התהרוכה, התערווקה (שלטי רחוב)
איך מתעתקת עיריית תל אביב את שמו של רחוב התערוכה לאנגלית? איך שיוצא. ואיך כותבים “רחוב” באנגלית? כנ”ל.
מן הארכיף: מדבר ברדיו תל אביב על שלטי הדרכים השגויים • רחוב המלך קינג ג’ורג’ • אל תכתבו שלטים בערבית, שהערבים לא ידעו • כל הפוסטים בקטגוריית שלטי דרכים
כאן גרים בכיף: עידוק
השלט לדלת שהזמנתי מבן קלינגר הגיע:
שלט הרחוב מתנת אנריקו
נמי שלחה את הדבר המעולה הבא, שאותו צילמה ברחוב איתמר בן אב”י בתל אביב:
Where the Streets Have So Many Names
ברוכים הבאים, מאזיני רדיו תל אביב.
[עדכון] הנה הראיון ברדיו תל אביב:
[audio:http://www.room404.net/wp-content/uploads/2008/08/idok-on-street-sign-mistakes-on-radio-tel-aviv-2008-08-03.mp3]
[\עדכון]
מי שמתגורר בעיר מסויימת די זמן מתחיל לפתח עוורון סלקטיבי לשלטי הרחוב – הם הוא רק אשרור משני למיקום שלנו, שאנחנו כבר יודעים באינטואיציה. מבט מעמיק יגלה הרבה פרטים שלא ראינו קודם, וגם שיש בשלטים חוסר האחדה וגם שגיאות.
רחוב מרמורק, למשל. במספר 15 יש שני שלטים, אחד “מרמורק” ואחד “מרמוק” – האם מי שהציב את השלט התקין התעצל להסיר את השגוי?
הנה רחוב דיזנגוף. ואולי דיזינגוף? אנחנו לא בטוחים, אז נשים את שניהם.
אלנבי באנגלית: L אחד או שניים? מי יודע.
בוגרשוב באנגלית: עם W או V? שאלה טובה.
והנה רחוב פינסקר. הוא קרוי על שם יהודה לייב פינסקר, ואילו בשלטים הכחולים שמפרטים על האיש, לכל אורך הרחוב, כתוב “כ”ל פינסקר”. העירייה לא טרחה להגיב על פנייתי בנוגע לטעות, וממילא גם לא תיקנה אותה.
במקרה של רחוב קינג ג’ורג’ מדובר בפארסה. הקושי של יוצרי השלטים לדייק במיקום הגרשיים יוצר כמות לא סבירה של איותים שגויים.
והנה טעות היסטרית מעיר אחרת, קרית אונו, עליה מדווחת efyska. בעברית: סוקולוב. באנגלית: דרייפוס.
ירושלים (הקדושה)
מישהו גילה, והעביר לפרסום בעיתון, שבשלטים לאורך כביש 6, שמות הנחלים בערבית הם לא התעתיקים הערביים של השמות העבריים, אלא השמות הערביים המקוריים. ח”כ לימור לבנת מהליכוד התלבשה על הסיפור והכריזה שמדובר במזימה להפיכת ישראל למדינה דו-לאומית.
ירון לונדון כתב על הנושא (ידיעות אחרונות, 14/7/2008), וציין שהוא מסכים שהשמות צריכים להיות עבריים, לא מחשש לדיוקנה היהודי של ישראל אלא מחשש לדיוקנה העברי. בין השאר כתב לונדון:
אם נסכים לדעתם של בעלי העמדה הליברלית, נצטרך לכתוב על שלטי ההכוונה בערבית “יפא” (“יפו”), “רמלֶה” (“רמלָה”), “איסדוד” (“אשדוד”), שייך מונס ”)רמת אביב”) ו”אל קודס” (“ירושלים”).
הערבים קוראים לירושלים القـُدْس (“אלקֻדס”, “הקדושה”, כלומר הקדושה למוסלמים). את השם המלא, أُورشَلِم القـُدْس (“אורשלים אלקדס”, “ירושלים הקדושה”), שומעים רק בערבית ישראלית ממלכתית, כמו בשידורי רשות השידור בערבית וגם, בניגוד למה שלונדון טעה לחשוב, בשלטי ההכוונה לירושלים – הנה אחד כזה. ובשלטים הללו דואגים להבהיר מי בעל הבית: אורשלים בגדול, אלקדס בקטן ובסוגריים.
(אני רוצה להעלות תמונה של שלט ההכוונה לירושלים, אבל אני לא אגיע לשם בימים הקרובים. אם אתם נתקלים בתמונה כזו חופשית לשימוש, אנא טקבקו)
מן הארכיב:
• אל תספרו לערבים איפה הכור הגרעיני בנחל שורק
• על שם מי קרוי רחוב כ”ל פינסקר?
• כמה שגיאות אפשר להכניס בקינג ג’ורג’ אחד?
רחוב המלך קינג ג’ורג’*: שגיאות שילוט
כמה גרשיים יש בשם “המלך ג’ורג'” ואיפה שמים אותם? כמה שרוצים ואיפה שרוצים.
והעירייה עוד לא התפנתה ממה שזה לא יהיה שהיא עושה לענות לי על הטעות בשלט הרחוב של פינסקר. אני מנחש שהם גם לא תיקנו אותו.
• מן הארכיב: רחוב מרמורק או מרמוק?
* מחווה לאחד התרגומים לשירי פו הדב.
כ. ל. פינסקר?
בשלט של רחוב פינסקר 57 בתל אביב כתוב ששמו של ראש חובבי ציון ומחבר “אבטואמנסיפציה” הוא “ד”ר כ.ל. פינסקר”. אני זוכר דווקא ששמו יהודה לייב פינסקר. מי צודק, עיריית תל אביב או אני? (זו שאלה רטורית, אגב).
• מן הארכיב: רחוב מרמוק/מרמורק
ועדה לשילוט דרכים בערבית (מעקב)
הסיפור בקיצור: גיליתי שבשלט הדרכים שמכוון למרכז למחקר גרעיני שורק ביבנה יש את שם המרכז בעברית ובאנגלית, בעוד בערבית כתוב רק “יבנה”. מהחברה הלאומית לדרכים (מע”צ) נמסר בתגובה שמדובר במדיניות בטחונית: “בהתאם להחלטות הנהלות מעצ הישנה (מחלקת עבודות ציבוריות) ומשרד התחבורה אין לתרגם לשפה הערבית כל מתקן בטחוני/רגיש או מחנה צבאי וכו’”.
פניתי גם למשרד התחבורה. התשובה הראשונית של שרון דוד, ראש ענף דוברות ויחסי ציבור, היתה: “החברה הלאומית לדרכים אחראית על שילוט בדרכים בינעירוניות והרשות המקומית אחראית על שילוט בדרכים העירוניות. בשל כך עליך לפנות לאחד מהגורמים הללו”.
הסברתי שבחברה הלאומית לדרכים טענו שמדובר במדיניות משותפת עם משרד התחבורה, וב-3/6 קיבלתי אימייל נוסף מדוד: “מברור שערכתי עם מספר גורמים במשרדנו והחברה הלאומית לדרכים נמסר לי כי כל נושא השמות הועבר לטיפולה של ועדה מיוחדת שהוקמה, בה שותפים נציגים מכל הרשויות הרלוונטיות (בניהם גם האקדמיה ללשון עברית, משרד התחבורה, החברה הלאומית לדרכים, משרד התיירות וכו’). ועדה זו תבחן את כל נושא מערך השילוט במדינת ישראל והתאמתו לצרכי שנות ה-2000 מכל ההביטים”.
ברוכים הבאים, צופי ערוץ 2
מסתבר שממש עכשיו היה פולו-אפ בערוץ 2 על סיפור השלט של המרכז למחקר גרעיני שורק. הסיפור בקצרה: בשלט הדרכים של המרכז למחקר גרעיני שורק יבנה מצויין שם המרכז ושם העיר בעברית ובאנגלית, בעוד בערבית כתוב רק “יבנה”. בחברה הלאומית לדרכים הסבירו לי שמדובר במדיניות: “בהתאם להחלטות הנהלות מעצ הישנה (מחלקת עבודות ציבוריות) ומשרד התחבורה אין לתרגם לשפה הערבית כל מתקן בטחוני/רגיש או מחנה צבאי וכו’, כמו התעשייה האווירית, מחנה בר לב או המרכז למחקר גרעיני שורק ועוד מבסיסי צה”ל”.
האם המדיניות עדיין עומדת על כנה ומיושמת היום, או שמדובר בהחלטה היסטורית שזמנה עבר?
“כמו החלטות נוספות שהוחלטו בזמנו גם החלטה זאת תקפה עד לשינויה”.
עבור מי שמגיע לבלוג עכשיו בעקבות האייטם בערוץ 2, הנה הסיפור המקורי, והנה התגובה של החברה הלאומית לדרכים. ועבור כל האחרים: פניתי בנושא לח”כ דב חנין השבוע, ועוזרו מסר לי שהוא כבר ראה את הפוסט, ושבכוונתו להגיש שאילתא בנושא. אמשיך לעדכן כשיהיו פרטים נוספים.
תו”ל “הערבים הבורים”
בשלט הדרכים של מרכז המחקר הגרעיני שורק ביבנה מופיע שמו של המרכז בעברית ובאנגלית, ואילו בערבית נכתב רק יבנה, כתבתי פה שלשום, והתבדחתי שמזל שהערבים לא יודעים לקרוא עברית ואנגלית, אחרת הם עלולים היו לגלות איפה אנחנו מחביאים את המרכז הגרעיני שלנו.
הבדיחה שלי היא מדיניות רשמית של מדינת ישראל. איריס פוקס מאגף הדוברות של החברה הלאומית לדרכים (מעצ החדשה) מסרה בתגובה לשאלתי בנושא: “בהתאם להחלטות הנהלות מעצ הישנה (מחלקת עבודות ציבוריות) ומשרד התחבורה אין לתרגם לשפה הערבית כל מתקן בטחוני/רגיש או מחנה צבאי וכו’, כמו התעשייה האווירית, מחנה בר לב או המרכז למחקר גרעיני שורק ועוד מבסיסי צה”ל”.
האם המדיניות עדיין עומדת על כנה ומיושמת היום, או שמדובר בהחלטה היסטורית שזמנה עבר?
“כמו החלטות נוספות שהוחלטו בזמנו גם החלטה זאת תקפה עד לשינויה”.
אם לסכם את התשובה במילים פשוטות: תורת הלחימה של ישראל בנושא עמימות מתקנים בטחוניים היא שיש לנו עסק עם ערבושים טפשים.