AM:PM עוברים על חוק הפקדון

זהו בקבוק סנאפל שנמכר ב-AM:PM, סניף לינקולן 9 בת”א, עם תווית המחיר “5.50 ש”ח”:
am-pm-drink.png

זוהי הקבלה על רכישת בקבוק הסנאפל, עם תווית המחיר 5.50 ש”ח + 0.25 ש”ח פקדון בקבוק בודד:
am-pm-receipt.png

וזוהי עבירה על חוק הפקדון, כפי שמסביר אתר המשרד לאיכות הסביבה:

ש:האם מחיר המכל כולל את הפיקדון?
ת:כן, המחיר על המוצר חייב לכלול את דמי הפיקדון. זאת אומרת – על המוצר יוציין המחיר אותו נדרש הצרכן לשלם בפועל.

וזוהי לא הפעם הראשונה.

AM:PM מתחכמים עם חוק הפיקדון

מחירו המוצג של מוצר חייב לכלול את כל מרכיביו, כמו מע”מ ותוספות שונות. מחירם המוצג של משקאות חייב לכלול את דמי הפקדון על מיכל המשקה. באתר המשרד להגנת הסביבה נכתב במפורש:

ש:האם מחיר המכל כולל את הפיקדון?
ת:כן, המחיר על המוצר חייב לכלול את דמי הפיקדון. זאת אומרת – על המוצר יוציין המחיר אותו נדרש הצרכן לשלם בפועל.

ב-AM:PM, סניף שינקין 24, לא שמעו על העניין הזה:

המחיר ב-AM:PM לא כולל פיקדון. צילום: עידו קינן, cc-by-sa. קליק להגדלה
המחיר ב-AM:PM לא כולל פיקדון. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

נקמה יעילה בספאם הסקרים הטלפוני

נגיד שהתקשרו אליכם, בלי רשותכם או הסכמתכם, וביקשו מכם להשתתף בסקר טלפוני.

לא מספק את יצר הנקמה: לטרוק את הטלפון מיד בתחילת השיחה, עם או בלי הפטרת מילות הסירוב.

כן מספק את יצר הנקמה: לבקש מראש מהמראיין להתריע לקראת סיום הסקר, ואז לסרב לענות על השאלה האחרונה; או לסרב לתת את כל פרטי הפילוח הסוציודמוגרפי, כמו גיל, הכנסה ומקום מגורים. גם בזבזתם את זמנה של החברה הספאמרית, גם לא נכללתם בסקר.

עדכון 19:34:
וכדי שהמחאה שלכם תספק לא רק את יצר הנקמה אלא גם תשפיע, הסבירו לסוקר למה אתם לא מוכנים לענות לספאמרים-טלפוניים. ואחר כך עשו כמעשה המשונ.נת ופרסמו בפומבי את שם החברה הסוקרת, ואם אפשר גם את הלקוח שעבורו נעשה הסקר.

עזרו בפצצת גוגל: אם שוטים לא נוהגים

לפנות בוקר בדרך הביתה, ממש לפני כמה דקות, ראיתי שכל הפאקינג מכוניות מקינג ג’ורג’, דרך העבודה ועד מרכז בעלי מלאכה מצופות בדוחות של קנסות חנייה. ממתי נותנים קנסות בלילה, אני תוהה, ומסובב את אחד הרפורטים רק כדי לגלות שאיזה חרא חשב שיהיה נורא מגניב לפרסם ככה את הפאב שלו, פאב Penny Lane, שממוקם ברחוב בן יהודה 57 ת”א, לפרטים והזמנות 054-7733718, כתובת אימייל 7.penny.lane@gmail.com.

למרות שמדובר פה לכל הפחות בהטעיה – המודעה עשויה מקנס עירייה מקורי שנסרק, כולל ציון פרטיו של אגף הגבייה במחלקת החנייה של עיריית ת”א – במוקד העירוני 106 אמרו לי שאין להם מה לעשות, והמליצו להתלונן למשטרה (יה רייט).

אם האמרה “לא חשוב איך כתבו את השם שלך, העיקר שאייתו אותו נכון” נכונה או לא אני לא יודע – זה בדיוק מסוג הגימיקים הפרסומיים שמכניסים אנשים לעמוד האחורי של העיתון, או לבלוגים. פרסמתי את הפרטים בכל זאת, כדי שאם אתם הולכים לשם, תדעו שאתם מממנים את הקקות הקטנים שחושבים שזה לגיטימי לחרבן את הבוקר של עשרות בעלי מכוניות, ולו לרגע, בשם הגימיק הפרסומי. וגם כדי לעשות להם פצצת גוגל: צטטו את הסיפור הזה בבלוגים שלכם, ולנקקו אליו על המילים [פאב Penny Lane] או [פאב פני ליין]. אקטיביזם כסא המחשב מעולם לא היה קל יותר.

fake-fine.png

כישלון חלוץ

הנה הראשון שמנסה לעשות הפגזת-גוגל (Google-bombing), כך שתוביל את מחפשי הביטוי “כשלון חרוץ” לביוגרפיה הרשמית של אהוד אולמרט. במקור זו יוזמה מצליחה שהכתירה את ג’ורג’ בוש כ-miserable failure, במקרה דנן שני אנשים בלבד שיתפו פעולה. חיפשתי בגוגל “כשלון חרוץ”, ואין זכר לביוגרפיה של ראש הממשלה. עם זאת, מעניין לראות שגם בלי ההפגזה, התוצאה הראשונה היא ממילא טוקבק שמכנה את אולמרט כשלון חרוץ.

עידוק מעיר: עוד לפני אולמרט, עשו את זה לג’ונת’ן פולארד, לתום אבני ולארז פילוסוף.

– אדר שלו

RTFM בוורוד בייבי

מיטל, פקאצת הלינוקס החביבה עליי (ע”ע פוסט קודם, בו הכרזתי על הבלוג שלה כבלוג הטוב ביותר בעולם), קראה צמד מדריכי לאובונטו והתרגזה – הכל כתוב בלשון זכר, תוך חוסר התחשבות משווע באוכלוסיית משתמשות הלינוקס הצעירות ממין נקבה. אז ברוח הקוד האקטיביזם הקודפתוחניקי-מירבמיכאליסטי, היא לא ישבה בחוסר מעש אלא פנתה לכותב וביקשה לתקן את הניסוח.

ניקח את המשפט “שאתה צריך כדי להפעיל את התוכנה שרצית בהתחלה” מהמדריך הראשון. למה לא לכתוב במקום: “שצריך כדי להפעיל את התוכנה הרצוייה”? כזה קשה???

אחד הכותבים ניאות להוסיף הערה תקינה פוליטית למדריך: “המדריך נכתב בלשון זכר מסיבות של נוחות הקריאה, אך מיועד לשני המינים.” אבל מיטל לא מרוצה מהעדפת הגברים. “הם רק חצי מאוכלוסיית העולם בפעם האחרונה שבדקתי”, היא אומרת, ומבטיחה לכתוב מדריך משלה בצבע ורוד פוקסיה. או בייבי. תלוי.

איתך במאבקך הצודק.

מחאה: יום ללא בנקים

דנהרו פירוודה את המניפסט הזה:

12.12.2006
יום ללא בנקים בישראל
קול העם קורא למלחמה נגד ענף בו לא רואים את הלקוח ממטר

עדכון: 15 בנובמבר 2006

שוב הראו לנו הבנקים את נחת זרועם על ידי הוספת עמלות באופן חד צדדי ושרירותי. עמלות שגם כך הם גבוהות מהמקובל בעולם, וחלות על פעילויות שכלל אין גובים עליהם עמלה במדינות עם צרכנות מתוקנת. אנו שבים ומנסים לרתום את הציבור לחרם צרכנים שהוא הדבר היחיד שיכול לזעזע אותם במעט. בפעם האחרונה שניסינו הציבור היה אדיש מידיי. אנא העבירו ידיעה זו לכל חבריכם אל תהיו אדישים. הפעם חייבים לנצח את הבנקים.

בקרוב שוב יפרסמו הבנקים את התוצאות הכספיות שלהם לרבעון, ושוב נגלה כי הם עשו רווחים מצוינים. לא. עינינו אינה צרה בכך שהם מרוויחים, ולא היינו מייחלים לכך שחס וחלילה יפסידו. הבעיה היא האופן בו הם יצרו לעצמם תנאים שמקשים על צרכן סביר לפקח ולהשוות את העלויות שהם גובים ממנו, כך שבפועל אין תחרות בענף, והם עושים בצרכן ככל העולה על רוחם. גם אם אתם בעלי מודעות צרכנית גבוהה, ועמדתם על כך שלא יגבו מכם עמלה גבוהה בעת שקניתם נייר ערך כלשהו, איש אינו מבטיח לכם שהבנק לא יעלה באופן חד צדדי את העמלה שיגבה בעת שתמכרו את הנייר. במקביל בלי שתרגישו הוא יגבה מכם כל מיני עמלות ניהול ואחזקה, ועל כל אלה ישוב ויגבה מכם גם עמלת פעולה או עמלת שורה. הבנקים מאוד יצירתיים בשמות שהם נותנים לעמלות שהם גובים. אך אם תחשבו היטב תבינו כי בעצם הבנק מערים עלינו וגובה מאיתנו מספר עמלות על אותו שירות. כלומר חיוב כפול ומשולש. תארו לעצמכם שבעת שרכשתם גבינה בסופרמרקט יחייבו אתכם לא רק על המחיר של הגבינה אלא גם דמי שימוש בעגלת הקניות, וגם דמי רישום של שורת המכירה של הגבינה בקופה. מייד תרגישו מרומים. אז איך זה כשהבנק עושה לנו את זה אנחנו אפילו לא מרגישים?

בנוסף, משום מה העמלות הן תמיד אחוז כלשהו מהסכום עליו מבוצעת הפעולה. לא ברור מדוע. האם פקידי הבנק כורעים תחת עומס השטרות כאשר אנו מבצעים את הפעולה על סכומים גדולים? בכל מקרה, כדי שהבנק לא ייצא מקופח כאשר אנו מבצעים את הפעולה על סכומים קטנים, קיימת במקרים רבים עמלת מינימום.

וכדי לחגוג את סיום שנת 2005, בחסות אגף המס של משרד האוצר, הם עשו עלינו קופה נוספת, בלי שהרגשנו. המדובר ב”מכירה הרעיונית” שאותה יעצו לנו פקידי הבנק לעשות כדי להגן עלינו מפני עליית המס על רווחי הון. לכאורה פעולה פשוטה. מחשבים כמה הרווחתם עד היום, ומשלמים על כך את המס. לא אצל הבנקים שלנו. הם הפכו את הפעולה הזו לשתי פעולות – קנייה ומכירה. הכול כמובן רק על הנייר, ב”כאילו”. מה שלגמרי לא על הנייר הם העמלות על הפעולות. לא די בזאת ששילמנו עמלה כפולה גם על הפעולה וגם על השורה (וזאת כמובן בלי קשר לכך שאנו כבר משלמים דמי ניהול על הפיקדון), אלא שעשינו זאת כפל כפליים – על שתי פעולות – עמלות על קניה ועמלות על מכירה. בפועל, כזכור, לא נמכר ולא נקנה דבר. גם אם בחלק מהמקרים העמלה היא יותר נמוכה מעמלה על מכירה וקנייה רגילים, כאשר מכפילים את כל הכפולות זה בכלל לא זול.

בנקודה זו אנו סבורים שעלינו לעשות את המעשה הצרכני הראוי ולמחות – ברגליים. אנו קוראים לכל לקוחות הבנקים לשבות משימוש בבנק למשך יום אחד. כדי שיהיה קל לזכור את התאריך יהיה זה ביום שלישי, ה- 12 לחודש דצמבר (גם 12). באותו יום אל תיכנסו לסניף הבנק, אל תיגשו למכשיר האוטומטי, אל תתקשרו לבנק, אל תתנו לו פקודות, ואל תגלשו אליו באינטרנט. ביום שלישי ה- 12/12 תנהגו כאילו אין בנקים בישראל.

וכמו שובתים רציניים יש לנו דרישות: אנו דורשים מהבנקים לבטל את העלאות העמלות המתוכננות. אנו דורשים מהבנקים לוותר על מחצית מהעמלות שגבו על המכירות הרעיוניות ולהחזיר אותם ללקוחות. ויותר חשוב: אנו דורשים מהמחוקקים, מהממשלה, ממשרד האוצר ומהמפקח על הבנקים לחוקק ולאכוף חוקים שיחייבו את הבנקים לפשט את העמלות שלהם, ובמיוחד למנוע מהם לחייב חיובים כפולים ומכופלים על אותו שירות עצמו. עמלה אחת פשוטה ובת השוואה לכל שירות ותו לא!
הבנקים צוחקים לנו בפרצוף. אם לא נפעל עכשיו לא יהיה לנו פרצוף. זה הזמן להשיג הישגים צרכניים.

אנא העבירו ידיעה זו לכל חבריכם – ב- 12/12/06 יום ללא בנקים בישראל!

אופן אופיס דיפו

בשבתו כבלוגר, חנן כהן הצליח, לפחות דה יורה, לגרום לסניף של אופיס דיפו לשנות נוסח של מודעת דרושים שהכיל את ה”אחרי צבא” המסורתי, המינוח המכובס ל”לא ערבי”.

האם יש לאנשי הרשת מה לתרום?

צביקה בשור תוהה:

ומה אנחנו, אנשי הרשת? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לנזקק, כדי להציל את הנואש, כדי לחזק את החלש? מה אנחנו יכולים לעשות עם השפה אותה אנחנו מדברים, שפה של תקשורת אינספורית?

לפני שנה ומשהו ניסיתי לעשות משהו בכיוון הזה, ההתנדבותי. חשבתי שהדבר הנכון ביותר לעשות עם הכישורים שהעניקו לי החיים יהיה לגייס אותם ככלי חינוכי. הרי אם האינטרנט הוא מובלעת מתרחבת של דמוקרטיה כמעט אתונאית בתוך עולם ריכוזי, טוב נעשה אם נביא כמה שיותר ילדים אל הרשת, ונחנך אותם להיות בה אזרחים טעוני פוטנציאל, כאלה שיכולים לעשות הכל. אם האינטרנט הוא השפה של הכוח החדש, בוא נלמד את הילדים לדבר בה.

ניסיתי להתקדם קצת עם המחשבה הזו, אבל לא הרחקתי הרבה. חסרה לי מחשבה פדגוגית, שתעזור לי להפוך את התיאוריה למערכי שיעור. ניסיתי לעבוד דרך קרן קרב, אבל שם מצפים ממך לבוא כבר עם הדבר מוכן, ולא הצלחתי להבהיר להם שאני בא עם משהו שאולי הוא נכון, אבל הוא רק זרע.

אבל הרצון לתרום, מהמקום הזה של האינטרנט והמהפיכה שבו, נשאר בעינו. וחשבתי שאולי להביא אותו לכאן, מול עיניהם של עמיתים, יזריק לו חיים חדשים.

רעיונות?

לשם שינוי, מחאה במסגרתה _כן_ צופים במונדיאל

הודעה שנשלחה לרשימת התפוצה ActLeft:

ח”כ ד”ר דב חנין (חד”ש) יצפה מחר בערב, ב’ 26.6,
במשחק המונדיאל יחד עם תושבי הכפר
הפלסטיני בלעין, במאחז שהקימו תושבי
הכפר על אדמותיהם שהופקעו לטובת התנחלות
מודיעין עילית. “הכפר בלעין מסמל את
המאבק השפוי והמשותף למען שלום אמיתי,
שפיות שאסור לוותר עליה במיוחד בימים
קשים אלה.”

← לדף הקודםלדף הבא →