אין בחורה שלא עושה את ארבעת הדברים האלה בפייסבוק כדי שתעשו לייק

אתם כבר למדתם איך אפשר לראות תכנים נחשקים בפייסבוק בלי ללייקק. אז שודדי הלייקים השיקו את הדור הבא: העמוד מבטיח שאתם לא צריכים לעשות לייק, אבל גורם לכם ללחוץ על לייק מוסווה. כתבה שלי ב-ynet >>

על זמני: הערה על כרזה של חוגי סיירות ופייסבוק

פוסט של רונן וודלינגר



מצד אחד החומר – בד לבן (סדין ישן), צבעי גואש. בקלות אפשר לדמיין את חברי חוג הסיירות רוכנים מעל לכרזה שלהם עם מכחולים גדולים, אולי עם הידיים, כמו שעשינו פעם אנחנו, לפני טיולים בתנועה. גם מרבית התוכן מתאים לאווירת הלואו-טק – החברה להגנת הטבע, סמל החבצלת, עקבות הרגליים, שתי גבעות חומות, איחולי חופשה נעימה.

רק למטה, מתחת לפרחים ולגואש, אפשר להבין לאן בעצם מוליכות העקבות, תזכורת לזמן שאנחנו נמצאים בו.

היה זה פוסט של רונן וודלינגר



יאיר לפיד הגיע סוף סוף לאינטרנט

כשיאיר לפיד ייצא מהארון הפוליטי, הוא יגלה שהרשת היא חלק בלתי נפרד מקמפיין פוליטי מודרני, כתבתי בכתבה למדד המותגים של גלובס, שיצא באמצע יולי. חצי שנה אחורה, חשבון הטוויטר הפיקטיבי של לפיד, שנפתח במאי 2009, הפיל בפח את עורך מדור הרכילות של פנאי פלוס, שציטט ממנו כאילו מדובר בלפיד האמיתי. חצי שנה ועוד חודש קדימה, לפיד השיק את עמוד הפייסבוק שלו.

(גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נזכר עכשיו בסושיאל מדיה, ומשרדו פתח לו פייסבוק, פליקר וטוויטר. “ערוצי המדיה החברתית חיוניים היום יותר מתמיד למאמצי ההסברה של ישראל, לשקיפות שלטונית ולשיתוף האזרחים במידע עדכני”, מסר נתניהו בקומוניקט שיצא ב-30.8, שמונה ימים אחרי הסטטוס הראשון של לפיד בפייסבוק).

למי שתהה אם זה באמת הוא בפייסבוק, לפיד סיפר אתמול במדורו השבועי ב-7 ימים שאכן כן. מי כמו לפיד, עיתונאי בן עיתונאי בן עיתונאי, בעל נסיון בשתי מערכות העיתונים הגדולים לשעבר, יודע כמה הפכפכה היא התקשורת. מחר הוא יכריז על מעבר לפוליטיקה, ועיתונו שלו עלול להתהפך עליו ולהפוך אותו למטרה הכי גדולה ביער. כל עוד הוא יקיר המערכת, הוא יכול, במסווה של טור אישי שתוהה על העולם החדש והמופלא הזה, לנצל את כוחו באולד מדיה (סטטוס: עדיין חזקה אבל הולכת ומאבדת מכוחה) כדי לבנות ולבצר את כוחו בניו מדיה, המשרד ללא-נייר שלו, שלא תלוי במו”לים ועורכים אלא רק בו עצמו. מבין המהלכים של האיש אשר טרם הודה שהוא הולך לפוליטיקה, עמוד פייסבוק הוא, ובכן, פשוט אחד מהם.

• עוד על עמוד הפייסבוק של יאיר לפיד בבלוג של גל מור ובפייסבוק של צביקה בשור

עשר סיבות למה אני לא קורא את הבלוג שלך

פוסט של יהונתן זילבר, אתר GVR


אתה תומך בהתלהבות בנושאים פוליטיים דביליים. ייתכן שכתבת לאחרונה על הפרויקט שלך, “אמץ ילדה ערביה בשביל השלום”, או על למה אתה לא שואב אבק אלא ממחזר אותו ועושה ממנו מזון תינוקות, או שאתה פונה לקוראות של הבלוג שלך ולא לקוראים. בכל מקרה אתה מחוק. בהצלחה בהפגנות בבילעין. נקסט!

הבלוג שלך עוסק בעיקר בתלונות קטנות ועצובות על ההתנהגות של עיריית ירוחם, על זה שלא ניתקו אותך מהכבלים מספיק מהר, על השכנה המציקה שלך, על החוק הבלתי אפשרי הדורש ממך לשלם “דמי בול” מיוחדים כל פעם שאתה מגיש מסמך ח/2/AAN/כרצגע/התשכ”ב, על זה שחברים שלך כותבים בלוגים גרועים ואתה לא קורא אותם — אתה מחוק. נקסט!

אתה הרבה יותר עשיר, חכם, מזיין, ו/או מטייל במקומות אקזוטיים ממני. אם אני ארצה להרגיש רע, אני אצא מהאינטרנט ואפתח סוף סוף את המכתב הרשום שהבנק שלי שלח לי ביולי. בינתיים, בהצלחה עם הפרויקט החדש שלך, שבו אתה מצפה כוסיות בזהב טהור ונוסע איתן לתאילנד. אתה מחוק. נקסט!

אתה מומחה רשת חברתית. וכל פעם שאני קורא את ההמלצות שלך, אני מקיא קצת בפה שלי. אדוני מחוק. נקסט!

אתה חושב שלהגיד “סחי סחי” הרבה פעמים עושה אותך מיוחד. אני חושב שאתה מכיר את החבר שלי, כפתור הדיליט. נקסט!

אתה סיינטולוג. נקסט!

המלצת לי לרכוש מוצר ושכחת לספר לי שהיח”צ של מקדונלדס או משהו משלם לך בתלושי שי לקניית כדורגל המונדיאל כל פעם שאתה ממליץ על ארוחת ההתקף לב בגיל 13 החדשה שלהם. אתה מחוק, ואתה לא מחוק כי אתה לא ישר או משהו. אתה מחוק כי הסכמת להיות זונה ממין בלוגר בשביל תלושי שי או גדג’ט מתנה, ואני לא צריך אנשים עצובים בקורא ה-RSS שלי. נקסט!

יותר מאחד מחמשת הפוסטים האחרונים שלך עוסק בילדיך. ייתכן שחלקת עם העולם יציאה משעשעת של בן החמש החמוד שלך, סיפרת בהתרגשות איך ליווית אותו לגן בפעם האחרונה או הראשונה, או תיארת את חוויות הלידה המאממות שלך. הילד שלך מקסים; אתה מחוק. נקסט!

השתמשת בחודש האחרון במילים או במונחים הבאים: להכיל, מהמם, בתור אימא לתינוק, הקוראים הנאמנים של הבלוג הזה בטח זוכרים, האישי הוא הפוליטי, שייח’ ג’ראח, יו איך בא לי עכשיו, אתם לא מבינים איזה יום היה לי היום, סליחה שלא כתבתי המון זמן, אני בוכה פה מול המקלדת, איזה נוסטלגיה, עתיד הפמיניזם. אתה — ווייט פור איט — מחוקנדרי. נאאאקסט!

הבלוג שלך מכיל יותר מתמונה אחת של עצמך ואחת מהן היא אף בפוזה: אתה מחזיק את הסנטר באופן מהורהר, חצי-פונה אחור ונותן מבט חודר במצלמה, מביט בי מעל למשקפי השמש המגניבות שלך, משלב את הידיים משל היית הראפר המצויין אייס טי. כשאפילו העיצוב של הבלוג שלך מראה כמה הוא עוסק בפופיק שלך, זה לא סימן טוב. דיליט. הבא בתור!

כתבת עשרה פוסטים היום, ועכשיו רק 10:52. תודה לך על ההשקעה ואתה מחוק. נקסט!

אתה ניטפיקר, והמגיבים שלך גם הם ניטפיקרים. למשל, לא רק ששמת לב שבכתבה הזאת יש 12 ולא 10 סיבות, אתה גם מרגיש צורך לספר לי על זה. נקסט!

ואולי חמור מכולם: שאלת אותי בקול נעלב איך זה שלא קראתי את הפוסט האחרון שלך. הסיבה היא שאתה אומו. תודה לך על הכל. אתה מחוק. נקסט!

______________________
היה זה פוסט של יהונתן זילבר, מייסדו ועורכו הראשון של מגזין GVR, שם התפרסם הפוסט לראשונה

עוד ב-GVR:
מפלת הלה פמיליה
פד איווט קונטרול
11 סיבות לא לצאת עם רוסיות

כך נוצרת בהלת עולם

פוסט של דיוויד מקנדלס

אני משחק עם גוגל אינסייטס. זה צעצוע נהדר. הוא מודד “אינטנסיביות חיפוש”, מספר החיפושים של מונח מסוים. במהלך העבודה על ציר הזמן של סיפורי ההפחדה בתקשורת הגלובלית התחלתי להסתקרן לגבי איך חיפושים נראים באמת.

למשל, החיפוש “violent video games” (“משחקי וידאו אלימים”) חושף תבנית מאוד מובהקת:

למה התבנית המובהקת? אם מוסיפים את התאריכים, הדברים מתבהרים:

כל אפריל ונובמבר הנושא מתלהט. למה?

20 באפריל הוא יום השנה לטבח בקולומביין. למרות שההשפעה שלו הולכת ופוחתת, האירוע הזה עדיין מהדהד בתודעה הקולקטיבית.

לא בטוחים בקשר לשיא של נובמבר? אולי כי זו התקופה בה מכריזים על משחקי הווידאו לקראת חג המולד?

________________________
דיוויד מקנדלס דיוויד מקנדלס (David McCandless) הוא סופר, כותב ומעצב בריטי. הפוסט התפרסם במקור בבלוגו Information is Beautiful ב-7.8.2009, ברשיון cc-by-nc

אפרופו מסמך גלנט

ב-2005 הופץ באימייל שרשרת מזכר סודי ביותר ממשרד ראש הממשלה, על פיגוע שעומד להתרחש. המזכר, שהופץ בספאם-שרשרת, נחשף במהירות כקמפיין לסדרה “חדר מלחמה” (AKA “חמ”ל רוה”מ”) של יאיר לפיד אצל הזכיינית רשת.

מן הארכיון: הדממת האתרים למען שליט, גולדווסר ורגב

ב-12.7.2007 הודממו אתרי אינטרנט ישראליים למספר דקות במסגרת יוזמה של ערן גפן, אז מנכ”ל Y&R אינטראקטיב, לציון שנה לשבי החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ולקריאה להחזרתם והחזרת גלעד שליט לישראל. כתבתי אז טור נגד המהלך. הנה גלריה של עמודי הבית שלהם מאותו היום.

עשיתם לייק בפייסבוק? קבלו תביעת ספאם

פוסט של גילעד נס


משרד עו”ד ד”ר נ.גילעד PhD, LLB יפנה החל ממחר למאות אלפי ישראלים השולחים ספאם בפייסבוק באמצעות כפתור ה-Like. עו”ד נ. מסביר כי לאחר שהמשתמש סימן כי הוא Like את שורת הסטטוס, הוא נאלץ לקבל לתיבת הדואר האלקטרוני שלו רצף של עדכונים הנגזר מתגובות נוספות המוצבות לאותו סטטוס, בניגוד לכאורה לחוק הספאם. לדברי עו”ד נ., למרות שמערכת הפייסבוק מאפשרת הפסקה של קבלת עדכונים אלו, לא ניתן לבצע זאת לכל סטטוס בנפרד, ולפיכך מדובר בכפיה קולקטיבית של עדכונים.

במענה לשאלה הכיצד מדובר בעבירה על חוק הספאם, שהרי לא מדובר בהודעות המשדלות לצרוך מוצרים מסחריים, ענה עו”ד נ.: “בהתחלה זה באמת לא מסחרי, והיא מתחילה איתך, אבל הכוס קפה שתשלם עליה לא עולה כסף? הארוחה בחינם? החתונה על חשבון הברון? אפילו על חלקת הקבר חברה קדישא רוצה עשרת אלפים שקל!”

___________________
היה זה פוסט של גילעד נס

השימוש בפייסבוק לעסקים ולהכרויות – אסור

שכה אני אחיה:

כתיבת סיפור באמצעות גוגל טרנסלייט השוביניסטי

אמיתי טויטו כתב סיפור באמצעות גוגל טרנסלייט השוביניסטי:

• עוד בנושא: שירי גוגל סג’סט של ערן הדס >>

← לדף הקודםלדף הבא →