פייסבוק מחקה את החברים של יהונתן פז ז”ל בנוהל חסר עקביות והגיון
רס”ן יהונתן פז נהרג לפני ארבע שנים בתאונת דרכים, וחבריו הקימו קבוצה לזכרו בפייסבוק. כ-750 ממוקירי זכרו הצטרפו לקבוצה, והשתמשו בה כמקום מפגש, שיחה, העלאת תמונות וסרטונים, החלפת זכרונות והזמנה לאירועים לזכרו. בסוף החודש תיערך אזכרה לפז, ולמנהלי העמוד אין דרך להודיע על כך לחברים: לפני שבוע וחצי מחקה פייסבוק את כולם.
“לאחרונה שודרגה הקבוצה לפורמט החדש של קבוצות פייסבוק”, מספר אודי גלילי, אחד ממנהלי “זוכרים את רס”ן יונתן פז-JONATANPAZ“. “השדרוג נעשה אוטומטית משום מה, וכל חברי הקבוצה פשוט נמחקו ממנה. פשוט אין שום אפשרות להגיע לחברים שנאספו במשך ארבע שנים”. בינתיים הצליחו המנהלים לאתר ולהחזיר לקבוצה כ-50 אנשים בלבד.
פייסבוק: תמיד לשדרעק, לשדרעק, לשדרעק
“כמעט כל הפריטים שנמצאו בקבוצה הישנה יהיו זמינים בקבוצה שבארכיון, למעט מספר יוצאי דופן”, מסבירים במרכז התמיכה של פייסבוק על שדרוג הקבוצות. בין הפריטים שיהיו זמינים: תמונות ופרסומי קיר, דיונים, תיאור הקבוצה. בין הפריטים שלא יהיו זמינים: “• הרשת של הקבוצה. • חברי הקבוצה הישנה”. לפי התפיסה המעוותת הזאת, השלד של הקבוצה יישמר, אבל הדם שזורם בעורקיה ייזרק לפח.
איך יכול מנהל קבוצה לשמור על החברים בקבוצה בעת השדרוג? הוא לא יכול. במרכז התמיכה מסבירים: “כאשר הקבוצה הישנה שלך עוברת לאחסון בארכיון, תבניתה מומרת לתבנית הקבוצות החדשה. לפני שהדבר יתרחש, החברים יראו הודעה כשיבקרו בקבוצה. אם החברים יבחרו להמשיך את חברותם בקבוצה, הם יוכלו להמשיך להשתמש בקבוצה לאחר אחסונה בארכיון”. וגם: “עדיין תוכל להוסיף חברים חדשים על-ידי לחיצה על ‘הוסף חברים לקבוצה'”. זאת במידה שהמנהל שמר רשימה שמית של חברי הקבוצה, דבר שאין לו שום סיבה לעשות. שום סיבה חוץ מנוהל השדרוג התמוה של פייסבוק.
נוהל השדרוג תמוה אף יותר כשמשווים אותו לפיצ’ר המעצבן של הוספת חברים בקבוצות החדשות. נוהל הוספת החברים הוא opt-out: מנהל קבוצה (ובמקרה שהוא התיר זאת, גם כל חבר בקבוצה) יכול לצרף חברי-פייסבוק שלו לקבוצה באופן כפוי, בלי שהם יצטרכו לאשר זאת. מרגע שהוכנסו הם חברים בקבוצה ומקבלים עדכונים ממנה, עד שהם נכנסים לשנות את הגדרות העדכונים או להסיר את עצמם מהקבוצה. בכך הופכות הקבוצות למטרד ולמקור לספאם. חוסר ההתחשבות הזה מעיד שבפייסבוק מעוניינים בהצלחתן של הקבוצות, גם על חשבון נוחות המשתמשים. אם כך, היה צפוי שבעת השדרוג לקבוצות החדשות יועברו גם החברים הוותיקים בלי שיצטרכו לאשר זאת. אולם דווקא כאן, פייסבוק מפגינה עודף התחשבות ובוחרת במודל opt-in: אתה לא חבר בקבוצה אלא אם תבקש להצטרף אליה (למרות שכבר ביקשת להצטרף אליה בעבר, שהרי אתה חבר בה).
איך יכול חבר בקבוצה להישאר חבר בה לכשתשודרג? מרכז העזרה מסביר: “אם ביקרת בקבוצה לאחרונה והקלקת על הלינק להמשיך את חברותך, אזי תישאר חבר בקבוצה ברגע שהיא תעבור [לגירסה החדשה]. אם לא ביקשת באופן פעיל להישאר בקבוצה, לא תועבר עם הקבוצה”. ואם לא ביקרת בקבוצה לאחרונה? זבשך.
“מבדיקה שערכתי, מדובר בתופעה גורפת שהתרחשה בקבוצות נוספות”, אומר גלילי מהקבוצה של פז ז”ל. “לדוגמה, קבוצה נוספת, ‘יוצאי דוכיפת‘, שהיו בה אלפי חברים וכעת חברים בה רק האדמינים. פנייה לפייסבוק לא הניבה שום תגובה. העובדה שפייסבוק יכולה במחי צעד חד-צדדי אחד למחוק חיים שלמים ברשת היא לא חדשה, אולם רצוי שמשתמשי פייסבוק אחרים ידעו על העלול לקרות להם”.
אשתו של הנוסע בטיימליין: סטטוסים מהמאה ה-20
“לא הולך להפגנה מחר!! נראה לי יהיה מה-זה באלגן..”, כתב ניר גונטז’ בפייסבוק ב-3.11.1995. אבל לא באמת. גונטז’ פשוט ניצל את האפשרות החדשה שהטיימליין של פייסבוק נותן, לעדכן אירועים בכל נקודת זמן מיום ההולדת ועד היום, כאילו פורסמו בזמן אמת.
אפשר לחטט בטיימליין של גונטז’ ולמצוא אירועים נוספים לאורך השנים, כמו “יש את העניין הזה של המשט. מקווה שחיל הים מוכן ולא תהיה איזו פאדיחה..” (30.5.2010); “אחי, שמעתי שחיילים ליד עזה אומרים שחופרים להם מהבוקר עד הלילה. מקווה שבמטכל שמעו על זה..” (23.6.2006); ו”מישהו טס מחר לניו-יורק? אני חייב להעביר משהו לפני שלא יהיה לי למי..” (10.9.2001). הטיימליין המלא אחרי הקיפול.
אלבום פייסבוק מצטיין: תמונות שקיבלתי עם המחשב
ידיד החדר איל גבע העלה לפייסבוק אלבום תמונות מומלץ, ומספר: “למחשב יש כמה תמונות מאוד יפות שהוא צילם. רציתי לשתף אתכם בתמונות האלו”. יותר טוב מאלבום תאילנד!
יאיר לפיד נמנע מהסברת משנתו בפייסבוק?
השבוע התפרסם פה פוסט של טל שניידר על פעילות הפייסבוק של יאיר לפיד. גל חן מהבלוג “תחפושת מבריקה” מספקת תובנה נוספת:
לאחרונה נהיה לי מנהג חדש, לקרוא את עמוד הפייסבוק של יאיר לפיד באופן תדיר. אני קוראת את אלפי הודעות התמיכה בו, ואת עשרות תגובותיו, כתופעה אנתרופולוגית מרתקת. מתוך ניתוח הודעות המשתמשים ניתן לראות כי:
• רבים מתומכיו הנלהבים של לפיד מצהירים בגלוי שהם לא בדיוק יודעים מהי דעתו של לפיד ומהי דרך הפעולה הצודקת בעיניו בסוגיות ספציפיות, ועם זאת מצהירים כי יש לתמוך בו בהיותו אלטרנטיבה טובה לנבחרי הציבור האחרים.
• כאשר לפיד מגיב לשאלות קשות שנשאל (דבר שלא קורה הרבה, יש לציין), הוא מפנה את השואלים לטקסט שכתב, או קטע יוטיוב בו הוא מתבטא בנושא, וכך מתחמק במופגן מהסברת משנתו באופן שעלול לעורר דיון ציבורי על קירות הפייסבוק. שילכו לטקבק ביוטיוב, אם הם ממש רוצים.
יאיר לפיד בפייסבוק – לא טוב, לא מספיק
משיחות שערכנו עם עשרות אנשים בשבועות האחרונים, מתבהרת התמונה של תחילת התנהלותו הפוליטית של כוכב התקשורת יאיר לפיד. לפיד מגשש באפלה ועושה טעויות של טירונים, כך למדנו ממספר מקורות, והוא מתקשה עדיין לעכל את מקומו החדש בציבוריות הישראלית. במקום לקבוע את מסריו, לדעת מה הוא אומר ולמי הוא אומר זאת, הוא נגרר בתגובות ספונטניות אחרי ההתרחשויות סביבו.
למרות היותו בשר מבשרה של התקשורת, לפיד מסרב לשוחח עם עיתונאים ולפרט לגבי מהלכיו. הוא נמנע בינתיים מראיונות בכלי התקשורת ומתעקש לתקשר עם תומכיו רק באמצעות הפייסבוק.
סקר שערך מכון ShiluvMillwardBrown עבור מגזין סוף השבוע של mako, מגלה שלפיד עלול לשלם על השתיקה הזו מחיר יקר. מהסקר עולה שיש שחיקה משמעותית באמינות שלו – מחצית מהנשאלים שהעידו לפני כשלושה שבועות כי יצביעו בוודאות ללפיד, שינו את דעתם. מתוצאות הסקר החדש עולה כי רק חמישה אחוז מהציבור בטוחים שיצביעו ללפיד בבחירות הקרובות, לעומת עשרה אחוז שהיו בטוחים שיעשו זאת כשנשאלו בסקר הקודם. 18 אחוז מהנשאלים חושבים שכן יצביעו לו. בסך הכל 23 אחוז לעומת 32 בסקר הקודם מעידים על כוונותיהם להצביע ללפיד. מדובר בירידה של 30 אחוז. מספר האנשים שהעידו שאינם מתכוונים להצביע ללפיד עלה מ-43 ל-50 אחוז.
עוד עולה מהסקר שגם העובדה שלפיד לא חושף את המצע הפוליטי שלו פוגמת לו באמינות. חלף חודש מאז הצהרתו של לפיד על הכוונה להיכנס לפוליטיקה, ועד כה לא ידוע מה סדר היום שלו. כשליש מהנשאלים ציינו שחשיפת המשנה הפוליטית של לפיד יכולה לגרום להם להצביע עבורו, 16 אחוז ציינו את החשיבות בהתמודדות ברשימה עצמאית כגורם מכריע בהחלטתם אם יצביעו ללפיד. 13 אחוז הדגישו כי הרכב הרשימה שלו הוא זה שיכריע. רק שישה אחוז ציינו את המשך דרכו של אביו טומי ז”ל וקרבתו של לפיד הבן לחברים של אבא, כגורם שישפיע על הצבעתם עבורו.
הפעיל העיקרי בינתיים הוא עמוד הפייסבוק של לפיד, שם דומה שהוא מממש את אהבת הציבור. הוא מפרסם מדי פעם סטטוסים על הקיר ועסוק בקריאה ערנית ופעילה של התגובות. בקיר משוטטים 45 אלף איש, ומקורבים ללפיד טוענים שהוא סבור שאותם 45 אלף מייצגים לפחות שבעה מיליון איש.
מהסקר עולה שההיתלות של לפיד בעמוד הפייסבוק עולה לו במחיר הפופולריות. לפי תוצאות הסקר נראה שהוא אינו מצליח להגיע לכלל הציבור באמצעות הרשת החברתית. מהסקר עולה ש-54 אחוז מהציבור שמע על דף הפייסבוק שלפיד מנהל, אבל רק שמונה אחוז ביקרו בו. אמצעי התקשורת אמנם מצטטים מתגובותיו של לפיד בפייסבוק, אבל ככל הנראה הוא לא יוכל להתעלם לאורך זמן מ-92 אחוז מהציבור שלא מתעדכנים בדף הפעיל שלו ברשת החברתית.
לפיד מגיב בחביבות בעמוד הפייסבוק, לא מתעמת עם אף אחד ומדי פעם מגיב לגולשים בצורה בלתי מחייבת ונטולת משמעות. “ירון, עד עכשיו אנחנו מסכימים בכל”, ענה לגולש שהזדהה כבוחר ליכוד בעברו, וכתב על הקיר של לפיד “מקווה שתקים מפלגת מרכז, אלטרנטיבה למעמד הביניים, ללא השתייכות לשמאל או ימין, שתהיה גורם שפוי עם צדק חברתי שוויוני, ובעניין הפלסטיני הסכם שלום שישמור על רוב יהודי בארץ”.
בתחילת דרכו בפייסבוק לפיד קיבל סיוע בניהול העמוד מבנו הגדול יואב, בן ה-25. עד לאחרונה ניהל לפיד את הקיר בעצמו, אבל בימים האחרונים נוסף ניהול מקצועי. בינתיים מסתמן שלקחי סאגת עישון הסמים טרם הופנמו. אנשים שניסו לשוחח עם לפיד בנושא לגליזיציה, עדיין חסומים בעמוד הפייסבוק. במקביל מנהלי העמוד מסירים סטטוסים מדי פעם, אך משתדלים לעשות זאת ברגישות.
נכון להשבוע מונו לפחות שני אנשים להיות מורשי כתיבה ומחיקה של סטטוסים בניהול קיר הבחירות הגועש ביותר בישראל. כמו כל ישראלי ממוצע, לפיד מסתובב עם האייפון שלו, וכשהוא מבחין בהתייחסויות שאינן לשביעות רצונו הוא מורה ל-admins שלו מה לבצע.
_______________________
טל שניידר היא עיתונאית ובלוגרית פוליטית, לשעבר כתבת מעריב בוושינגטון. הפוסט הוא חלק מכתבה שפרסמה בבלוגה “הפלוג – בלוג פוליטי” ובמגזין סוף השבוע של מקו.
קניתם בגד ברשת והוא לא מתאים. במקום להחזיר, למה שלא תמכרו?
מיכל פדלון הזמינה באינטרנט קרדיגן, וכשהגיע גילתה שהוא לא במידה המתאימה. טרם פותחה הטכנולוגיה שתפתור את סוגיות הפער בין המידות המוצהרות לבין המידות בפועל, ובין הבגדים כפי שהם נראים בחנות האינטרנטית לבין איך שהם נראים כשהם מגיעים לבית הלקוח. בחלק מהמקומות אפשר לקבל החזר, אבל זה מצריך לשלוח את המוצר בחזרה ולשלם דמי משלוח. שתי חברות טובות של פדלון, רעות מרים כהן ונטע שמעוני, מצאו פתרון ביניים: דף פייסבוק בשם “פתק החלפה“, שמחבר בין אנשים שקנו פריטי לבוש ואקססוריז שלא מתאימים להם, לבין אנשים שמעוניינים לרכוש אותם, אחרי מדידה.
“גם אני וגם נטע נוהגות להזמין המון המון בגדים מהרשת”, מספרת מרים כהן, עורכת וכותבת באתר כלכליסט, בת 28 מתל אביב. “שתינו נתקלנו בבעיה שהרבה פעמים מזמינים דברים ולא מקבלים את מה שדמיינת בדיוק, מבחינת המידה והגזרה. חברים כל הזמן תוהים: ‘איך אפשר להזמין באינטרנט בלי למדוד, לא חבל על הכסף?'”. “להחזיר מוצר שקנינו בחו”ל זה פרוצדורה, ללכת לדואר, לשלוח לחו”ל, לשלם על המשלוח”, מסבירה שמעוני, מעצבת גרפית וכותבת על תרבות בכלכליסט, בת 29 מת”א.
מרים כהן: “מיכל פדלון העלתה את הרעיון. למה אין מקום באינטרנט שאפשר לקנות דברים כאלה, אחרי שמודדים? היא אמרה שנעשה את זה, כי לנו יש יותר נסיון”.
שמעוני: “שתינו חובבות אופנה וזה הקטע שלנו”.
מרים כהן: “ולי יש קצת נסיון בלהקים עסקים באינטרנט”.
זה גם מכניס לכן כסף?
שמעוני: “ממש לא. כרגע, במצב הנתון, העמוד הזה בפייסבוק הוא ללא מטרות רווח לחלטוין, אנחנו עושות את זה כדי לעזור לאנשים שיש להם אותה בעיה כמונו”.
מרים כהן: “אנחנו גם לא נותנים לאנשים לבקש בעמוד מחיר יותר גבוה מהמחיר שהם שילמו. זו לא פלטפורמה שנועדה להכניס כסף, זה נועד לעזור”.
שמעוני: “ולשמח אנשים, זה גם חשוב. פתחנו את עמוד היום בצהריים, וכבר יש לנו באופן יחסי די הרבה לייקים (81 נכון למועד הפרסום, ע”ק). כל הזמן שולחים לנו עוד ועוד פריטים לפרסם. זה לא מפסיק. יש לנו כבר כמה קונים פוטנצאיליים, אנשים יצרו קשר ביניהם, זה כבר נהיה תהליך עצמאי של אנשים שמתחברים אחד לשני דרך העמוד”.
מרים כהן: “אם נראה שהעמוד ממש צובר תאוצה ויש המון היענות והוא מצליח לאורך זמן, אולי נעביר את זה לאתר מסודר ולא כעמוד פייסבוק – זו לא בדיוק פלטפורמה אידיאלית לדבר הזה”.
תתפרשו לתחומים נוספים, כמו ספרים או גאדג’טים?
מרים כהן: “הכל פתוח. מוקדם להגיד. היום פתחנו את העמוד. הכל עוד אפשרי”.
טיימליין פייסבוק: שימוש יצירתי בתמונת השער
הטיימליין של פייסבוק נפתח לקהל הרחב. פרסמתי פה לא מזמן לקט של תמונות שער יפות (cover photo), תמונת הענק שמופיעה בראש הטיימליין. עכשיו אני מחפש תמונות שער יצירתיות, שמתכתבות עם תמונת הפרופיל שתלויה עליהן (ראו להלן). עשיתם כזאת? נתקלתם בכזאת? שלחו לי בת”ד 404.
דן קשאני הדליק חנוכייה:
מאור קשת (באמצעות Cover Photo Magic, אפליקציה ליצירת תמונות שער שהוא שותף בפיתוחה):
אני:
פייסבוקיטש בחתונה
פרופיל הפייסבוק של החתן דייב מרקוביץ’ ופרופיל הפייסבוק של הכלה ג’ני ניקרבאקר מתאחדים לפרופיל של הזוג הטרי. וכל זה על חולצה, עם טוקבקים של משפחה וחברים שמאחלים מזל טוב. לכתבה המלאה ב-ynet מחשבים >>
חדשותלייק 10
אנשי החדשות בטלוויזיה המסחרית הם כבר לא עיתונאים צנועים ואפרוריים, עבדיהם הנאמנים של הצופים ותחום הסיקור – הם טאלנטים. טאלנט הוא המקבילה האנושית של מותג: הוא אמור לייצר קשר רגשי עם הציבור כמו במבה וביסלי, שכולם מכירים ואוהבים גם אם הם לא יודעים בדיוק מי היצרן ולאיזה תאגיד מזון בינלאומי הוא שייך. וטאלנט, כמו מותג, צריך דף מעריצים בפייסבוק.
לפני מספר חודשים נפתחו לאנשי חדשות 10 דפי פייסבוק מקצועיים על שמם, והם קיבלו הדרכה בנושא אצל אנשי אתר האינטרנט של הערוץ, נענע10. מאז מקדמים חלקם את הדפים המקצועיים דרך הפרופילים האישיים שלהם, לעתים באגרסיביות. אחד הבולטים שבהם הוא מתן חודורוב, שמפנה את אלפי חבריו שוב ושוב לדף המקצועי. באחרונה כתב: “המון אנשים מקסימים פונים אלי בפייסבוק ומבקשים שאצרף אותם לפרופיל – זה מאוד מחמיא לי, אבל לצערי פשוט הולך ונגמר לי המקום כאן… […] כל מי שמכיר אותי מוזמן ביותר להצטרף מעכשיו לדף ‘מתן חודורוב’ בעברית”. גם אביב פרנקל מפרסם בקביעות הפניות מהפרופיל שלו לכתבות שהעלה בדף המקצועי.
האם הקודקודים בחדשות 10 לוחצים על הכתבים לקדם את הדפים? “זו לא ממש הוראה מלמעלה”, מעיד כתב חדשות 10 שביקש להישאר בעילום שם. לפעמים אפשר להסתפק ברמז עבה, כמו העמוד בנענע10 שמציג את מספר החברים של כל דפי הכתבים, טבלת פופולריות אכזרית שמתעדכנת בזמן אמת. נכון לתחילת החודש, אלון בן דוד מוביל עם 979 חברים, אחריו חודורוב עם 860 ופרנקל עם 851. מוקד לחץ פוטנציאלי נוסף הוא נענע10, שיש לו אינטרס בקידום פייסבוק מאחר שהוא מחזיק בזכיון למכירת הפרסום של הרשת החברתית בישראל (מאידך, פייסבוק כל כך חזק שגם גופי תקשורת שמתחרים איתו על תקציבי פרסום נאלצים לקיים בו פעילות). “מדובר בחבורת כתבים מאוד תחרותית”, מעיד הכתב על עמיתיו, “ובשביל הספק שהבוסים מתסכלים מה קורה שם, אנחנו רוצים להביס בלייקים. בקיצור – אנחנו מעוררי רחמים”.
ומה קורה בחדשות 2? “הקימו לנו דפים לפני חודשיים-שלושה על ידי מחלקת האינטרנט של חברת החדשות”, אומר אחד הכתבים, שביקש גם הוא לא לזהותו בשמו. “מעולם, אבל מעולם, לא הפעילו שום לחצים כדי ש’נביא’ לייקים. למעט עצם ההקמה, רוב הפעילות בעמוד שלי היא יוזמה שלי כי אני חושב שככה צריך להתנהג במרחב הזה”.
מה לגבי התחרות החיצונית מול חדשות 10?
“אני לא יודע על תחרות כלשהי בינינו לבין כתבי ערוץ 10, אין לי מושג מה המספרים שלהם בכלל”.
_________________________
הפוסט התפרסם במקור בגליון 6.2011 של מגזין פירמה של גלובס
חדש בפייסבוק: התקפת פיראטים שמאלנית
המלחמה בדפי פייסבוק של יריבים אידיאולוגיים מתאפיינת אצלנו בשתי תורות לחימה מנוגדות. האחת דוגלת בהצפה המונית של הדף במסרים, במטרה להפריע להתנהלותו ולייאש את מפעיליו. השניה גורסת שיש להתלונן על הדף בפני הרודנות הפייסבוקית, בתקווה שדי תלונות יגרמו לסגירתו, גם אם זמנית. במקרה של דף “השמאל הלאומני” ננקטה שיטה שלישית: השתלטות עוינת על הדף.
“הדף הוקם לפני כשמונה חודשים כדף סאטירה נגד השמאל הלאומי וכדף המתנגד למדיניות שהם מנסים לכפות על העם”, אומר דני מגידוביץ’, פעיל רשת בן 26 מהמרכז ולשעבר אחד ממנהלי הדף. האקר אנונימי, שמאס במה שהוא כינה “הסתות ותקיפות אישיות קשות” שהתפרסמו בדף, התחזה לתומך, רכש את אמונם של המנהלים ומונה לאחד מהם. כשל מובנה בדפי פייסבוק הוא היעדר היררכיה ניהולית – ההרשאות של מנהל שצורף זה עתה זהות לאלו של כל אחד ממנהלי הדף האחרים, כולל המייסד. ההאקר האנונימי ניצל עובדה זו, הדיח את כל המנהלים האחרים והשתלט על הדף. זו גירסתו, שנמסרה דרך מתווך. ההאקר קבע איתנו ראיון טלפוני, אולם חזר בו וניתק מגע. לגירסת מגידוביץ’, “אינני חושב שזה היה אחד האדמינים שצירפתי. […] ככל הנראה פרצו לנו לדף והשתלטו עליו”.
ההאקר לא חסם את האפשרות של גולשים לפרסם סטטוסים, ורבים מהם ממשיכים לנאץ את השמאל בכלל והשמאל הלאומי בפרט. “שמאלנים יקרים – הנקמה בדרך”, כתב אחד המפעילים שהודחו, אלי בר מגן, שתמונת הפרופיל שלו היא צילום של יגאל עמיר. “אני לא מאיים באלימות פיזית, אנחנו נחזיר לכם במטבע שלכם. בסופו של דבר אתם תחזרו אלינו על ארבע ותתחננו שנסלח לכם”. ניתאי שייננזון, שהציג את עצמו כ”איש השמאל הלאומי”, תהה: “באמת שמאלנים השתלטו על הדף הזה? אתם באמת משועממים בשביל להפיל דף של 240 אנשים?”
“החיים זה כמו פייסבוק!”, מסבירה רבקה זיתוני, בת 23 מהמרכז, אחת מהשותפות של מגידוביץ’. “ניסגר דף אחד, ניפתח דף אחר….. :)” מגידוביץ’ פחות משועשע: “מאחר ואנחנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית זכותינו לפתוח דף המתנגד או הלועג לתנועה זו או אחרת. כל מהלך שנועד לטרפד את חופש הביטוי (כמו למשל ההשתלטות שלהם על הדף) פוגע בחוסנה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ואנחנו לא נרשה זאת בשום אופן”. בינתיים הם הקימו דף חדש, “השמאל הלאומני 1”. ב-10.6 כתב לי מגידוביץ’ שגם הדף הזה נפרץ.
עו”ד אלדד יניב, ממייסדי השמאל הלאומי, מסר תגובה ממלכתית: “כל מי שרוצה לפתוח עמודי תמיכה בשמאל הלאומי, נאצה, דאחקה או פארודיה, מימין או משמאל, מוזמן בשמחה. בשביל זה בדיוק המציא צוקרברג את פייסבוק”. אבל בטוקבק שפרסם להודעת ההשתלטות בדף הוא נשמע אחרת: “אחי היקר והאהוב במיוחד, חיבוק גדול. ככה השמאל מנצח את הימין. שמאלנים שלא הכרתם”.
_____________________-
התפרסם במקור בגירסה קצרה יותר ב"מוסף הארץ" ב-10.6.2011, ועלה גם בוואלה