פרשת הדיסקים הרעילים: המשטרה מפיצה שמועה שאפשר לסמוך על הודעותיה הרשמיות
בשעות האחרונות מסתובבת בוואטסאפ אזהרה מפני שקיות עם דיסקים רעילים שמחולקות באזור פרדס חנה. מקור השמועה, לפי חנן כהן מאתר בדיקת השמועות “לא רלוונטי”, הוא באתרים ברוסית.
ההודעה הישראלית:
מסתובבת הווטסאפ ההודעה הקולית הבאה: מי שלא דובר רוסית בקבוצה כי זה ברוסית מה ששלחתי לכם.
מחלקים דואר. עובר בן אדם בפרדס חנה ובאזור של הערים שלנו. בינתיים לא עלו על זה. המשטרה מודעת. מחלקים שקיות כאלה עם דיסק בפנים ועם איזה שהוא רישום ואיזה שהוא חומר בפנים. לא לפתוח בשום אופן את השקיות. זה חומר רעיל. בעלה של אחת האמהות מהגן של הבן שלי מאושפז עם הרעלה מאד מאד קשה.
מחפשים עכשיו את הבן אדם. מחפשים את הקבוצה שעושה את זה. הרישום הוא בטורקית. אז בבקשה להיות זהירים. תודה.
המשטרה, שלא נוהגת להגיב על שמועות רשת מופרכות, נאלצה להגיב לשמועה הזאת היום. סגן דובר מחוז חוף, חיים פונימונסקי, כתב לעיתונאים בוואטסאפ:
טוב שהמשטרה פועלת למנוע פאניקת המונים, אבל למה היא צריכה לטעון שאפשר לסמוך על הודעות של גורמי תקשורת רשמיים, ובמשתמע כי אין לסמוך על שמועות?
ד”ר תומר סימון, דימיטרי לייקן, אבישי גולדברג וברוריה עדיני מאוניברסיטת בן גוריון פרסמו עבודה שבה בדקו שמועות על שלושת הנערים החטופים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, שהופצו זמן קצר אחרי החטיפה. מסקנותיהם: 9 מ-13 השמועות שנבדקו היו נכונות; נמעני השמועות נטו להאמין למידע שהועבר על ידי אנשי כוחות הביטחון, גם אם הוא התברר כשגוי לאחר מכן.
בכתבה של עודד ירון ב”הארץ” על המחקר נכתב:
אחת השמועות השקריות, שזכתה לרמת אמון גבוהה, הגיעה מכמה מקורות שונים בכוחות הביטחון – בהם כבאי, קצין משטרה ושורה של חיילים וקצינים. לפי השמועה הזו, שני נערים נחטפו, הצליחו להתקשר מהבית שבו הוחזקו וחולצו במבצע משותף של השב”כ, יחידות מסוערבות של צה”ל והימ”מ.
[…]
התגובה של דובר צה”ל וגורמים רשמיים אחרים לשמועות היתה גורפת ומבטלת. הם קראו לא להאמין לשמועות וקבעו שכולן לא נכונות, אך סימון הדגיש שהמציאות הוכיחה אחרת: בכמעט כל אחת מהשמועות היה גרעין של אמת. “אנשים הפיצו גם מידע אמיתי, אבל אף אחד לא יכול היה לדעת מה אמיתי ומה לא – זה חלק מהבעיה”, אמר. “אם השמועות שהגיעו אליך נשמעות הגיוניות בזמן חירום אז אתה מקבל אותן כמשהו אמיתי. אם אתה מקבל אותה מחייל או איש כוחות הביטחון, האמינות עולה”.
כאן אפשר לשמוע ראיון שערכתי עם סימון על המחקר בתוכנית “רבע לדיגיטל” בגלצ:
במבצע צוק איתן, שהוכרז בעקבות ירי רקטות בעקבות מבצע “שובו אחים” להחזרת גופות שלושת הנערים, גורמים רשמיים, מי במחדל ומי בזדון, הפיצו דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה, והכחישו שמועות שהתבררו כנכונות. מתוך כתבה שלי על התקשורת מול הרשת:
בבוקר יום ראשון הפיץ מי שהפיץ בוואטסאפ “הודעה מפיקוד העורף” שהזהירה: “בשעה 12:16 צה”ל תוקף בעזה חזק. נא להיות בשעה זו בסמוך למרחב מוגן. ההודעה חלה על תושבי כל הארץ. נא להעביר הודעה זאת בדחיפות לקבוצות אחרות תהיו דרוכים וערוכים שימו לב תשמרו על עצמכם”. חצי יממה אחרי שתל אביב הופגזה באיחור של דקות ספורות משעת ההתקפה שחמאס פרסם מראש, ההודעה הזאת נשמעה כמו אזהרה לגיטימית. באותו בוקר עלה הכתב הצבאי אור הלר לשידור בערוץ 10, הכחיש את ההודעה, סיפר שדובר צה”ל הוציא הבהרה בנושא, זעם על “כל אותם אידיוטים שמפיצים שמועות בוואטסאפ” וקרא לעצור אותם.
[…]
למבצע הצבאי הנוכחי בעזה קדם מבצע סיכול מידע בוואטסאפ. משתמשים ברשת החברתית הסלולרית הסגורה
הפיצו שמועה שלפיה הקבינט הבטחוני החליט לגייס 4000 אנשי מילואים ולצאת למבצע צבאי בעזה. תקשורת המיינסטרים דיווחה כי מדובר בשמועה כוזבת והודעה שקרית. בחלק מהמקרים צוטטו “המשטרה” או “גורמים בצה”ל” כמקור ההכחשה. במקרים אחרים, ההכחשה לא גובתה בדבר מלבד המוניטין המפוקפק של שמועות וואטסאפ. אחר כך התברר שדובר צה”ל עמד מאחורי ההכחשה, ושדווקא היא היתה השקר: לא רק שהצבא יצא למבצע, אפילו השם שננקב ב”שמועה הכוזבת” היה מדויק. המשטרה והצבא התגלו כמפיצי מידע שקרי, התקשורת הממוסדת הוצגה ככלי ריק, צינור טיפש לפיטום הציבור באותם שקרים, ואילו וואטסאפ התגלתה כצוק איתן של מידע שהממסד לא רוצה שנדע, והעיתונות לא טורחת לבדוק.
[…]
“בעקבות ההסלמה של הימים האחרונים מופצות ברשתות החברתיות שמועות והודעות שונות המזהירות את הציבור מפני סכנות אפשריות. ברצוננו להבהיר כי במידה ואכן נבקש להתריע בפניכם על סכנה כזו או אחרת, נדאג לעדכן אתכם באופן רשמי בעמוד הפייסבוק שלנו ובאמצעי התקשורת”, סיפרה דוברות המשטרה בפייסבוק שלה – אותה משטרה שהמפכ”ל שלה ספק מידע לא מדויק בנוגע לשהותו בארה”ב אחרי חטיפת שלושת הצעירים מגוש עציון, ושטענה שההקלטה של שיחת החטוף למוקד 100 לא היתה ברורה, טענה שהושמעה גם על ידי שר האוצר יאיר לפיד, והופרכה כשההקלטה התפרסמה. “תוכיחו שאתם משטרת ישראל האמיתית”, הגבתי בצחוק לסטטוס הנ”ל של המשטרה. בלוגרית הרכילות הפארודית “כוכבים ברשת” פנתה בהודעה למפעיל דף הפייסבוק וכתבה: “אנחנו מקבלים לא מעט פניות התוהות אם זה אכן הדף של משטרת ישראל האמיתית”. מפעיל הדף, במפגן מרהיב של חוסר מודעות, השיב לה: “שלום, זהו אכן הדף הרשמי היחיד של משטרת ישראל”.
“המיידיות והשיתופיות ברשת מעמידות אותנו בפני אתגר חדש – הפצתן של שמועות. הן עשויות לפגוע בכוחותינו, בפעילות המבצעית ובביטחון אזרחי המדינה. קחו אחריות, אל תפיצו שמועות בלתי מבוססות ואל תכניסו סתם ללחץ. המידע המהימן והמבוסס היחיד הוא זה שיוצא מדובר צה”ל ובקולו”, התחנן דובר צה”ל בפייסבוק של הצבא, אותו צה”ל שהודיע שחיסל את ראש מערך רקטות הקסאם אף שזה חי וקיים ודיווח בטוויטר על הצטיידות חיזבאללה בטילים כשהוא מציג תמונה של טילים צפון קוריאניים.
המשטרה והצבא לא לבד: בסביבה של תקשורת מקוונת מהירה וישירה בין אזרחים, גופים ממלכתיים וכלי תקשורת נופלים שוב ושוב בטעויות, תקלות, שיקול דעת לקוי ושקרים. הממשלה והממסד הבטחוני ידעו על מותם של שלושת החטופים אך הסתירו את המידע במשך זמן רב. מנכ”ל מד”א אלי בין דיווח בזמן אמת ובשידור חי בערוץ 10 על פצוע אנוש מרקטה שפגעה במכונית, דובר המשטרה ציטט את הדיווח בהודעה לעיתונות והמידע הופץ בתקשורת עד שבדיקה נוספת העלתה שהרכב ריק. קולו המקוון של דובר צה”ל דיווח על פגיעת שתי רקטות במתקן גרעיני בדימונה, ציוץ שפורסם על ידי קראקרים שהשתלטו על הטוויטר של דו”צ. סמס מ”הארץ” עדכן באנגלית על פגיעת רקטה במפעלים הפטרוכימיים בחיפה וקראה לפנות את האזור, הודעה שהתגלתה כפעולה של מתחזים.
פיקוד העורף, שטרם הפעיל שירות סמסים או אפליקציה להתראה על אזעקות לטובת חירשים ואחרים שמעוניינים להתעדכן כך, שלח לסלולריים של אזרחים הודעות מג’וברשות בתווים קוריאניים, והציף אחרים בהודעה אחרי הודעה אחרי הודעה שקראו להם להיכנס ללינק מקוצר מפוקפק ולמלא “סקר מוכנות אישית“.
לסיכום: אל תאמינו באופן עיוור לדוברים רשמיים, אל תפסלו באופן עיוור שמועות.
עוד בנושא
21 מילואימניקים ישראלים בסודאן מקליקים על לינקים חשודים (ועוד מידע מקצרלינקים שצה”ל מסמס)
חיילי מילואים. תמונות: Yoni Lerner cc-by; למצולמים אין קשר לכתבה
צה”ל מתקשר עם חיילי המילואים שלו בסמסים, שחלקם חיוניים, חלקם שימושיים וחלקם ספאם מוחלט. בין השאר, הוא שלח להם קצרלינקים (short URLs) לאתרים שרצה שיבקרו בהם, כנראה כי בסמסים, קצרלינק נראה יותר אסתטי מהלינקים הארוכים של אתר צה”ל, כמו http://www.miluim.aka.idf.il/1585-he/Miluim.aspx.
מלבד אסתטיות וחסכון בתווים, קצרלינקים מספקים סטטיסטיקות מעניינות: כמה חיילי מילואים מקליקים על לינקים חשודים שנשלחים אליהם משולח מפוקפק, שמסתתר מאחורי שמות כמו “AKA” ו”MokedMiluim” ולא חושף את מספרו כדי שלא יוכלו לזהותו, לחסום אותו או לשלוח לו דרישת הסרה; איפה בעולם נמצאים אותם חיילי המילואים; ובאילו מערכות הפעלה, סלולריים ודפדפנים הם משתמשים.
עוד בנושא:
אם פרצנים יגנבו את המידע שלכם, תזכרו שצה”ל מראש הסיר אחריות
צה”ל שלח מידע אישי על מילואימניק לאיש בעל שם זהה (שאינו מילואימניק)
זהירות, פוגען!
תקלה באתר צה”ל חשפה פרטים אישיים של מאות מתגייסים
רוצה לתת את האימייל שלך לצה”ל? אי אפשר בטלפון, שלח פקס
הסמספאם לסרטון קמפיין “ישראל מצדיעה למשרתי המילואים” מפנה לקצרלינק http://bit.ly/1qVdTkd, שפועל באמצעות שירות קיצור הלינקים של חברת ביטלי. המידע עליו זמין בלינק http://bit.ly/1qVdTkd+ (מידע מפורט יותר ניתן רק למי שיש לו חשבון בביטלי, שאפשר לפתוח בחינם).
הקצרלינק נוצר ב-29.5. מתגלצ’ים נכנסו 48,708 פעמים ללינק הזה. רוב הכניסות (41,883, 86%) נעשו בשבוע הראשון ליצירת הקצרלינק, 29.5-4.6.2016. שבוע לאחר מכן נכנסו עוד כ-2000, עוד 650 בשבוע שלאחר מכן, עוד 1600 ב-10-16.7 – אולי צה”ל ביצע שליחה נוספת, מצומצמת, של הסמס, עוד 600 ב-17-23.7, ועוד כמה עשרות ב-10-11.2016.
מקור רוב הטראפיק (48,589, 99.75%) מסומן כ”דארק טראפיק”, כלומר שביטלי לא יכולים לזהות את האתר המפנה, ולפי הידע המוקדם שלנו, מדובר בכניסות ישירות מהודעות הסמס. עשרות בודדות של כניסות הגיעו מפייסבוק, ממה שמכונה “bit.ly:80” ולא הצלחתי להבין את משמעותו, ומ-9 מקורות נוספים שאינם מפורטים.
כצפוי, רוב הכניסות (47,878, 98.3%) הגיעו מישראל, 283 (0.58%) מהאיחוד האירופי, 157 (0.32%) מארה”ב ו-390 מ-53 מדינות נוספות.
הלינק המקוצר לאיגרת בנושא הפקת אישור מילואים הוא http://goo.gl/j8n6Nk, שירות קיצור הלינקים של גוגל. המידע עליו זמין בלינקים https://goo.gl/j8n6Nk+ ו-https://goo.gl/j8n6Nk.info, וזמין לכל גולש גם בלי חשבון בגוגל.
הלינק המקוצר נוצר ב-21.7*. בניגוד ללינק הקודם, שהוא ספאם לצפייה בסרטון קמפיין, הלינק הזה שימושי למילואימניקים. נכנסו אליו יותר מתגלצ’ים – 126,096.
מקור הרוב המוחלט של הטראפיק (125,977, 99.9%), מסומן כ”לא ידוע”, כלומר סמסים, ו-0.1% מסומן כ”אחר”.
כמחצית מהכניסות (56,557, 44.85%) מוצגות ככאלו שנכנסו ב-2.7*, וכמחצית (61,761, 48.97%) ב-1.8, 4648 (3.68%) ב-1.9, 952 (0.75%) ב-1.10 ו-2178 (1.72%) ב-1.11.
* לכאורה יש סתירה – נרשמו כניסות ללינק בתאריך 2.7, בעוד הלינק נוצר רק מאוחר יותר באותו חודש, ב-21.7. נראה לי שההסבר הוא שהסטטיסטיקות לכל חודש מיוחסות ליום שרירותי בתחילת החודש.
כמעט כל הכניסות הגיעו מפלטפורמות סלולריות, כמתבקש מלינק שנשלח בסמס. הרוב (84K, 66.61%) מאנדרואיד וכמחצית (38K, 30.13%) מאייפון, ואחר כך מקינטוש (1.4K, 1.11%), ווינדואוז, לא ברור אם למחשב או לסלולר אבל אפשר לנחש שלמחשב (1.2K, 0.95%), מערכת בשם X11 (לינוקס? ווינדואוז לנעליים חכמות? אנדרואיד לכספומטים? מישהו יודע מה זה? מערכת ניהול חלונות של מערכות הפעלה דמויות יוניקס; תודה למתגלץ’ “דבר אחר” על ההסבר) (254, 0.2%) ואחרות לא מפורטות (852, 0.675%).
הדפדפנים שמהם התגלצ’ו המילואימניקים הם כרום (77K, 61%), ספארי של אפל (39K, 30.9%), דפדפן סמסונג לאנשים שאוהבים ברירות מחדל (5.2K, 4.12%), מובייל ספארי (3.3K, 2.6%), פיירפוקס (719, 0.57%) ואחרים לא מפורטים (540, 0.43%).
המקורות הגאוגרפיים של הכניסות מגוונים יותר מאלה שמפורטים בביטלי:
ישראל 98.7% (124,453)
ארה”ב 0.18% (233)
הולנד (101)
בריטניה (84)
יוון (51)
גרמניה (50)
קנדה (36)
סודאן (21)
תאילנד (20)
וחסרות עוד כניסות (1047) שלא מפורטות במפה.
מעניין כמה ישראלים יש בסודאן (מדינה שישראלים מעורבים במכירת נשק לאויבתה מדרום, דרום סודאן, לתפעול מלחמת האזרחים שם), שיש להם זמן וצורך להתעדכן בהפקת אישורי מילואים לביטוח לאומי. לחלופין, האם צה”ל מספים גם סודאנים? ואולי, כפי שהעיר בחוכמה המתגלץ’ damageboy, “יש גם סיכוי שהזיהוי של המדינה לפי הip מייצר פשוט טעות לגבי אותם 21 סודנים”.
גם נרג משלשל פופאפים על המתגלצ’ים
נכנסתי לכתבה ב-NRG, ומסתבר שהאתר עדיין משתמש בפופאפים. כדי לוודא שאתעצבן ולהציג למפרסמים מספרי חשיפות גבוהים, הוא שלשל עלי 6 פופאפים בבת אחת. ועל מנת להבטיח חוסר יעילות פרסומית, רק פופאפ אחד הופיע פעם אחת בלבד, עוד שניים היו זהים של המפרסם השני ועוד שלושה זהים של המפרסם שלישי.
הפופאפקליפסה של נרג היא שיפור לעומת מה שאתר גלובס הקיא עלי לפני כמה חודשים: שישה פופאפים זהים.
יום הזכרון של פייסבוק ומלחמתה במילה “קוקסינל” » האחראי על האינטרנט
“אין לי מושג אם גם אתם רואים את הכיתוב שאני רואה עכשיו בראש הדף שלי, תחת הכותרת Remembering Meir Wieseltier”, כתב ביום שישי בפייסבוק המשורר מאיר ויזלטיר. “נראה לי שאיזה טרול עלוב הודיע לשלטונות פייסבוק שהלכתי לעולמי, והם מציעים ברוב טובם פרוצדורה להפיכת הדף שלי לדף זיכרון. אין לי ניחוש מיהו המנוול הזה, ואשמח אם מישהו שנתקל בתופעה דומה יודע מה עושים במקרה כזה”.
לא רק ויזלטיר הוכרז כמת – מתגלצ’ים רבים אחרים נפלו חלל; ולא טרול עשה זאת, אלא פייסבוק עצמה. החברה הודיעה אתמול לעיתונאים שפנו אליה כי “במשך פרק זמן קצר היום, הודעה שמיועדת לפרופילים מונצחים פורסמה בטעות עבור חשבונות אחרים. זו היתה תקלה נוראית שעכשיו תיקנּו. אנחנו מאוד מצטערים שזה קרה ופעלנו במהירות האפשרית לתקן זאת”.
פרופילים מונצחים הם פרופילים שפייסבוק קיבלה דיווח שבעליהם מתו, וביצעה בהם שינויים – הם נחסמים לכניסה (לוגון) ולכתיבה והגדרות הפרטיות שלהם משתנות כך שרק חברבוקים שלהם יכולים לראותם ולפרסם להם הספדים על הקיר. בבלוג “אבק דיגיטלי” של ורד שביט אפשר לקרוא הסבר מפורט על פרופילים מונצחים.
“קוקסינל” נגד בוטים. תמונה: “אני לקבל יכול פלאפל”
ומי שלא מת, כדאי שישמור על הפה והמקלדת שלו. בימים האחרונים מחקה פייסבוק פוסטים שמכילים את המילים “קוקסינל”/”קוקסינלים”, וחסמה חלק מהמשתמשים שפרסמו אותם. המדיניות נגד המילים הללו חדשה, כך אפשר ללמוד מהעובדה שחלק מהנמחקים/נחסמים כתבו אותן לפני זמן רב. הבלוג “מזבלה” דיווח שהפוסטים “פורסמו בין שנתיים ל-7 שנים לאחור וכללו את המילה ‘קוקסינל’ על שלל הטיותיה: ‘קוקסינלים, קוקסינל, קוקס, קוקסינלית, קוקסי’ וכו'”. לפי מזבלה, נדב פריד, מנהל דף הפייסבוק “חיילים מצייצים, נחסם ל-30 יום בעקבות סטטוס עם המילה “קוקסינלים” שפרסם לפני שש שנים, כשהיה בכיתה י’.
רז ציפריס, משתמש פייסבוק שנחסם פעמים רבות בעבר, הוא בין החסומים בפשיטה הנוכחית – הוא נחסם על פוסט שלו שהכיל את המילה, אחר כך פייסבוק מחקה מפרופיל גיבוי שלו פוסט ביקורתי נגדה בנושא, וכשכתב ביקורת נוספת נחסם בפרופיל הגיבוי.
פוסט הביקורת הראשון של ציפריס:
פוסט הביקורת השני של ציפריס:
פוסט הביקורת השלישי של ציפריס, שנכון לעכשיו טרם נמחק על ידי פייסבוק:
פייסבוק, באמצעות משרד היחץ שלום תל אביב, מוסרים לעתים לעיתונאים שהחברה אינה מגיבה למקרים ספציפיים, אף שהחברה הגיבה פעמים רבות על מקרים ספציפיים; במקרה של מחיקת פוסטים ביקורתיים על פייסבוק שפרסמו אנשי התקשורת רותם שטרקמן ושי גולדן, החברה, באמצעות שלום תל אביב, טענה שהיא בודקת את הנושא, אבל תשובה זו נועדה רק למסמס את הביקורת עליה, כששבועיים וחצי לאחר מכן מסרה החברה שאין בכוונתה למסור מידע בנושא.
במקרה הנוכחי, של חסימת הפוסטים עם המילים קוקסינל/ים, חברת פייסבוק, באמצעות שלום תל אביב, התעלמה מפנייתי במשך יומיים, ואחרי תזכורת מסרה לי היחצנית האחראית כי “לצערי כרגע אין תשובות לשאלותיך, יותר מאשמח לעדכן במידה ויהיו”, שמנסיון העבר אומר שבעוד שבועיים וחצי אקבל “אין תגובה”.
במקרה או לא, פייסבוק מקדמת את בחודש המודעות הטרנסית שמצויין בימים אלו, ומעודדת משתמשים להוסיף לתמונת הפרופיל שלהם באנר תמיכה. שירלי צ’ארלי קליינמן סיכמ.ה זאת היטב: “בחודש המודעות הטרנסי, אין מילה ראויה יותר למלא את הפיד שלי מ’קוקסינל'”.
בחודש המודעות הטרנסי, אין מילה ראויה יותר למלא את הפיד שלי מ"קוקסינל".
Posted by Shirley Charlie Kleinman on Friday, November 11, 2016
האנטיתזה לצנזורשת של פייסבוק היא Gab. נמרוד צוק כתב עליה בכלכליסט: “בניגוד למסמכי המדיניות המפורטים והארוכים של הרשתות החברתיות הגדולות, שאוסרים על פרסומים כמו עירום, תוכני שנאה וגזענות, כללי ההתנהגות של טורבה קצרים מאוד: עמוד בן 300 מילה שמצהיר כי הסוג המקובל היחיד של צנזורה היא צנזורה עצמית, כזו שבמסגרתה המשתמשים בוחרים לא להיחשף לתכנים שמרגיזים אותם. ההגבלה היחידה היא לתכנים בלתי חוקיים שעלולים לסכן את האתר או משתמשיו: קידום טרור ואלימות, פורנו בלתי חוקי ופרסום מידע פרטי של אנשים בלי הסכמתם. “נסו להיות נחמדים ואדיבים אלו לאלו, כולנו בני אדם”, חותמת את המסמך בקשה קצרה”.
#כשל צילום 360°: אגודל האימים של אלכס שטילוב
דברים שקורים כשאתה מעלה לפייסבוק תמונת 360°: אגודל האימים של אלכס שטילוב.
רכבת הסעמק
בסופש האחרון נפתחה תחנת הרכבת החדשה ספיר בנתניה. בילי ברואריס-תשובה כתבה לרכבת תלונה בפייסבוק על אחד הקווים לשם:
באופן הכי לא הגיוני, הרכבת הפרברית לא עוצרת בתחנת ספיר החדשה, אלא יש החלפת רכבת, וצריך להמתין תחנה אחת לפני 23 דקות. מה שגורם לנסיעה להיות 48 דקות במקום 25 דקות. או במילים אחרות, התחנה החדשה היא לא רלוונטית עבור נוסעים מבנימינה בשעות הבוקר, שאלה השעות בהם רובנו מגיעים לעבודה.
תשובת הרכבת:
שלום בילי, תודה על פנייתך, חשוב לי שתדעי כי לוחות הזמנים ותדירות הרכבות נקבעו לאחר מחשבה ובדיקה, כמו כן אשמח להעביר את פרטי הודעתך לידיעת הגורמים המקצועיים, לשירותך, אבי – רכבת ישראל.
אה, אז למה לא אמרתם שלוחות הזמנים ותדירות הרכבות נקבעו לאחר מחשבה ובדיקה, עד עכשיו חשבנו שהם נקבעו באמצעות הטלת קוביה. אם היתה מחשבה ובדיקה אנחנו נפסיק מיד להתלונן עליהם, ואתם גם לא צריכים להעביר את פרטי ההודעה לגורמים המקצועיים – אלה כבר חשבו ובדקו.
נתניהו הצעיר (אינטרטקסטואליות)
מתוך התוכנית “בלי פילטר” עם דרור גלוברמן בערוץ 2.
הלשין: חגי דקל
חשיפה של רשת ב’: היוזרים והסיסמאות של רשת ב’
בכל משרד יש פוסט-איט, שמישהו הדביק אחרי פעם אחת יותר מדי ששאלו אותו את אותה שאלה מעצבנת: מה הסיסמה לאינטרנט האלחוטי/מערכת ניהול התוכן/קודן הכניסה לבניין. ברשת ב’ יישמו זאת באונליין, ופרסמו את הסיסמאות לחשבונות ג’ימייל, סאונקלאוד, טוויטר ופייסבוק שלהם בכתבה באתר שפתוחה לכל גולש.
@idokius אכן תקלה מצערת. תוקנה וכל הסיסמאות עודכנו מחדש…. תודה.
☺️— רשת ב (@ReshetBet) October 31, 2016
@idokius @ReshetBet לך על זה
— רשת ב (@ReshetBet) October 31, 2016
הלשין: עמוס שוסט
מרקל ויועץ המדיה החברתית של אובמה נגד האלגוריתם של פייסבוק » האחראי על האינטרנט
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, קוראת לחברות אינטרנט להגביר את השקיפות ולשתף את הציבור בדרך שבה האלגוריתמים שלהם עובדים ובוחרים איזה מידע להציג לגולשים. בכנס תקשורת שמתקיים במינכן אמרה מרקל: “האלגוריתמים חייבים להיעשות ציבוריים, כך שאדם שהוא אזרח מתעניין יוכל לענות על שאלות כמו ‘מה משפיע על ההתנהגות שלי באינטרנט, ועל זו של אחרים?’. אלגוריתמים, כאשר אינם שקופים, יכולים להוביל לעיוות התפיסה שלנו, לכווץ את מרחב המידע שלנו”. היא לא נקבה בשמות של חברות, אבל אמרה כי “פלטפורמות האינטרנט הגדולות, באמצעות האלגוריתמים שלהן, הפכו לקוף המחט שדרכו תקשורת מגוונת חייבת לעבור”.
דובר מטעם מפלגתה של מרגל, המפלגה הנוצרית-הדמוקרטית, אמר לאתר שפיגל שהוא לא חושב שמרקל התכוונה שחברות כמו גוגל ופייסבוק יחשפו את האלגוריתמים שלהן, שהם סודות מסחריים, “אבל אנחנו צריכים יותר מידע מהשחקנים הללו לגבי איך האלגוריתמים שלהם עובדים באופן כללי”.
הגרדיאן מדווח שקבוצת עבודה חוצת-מפלגות בגרמניה מרכזת המלצות להגברת הפתיחות של פלטפורמות אינטרנטיות, ובהן ההמלצה להציג למשתמשים פרטים על הדרך שבה האלגוריתמים של הפלטפורמות אוספים, בוחרים, מעריכים ומציגים מידע. הקבוצה תשלח את ההמלצות למפקח הדיגיטלי של האיחוד האירופי, גונת’ר אטינגר, שיגבש מהן כללים מנחים.
דונלד טראמפ והילרי קלינטון, המתמודדים בבחירות לנשיאות ארה”ב 2015. תמונה: DonkeyHotey (cc-by-sa)
מוקדם יותר החודש נשמעה אזהרה דומה מ”בועות הפילטרים” מפי יועץ המדיה החברתית לשעבר של נשיא ארה”ב ברק אובמה. היועץ, קיילב גרדנר, שבין השאר הפעיל את חשבון הטוויטר של אובמה, אמר בהרצאה באוניברסיטת נורת’ווסטרן שבאילינוי ש-44% מהבוגרים בארה”ב מקבלים את החדשות בפייסבוק, ו-61% מבני דור המילניאלז. “אם זה לא מפחיד אתכם, אתם לא יודעים מספיק על האלגוריתם של פייסבוק. […] אם יש לכם הורה שתומך בטראמפ, הוא רואה אוסף שונה לגמרי של ידיעות חדשותיות מאלו שאתם רואים”.
פייסבוק לא מסתפקת ביצירת בועות פילטרים עבור משתמשיה – סינון המידע כך שהם יקבלו רק מידע שתואם את השקפותיהם – אלא גם מחכירה את השירות לחברות ולפוליטיקאים. אתר פרופבליקה חשף כי פייסבוק מאפשרת למפרסמים בפלטפורמה שלה לפלח קהלי יעד לפי “זיקה אתנית” (ethnic affinity), ולהסתיר קמפיינים מקהלים כמו אפריקאים-אמריקאים, אסיאתים-אמריקאים והיספנים. בפרופבליקה ציינו שסינון כזה יכול לאפשר פרסומות שעומדות בניגוד לחוקים אמריקאים ותיקים נגד אפליה – החוק לאיסור אפליה בפרסום מודעות דרושים והחוק לאיסור אפליה בפרסום מודעות למגורים.
בפייסבוק הסבירו שהם בוחרים את הזיקה אתנית של המשתמשים לפי פוסטים ודפים שהמשתמשים מקיימים איתם אינטראקציה, ושזיקה אתנית אינה גזע, נתון שפייסבוק לא מבקשת ממשתמשיה. החברה אמרה שהיא אוסרת להשתמש בסינון הזה לאפליה, ותסיר כל מודעה שתעמוד בניגוד לחוק. לדברי החברה, המטרה של הסינון הזה היא לאפשר למפרסמים לבדוק ולייעל את הפרסומות שלהם, למשל, להריץ קמפיין באנגלית שלא מוצג לאנשים עם זיקה היספנית, כדי להשוות את ביצועיו לקמפיין בספרדית.
לפי כתבה בבלומברג, בקמפיין של דונלד טראמפ עשו שימוש בכלי פילוח כאלו (הם לא נקבו במפורש בכלי הזיקה האתנית, אבל כנראה שבו מדובר) כדי להניא תומכי הילרי קלינטון מלצאת להצביע. “יש לנו שלושה מבצעי דיכוי בוחרים בפעולה”, אמר בכיר בקמפיין – ליברלים לבנים אידיאליסטיים, נשים צעירות ואפריקאים-אמריקאים. הקמפיין שמיועד לקבוצה האחרונה משתמש באמירה מכלילה וגזענית של קלינטון מ-1996, שלפיה חלק מהגברים האפריקאים-אמריקאים הם “טורפי-על” (super predators). המודעה מוצגת לאפריקאים-אמריקאים בפייסבוק ב”פוסטים אפלים (dark posts), פוסטים לא-פומביים, שאינם מוצגים בפיד של דף הפייסבוק של טראמפ, אבל מקודמים לקהל היעד – “רק האנשים שאנחנו רוצים שיראו את זה רואים את זה”, הסביר אחד מאנשי הקמפיין, בראד פאראסקייל, שבין השאר הפעיל את פרופילי הפייסבוק והטוויטר של טראמפ.
יום הקולנוע 2016: כל הסרטים בעמלת אינטרנט גבוהה פי 4
במסגרת יום הקולנוע תוכלו לראות היום סרטים בעמלת אינטרנט מוגדלת ב-40 בתי קולנוע ברחבי הארץ. בשאר ימי השנה, עמלת הרכישה באינטרנט עומדת על 4 שקלים, שהם 10% ממחיר הכרטיס, כ-40 שקלים; ואילו ביום הקולנוע, עמלת הרכישה באינטרנט מגיעה ל-4 שקלים שלמים, שהם 40% ממחירו של כרטיס, שעומד על 10 שקלים.
הרכישה באינטרנט טובה לרשתות הקולנוע, משום שהיא חוסכת להן כסף על שכר לקופאים ונדל”ן של קופות, ומאפשרת להן למכור כרטיסים זמן רב מראש ולא רק ביום ההקרנה. עמלת הרכישה באינטרנט, בשילוב מחירי הכרטיסים היקרים, מחירי החטיפים והשתייה היקרים, הכנסת צופים לאחר תחילת הסרט ואי אכיפת כיבוי טלפונים סלולריים במהלך הסרט, נועדה לעודד חובבי סרטים לצפות בהם במערכות קולנוע ביתי, בין אם בטלוויזיה הרב-ערוצית, בשירותי צפייה מקוונים, באתרי סטרימינג רשמיים או פיראטיים או בהורדות טורנטים, וזאת במטרה לצמצם את מספר הצופים בסרטים בבתי הקולנוע, ובכך לאפשר את סגירתם ומכירת הנדל”ן ברווח גדול.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
