עיתונות דאקפייס: פייק ניוז וממים כצילומי עיתונות >> תוכנית הברווזים של “קול העין”

השתתפתי בספשל ברווזים עיתונאיים, חדשות מזויפות והטרלות שהגיעו לכותרות, בפודקסט “קול העין” של העין השביעית. שלל דרכים להאזנה פה, ואחריהן הטקסטים שלי מהתוכנית:

תמונה שווה אלף סליחות

כתב החינוך של “הארץ”, אור קשתי, ביקר לפני שנה בבית ספר ממלכתי בדרום וראה שם כרזה שמציגה את הסכם השלום ישראל-ירדן, כולל תמונת לחיצת היד ההיסטורית של רבין וחוסיין, כשהנשיא קלינטון ביניהם ונתניהו ברקע.

מה עושה שם נתניהו? דיוקנו, שנגזר מתצלום המפגש בין גלעד שליט לאביו נעם, נגזר והודבק על אינספור תצלומים אחרים, במם “ביבי גאמפ” שהגה אורי שטרייגולד ב-2011. הגולש יאיר קיבייקו הדביק את נתניהו בתמונת הסכם השלום, ומישהו בבית הספר ככל הנראה חיפש את התמונה ההיסטורית בגוגל, מצא את הגירסה המעובדת ולא הבחין בהשתלה המוצלחת, במקרה הטוב, או לא ידע שנתניהו היה ראש האופוזיציה דאז ולא היה מוזמן לפוטואופ הזה, במקרה הרע.

גם מערכות תקשורת נופלות בפח הזה שוב ושוב, כשהן מעדיפות מנוע חיפוש אחד קל לשימוש על פני מספר מנועים איטיים ומגושמים של סוכנויות הצילום השונות, ועל פני מערכות ניהול התמונות הפנימיות האיומות שלהן עצמן. שילוב של עצלות, רשלנות ובורות הוא הסיבה שבשנים האחרונות ראינו בתקשורת, בין השאר, את תמונתה של החיילת עדן אברג’יל מצטלמת עם העצירים הפלסטינאים הכפותים, כשלצדם יושב השחקן קיאנו ריבס, מתוך המם “קיאנו העצוב”; את קמעות אולימפיאדת החורף בוונקובר וביניהם פדובר, דמות אינטרנטית של דב פדופיל; ואת תמונת דונלד טראמפ, אבל בגילומו של השחקן אלק בולדווין, על דפיו של עיתון דומיניקני.

חייך, אכלת ברווז

גופי תקשורת נופלים בפח ומפרסמים אגדות אורבניות, אשר מתבססות על אמונות ופחדים אנושיים. הן פנטסטיות אבל לא פנטסטיות מכדי להיות אמיתיות, ועוברות אבולוציה עם השנים כדי להתעדכן עם הצייטגייסט – נכדו של הילד, שלקח חתול רטוב מגשם והכניסו לתנור כדי לייבשו, כבר הכניס את החתול למיקרוגל. אצלנו זכור הסיפור של חדשות 10 על הילדה שנחטפה בדיסניוורלד, אגדה אורבנית ותיקה.

סאטירה ופייק ניוז שגורמות לעיתונאים להתייחס אליהם ברצינות ולדווח עליהם כחדשות עובדים על מנגנונים דומים, כאלו שמוכרים עיתונים. מתווספים להם גורמים נוספים, כמו הטיית האישור – הנטייה לחפש ולהעדיף מידע שתומך בתפיסת העולם שלנו; והפגיעה בחוסן הכלכלי של התקשורת, שבמעגל קסם מרושע ואירוני גורם לה לפטר עיתונאים ולהכניס את אלו שנשארו לפס ייצור שעובד על כמות ומהירות ומוותר פעמים רבות על בקרת האיכות של תחקיר מעמיק, פיתוח קשרים עם מקורות ובדיקת עובדות – מה שמביא למוצר נחות של חדשות לא חשובות, יחצנות ולעתים פייק ניוז, מה שהופך את התקשורת לעוד פחות חשובה ומשמעותית.

הסיפור של הידיעות המפוברקות דומה במובנים מסויימים לזה של התמונות המפוברקות. למשל, כלי תקשורת ציטטו ברצינות מהפרופילים המזוייפים של בנימין נתניהו, יאיר לפיד ו”התנועה” של ציפי לבני, משום שקל יותר להביא ציטוטים שזמינים ברשת מאשר להתקשר לאנשים ולהביא ציטוטים בעצמך. אבל גם הסתמכות על מידע שמופיע בפרופילים אותנטיים של פוליטיקאים אינה ערובה לאמיתותו, כפי שדונלד טראמפ מתעקש להדגים בטוויטר.

אפרופו טראמפ, באזפיד, אתר שמתמחה בשילוב של עיתונות רצינית וקשקושי אינטרנט, חשף באחרונה בתחקיר, שעליו חתומים שלושה עיתונאים, נסיון הונאה להזין את התקשורת בפייק ניוז שלפיהן טראמפ קיבל שוחד של 1.5 מיליארד דולר מאקסון מובייל דרך חברה סינית.

לא תמיד צריך לשים שלושה תחקירנים כדי לחשוף פייק ניוז. קחו למשל את הדיווח של NBC על תביעת הפיצויים בסך 10 מיליון דולר שהגיש אתר הדירוג יילפ נגד יוצרי סדרת הסאטירה סאות’פארק, בעקבות פרק שהציג מסעדנים מגישים למשתמשי יילפ מנות עם הפרשות גוף, במחאה על הפגיעה בעסקים ובסועדים האחרים. כל מה שעיתונאי צריך לעשות, בסדר יורד של מאמץ, זה להתקשר ליילפ לבקש את כתב התביעה; לחפשו באתר בתי המשפט; לבדוק את כתובת האתר המדווח ולגלות שמדובר ב-NBC.com.co, אתר סאטירי שאינו קשור לרשת NBC וכל הידיעות בו מופרכות; או להסתפק בקריאת הכתבה על התביעה עצמה, ולהיעצר בציטוטים שהובאו מפי “פאפי, הדולפין שנאבק באוננות וקמיע ארגון מתנגדי האוננות הנוצרים”.

מכבי התקפלה, לא תעביר פרטי קרובי לקוחותיה בלי רשותם: “ערים לתגובות, על בסיסן החלטנו שלא תהיה העברת נתונים”

קופ”ח מכבי הודיעה שלשום ללקוחותיה כי תעביר את פרטי קרוביהם, בלי לקבל את רשותם, לחברת הביטוח כלל כדי שזו תמכור להם ביטוח סיעודי. היום מכבי חזרה בה מההחלטה, וציינה שעשתה זאת בעקבות הביקורת הציבורית.

אתמול דיווחתי כאן על האימייל ששלחה מכבי ללקוחותיה, ובו הודיעה להם נילי לוי, מנהלת תחום הביטוח הסיעודי בקופה, כי “פרטי בני המשפחה אשר אינם מבטוחים, יועברו על ידינו לחברת כלל על מנת שזאת תוכל לפנות ולהציע להם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי”. הקופה לא ביקשה רשות להעביר את המידע, אלא הודיעה שמי שלא רוצה שיועבר, יצטרך להתקשר תוך 30 יום לבקש זאת: “במידע ומי מבני המשפחה לא מעוניין בכך, נבקש כי יפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של מכבי, להשארת פרטיו (או פרטים של בן משפחה קטין), כך שלא יועברו לכלל חברה לביטוח בע”מ”. בתגובת החברה לפנייתי נטען כי “מדובר במהלך העומד בהגדרות חוק הגנת הפרטיות לרבות ההגדרה של [ה]סכמה מדעת”.

אולם עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר: ““העברה של מידע מגוף אחד למשנהו ללא הסכמה היא פגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר מדובר על מידע רפואי. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 2(9) ששימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר (קרי: העברה שלו למישהו אחר למטרות פרסום) היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר. לא מזמן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) החליטה שהאמירה ‘אם לא תגיד שאתה מתנגד נעביר’ אינה חוקית”.

לקוחות מכבי שקיבלו את המכתב הודיעו לקופה בפייסבוק כי היא לא רשאית להעביר פרטים בלי לקבל את הסכמתם, וכמה מהם טענו שמדובר בעבירה על החוק ואיימו שיתבעו אותה אם תעשה זאת.

היום כתבה הקופה לאותם לקוחות בפייסבוק שהיא חוזרת בה מהמהלך:

אנחנו מודים לך על הפניה וערים לתגובות נוספות שעלו ביממות האחרונות. על בסיסן החלטנו שלא תהיה כל העברת נתונים לחברת כלל (ונבהיר כי גם עד עתה לא הייתה כל העברת נתונים כזו).
חשוב לנו מאד, שלחברי מכבי יהיה כיסוי סיעודי וזו הסיבה שיצאנו מלכתחילה למהלך. על כן אנחנו ממליצים גם לך לבדוק האם יש ברשותך כיסוי כזה, ואם לא, אזי לשקול בחיוב לדאוג לכך

[עדכון] מכבי יידעה את הלקוחות באימייל על ביטול המהלך:

(הלשין: ליאור זילברשטיין)

פייסבוק מאפשרת למשתמשים לשתף את המיקום שלהם בזמן אמת ראיון בגלי ישראל

פייסבוק מאפשרת למשתמשי מסנג’ר לשתף את מיקומם בזמן אמת עם אחרים למשך עד שעה. דיברתי על כך עם יאיר שרקי בגלי ישראל.

נגן אודיו

קרנית פלוג הגישה את דוח בנק ישראל לרובי ריבלין // שוברים אמברגו

רוצים לקרוא על דוח בנק ישראל שנגידת הבנק קרנית פלוג הגישה לנשיא המדינה ראובן ריבלין? בית הנשיא הוציא היום הודעה לעיתונות באמברגו לפרסום מחר, 29.3.2017 11:30, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (DOC, 82KB)

ללמוד מלמידת-מכונה שאנחנו לא יכולים להבין איך היא מבינה את העולם

---

---

מערכות למידת-המכונה החדשות שלנו יצטרכו לטפש את עצמן משמעותית כדי להסביר לנו איך הן מגיעות למסקנות. בעשותן כן, הן יצטרכו לזייף את הייצוג שלהן את העולם הזה – ייצוג שאפשר לטעון שהוא נעלה לשלנו לא רק בהיקפו אלא גם בעצם המבנה שלו.יש לכך השלכות על האופן שבו אנו מחנכים את ילדינו.

העובדה המקדמית היא שמערכות למידת-מכונה לא תמיד יכולות להסביר את המסקנות שהן מגיעות אליהן.

הדוגמה המסורתית של מערכת למידת-מכונה היא כזו שמקבלת הכשרה איך להפריד הדוא”ל לספאם ולא-ספאם. אתה מתחיל את התהליך על ידי הזנת אימיילים שבני אדם סיווגו לשתי קטגוריות אלה. המחשב מחפש סדירויות בכל סדרה שייתכן שבן האנוש פספס. לדוגמה, במחקר משנת 2002 התברר כי הכללת המילה describe (“לתאר”) היתה מציין כמעט ודאי לכך שההודעה *איננה* דואר זבל. במקרה זה, התוכנה אכן יכולה לספר לנו איך ולמה היא סיווגה כל הודעה כפי שסיווגה. לדוגמה, אולי היו בה המילים “להתעשר מהר” ו”קל”, שלכל אחת מהן יש משקל-ספאם נכבד.

מאז, למידת-מכונה נכנסה למים עמוקים יותר. רשתות עצביות מלאכותיות שמריצות תוכנת “למידה-עמוקה” יכולות לבצע ניתוחים כל כך מדהימים במורכבותם שבני אדם פשוט לא יכולים להבין איך הן הגיעו למסקנותיהן. לדוגמה, דמיינו מחשב שקיבל פקודה לנתח סדרת מודעות A/B. אלו שתי גרסאות של מודעת רשת, עם הבדלים קלים כמו הצגת המחיר בצד ימין או שמאל, או שימוש ברקע ירוק או כחול. אתר כמו אמזון יציג את שתי הגירסות לחילופין באקראי לכ-100,000 מבקרים, וצפוי לגלות שאחת הגירסאות מקבלת הקלקות בכמה נקודות אחוז יותר מהשנייה. מכאן והלאה, כל המבקרים יראו את הגרסה שהוכיחה את עצמה כיעילה יותר. אבל בדרך כלל אף אחד לא יודע למה גירסה אחת עובדת טוב יותר מרעותה. למעשה, לו ידענו מדוע – למשל, כי רקע כחול תמיד מביא תוצאות טובות יותר מאשר ירוק – אמזון לא היה צריך להריץ בדיקות A/B.

עכשיו דמיינו שאנחנו מזינים לתוך מערכת הלמידה-העמוקה כל מה שאנחנו יודעים על 100,000 האנשים שעליהם ביצענו את בדיקת ה-A/B. תארו לעצמכם שעל כל אדם יש לנו, נניח, 5000 פריטי מידע. זה אכן מספר פיסות המידע ש-Cambridge Analytica, החברה שנשכרה על ידי מסע הבחירות של דונלד טראמפ, טענה לכאורה שיש לה על כל אחד מ-320 מיליון אזרחי ארה”ב. תארו לעצמכם את מערכת הלמידה-העמוקה מסמנת את היחסים העדינים ולעיתים בלתי ניתנים להסבר בתוך הנתונים הללו. אולי הרקע הכחול עובד טוב יותר על גברים מעל גיל 50 שהקליקו על שלושה עמודים בלבד שהיו להם כותרות כתומות ומגיעים מעמוד שמזכיר שמזכיר להם את עיר הולדתם, אבל לא על טינאייג’ריות לבנות שהגיעו לשם אחרי שנעזרו בגוגל להכנת שיעורי בית במתמטיקה אבל רק אם למחרת הוא יום חופש. עכשיו דמיינו את זה הופך הרבה, הרבה יותר מורכב מזה. תוכנות למידת-מכונה אינן מוגבלות במשתנים שהן יכולות לעקוב אחריהם. הן יכולות להבחין במה שנראה כמו קישורים לא רלוונטיים ולייחס להם משקל. על כן, מתקבל על הדעת שתוכנה תוכל לחזות במדוייק איזו גירסה של מודעה תקבל יותר קליקים, אבל תוכל להסביר למה רק באמצעות הצגת סדרה של קישורים ומשקלים שנמצאת מעבר ליכולת התפיסה של המוח.

היכולת של מערכות למידה עמוקה “להבין” את ההתנהגות האנושית המקוונת בלי שיוכלו להסבירה חלה גם על אירועים שקורים בעולם האמיתי. אירועים כאלו כפופים גם להשפעות המרומזות וההידודיות של אלפי משתנים. זה מנוגד להנחה הפשטנית שאנו במערב גדלנו להשתמש בה בעודנו מנווטים בעולם האמיתי: העולם הפיזי נשלט על ידי קומץ חוקים פשוטים שהופכים כל דבר לניתן לחיזוי. אין ספק שיש חוקים פשוטים, אבל הם גורמים לנו לשכוח את העובדה שכמעט כל מה שקורה הוא בלתי צפוי: הפיזיקה מסבירה את מרחק הבלימה של מכוניות, אבל כללים פשוטים אלו לא מאפשרים לנו לחזות שהמכונית לפנינו עומדת לבלום, או שהולך להיות פקק תנועה בגלל תקלה, או שציפור תעוף לתוך הפנסים הקדמיים שלנו, או אפילו מה ישודר ברדיו כאשר התאונה תקרה. אלו מאיתנו בגיל מסוים לא יכולים אפילו לחזות אם אנחנו הולכים למצוא את המפתחות שלנו בזמן. פשוט יש יותר מדי משתנים.

אם זה המצב, ראיית העולם על ידי המכונה משקפת את טבעו של העולם יותר מאשר הפשטתו על ידי המוח שלנו לקומץ של חוקים.

זה חשוב לחינוך.

אנחנו בהחלט רוצים להמשיך ללמד את ילדינו את החוקים והסדירויות. אבל אולי אנחנו צריכים גם ללמד אותם שחוקים אלה חלים על יקום כה מורכב שלעולם לא יהיה לגמרי בהיר לנו. במובן זה, היקום הוא פחות כמו שעון ויותר כמו ענן עשן. שניהם נשלטים על ידי כללים פשוטים, אבל יכולת הניבוי של פעולת השעון היא יוצאת הדופן.

כדאי לנו גם לשנות את הגישה שאנחנו משדרים לגבי הכלים שבהם אנו משתמשים בחיפושינו אחר ידע. תכופות מדי התייחסנו למחשבים, מחשבונים והאינטרנט כקיצורי דרך; אם אתה משתמש בהם, רמזנו, אתה לא באמת לומד דבר. אבל הרבה מהמחקר המתקדם ביותר שלנו כבר מתבצע באמצעות אלגוריתמי למידה-חישובית שרצים על כמויות עצומות של נתונים. אנחנו עומדים להסתמך על מסקנותיהם למרות שאנחנו לא יכולים להבין אותם; אנו נסתמך עליהם כי הם יוכיחו את עצמם כאמינים, וכי אנחנו מבינים שדרך החשיבה שלהם עולה בקנה אחד עם המורכבות העצומה של העולם, הרבה יותר מדרך החשיבה שלנו. אלו הם כלי המחשבה החדשים שלנו, באותה מידה שסרגלים ומדי-זווית הם כלי המחשבה שלנו. ההבדל הוא שאנחנו מבינים איך סרגלים ומדי זווית עובדים.

זה מעורר ענווה לגלות שציוד הלמידה המולד שלנו לא מתאים למשימה שנתנּו לו. המוח מעולה להישרדות, אבל לא בנוי טוב לידע. מצד שני, יש משהו מופלא ביצירת כלים שעכשיו פתאום דוחפים אותנו מעבר למגבלות הבסיסיות, שהיו המצב שלנו עד כה. זוהי התקדמות אבולוציונית ביכולת האנושית לחשוב. אנחנו צריכים להעביר את תחושת ההתרגשות הזאת לילדינו.

---

המאמר התפרסם במגזין EdTech MindCET. ד”ר דייויד וויינברגר ישתתף מחר (ד’) בכנס Shaping The Future 4 של מטח

---

קופ”ח מכבי תעביר פרטי קרובי לקוחותיה לחברת ביטוח בלי רשותם: “יש להם הזכות לבקש שלא להעביר תוך 30 ימים”

אתם לקוחות קופ”ח מכבי ואין לקרובים שלכם ביטוח סיעודי? אל דאגה! מכבי תעביר את הפרטים שלהם לחברת כלל ביטוח. לא ביקשתם ולא אישרתם זאת? אל דאגה! מכבי החליטה שאם היא מודיעה לכם על כך חד-צדדית באימייל, ומקציבה לכם 30 יום לסרב, אבל לא באימייל כי זה יהיה קל מדי, אלא באמצעי המסורבל לחלוטין של התקשרות למספר טלפון והקשת מספרי תעודות הזהות של כל אחד ואחד מהאנשים שאתם לא רוצים שפרטיהם יועברו, עד 6 מספרי ת”ז לכל שיחה, אז זה לגמרי חוקי ולגיטימי שהיא תעשה את זה.

[עדכון 29.3.2017: מכבי ביטלה את המהלך בעקבות הביקורת הציבורית]

בהודעה ששלחה אתמול מכבי ללקוחות כתבה נילי לוי, מנהלת תחום הביטוח הסיעודי בקופה:

בבדיקה שערכנו לאחרונה, נמצא כי כחברי מכבי שירותי בריאות, בני המשפחה אשר אינם מבוטחים בביטוח הסיעודי, טרם מימשו זכותם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי.

לתשומת ליבכם, בני המשפחה אשר אינם מבוטחים הינם כפי שמופיע ב”פירוט תכניות בני המשפחה לחיוב” – בתכניות “סיעודי כסף”/”סיעודי זהב”/”מכבי סיעודי” – בדף המידע על תשלומים וזיכויים אשר נשלח אליכם. […]
לפיכך ולאור חשיבות הנושא, ברצוננו להודיעכם כי פרטי בני המשפחה אשר אינם מבטוחים, יועברו על ידינו לחברת כלל על מנת שזאת תוכל לפנות ולהציע להם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי.

במילים פשוטות, מכבי לוקחת פרטים של קרובי הלקוחות שלה ומעבירה אותם, על דעת עצמה, לחברה אחרת לצורך מסחרי.

אבל מכבי לא מכריחה אף אחד. מי שלא רוצה, שיגיד:

>> במידע ומי מבני המשפחה לא מעוניין בכך, נבקש כי יפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של מכבי, להשארת פרטיו (או פרטים של בן משפחה קטין) , כך שלא יועברו לכלל חברה לביטוח בע”מ.

מכבי שלחה אימייל ללקוחותיה, בידיעה שרבים מהם יפספסו אותו, או לא יטרחו לפתוח אותו, או יפתחו אך לא ימצאו זמן להתייחס אליו, וכך היא תראה את עצמה מכוסה משפטית להעביר את הפרטים של קרוביהם לכלל ביטוח. יואב עמית, שהתלונן בפייסבוק של מכבי על המהלך, הסביר: “זה נשלח באימייל. אחוז גבוה לא קוראים את המייל הזה (מגיע לספאם, סתם נראה כמו ספאם אז לא קוראים, לא בודקים אימייל, וכו׳ – ביחוד באוכלוסיה המבוגרת יותר שזה יעד פעילות המכירות הזה)”.

הפרשנות של מכבי לכך שזה חוקי לא בהכרח נכונה, ועל כך בהמשך.

אגב, מהדרישה של מכבי להשארת פרטי בן משפחה קטין כדי למנוע את העברת פרטיו, עולה שהיא מתכוונת להעביר לכלל ביטוח גם פרטי התקשרות של קטינים. האם כלל ביטוח תשווק את שירותיה לקטינים?

בטלפון מספר: 04-8188488 המוקד פעיל בכל שעות היממה.

מכבי שולחת אימייל, אבל מי שירצה לשלוח הודעת סירוב לא יוכל להשיב לאימייל זה – הוא יצטרך להתקשר. למה? מאותה סיבה שמכבי החליטה להודיע חד-צדדית על העברת הפרטים והטילה את עול הסירוב על הלקוחות – כדי שכמה שפחות מהם יטרחו לעשות זאת, והיא תוכל לעשות כרצונה. הלקוח יואב עמית התרעם על כך בתגובתו בפייסבוק, ואמר שמכבי צריכים “לאפשר דרכים נוספות לעצור את העברת הנתונים, ולא רק טלפון. לדוגמא, reply למייל, או אתר רישום, או בוט פייסבוק, וכו׳. אנחנו בשנת 2017 ולא הגיוני לדרוש מאנשים להתקשר”.

וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת מכתב זה.

כי כשמכבי עושה בפרטים של יקיריכם כבשלה, היא גם קובעת את הלו”ז השרירותי.

מכבי: המהלך חוקי, ההסכמה ב-opt-out, יש 30 יום לסרב

דובר קופ”ח מכבי, עדו הררי, מסר תגובה מפורטת, שאציג פה במלואה עם הערותיי.

למכבי יש מאגר מידע של חברי הקופה המשמש לצורך מתן השירותים המנהליים, לטובת מסירת מידע על זכויות החברים ולצורך יצירת קשר איתם.

ואף אחד מהשימושים הללו לא מכסה העברת פרטים של קרוביהם לצד ג’.

במסגרת חברותם במכבי זכאים החברים להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי. אולם בהתאם לחוק, את ההצעה להצטרף לבטוח ואת תהליך ההצטרפות יכולה לבצע אך ורק חברת הביטוח.

ועל כן מכבי יכולה להודיע ללקוחותיה על אפשרות להצטרף, ולשאול אותם אם הם מאשרים לה להעביר פרטים לחברת הביטוח, או לתת לחברת הביטוח למצוא את הדרכים החוקיות לפנות אל אותם לקוחות.

לשם כך בחרנו ליזום פניה אל חברים אשר טרם ניצלו את הזכות להצטרף לבטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי. הפניה בוצעה במכתב מפורט, הכולל מידע בשפה בהירה וללא ביטויים מקצועיים מתחום הביטוח או המשפט.

גם אם אני הייתי מעביר לצד ג’ פרטים של אנשים בלי רשותם הייתי נמנע מביטויים מקצועיים מתחום המשפט, כמו “חוק הגנת הפרטיות”. עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות מסביר: “העברה של מידע מגוף אחד למשנהו ללא הסכמה היא פגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר מדובר על מידע רפואי. [על פניו נראה המידע שמכבי שתעביר הוא שמות ופרטי התקשרות של אנשים שאין להם ביטוח סיעודי; ע”ק]. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 2(9) ששימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר (קרי: העברה שלו למישהו אחר למטרות פרסום) היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר”.

כפי שצוין בפניה שביצענו, השימוש היחיד שרשאית חברת הביטוח לעשות במידע הוא אך ורק לצורך הצירוף לביטוח הסיעודי הקבוצתי של חברי מכבי וכמובן שלא מועבר אליה כל מידע או פרט רפואי.

חברת הביטוח לא רשאית לעשות שום שימוש במידע, מאחר שבעלי המידע לא סיפקו אותו לחברת הביטוח ולא אישרו לה להשתמש בו. פנייה של כלל ביטוח ללקוחות מכבי בהצעה לרכישת ביטוח עלולה לסבך את כלל בעבירה על חוק הגנת הפרטיות, כפי שהסביר עו”ד קלינגר, וכן על חוק הספאם, האוסר שליחת פרסומות ללא הסכמה מראש של הנמען. כי בניגוד לקופ”ח מכבי, שעובדת בשיטת opt-out, חוק הספאם קובע שפנייה פרסומית צריכה לעבוד בשיטת opt-in (הסבר בפיסקאות הבאות). אחד הנמענים, אוהד סלע, כבר הודיע בדיון בדף הפייסבוק של מכבי שישתמש בחוק הספאם נגד כלל: “אני יתבע אותם על חוק הספאם אם יתקשרו אליי למרות המכתב שלכם בשיטת המצליח לא נתתי לכם רשות בדיעבד לתת את הפרטים שלי”.

ההסכמה היא בדרך של opt out

Opt-out היא שיטה שבה מבצעים פעולה מנקודת הנחה שהאדם הסכים לה, אלא אם האדם מודיע שאינו מעוניין בכך. לקרוא לכך “הסכמה” דומה לכך שאגיד שמנהלי מכבי הסכימו שאקח את כל הכסף מחשבונות הבנק שלהם, משום ששלחתי לקרוביהם סמס ובו הודעתי שבכוונתי לעשות כך אלא אם ישלחו יונת דואר ויבקשו שלא אעשה זאת, וזאת בתוך 30 שניות, כי גם לי מותר לקבוע באופן שרירותי מי רשאי לסרב, באיזה מדיום ותוך כמה זמן.

הדרך ההגונה לקבל הסכמה מדעת היא opt-in, שבה לא מבצעים פעולה, אלא אם האדם מודיע שהוא מעוניין בכך. במקרה שלנו, שולחים אימייל לאנשים שאת המידע עליהם רוצים להעביר לכלל ביטוח, ושואלים אותם אם הם מסכימים לכך.

והיא כוללת הסבר מלא ומפורט של המהלך, המידע שיועבר, למי ולאיזו מטרה. המכתב נשלח באופן ממוקד לאותם חברים במייל או בדואר.

הסבר לגבי המידע שיועבר, למי ולאיזו מטרה צריך להינתן לאנשים לפני שפרטיהם מוכנסים למאגר מידע – “לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר”, קובע חוק הגנת הפרטיות, ומציין כי מאגר חייב ברישום אם “המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה” (למשל, מאגר שמכיל מידע על אנשים שנמסר על ידי קרוביהם), או “המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר” (למשל, למכירת שירותי ביטוח סיעודי). אפשר גם להציג את ההסבר הזה כשמבקשים מהאנשים רשות לעשות שימושים כאלו במידע.

נדגיש כי מדובר במהלך העומד בהגדרות חוק הגנת הפרטיות לרבות ההגדרה של [ה]סכמה מדעת.

עו”ד קלינגר מציין ש”לא מזמן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) החליטה שהאמירה ‘אם לא תגיד שאתה מתנגד נעביר’ אינה חוקית”. רמו”ט כבר קיבלה תלונות בנושא, והטענה הזאת של מכבי תעמוד למבחן.

בפני החברים שקיבלו את הפניה עומדת כמובן הזכות לבקש שלא להעביר את פרטיהם. לצורך כך הקימה מכבי מוקד טלפוני ממוחשב ייעודי המסוגל לקבל מספר רב של פניות. כל פניה אורכת זמן קצר ביותר. לרשות החברים יש 30 ימים להתקשר אל המוקד הפועל 24 שעות ביממה. אם יהיה חבר אשר לא נקט פעולה כלשהי ובעקבות זאת, הוא יקבל פניה מחברת הבטוח, בוודאי ששמורה לו הזכות להודיע לנציג חברת הבטוח כי הוא מבקש שלא יפנו אליו עוד וכך אכן יהיה.

בפני מנהלי קופת חולים מכבי עומדת כמובן הזכות לבקש שלא אקח את כל הכסף מחשבונות הבנק שלהם. לצורך כך הקמתי שובך יוני דואר ייעודי המסוגל לקבל מספר רב של יונים. כל יונה נקלטת תוך זמן קצר ביותר. לרשות המנהלים יש 30 שניות לשלוח יונה אל השובך הפעיל 24 שעות ביממה. אם יהיה מנהל אשר לא נקט פעולה כלשהי ובעקבות זאת כל כספו נלקח, בוודאי ששמורה לו הזכות להודיע לי שהוא מבקש שלא אקח עוד כסף וכך אכן יהיה. את הכסף שכבר נלקח, כמו את הפרטים שכבר הועברו, לא ניתן יהיה להשיב, לצערי.

לקוחות מכבי: סירוב בפייסבוק ואיומים בתביעות

“אני לקוח שלהם, וזה הגיע למייל ספאם שאני נותן לצרכים האלה בדיוק”, אמר לי גבע תלם, אחד הנמענים של האימייל של מכבי. “הנושא של המייל הוא ‘הסכמה להעברת פרטים לצורך קבלת הצעה להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי’, לכן קיבלתי את הרושם שהם הולכים לבקש ממני הסכמה. אבל לא, הם מבקשים ממני אי-הסכמה ומפנים אותי לטלפונים כדי *לא* להעביר את הפרטים שלי, שמלכתחילה לא ביקשתי שיעבירו. יש לי מספיק ביטוחים פרטיים ואני מודע היטב למהו ביטוח סיעודי. אם הייתי רוצה, בטוח שלא הייתי עושה את זה דרך מישהו שדוחף לי את זה לגרון, אלא אחרי בדיקה והתייעצות עם אנשי מקצוע וסקר שוק מקיף. מקווה שכל מי שקיבל את החוצפה הזו במייל, יעשה כמוני”.

לקוחות של מכבי התלוננו על המהלך בדף הפייסבוק של הקופה. שקד אנג כתב: “חוצפנים. קיבלתי מײל שמעבירים שלי לחברת הביטוח כלל ואם אני לא מעוניין שאגיד. חוצפה, מנוגד לחוק.. אני מודיע פה. שאם מידע שלי יועבר לכל חברה חיצוניות ללא אישורי בכתב אגש לבית המשפט”. הוא קיבל מהקופ”ח תשובה דומה לזו שהיא העבירה לי כאן, והשיב: “סליחה? אני צריך להתקשר אליכם ולהגיד לא להעביר מידע אישי שלי (כן הטלפון שלי זה מידע אישי) ההפך הוא הנכון. אתם צריכים להתקשר אחד אחד ולקבל אישור. חוצפה […] אתם לא יכולים להעביר שום מידע ללא אישור בכתב. זה לא עובד הפוך. חברת כלל היא חברה פרטית וישנן עוד חברות ביטוח. זאת חוצפה ממעלה ראשונה”.

ענבל הודיה ברד כתבה: “תראו מכתב שנקבר אצלי בערמות הדוא”ל שקיבלתי (ולי עוד יש דוא”ל.. מה עם כל אלה שאין להם..) מכבי שולחים כעת מכתבים למובטחים, בו מודיעים כי הם שולחים את הפרטים שלי, של בעלי ושל ילדיי הקטינים לחברת ביטוח כלל, על מנת שזו תיצור איתנו קשר ותציע להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי.
אני רק שואלת – באיזו זכות???? מעבירים את הפרטים שלנו לחברת ביטוח פרטית??? ומעל הכל – אם אני לא רוצה שהעברת המידע תבוצע, אני (!!) צריכה להתקשר למענה ממוחשב ולבטל את העברת הפרטים. אני לא מקנאה במבוגרים, וכאלה שהעברית לא שגורה בפיהם, שיאלצו להתמודד עם שצף המלל שהמענה הממוחשב אומר כדי לבצע את הפעולה”.

לתשובה המועתבקת של מכבי היא השיבה:

היוש. האם טענתי שלא הבנתי את המכתב? או את השפה? דווקא חשבתי שהייתי ברורה.
טענותיי הם:
1. העברת מידע כלשהו על מבוטחים בין קופ”ח לחברה פרטית היא פסולה.
2. ברירת המחדל שלכם היא שרק מי שפונה אליכם (תוך 30 ימים!) דרך המענה הקולי יכול לבקש להסיר את פרטיו מהרשימה. כמובן שההיפך הוא הנכון וההגיוני. אבל האינטרס פה ברור (כמו שקטרין בתגובה מעלי ציינה).
3. המענה הקולי – כצעירה (יחסית) דוברת עברית שוטפת, שצף הדיבור המהיר הפתיע אף אותי. יחד עם זאת, לא זכור לי שהמערכת הממוחשבת הפנתה לשפות נוספות. אולי אני טועה.
4. ולגבי מי שאין לו מייל.. יקבל את המכתב עוד מי יודע כמה זמן (ואם בכלל). אז כל אלה למעשה ללא זכות בחירה אם להסיר או לא את פרטיהם.

ארז שאול, שהתלונן אף הוא בדפייסבוק של מכבי, השיב להעתבקה שלה: “תודה על התשובה המפורטת, בפועל זה יותר פשוט, אתם צריכים להגיד ללקוחות ליצור קשר עם חברת כלל אם הם מעוניינים לרכוש ביטוח סיעודי, ולא להיפך”.

יואב עמית, שכבר צוטט פה קודם, ממלכד את מכבי לאחר שהשיבו לו: “אני מזהיר כאן ועכשיו, ומכיוון שעניתם לי אז ברור שאתם קוראים את זה: אם מישהו מתקשר אלי בעקבות העברת מידע שלי, אני אדאג לתבוע”.

גם עומר הרץ מילכד את מכבי משפטית בשיטה שלה עצמה:

היי מכבי שירותי בריאות,
לא, אני לא מעוניין שתעבירו את הפרטים שלי ושל בני משפחתי לחברה חיצונית.
ולא, אני לא מתכוון להתקשר לשירות לקוחות שלכם בשביל להגיד את זה
במידה וחברת מכבי שירותי בריאות מעוניינת להעביר את פרטי לגורם שלישי, היא מוזמנת להגיב לפוסט זה וזאת בתוך 30 ימים, כדי שאוכל להגיד להם לא באופן אישי

הוא קורא לנפגעים נוספים להתלונן על מכבי באימייל לרמו”ט.

[עדכון 29.3.2017: מכבי ביטלה את המהלך בעקבות הביקורת הציבורית]

מאבק עובדים בפייסבוק של דומינוס פיצה טכנולוגיה לזכויות רפואיות בוט לפליטים והומלסים רבע לדיגיטל

רועי נוימן מספר על מאבק העובדים שהגיע לפייסבוק של דומינו’ס פיצה. שמוליק בן יעקב, יו”ר האגודה לזכויות החולה, מדבר על העתיד הטכנולוגי של זכויות החולים. וגם – הבוט שעלה מיליונים לעיריות ניו יורק ולונדון עוזר עכשיו להומלסים ופליטים:

פיצה פיצוי

שביתות, הפגנות ושיבושים במסגרת מאבקי עובדים מכוונים לא רק למעסיקים או ללקוחות, אלא לתקשורת ולדעת הקהל. לכן יועץ התקשורת של התאגדות עובדי דומינו’ס פיצה, רועי נוימן, מכוון אותם לרשת. אחרי פנייה למשפיעני רשת שישתפו את המאבק בפייסבוקים שלהם, המאבק הגיע לקיר הפייסבוק של דומינו’ס. בין הפוסטים השיווקיים של דומינו’ס והשאלות והתלונות של הגולשים, פעילי המאבק הציפו את הדיונים בתלונות על יחס הרשת לעובדים, כפי שסיפר לנו בתוכנית.

הרשת השיבה לחלקם בתגובה כללית, שבה היא לא מתייחסת לטענות בטענה שהיא מנועה מכך כי הדברים נמצאים בערכאות, טוענת שמדובר בקמפיין שקרי של ההסתדרות והנוער העובד והלומד, ומבהירה שמדיניות ההבלגה הסתיימה וכעת היא תחסום גולשים, מה שאכן עשתה.

“יש פה עובדים שהפרופיל שלהם זה אנשים מאוד צעירים – תחשוב מי עושה את השליחויות, מי עושה את הפיצות, זה חבר’ה בני 18-20, לכן נורא נורא קשה להם לדעת איפה לא משלמים להם, מה מגיע להם ומה לא מגיע להם”, אמר נוימן בתוכנית. “בגלל שזה עובדים נורא צעירים היתה להם בעיה נורא קשה להיחשף. הם נורא מפחדים, והרשת מה שנתנה דרך המון פעילים חברתיים זה לתת פנים לאנשים האלה, שאחרת הם לא יכולים לדבר. חבר’ה בני 18 לא ילכו ויתראיינו בתקשורת, מפחד מוצדק שמעסיק שהוא הרבה יותר גדול והרבה הרבה יותר חזק מהם יחפש אותם בכל מקום”.

המאבק הגיע לשלב שבו הם כבר לא חוששים, או [שהם] מוכנים לקחת את הסיכון הזה.
“התהליך הזה של אנשים שהתחילו להגיב, שהיו שם גם הרבה עובדים ופעילים חברתיים, הוא תהליך שהוא קרה מעצמו ברשת. זה קורה כל פעם ברשת, מנסיון שלי, שאתה נותן לאנשים פלטפורמה לבוא ולהשתתף במאבקים, הם תמיד באים ומשתתפים. זה דבר אורגני שהוא קורה מעצמו, הוא לא תמיד מהונדס”.

סמנכ”ל השיווק של דומינו’ס, עידו פרידמן, אמר בראיון לאייס שדומינו’ס שכרה חברת ניטור פעילות רשת, שאת שמה לא חשף, וסיפר ש”מסקנתה של אותה חברת ניטור הייתה שלמעט 3-4 פוסטים שאינם קשורים ישירות להסתדרות או לשולחיה, כל שאר הטקסטים והממים בנושא המחאה נכתבו על ידם, או על ידי משרד המדיה החברתית שהיא שכרה. […] הם ניצלו את החוק הכי אלמנטרי בפייסבוק שהוא על פניו WIN WIN סיטואיישן מבחינתם – אם נמחק פוסטים, יגידו שמשתיקים אותם, ואם לא יימחקו – אז הם ימשיכו לשבש לנו את החיים”.

פרידמן נשמע כל כך מופתע, שאני תוהה אם הוא יודע שכשוועד עובדי חברת החשמל מכנס עובדים לאסיפת הסברה, ההסברה היא לא באמת המטרה של הכינוס הזה, אלא שיבוש העבודה לצרכי משא ומתן; ושהמחלה שתקפה 25 טייסי אל על ב-24 שעות לא גרמה למשרד הבריאות לשלוח אפידמיולוגים בחליפות אב”כ לאסוף דגימות ולבודד את הנדבקים.

פרידמן ציין כי “אם תעלה מחאה אותנטית כזו או אחרת, של אדם שרוצה להגיד משהו, כמובן שאתן לו לומר את דבריו. לא אתן יד למחאה לא הוגנת לקמפיין שמתנהל נגדנו”.

דומינו’ס פיצה ישראל מסרו בתגובה ל”רבע לדיגיטל”:

דומינו’ס פיצה פועלת בשקיפות ובהגינות אל מול לקוחותיה ועובדיה. זאת הסיבה לכך שלמרות השקרים וההכפשות, הרשת הקפידה לא למחוק, או לגעת בכל תגובה של ההסתדרות. במשך למעלה משלושה חודשים ניהלה הסתדרות הנוער העובד והלומד מסע הכפשות פיקטיבי באמצעי הדיגיטל של דומינו’ס, שלשמו היא אף שכרה את משרד המדיה חברתית של מר רועי נוימן. אין מדובר במחאה אותנטית, למרות שלל הניסיונות השקריים של רועי נוימן וחבריו להציגה ככזאת. זהו עוד שלב במאבק ההסתדרות, המבוצע הפעם תוך ניצול ציני של כללי הרשת בנושאי שקיפות והצפת הרשת בפייקניוז. לאור כך הוחלט כי גולשים מטעם ייחסמו.

מיצינו

לציון יום זכויות החולה דיברנו עם יו”ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, שדיבר על תפקידה של הטכנולוגיה במיצוי הזכויות. בשיחה מקדימה עם עורכת התוכנית אחינעם קפון אמר: “מטרת היום היא פעם בשנה לעלות את נושא זכויות החולה על סדר היום הציבורי. השנה אנחנו מתמקדים במימוש זכויות בעזרת מערכות טכנולוגיות. אנחנו אוהבים לשמוע על מערכת דיגיטלית שעושה רפואה טובה יותר, יש רובוטים ותרופות בהתאמה אישית, אבל כשמגיעים לזכויות החולה, ועל שיפורים שעולים כסף, אין מספיק התלהבות מצד מערכת הבריאות לעשות את זה. אנחנו חושבים שאחד הפתרונות לזכויות החולים זה שימוש בטכנולוגיות. לדעת מה מגיע לנו זה קשה. למשל פינוי באמבולנס – מי שמתפנה באמבולנס ונשאר לאישפוז, הקופה משלמת לו. אלה כללים ברורים שהקופה יודעת אותם מצוין. הקופה יודעת האם אושפזנו או לא, ולכן אין מניעה טכנית להתחשבנות ישירה בין הקופה למד”א. ואני, כמבוטח לא צריך לדעת את כללי הזכאות. הצעירים יודעים לדרוש את זכויותיהם. זה פוגע בחלשים, שלא יודעים. דבר נוסף, זה מערכת שתיתן לנו באופן יזום מידע. למשל, לחולים כרוניים מגיע 12 טיפולי פיזיותרפיה. לא מגיע לי אחרי זה יותר מהקופה. אבל מתברר שבשלוש קופות מגיע לנו עוד. אף אחד לא אומר לי. תן לי התראה עם הזכות שלי. היות והמרוויחים היחידים מכך יהיו אנחנו, אין לקופות החולים אינטרס להשקיע כך. בגלל זה צריך רגולציה. ח”כ איציק שמולי פועל עכשיו לחייב את קופות החולים להשתמש במערכות דיגיטליות שיקרבו את הזכויות לחולים. ‘ישראל דיגיטלית’ היא התגשמות הפנטזיה – הרעיון אומר לעשות תקשורת בין כל הגופים, למשל אתה מגיע לביטוח לאומי ומקבל אחוז נכות. המידע יועבר לרשות המקומית, וההנחה שאתה צריך לקבל תקרה אוטומטית. זה עוד נמצא בשלב מאוד ראשוני, וזה דורש הרבה כסף”.

בוטים לזכויות אדם

DoNotPay עלה לעיריות לונדון וניו יורק מיליונים רבים של פאונדים ודולרים בעשרות אלפי קנסות חנייה מבוטלים בחודשים הספורים לקיומו – הוא הוקם באוגוסט 2015 לשירות הלונדונים ופעיל ממרץ 2016 בניו יורק. ג’ושואה בראודר, סטודנט בריטי בסטנפורד, יצר את הבוט המשפטי במקור לשימוש עצמו ומקורבים, לאחר שבגיל 18 קיבל 30 קנסות חניה בלונדון וסביבתה. הבוט שואל את הנקנסים מספר שאלות כדי לברר אם יש עילה לערעור על הקנס, ואם כן, מדריך אותם כיצד להגיש את הערעור. בהמשך הרחיב בראודר את הבוט לדרישות פיצוי על איחורים ברכבות ובטיסות, ותביעות ביטוח אובדן כושר עבודה.

אחרי ההצלחה בתחום הזכויות הצרכניות, בראודר הרחיב את פעילות הבוט לתחום זכויות האדם והאזרח – הוא פתח גירסה לסיוע לאנשים שמפונים מבתיהם, וגירסה מבוססת פייסבוק צ’ט שמסייעת לפליטים להגיש בקשות הגירה לארה”ב ולקנדה, ומעמד פליט בבריטניה.

---

עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-28.3.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

---

מכרז של המדינה ביקש מערכת לשתילת רעיונות ברשתות חברתיות, אתרי חדשות ופורומים

[עדכון בתחתית הפוסט]

מכרז פומבי 06-2016 קורא לחברות להציע “מתן שירותי ניטור, אחזור וניתוח מידע ברשת עבור משרדי הממשלה”. מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי של משרד האוצר פרסם את המכרז באפריל אשתקד, וחברת באזילה זכתה בו.

בדברי המבוא מסביר כותב המכרז כי “משרדי הממשלה נדרשים מעת לעת לשירותי ניטור, אחזור ועיבוד מידע המצוי ברשת האינטרנט. השירותים נדרשים לצרכים מגוונים במגזר הממשלתי כגון: הפקת מידע שימושי לצורך הפעילות השוטפת, בחינת היתכנות, זיהוי מגמות, איתור צרכים, זיהוי וטיפול במשברים”.

אחת הדרכים לטיפול במשברים ברשת היא הטייה של השיח שם לכיוונים הרצויים לנשוא המשבר. זו עלולה להיות דרך מפוקפקת, אם היא לא נעשית בשקיפות ובגלוי, אלא בהסתרה על ידי שתולבקיסטים ודומיהם – משתמשים בתשלום או משתמשים מפוברקים ששותלים תכנים שמטים את השיח לכיוון הרצוי לגוף הממושבר.

איך מתכוונים משרדי הממשלה לטפל במשברים? כיוון אפשרי נמצא במכרז, בפרק בעל הכותרת האוקסימורונית “דרישות אופציונליות (S)” ובין שלל דרישות/לא-דרישות טכניות, סעיף 2.9.5 דורש-לא-דורש את היכולת הבאה:

רעיון בשיח – המערכת תאפשר שתילה של רעיון בשיח ברשתות חברתיות, אתרי חדשות ופורומים. הדבר יתבצע מתוך המערכת באופן אוטומטי או חצי אוטומטי.

מחבר המכרז יכול היה לבחור לכתוב “הצגת רעיון”, “הצעת רעיון”, “הכנסת רעיון” ועוד מילים רבות אחרות, אבל הוא בחר בצירוף “שתילת רעיון”, וכזו שאפשר לבצע “באופן אוטומטי או חצי אוטומטי”, כלומר ללא מגע יד אדם, או כמעט ללא. שום דבר במשפט הזה לא מרמז על כוונה לנהל דיון פתוח וגלוי ושקוף. כך גם כותרת המכרז, המציגה פעילות פסיבית מול המידע שהגולשים מספקים, לעומת הסעיף הנ”ל, שמעיד על פעילות אקטיבית מול הגולשים עצמם.

למשרדי ממשלה יש דוברים, הודעות לעיתונות, נוכחות דיגיטלית ותקציבי פרסום להעביר את המסרים שלהם. בדיונים ברשתות חברתיות, בכתבות באתרי חדשות ובשרשורים פורומים, משרדי ממשלה אמורים לענות לשאלות ותלונות הגולשים ולהגיב לשאילתות העיתונאים. מערכת שתילת רעיונות במרחבים הללו היא מערכת תעמולה.

תומר אביטל מ”קרן התחקירים” ואני הגשנו בקשת חופש מידע למשרד האוצר, לגבי הרעיונות שמשרדי הממשלה השונים שתלו באמצעות המערכת. אעדכן בהתפתחויות.

[עדכון 16:20] עיתונאי הטכנולוגיה לשעבר ניצן ויידנפלד מציע הסבר ששולל טכנולוגיית תעמולה: “זו מערכת סטנדרטית מהסוג שמציעות חברות כמו Brand Watch. הרעיון הוא שתוכל לעשות פוסט מתוך המערכת ישירות. הניסוח אכן אומלל”.

[עדכון] מקור מוסמך מאשר את הסברה של ויידנפלד – מדובר בניסוח גרוע לבקשה תמימה של אפשרות לפרסם פוסטים, סטטוסים ותגובות באתרים וברשתות החברתיות ישירות מתוך מערכת הניטור.

להורדה (PDF, 1.03MB)

סקר מעלה-גלובסקאן 2017 על ציפיות הציבור מעסקים בישראל // שוברים אמברגו

רוצים לקרוא את תוצאות סקר מעלה-גלובסקאן 2017 על ציפיות הציבור מעסקים בישראל? מעלה הוציאו היום הודעה לעיתונות באמברגו לפרסום מחר, 27.3.2017 12:00, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

שלום,

מצורפת ההודעה לעיתונות יחד עם תוצאות הסקר לקראת פרסום סקר מעלה גלובסקאן 2017 על ציפיות הציבור מעסקים בישראל, התוצאות המקוריות והאינפו-גרפיקה לטבלאות המצויות בהודעה.

האירוע מתקיים מחר (יום שני) החל המשעה 08:30 בדיזינגוף סנטר תל אביב. אתם מוזמנים להגיע.

שימו לב: חל אמברגו פרסום על תוכן זה ויהיה ניתן לפרסם את התוצאות ביום שני, ה-27.3 החל מהשעה 12:00 בצהריים.

רצ”ב עיקרי ההודעה:

אמברגו פרסום: ניתן לפרסם את תוצאות הסקר ביום שני, 27 במרץ החל מהשעה 12:00

סקר מעלה-גלובסקאן 2017: פייק ניוז? הציבור מגלה אמון רב יותר בתקשורת מהממשלה

ממצאים בולטים מהסקר: התחזקות במגמת הסוגיות הכלכליות-חברתיות כבעיות החשובות ביותר הניצבות בפני המדינה, וערך האחריות החברתית של עסקים הפכה מרכזית בשיקול הצרכנים

· גלובסקאן הוא מכון מחקר בינלאומי העורך את הסקר ב-30 מדינות. סקר זה, המשותף לארגון מעלה וגלובסקאן, מתקיים בשנה הרביעית ברציפות.

· עוד עולה מהסקר: התקשורת זוכה לאמון רב יותר לעומת הממשלה שמידת האמון בה ירדה ב-5% ביחס לשנה הקודמת; 54% מהציבור רואים ברשתות החברתיות כמקור מידע מהימן, לפני התקשורת.

· לראשונה נערכו שאלות על צרכנות חברתית: אחד מארבעה צרכנים “העניש” חברה שלא מתנהגת באחריות חברתית; חמישית מהציבור תגמלו חברה המתנהגת באחריות חברתית ו-45% השיבו כי הם חשים כבעלי כוח צרכני שיכול להביא לשינוי במידת האחריות של החברה.

· רמת האמון בחברות עסקים ישראליות נמצאת בעלייה: 41% מהציבור מאמינים בחברות עסקיות, לעומת 25% בשנת 2014.

· סוגיית הפערים החברתיים היא אחת הסוגיות המתחזקות בהקשר החברתי כלכלי: 13% מהציבור מציינים סוגיה זו כמרכזית יותר ביחס ל – 4% בלבד ב 2014.

· הסקטור שישראלים הכי סומכים עליו: תעשיות ביטחוניות ישראליות שנמדדו לראשונה; חברות הבנייה בתחתית הרשימה עם 14% בלבד.

· 85% מהציבור רואים בבריאות ואיכות המרכיבים במוצר כנושאים החשובים ביותר המצופים מיצרניות מזון ומשקאות. מחיר המוצר מעסיק רק 19% מהציבור.

· מנכ”ל מעלה, מומו מהדב: “הסקר מאפשר להבין את הלכי הרוח של הציבור כלפי עסקים וביחס לשיח החברתי כלכלי. התמונה העולה היא חשיבות גוברת לסוגיית “הרישיון החברתי לפעול” של עסקים – לא רק הרישיון החוקי- הרגולטורי, אלא גם “רישיון” ערכי מהציבור. מגמה זו מתחזקת על רקע ירידה מסוימת בהתייחסות לסוגיות המחיר ויוקר המחייה לעומת סוגיות של איכות, בריאות, סביבה שירות והוגנות”.

פרטים נוספים בהודעה ובטבלאות.

להורדה (DOCX, 87KB)

להורדה (DOCX, 168KB)

להורדה (PDF, 359KB)

הילד ששם את האצבע של אמא שלו בטלפון והציל אותה האחראי על האינטרנט בגלצ

בתחילת החודש התקבלה שיחה במוקד החירום 999 של משטרת המטרופולין של לונדון. “הלו, אני רומן”, אמר המתקשר הצעיר, ולבקשת המוקדנית שיעלה את אמו על הקו אמר: “אנחנו לא יכולים, היא מתה”, והסביר – “היא סוגרת את העיניים והיא לא נושמת”. הוא נתן למוקדנית את הכתובת, ולאחר שלא הצליח להעיר את אמו בניעור ובצעקה, המוקדנית שלחה שוטרים ופרמדיקים. אלו הגיעו לבית לאחר 13 דקות, והגישו עזרה ראשונה לאם מחוסרת ההכרה. משם היא נלקחה לבית החולים, ובהמשך שוחררה וחזרה הביתה.

התושייה של רומן בן ה-4 מרשימה. לפי הודעת המשטרה, רומן, שאת שמו המלא לא פרסמה, השתמש בסמארטפון של אמו מחוסרת ההכרה להתקשר למשטרה. הטלפון היה נעול בנעילת טביעת אצבע, ורומן הצמיד את אגודלה של אמו לטלפון כדי לפתוח אותו. לאחר מכן הוא הורה לעוזרת האישית סירי להזעיק עזרה, וזו התקשרה למוקד החירום 999.

“זה סיפור מדהים ותודות לחשיבה המהירה שלו, ועל ידי כך שביקש עזרה מ’סירי’, הילד הצעיר הזה הציל את חיי אמו וכך היא עדיין כאן ויכולה להיות מאוד גאה בו ובאחים שלו”, מצוטטת בהודעת המשטרה הקצינה (Chief Superintendent) אייד אדלקן מיחידת השליטה והפיקוד של משטרת המטרופולין.

גם אשלינד האוול, בת 6, הצמידה את האצבע של אמה לטלפון כדי לפתוח אותו. זה היה בדצמבר אשתקד, וזה היה למטרות קצת יותר אנוכיות – האוול נכנסה לאמזון ורכשה לעצמה 13 פריטי פוקימון באפליקציית אמזון שעל הטלפון הסלולרי. אמה, בת’אני, לא הצליחה לכעוס על הילדה המוכשרת, ואמרה לוול סטריט ג’ורנל: “היא ממש גאה בעצמה”.

שני המקרים הללו מלמדים אותנו שטביעות אצבע הן לא תחליף טוב לשם וסיסמה – כלל אצבע, אם כבר מדברים על אצבעות, הוא שאמצעי שלא ניתן לשינוי, כמו טביעת אצבע, צורת פנים וקול, הוא אמצעי שלא כדאי להשתמש בו כסיסמה, משום שברגע שהוא דולף ומגיע לגורם עוין, אי אפשר להחליפו.

בארה”ב, שוטרים מבקשים מחשודים בעבירות שונות לפתוח עבורם את נעילת המחשב או הסלולרי. כתב פורבס, תומאס פוקס-ברוסטר, חשף שמשרד המשפטים האמריקאי ביקש בשנה שעברה מבית המשפט בקשה חסרת תקדים: צו שיתיר לקחת טביעות האצבעות מכל האנשים שנמצאים בבניין מסויים בלנקסטר, קליפורניה, בזמן שמתבצע בו חיפוש, כדי שיתאפשר להיכנס למכשירים הסלולריים שלהם. השימוש בטביעות אצבע כשם וסיסמה, והדרישה של הרשויות לקבל לידיהם את הטביעות הללו, מעורר את השאלה מה ההבדל בין סיסמה שמורכבת מתווים לבין כזו שעשויה ממזהה ביומטרי, והאם זכות הסירוב שונה בין שני המקרים – כלומר האם יש לנו יותר אוטונומיה לסרב לתת טביעת אצבע או לסרב לפתוח מכשיר עם האצבע מאשר לתת את הסיסמה שלנו.

הדבר מתחבר באופן ישיר למאגר הביומטרי הישראלי. אחרי שנים של דיונים והסתייגויות, המאגר אושר ללא חובת טביעות אצבע, אבל עם ענישה – מי שלא יספק טביעת אצבע, אלא רק תמונת פנים ביומטרית באיכות גבוהה, יקבל תעודה לחמש שנים בלבד במקום לעשר.

---

משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

---

לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•