תמר רפאל כותבת בטיים אאוט:
לפני כחצי שנה ניסו כמה בלוגרים ותיקים להרים פרויקט מימון המונים כד להציל את ישראבלוג. הם פרסמו קול קורא לגולשים באתר, שבו ביקשו מהם לצלם את עצמם מספרים על התפקיד שמילא ישראבלוג בחייהם, תחת הכותרת “אילולא ישרא לא הייתי כאן”. הפרויקט לא הגיע אפילו לעמוד בהדסטארט, אבל הסיבה לכך דווקא אופטימית: סטארט־אפ צעיר החליט לקנות את ישראבלוג מנענע10. התוכניות, שאמורות לצאת לפועל בעוד כמה חודשים, הן שדרוג טכנולוגי מסיבי שיצליח אולי להחזיר לאתר משהו מהרלוונטיות שאבדה לו לקראת סוף העשור הקודם.
“כל עוד נענע עומדת, ישראבלוג עומד איתה”
ההיסטוריה שלי כבלוגר התחילה בישראבלוג – חדר 404 נולד שם ב-15 בינואר 2003. את גלי הסגירה האמורים ליוויתי הן ככתב/בלוגר שמסקר את ההתרחשות והן כמרואיין. במרץ 2014 כתבתי עם ג’וני זילבר ב”הארץ” על חשש הסגירה לאור הכוונה לפטר את מריאט כהן, מנהלת ישראבלוג. נענע10, האתר של ערוץ 10 והבעלים הנוכחיים של ישראבלוג, לא הגיבו אז.
שנה אחר כך, מאי 2015, גל נוסף. כתבתי על כך פה. עורך נענע10 אז, ערן ב.י, אמר לי: “כל עוד נענע עומדת, ישראבלוג עומד איתה[.] אנחנו מחזיקים אצבעות שהערוץ יקבל את הרשיון בקרוב ואז יוסר האיום גם מעל נענע ונוכל להשקיע מה שצריך בכל חלקי האתר” (ב.י עזב בסמוך לדצמבר 2015). הגר בוחבוט פרסמה אז כתבה בוויינט בנושא, וראיינה גם אותי:
“באופן אישי, ‘ישראבלוג’ הוא חלק מההיסטוריה הפרטית שלי כבלוגר”, מספר עידו קינן, עיתונאי רשת ומומחה לתרבות דיגיטלית, שהתחיל את דרכו המקצועית בפלטפורמה. “מעבר לזה, ציבורית יש לאתר הזה חלק חשוב בהיסטוריה של האינטרנט הישראלי. מדובר בפלטפורמת הבלוגים העברית הייעודית הראשונה. יש שם ארכיון מאוד גדול של בלוגרים שילך לאיבוד אם האתר ייסגר, וכמובן שיש עדיין בלוגרים פעילים שכותבים שם. ההתנהלות של נענע10 כושלת מכל הבחינות. הם בעצם אומרים לגולשים ‘אנחנו מחזיקים את הנכסים הדיגיטליים שלכם כבני ערובה’ ואין מה לעשות עם זה”.
ועכשיו, פברואר 2016. ערוץ 10 כבר קיבל את הרשיון, וכאמור מתכוון למכור את ישראבלוג לסטארטאפ, כך לפי הכתבה של תמר רפאל בטיים אאוט תל אביב. התראיינתי, נשארתי ברובי על רצפת מחשב העריכה, בהמשך אביא את גלם הראיון המלא:
“כשב־ynet התחיל מדור של המלצות על בלוגים, כמה מהבלוגרים שהומלצו ראו בזה אאוטינג. זה היה נורא מוזר שאנשים כותבים בפלטפורמה פתוחה לחלוטין ומתלוננים על חשיפה, אבל הייתה שם תחושה של פרטיות. ישרא היה כמו המחששה בבית ספר, שכולם יודעים שהיא שם אבל המורים לא מתקרבים אליה”, מספר עיתונאי הרשת עידו קינן, שהבלוג שהפעיל בישראבלוג (“חדר 404”, שהועתק במרוצת השנים לדומיין פרטי ובו הוא פועל עד היום) היה אחת התחנות הראשונות בקריירה שלו.
מלחמת פורצי הגבולות של נטפליקס: פייפאל מייבשת שירותי עקיפת גאוחסימה
פייפאל הפסיקה לסלוק תשלומים לחברת אונוטלי (UnoTelly), שמספקת שירותי VPN ו-SmartDNS, ובין השאר מאפשרת לגולשים להסתיר את מיקומם הגאוגרפי ובכך לעקוף גאוחסימה ולגלוש לתכנים שאמורים להיות חסומים בפניהם, כך דיווח אתמול הגולש חץ בן חמו, לקוח של אונוטלי שקיבל על כך עדכון מהחברה.
“פייפאל ציינה שאונוטלי לא תורשה לספק שירותים שמאפשרים גישת אינטרנט פתוחה ובלתי מוגבלת”, כתב מייסד אונוטלי, ניקולאס לין, באימייל למנויי השירות שבו ביקש מהם להחליף אמצעי תשלום.
גאוחסימה משמשת ספקי תוכן לחסום גישה לתכניהם מסיבות שונות. למשל, אתר מכירות מקוון יכול לחסום עמודים של מכירת פריטים עם סמלים נאציים בצרפת, שם החוק אוסר על מכירות כאלו. נטפליקס השתמשה בעבר בגאוחסימה למנוע מגולשים מחוץ לארה”ב וקנדה לצפות בתכניה, וכיום לאחר שפתחה את הצפייה לרוב מדינות העולם, היא משתמשת בגאוחסימה למנוע ממשתמשים במדינות מסויימות לצפות בתכנים מסויימים. למשל, לקוחות נטפליקס בישראל לא יכולים לצפות בסדרה “בית הקלפים”, משום שנטפליקס מכרה את הסדרה לשידור ביס וסלקום טיוי, ובמסגרת ההסכם איתן כנראה הסכימה לחסום את הצפייה בה לישראלים בנטפליקס עצמה.
לפי דיווח של אתר ארס טכניקה, פייפאל כתבה לאונוטלי כי “תחת מדיניות השימוש המקובלת של פייפאל, אין להשתמש בפייפאל לשלוח או לקבל תשלומים עבור פריטים שמפירים או פוגעים בכל זכויות יוצרים, סימני מסחר, זכויות פרסום או פרטיות, או כל זכות קניינית אחרת תחת החוקים של כל סמכות שיפוט”.
אונוטלי לא מסתירה את העובדה שהיא מציעה שירות לעקיפת גאוחסימה – היא מציינת זאת במפורש באתרה, וזה עולה גם משמו של השירות – “טלוויזיה מאוחדת”, ומהלוגו שלו שמכיל מסך טלוויזיה ואנטנת אוזני ארנב ישנה. אולם אונוטלי מציעה שירות VPN, רשת פרטית וירטואלית על גבי רשת ציבורית, שיש לה שימושים לגיטימיים כמו יצירת סביבת עבודה מאובטחת ופריצת חומות-צנזורשת מדינתיות; וכפי שמציינים בארס, *כל* רשת VPN יכולה לשמש לעקיפת גאוחסימה. כך שלא ברור האם בכוונת ענקית שירותי הסליקה המקוונים פייפאל לייבש את כל שירותי ה-VPN בעולם, או רק את אלו שמציינים במפורש שאפשר לצפות איתם בנטפליקס.
ההחלטה הזאת של פייפאל, נקודתית ואנקדוטלית ככל שתהיה, מזכירה לנו את כוחם העצום של ספקי אמצעי תשלום להשפיע על זרימת המידע והטכנולוגיה, ואת חשיבותם של אמצעי תשלום חלופיים מבוזרים כמו ביטקוין.
[עדכון 21:33] גם אנלוקייטר, עוד חברה שמספקת שירות עקיפת גאוחסימה, דיווחה השבוע שפייפאל הפסיקה לסלוק כספים עבורה. גם אנלוקייטר, כמו אונוטלי, מציגה בגלוי את השירות שלה ככזה שמיועד “להסיר חסימות מכל שירותי ההזרמה [סטרימינג] הגדולים”.
“אתם צריכים לשקול לקבל ביטקוין”, כתב להם @bamos01 בטוויטר, ואנלוקייטר השיבו: “אנחנו בהחלט שוקלים את האופציה הזאת”.
[עדכון 7.2.2016 9:31] גם חברת Unblock.us כבר לא מקבלת שירותי סליקה מפייפאל מאז 28.1, מספר הגולש עידו אברמוביץ. “אין הודעה רשמית. פייפאל פשוט הפסיקו לחייב בעבור המנוי. צריך לעדכן כרטיס אשראי ישירות באתר החברה והם העלימו את האפשרות לשלם עם פייפאל”.
המלך ברגר מת, יחי המלך בורגר!
אני משתייך לאסכולה של תעתיק ההגאים (תעתוק שמות לעברית כך שייקראו כפי שהם מבוטאים בשפת המקור), כך שאני לא כותב את שמו של מנכ”ל פייסבוק מארק צוקרברג, ההגיה בגרמנית של השם הגרמני, אלא זאקרברג, ההגיה של השם בפיהם של אמריקאים ובהם זאקרברג עצמו. אסכולת התעתיק האותיות גורסת (נדמה לי) שבקריאת השם, הקוראים אמורים להבין איך הוא נכתב בשפת המקור; אני גורס שהקוראים אמורים להבין איך לבטאו. נפגעי התעתיק האותיות מסתובבים בינינו עד היום, כשהם קוראים למשקה האלכוהולי Vיסקי במקום Wיסקי, כי חוקי תעתיק האותיות קובעים ש-W בתחילת מילה היא ו’ אחת ולא שתיים, ולכן כותבים ויסקי ולא וויסקי.
אבל גם לי יש יוצאי דופן, ובהם מילים שהתעתיק שלהן התקבע באופן שקשה לשרש, ומילים שאי אפשר לתעתק הגאית כראוי בגלל היעדר תנועות/עיצורים מתאימים בעברית או קושי לבטאם, ולכן עדיף להישאר עם תעתיק האותיות מאשר לעבור לתעתיק הגאים גרוע לא פחות. דוגמה למילה מהסוג האחרון היא בורגר, שבאנגלית מבוטאת בְרְגְר (בערך; במקור באנגלית, התנועה על ה-b שונה מהתנועה על ה-g), אבל כשרואים “ברגר” בעברית מבטאים “berger”. ככה זה, אנחנו עם קשה עורף ושונא שוואים רצופים.
לכן אני בז לזכייני בורגר קינג, שמתעקשים לתעתק את שם הרשת “ברגר קינג”. לשמחתי, בניגוד למקרה זאקרברג, הפעם העם איתי, לפי השוואת החיפושים “בורגר קינג” ו”ברגר קינג” בגוגל טרנגז, עד לתחילת פברואר 2016, מועד כניסת הרשת לישראל בשנית:
למטה יש טמע של השוואה חיה של השוואת מונחי החיפוש בגוגל. נראה אם זה יישאר ככה בהמשך.
מול נוף עוצר נשימה של טלפון סלולרי #כשל
כשל בפוסט פייסבוק של רשת מלונות*:
כך נראה “זמן איכות עם המשפחה אל מול נוף עוצר נשימה…”: כנראה שהאב מסתכל על תמונות של בתו מטיילת בנופי ארצנו על הסלולרי שלו.
* אני תמיד חושד שכשלים כאלו הם מכוונים כדי להפוך לפרסום ויראלי. מי שרוצה לדעת את פרטי הרשת יכול להקליק כאן לקבל את התמונה עם שם הרשת או לפוסט המקורי בפייסבוק.
בורגר קינג מציפים את אתרם בתמונות חיות שחוטות כי #כשלמדיהחברתית
רשת ההמבורגריות האמריקאית בורגר קינג השיקה את עמה מחדש מחדש בישראל, 13 שנה אחרי שכשלה במלחמה בבורגראנץ’ המקומית ומקדונלדס הגלובלית, וחמש שנים אחרי שסגרה את הפעילות שלה פה. אבל הפעם עומדת בק”י (בורגר קינג ישראל) בפני יריב נוסף, כזה שלא מגיש קציצות בשר חרוכות – קהל פעילי זכויות בעלי חיים (זב”ח) קולני, שהפך פופולרי דרך קהילות אינטרנטיות, הרצאות של גרי יורופסקי, טרנד המזון האורגני והשתתפותה של אקטיביסטית הזב”ח טל גלבוע בתוכנית הבידור “האח הגדול”. יש הרבה פעילי זב”ח ותנועות זב”ח בישראל, חלקן מיליטניות יותר מאחרות, כמו 269life ו-ALF (החזית לשחרור החיות).
האתר של בורגר קינג ישראל די בסיסי – אוסף גנרי של אודות/צרו קשר/לינקים למדיה חברתית, “בקרוב” מודבק על התפריט והמבצעים, סרטון פרסומת, מפה של הסניף הראשון והיחיד בינתיים, שדה רישום לניוזלטר. במרכז ההומפייג’, תחת הכותרת “הקינג שלכם במדיה”, מופיעות ארבע תמונות-תוכן-גולשים מתוייגות ב-#bkisrael, שנשאבות אוטומטית מאינסטגרם בכל פעם שטוענים את האתר.
אני לא צריך להגיד מי חטף את ההשתג #bkisrael והציף אותו בתמונות זוועה של חיות שחוטות וסיסמאות אנטי-טבחוניות, נכון? אוקיי, זה פעילי זב”ח מיליטנטיים, שחלקם הפגינו אתמול מול המסעדה בערב הפתיחה. אז כרגע, האתר של בק”י מציג תמונות של חיות מתות, ולא בצורת-הדיסק-הנוחה-להכחשה שהלקוחות שלה מורגלים אליה.
כל מנהל מדיה חברתית, ובמיוחד ישראלי, צריך לדעת שלא מעלים תוכן-גולשים בלתי מסונן לאתר של סוחרי-בשר. אנשי ההמבורגריה הירושלמית “איוו מיטבורגר” יכולים לספר מנסיונם – באוקטובר אשתקד חוו מתקפת פעילני-זב”ח, שהגיעו בהמוניהם להוריד את דירוג המסעדה בפייסבוק. ואיוו היא מסעדה קטנה, לא רשת בינלאומית.
מה שיותר גרוע, הגולש אור בן צבי רייף הודיע לבק”י על המתקפה, הם השיבו והודו לו אחרי עשרים דקות, ואחרי יותר מארבע שעות עדיין לא עשו שום דבר.
אז החדשות הטובות הן שאם אתם מחפשים עבודה בניהול מדיה חברתית, יתכן שתתפנה משרה בקרוב.
[עדכון 3/2 13:35] תמונות הזוועה של בעלי החיים השחוטים הועלמו מאתר בורגר קינג ישראל, והוחלפו בתמונות מהאינסטגרם הרשמי של בק”י. אף שהתמונות עדיין מוצגות באתר במצג שווא תחת הכותרת “הקינג שלכם במדיה #bkisrael”, כאילו נשאבו מההשתגית הזאת באינסטגרם, אף אחת מהן לא מתוייגת בה.
האם צריך טייסים לא-אוטומטיים, כמה פוטושופ מותר לעשות לתמונה ולמה תיכון מרשת אורט מסתיר את תמיכתו במאגר הביומטרי // רבע לדיגיטל
האם צריך טייסים לא-אוטומטיים, כמה פוטושופ מותר לעשות לתמונה ולמה רשת אורט מסתירה צעד תמיכה במאגר הביומטרי?
שלום לכל הנוסעים, כאן הטייס האוטומטי שלכם
בקומדיה המופתית Airplane! (טיסה נעימה), מחליף את הטייס שאיבד את יכולת התיפקוד טייס אוטומטי – בובה מתנפחת במדי קברניט. המציאות עגומה גם כן – רשות התעופה הפדרלית בארה”ב (FAA) לא דואגת שהטייסים האזרחיים ישמרו על מיומנות בהטסה ידנית של מטוסים מסחריים. הטייסים נסמכים יותר ויותר על טכנולוגיות לטיסה אוטומטית, מה שגורם לבעיות כאשר הם נאלצים ליטול את ההגה מידי הטייס האוטומטי. כך קובע דוח (פדף) של המפקח הכללי של משרד התחבורה האמריקאי (DoT), שעליו דיווח אתר The Hill.
הקברניט אלון פרג, טייס באל על, מספר בראיון ל”רבע לדיגיטל” שטייסים מסחריים מבלים את רוב זמנם בהשגחה על המערכות האוטומטיות, שאכן מבצעות את רוב הטיסה בעצמם, אולם אלו עדיין לא יודעות להנחית ולהמריא באופן מספק מבחינת בטיחות. ובמטוס, הרבה יותר מאשר בכלי רכב קרקעיים, תקלה קטנה יכולה לגרום לפגיעה בחיים של הרבה מאוד אנשים. אף שנוסעים ישראלים בטיסות מסחריות נוהגים למחוא כפיים עם נחיתת המטוס, פרג מספר שדווקא ההמראה היא החלק המסובך.
כמה פוטושופ מותר למרוח על תמונה בלי שהיא תיחשב לעיבוד מחשב?
יו וויי שיה, הזוכה בתחרות צילום של יצרנית המצלמות ניקון, הגיש תמונה של סולם חירום של בניין שדרכו נראה מטוס. המטוס לא היה שם, אלא נוסף בתוכנה גרפית, באופן גס כל כך – יש סביבו ריבוע לבן – שמפליא שהשופטים לא הבחינו בכך. אומת הרשת כן הבחינה בכך, ועשתה מניקון ומהצלם צחוק באוסף ממים, שניקון חיבקה ואחר כך מחקה.
אבל העיבוד לא תמיד בוטה או חד משמעי כל כך. ב-2013 זכתה בתחרות World Press Photo תמונה שצילם הצלם השוודי פול הנסן, שתיעדה הלוויית שני ילדים פלסטינים שנהרגו בהפצצה של חיל האוויר בעזה במבצע עמוד ענן. אתר אקסטרימטק טען שהתמונה זויפה בפוטושופ. הטענה עוררה הדים בעולם הצילום. אנשי התחרות בחנו את הקובץ הגולמי (Raw) והגיעו למסקנה שהתמונה עברה ריטוש קל בצבעים ובטון, אך לא זויפה.
שוחחנו בתוכנית עם גדי דגון, צלם הבית של להקת המחול בת שבע, שמתנגד בתוקף למניפולציות גרפיות בצילומי עיתונות ובצילומים תיעודיים. לדבריו, מדובר בנוהג בלתי אתי, אולם הוא לא רואה פתרון מעשי למניעת מעשי הונאה שכאלה, מלבד הקפדה על זהות הצלמים שאיתם עובדים ושמהם מקבלים את הצילומים לתחרויות.
המנהל שמסתתר אחרי שאישר להכניס את המאגר הביומטרי לבית ספרו
המאגר הביומטרי של משרד הפנים שנוי במחלוקת בגלל פוטנציאל לפגיעה חמורה בפרטיות ובבטחון האנשים שפרטיהם נמצאים בו. הוא טרם הועבר משלב הניסוי (שהסתיים ביוני אשתקד) לשלב המנדטורי שבו כל האזרחים מחוייבים להכניס אליו את טביעות האצבעות ותמונות הפנים שלהם. אף שהמדינה מעודדת באמצעים שונים מעבר לתעודות ביומטריות, רק רבע ממנפיקי התעודות בחרו בתעודות ביומטריות בין יולי לאוקטובר אשתקד.
אבל מנהל בתיכון אחד בירושלים החליט שהתלמידים שלו צריכים להיות ארנבי ניסוי של המאגר, כך חשף כתב כלכליסט עומר כביר. “השנה הציעו לנו במשרד הפנים להיות בית ספר חלוצי בתחום ולהנפיק תעודות ביומטריות”, סיפר מנהל בית הספר לכלכליסט. “נפגשנו עם רשות האוכלוסין כדי להבין את המשמעות של התעודה הביומטרית והבנו שהתלמידים ייכנסו למאגר הביומטרי. הבנו שזה עניין של זמן עד שהנושא של המאגר יעבור בחקיקה, משהו שיקרה בשנה-שנתיים הקרובות”. לכן, הסכים המנהל לחלק להורים עלוני תעמולה של רשות האוכלוסין וטפסי אישור לחתימת ההורים, ולאפשר לרשות האוכלוסין להכניס לבית הספר עמדה להנפקת תעודות ביומטריות ולהנפיק תעודות ביומטריות לתלמידים שרצו בכך – כ-80% מתלמידי השכבה.
מדוע שמה של רשת בתי הספר ושל מנהל התיכון לא מופיעים בכתבה? למוסד החינוכי, שאין לו בעיה עם הפגיעה הפוטנציאלית של המאגר בפרטיות התלמידים, יש באופן אירוני בעיה עם השקיפות שמתלווה להחלטות שהוא מקבל לגביהם, ולכן הפרטים חסויים: “התיכון, שלבקשתו פרטיו שמורים במערכת” – כך נכתב בכתבה.
לרוע מזלו של בית הספר, פרופ’ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב גילה שההחלטה גובתה ברישום ברשומות, בילקוט הפרסומים 7188 (פדף) שפורסם ב-18/1, אמנם עשרים יום אחרי קבלת ההחלטה ו-13 ימים אחרי ביצועה, אבל לפחות יש תיעוד: ראש רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, מודיע שאמצעי זהות ביומטריים יינטלו במסגרת הגשות בקשות למסמכי זיהוי ביומטריים בבית הספר אורט חלל ותעופה במעלה אדומים. שמו של מנהל בית הספר, כפי שמופיע באתר האינטרנט הרשמי שלו, הוא יגאל לוי.
בילקוט הפרסומים: ר' האוכ' התירה לאורט חלל מעלה אדומים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים. אז למה לא לפרסם @YoelEsteron? https://t.co/SozSbQ3nQE
— Michael Birnhack (@Birnhack) February 1, 2016
@jonklinger @htl2008 @YoelEsteron @No2Bio @calcalist שימו לב לתאריכים: הודעה מ-29.12.15 בקשר למה שיקרה ב-5.1.16 פורסמה ב-18.1.16. לא אפקטיבי
— Michael Birnhack (@Birnhack) February 1, 2016
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
