פוטורומן: ההקרנה של “החברים של נאור”
מאיה שובל ושחר לקריץ מלווים את “הישרדות” בפוטורומן. פגשתי את שובל בהקרנת בלוגרים של העונה החדשה של “החברים של נאור” (המוצלחת במפתיע, למי שעדיין שבוי בדמות של נאור ציון מלפני עשור), ואני שמח וגאה לארח פה את הסקירה שהיא ולקריץ עשו לאירוע. זהירות, סאטירה וכו’. הקליקו כדי לקבל את הגודל המלא והקריא.
יאיר לפיד מגייס תרומות מעובדי ידיעות ששכרם קוצץ
[עדכונצ’יק 23/2/2009] יובל דרור פרסם ב”העין השביעית” טור דעה על הפוסט הזה [\עדכונצ’יק]
יאיר לפיד שלח אימייל לעובדי ידיעות אחרונות:
From: משאבי אנוש
Sent: Wed 2/18/2009
To: קבוצת ידיעות
Subject: בקשת עזרה מחברה לעבודה- תרומת ימי חופשחברים,
אני פותח במילה המיושנת הזו – “חברים” – מפני שאני עדיין מאמין בה. אני עדיין מאמין שמערכת עתונאית אינה רק מוסד כלכלי, אלא גם סוג של שותפות ערכית, נפשית, חברית.
במשפחה המורחבת שלנו יש חברה אחת שזקוקה מאתנו לפעולה דחופה של הצלת חיים. כל חיינו אנחנו כותבים על אחרים, אבל עכשיו אחת משלנו נמצאת לבד על הגבעה, נואשת וזקוקה לעזרה, ואנחנו לא יכולים להשאיר אותה שם לבד.
א’ [עובדת קבוצת ידיעות, מחקתי את השם המלא; ע”ק] אימצה בן – ד’ [הסתרתי את השם המלא] – שהוא היום בן תשע. ילד רב קסם שהיא הצילה מהורים מתעללים וטיפלה בו בארבע השנים האחרונות. רק אחרי שסיימה את תהליך האימוץ והביאה אותו לארץ, התברר שד’ חולה במחלה נוראה שמעולם לא שמעתם את שמה – FAS – שנגרמה מהרעלת אלכוהול ששתתה אימו הביולוגית בעת ההריון. ד’ מסוכן לעצמו, ומסוכן לסביבתו, והוא מאושפז כבר יותר משנה במחלקה סגורה, שיכולה להציע לו רק תרופות פסיכיאטריות.
זה אינו מקום לאף ילד. לא שלנו, לא של אחרים.
זה היה נורא אילו לא היה לו סיכוי, אבל זה נורא עוד יותר מפני שיש לו. יש טיפול אחד – ניסיוני, מורכב, שברירי – שאולי יכול לעזור לד’. תחשבו שיכולתם להציל את הילד שלכם. שיכולתם לתפוס אותו ברגע האחרון ולהזיז אותו ממכונית חולפת. היא כמעט ודרסה אותו, אבל בשניה האחרונה הספקתם לזנק ולגרור אותו אל המדרכה.
ועכשיו תחשבו שלא הספקתם.
זה המצב של א’. היא יודעת מה הטיפול הנכון לד’, גם הרופאים יודעים, אבל הטיפול עולה 120,000 שקל, ואין לה. קופות החולים, ביטוחי הבריאות והמדינה אינם מטפלים כלל במחלה הזאת. כל אגורה שהיתה לה הלכה על טיפולים קודמים במהלך ארבע שנות גיהנום. היא עמדה בזה עד עכשיו לבד, מבלי שאיש מאתנו יידע עם מה היא מתמודדת.
אבל עכשיו היא לא יכולה יותר. היא זקוקה לנו. לקבוצת “ידיעות אחרונות” יש תוכנית שבה כל העובדים תורמים – דרך מקום העבודה – חלק מסויים, קטן מאוד, מימי החופשה שלהם. אתם לא תרגישו את זה בסוף החודש, א’ וד’ ירגישו את זה כל חייהם.
אני פונה אליכם להצטרף אלי ולתרום.
יאיר לפיד
מי מכם היכול ומוכן לתרום ימי חופשה
יודיע למשאבי אנוש בידיעות אחרונות בפקס : 03-6082484 או במייל חוזר ל: משאבי אנוש,
את מס’ ימי החופשה אותם הוא רוצה לתרום. נא לציין את שם החברה והמחלקה.
עיתונאי זועם מקבוצת ידיעות העביר לי את התגובה הבאה:
יאיר היקר,
תמצוץ לי אתה והשותפות הערכית שלך, צדקן מתנשא שכמוך. תוכל לבקש ממני תרומות אחרי שאני אקבל מיליון דולר על הופעה בקמפיין של בנק הפועלים.
שלך,
עיתונאים שקיצצו להם את השכר
ממתקים להמונים
הבלוג החדש שלי, ממתקים, עלה היום לאינטרנטים במסגרת נבחרת הבלוגים בפורטל אורנג’טיים. גם שם אני אשמח להשתתפות הקהל, אז אם אתם מוצאים דברים כיפיים באינטרנט, שלחו לי. אגב, מוזמנים לחטט בארכיון, הבלוג התעדכן כמה חודשים כשהוא היה סגור לקהל.
בדהמרקר התפרסם ראיון עם יאיר רוה, בועז כהן וגדי שמשון בנושא, ובו הם משיבים בין השאר על טענות ההתמסחרות והצנזורה.
תגיד, מה יוצא לך מהבלוג הזה?
חדר 404 פועל בפלטפורמות שונות מאז 2003 ועד לקוח אחרון. מדי פעם אני נשאל אם ואיך אני עושה כסף מהבלוג, וכמה. השאלה הפחות חודרנית שמסתתרת שם היא האם בלוגר ישראלי יכול להתפרנס מעיסוקו, או שזה נשאר ברמת התחביב.
התשובה מבחינתי מורכבת. תזרים הכנסות לא היה לבלוג הזה אף פעם. שמתי פה פעם פרסומות גוגל כדי לבדוק אם זה שווה משהו והן לא הוכיחו את עצמן. לא ניסיתי רשתות פרסום אחרות, תוכניות אפיליאייט וכדומה. הבלוג שלי הוא עיסוק גוזל זמן אך מהנה מאוד, ולא רציתי להשקיע בו את הזמן והמאמצים הנוספים הדרושים כדי להפוך אותו לעסק.
אבל הבלוג הזה הוא לא רק תחביב, הוא גם דרך טובה לנהל מוניטין מקוון. שני מעסיקים פוטנציאליים שהזמינו אותי לראיון עבודה הכירו את חדר 404, אך לא ידעו בדיוק איפה אני עובד. מדי כשנה פונים אלי סטודנטים לתקשורת/מדע המדינה שרוצים לדבר אותי לצורך עבודה על בלוגרים, בלוגרים שהם גם עיתונאים, הקשר בין בלוגים ותקשורת, השימוש בבלוגים לקידום רעיונות וכדומה (השנה היתה פורה במיוחד – בטווח של כמה שבועות הגיעו שני אימיילים כאלה שלושה אימיילים כאלה, השלישי כמה שעות לאחר פרסום הפוסט הזה). פעילי רשת מסוגים שונים – אידיאולוגיים, פרטיים, מסחריים – פונים אלי לקבל עצה. התראיינתי יותר פעמים כבלוגר מאשר כעיתונאי. הבלוג שלי זכה ליותר אזכורים בתקשורת מכתבות שלי (וברור שיש תרומה בלתי ניתנת להכחשה לעובדה שאני עיתונאי שהקרדיט שלו מופיע באתרי חדשות ועיתונים מודפסים, ואי אפשר להפריד ולקבוע חד משמעית מה הגיע מהבלוג ומה מהעיתונות).
כל זה שווה כסף, אבל אי אפשר ללכת עם זה למכולת. אז לפני כמה שנים הוזמנתי לפגישה עם מכר שמעורה היטב בעולם המיזמים והכתיבה ועוד שני בלוגרים שאני אוהב. זממנו להקים אתר בלוגים מגזיני עם כמה מהבלוגרים הבולטים בישראל ואנשים מעניינים שעדיין לא פתחו בלוג, עם מימון של מפרסם גדול שיחזיק אותנו למשך שנה, ומשם נמשיך בהתאם להצלחה. זמן קצר לאחר מכן קיבל המכר הצעה שבאמת אי אפשר לסרב לה, המיזם התפוגג ואני נשארתי עם דומיין מצויין שיום אחד אולי ישמש למשהו.
אז את חדר 404 אף אחד לא קנה עדיין (מיליארדרים תמהוניים שהפסידו בבחירות? תאגידים בינלאומיים שהפסידו בבורסה? משפחות פשע שהפסידו בקרב אבל לא במלחמה? ת”ד 404 מחכה להצעות שלכם), אבל בקרוב אתחיל לכתוב באתר אורנג’טיים בלוג בשם “ממתקים”, בו אספר על מה שכיפי ומגניב ברשת ומחוצה לה, לצד יאיר רוה (“סינמסקופ”, קולנוע), דבורית שרגל (“ולווט אנדרגראונד”, תקשורת ו”שלג”, טלוויזיה) ובועז כהן (“רעש”, מוזיקה), תחת פיקודו של גדי “גדי” שמשון, ממייסדי וממקימי.
הבוקר יצאה הודעה לעיתונות בנושא. הנה כמה מהדיווחים: וואלה, דה מרקר, אייס, גלובס, מחלקה ראשונה, ביזפורטל.
מועמדות של נחש
לפני כמה חודשים פנה אלי איתי, בלוגר טרי, וביקש עצות לכתיבה. השבתי לו:
אני יכול למצוא אינספור בלוגים שכותבים על נושאים שמעניינים אותי, אבל בודדים שעושים את זה בצורה מקורית, מעניינת ומחכימה. אני יכול גם למצוא אינספור בלוגים על נושאים שלא מעניינים אותי, אבל בלוג טוב באמת יכול לגרום לי להתעניין בנושא כזה – למשל, בלוג ספורט שיגרום לי להירשם אליו ולקרוא אותו כל יום, למרות שספורט לא מעניין אותי.
שאל את עצמך למה שמישהו יקרא אותך בעולם מלא בלוגים, ואת התשובה תרגם לצורה ולתוכן, ומצא שם את הקול המקורי שלך. זה לא קל, אבל זה מה שאתה צריך לעשות.
עכשיו הבלוג שלו, “בלוג הנחש“, מועמד בקטגורית “הבלוגר הצעיר הטוב ביותר” בפרסי האינטרנט של בזק בינלאומי. בהצלחה, איתי.
פאנל “האם בלוג הוא כלי לשינוי חברתי” בהשתתפות דב חנין
מחר, ג’ 18/11/20087, 20:30 באולם חזן, צוותא תל אביב, עורכת הבלוגרית והסופרת קורינה הסופרת פאנל בנושא “האם בלוג הוא כלי לשינוי חברתי”.
הפאנל ינוהל על ידי ד”ר דיאנה לוצאטו. סנגורים: ד”ר נעמה כרמי וצביקה בשור. קטגורים: ולדי דבוייריס וד”ר תמר גולן. דב חנין יספר על הנושא מנסיונו בבחירות המוניציפליות בתל אביב.
לדעתי, כהנא שגה / בלוג גרפיטי תל אביבי
מזל טוב, לבלוגוספירה נולד תינוק חדש: “graffiTLV, קירות בתל אביב”, בלוג גרפיטי תל אביבי של מיכאל זילברמן. “אני מאד אוהב לצלם גרפיטי בתל אביב”, הוא מספר בעמוד על אודות הבלוג. “פחות מתלהב מציורים, גם אם הם מושקעים, והרבה יותר מתפעל מכיתובים שנונים ועוקצניים, שבלונות מעניינות והכי אוהב – Graffiti Busting, כלומר שינוי גרפיטי קיים למשהו שונה בתכלית (והפוך) מכוונתם המקורית של היוצרים. | מכיוון שהצטברו אצלי הרבה מאד תמונות, ובמיוחד לאור העובדה שגרפיטי בת”א מחזיק לרוב מעט זמן עד שמכסים אותו בצבע, החלטתי להעלות הכל לרשת, ולנסות להתחיל לתעד גרפיטי בת”א לאורך זמן”. הגולשים מוזמנים גם לשלוח תמונות משלהם.
ואיזה כיף, הבלוג ברשיון cc-by-nc-nd.
והנה גרפיטי מעולה מרחוב מלצ’ט בתל אביב:
הבלוגרים הישראלים: הסרט
התמונה של הבלוגרים בהארץ, שצילם דניאל צ’צ’יק, הזכירה לארז וולף פוסטרים של סרטים, בטח בהשראת בלוג משוואות הלוגואים:
שני עדכונים
1. התראיינתי לכתבה של עפרי אילני ב”הארץ” על בלוגים (יש גם גירסה באנגלית)
2. אני מת על החורף. לזה אין לינק, אבל אפשר לצאת החוצה ולחוות.
אני שאלת טריוויה ב”ישראל היום”
אפשר לראות את זה בעיתון הדיגיטלי.
בינואר 2004 הייתי הגדרה בטריוויה של מוסף G של גלובס, אבל אף פעם לא יצא לי לראות את זה. אז אם מישהו במקרה מחזיק בעותק או בגישה לארכיון הדיגיטלי, אשמח לקבל סריקה. [עדכון 25.8.2009: מצאתי!]
(הלשין: דניס ויטצ’בסקי)