איזה פלא!
הנה אתר שמציע, חינם לגמרי, השוואת מחירים בין חברות הסלולר לרגל פתיחת תוכנית ניידות המספרים. זה יפה ממש יפה מצד פלאפון להרים מיזם פילנתרופי כזה.
חדש באינטרנט: אתר
רשת המשביר לצרכן החליטה לפנק אותי בקומוניקט מהסוג האהוב עלי:
לראשונה, רשת המשביר לצרכן משיקה: אתר אינטרנט רשמי.
ומה יש בו, באותו אתר רשמי? עולמות תוכן!
האתר מציג עולם תוכן שלם הפונה לקהלי היעד של קבוצת המשביר לצרכן
לדברי שירלי פאר, סמנכלית השיווק של הרשת: “האתר מציג תפיסה חדשנית בתחום השיווק באינטרנט,
לפיה אתר האינטרנט אינו רק במה למכירת מוצרים אלה מרכז תוכן המעניק מענה לגולשים בתחומי העניין שלהם”
ומה עוד באתר? לינקים!
באתר לינקיםהמקשרים לאתרי חברות בת ,שהמשביר בהסכמים איתם או שנכללות בקבוצת המשביר לצרכן , כך שלגולש תתאפשר גישה רחבה לאתרים מקבוצת המשביר ויינתן מענה רחב לצרכיו.
למה מקימים אותו?
שירלי פאר, סמנכל”ית השיווק של רשת המשביר לצרכן מסרה כי: ” הקמת האתר היא חלק מאסטרטגיית הצמיחה העסקית של חברת המשביר לצרכן. אתר האינטרנט אינו רק מראה להצגת המוצרים, אלא מרכז תוכן כולל, הנותן מענה ללקוחות בתחומי העניין שלהם. “
טוב, נראה לי שאנחנו קצת חוזרים על עצמנו. משהו חדש אולי? בוודאי: מציאת עבודה באימייל!
בנוסף, הגולשים יוכלו למצוא באתר את כתובת הסניף הקרוב לביתם, שעות הפעילות, מידע חשוב נוסף אודות הסניף , וגם משרות פנויות ברשת המשביר לצרכן והמועמדים יוכלו להגיש את מועמדותם באמצעות המייל.
וגם: טלקינזיס!
לדברי פאר:” האתר ידידותי וקל לשימוש ומאפשר גישה נוחה לכל האפשרויות שמציעה הרשת, כך שגם מי שרוצה לשבת בבית או במשרד ולבדוק מבצעים או לעין במודעות הדרושים של הרשת, יכול לעשות זאת בלי לזוז ממקומו.”
ואם הטלקינזיס הימם אתכם, מה תגידו על חיזוי העתיד?
עוד הוסיפה פאר ואמרה: “אתר הרשת יעלה לאוויר בתחילת נובמבר. וכבר בשבוע הראשון לעלייתו, הרשת צופה לעשרות אלפי כניסות ביום.”
עד כאן.
Two Wrongs Don’t Make a Copyright
“המרכז הישראלי לשמירה מקוונת על זכויות יוצרים” מפרסם את עצמו באתר ההורדות הישראלי TVENTIL.

(הלשין: גילעד נס)
פרסומת לאתר קשת: על חשבון פרסומות, לא קדימונים
כללי הרשות השנייה אוסרים להציג קמפיין בכיכוב אדם בהפסקות הפרסומות בתוכנית שבה הוא משתתף עיקרי. אבל באתר האינטרנט שלה, קשת משתינה בקשת על הרגולטור ומלחימה יחד את התוכן והפרסום – אייל קיציס של ארץ נהדרת פוגש את אייל קיציס של 012, דמויות התוכנית מתחלפות על רקע בלון הדיבור הצהוב המוכר מהלוגו של החברה וכו’.

אולמרט של ארץ נהדרת על רקע הלוגו של 012. צילומסך מאתר קשת
ב”הארץ” מדווחים שב”מקו”, האתר העתידי שאמור להחליף את אתר קשת ולהיות המותג האינטרנטי של הזכיינית, “התוכנית העסקית […] מבוססת על תוכן שיווקי, ולמפרסמים תהיה מעורבות גדולה יותר בתוכן”. עוד נכתב שם כי “כך למשל, תוכל החברה לחתום על הסכם פרסום תוכן עם קופת חולים לערוץ הבריאות, ובמקביל לקדם את הערוץ האינטרנטי בהפסקות הפרומו בטלוויזיה. בכך תוכל לעקוף את המגבלות הרגולטוריות שחלות עליה בכל הקשור לשילוב מפרסמים בתוכן (פרסום סמוי)”.
באינטרנט הישראלי אין עדיין רגולציה, ואולי לא כדאי שתהיה. אבל את הבידול של קשת הטלוויזיונית ממקו האינטרנטית הרגולטור יכול ליישם במסגרת המנדט שכבר יש לו: בכל פעם שקשת תפנה צופים לאתר שלה, ישתנה לוגו ערוץ 2 ללוגו של הפרסומות, והזמן ייגרע מדקות הפרסום (ולא הפרומו) שלה.
מצד שני, מדובר ברשות השנייה. כך שכל מה שאמרתי יכול ללכת לפחחחחחחח.
Google Ads, Google Substracts
הפרמטר output=googleabout מאפשר לגגל בלי לראות פרסומות, הנה, כאן.
וככה זה נראה ב-URL:
http://www.google.com/search?hl=en&output=googleabout&q=search+term
(ויה Digital Inspiration, שנותנים גם את רשימת ה-hosts שאם חוסמים אותם לא רואים פרסומות וגוגל לא מתעד שביקרתם באתר)
אני מאוהב בבחורה מבת ים היי סקול
אתרי האינטרנט גלובליים, אבל הגולשים מקומיים. אתרים עם אפיל בינלאומי שרוצים לעשות כסף מפרסום מנסים למקם את הגולשים גיאוגרפית, אבל לא תמיד יודעים מה לעשות עם המידע הזה.
כך, גלישה ב-IMDB הציגה לי פרסומת של Classmates.com (ה”חבר’ה” של ארה”ב), שאמנם מיקמה אותי נכון בתל אביב, אבל ניסתה להסביר לי שמדובר בכוכב ה-51 על דגל ארה”ב, ושיש בה בתי ספר כמו “לינקולן היי סקול” ו”וושינגטון היי סקול”.
שווה אף יותר היא הפרסומת לאתר הזיונים adultfriendfinder.com, שמציגה לי בייבז מלוד, אשדוד ו”ג’אפה-תל, תל אביב”, אף שלא צריך להיות דיין בבית הדין הרבני כדי להבין שהשיקסעז האלה אפילו לא שמעו על אשדוד.

לאחרונה, אולי בעקבות תלונות של גולשים, נוספו אותיות קטנות שאומרות שהתמונות אמיתיות, אבל הכתובות לאו דווקא (“Actual member photos. Other data for illustrative purposes only”). אבל לי לא אכפת – הכיתוב מעל הבאנר, Find Sexy Singles in Lod, הכי עושה לי זקפת גאווה פטריוטית.
אני תוכן שיווקי?
הבלוגר TaxiMedia כתב בבלוגו “מאפיית פרסום” פוסט תגובה לסיפור דוחות החנייה של פאב פני ליין. לא הצלחתי לטקבק אצלו (המערכת של תפוז הודיעה לי על טעות בשליחת הנתונים ואיימה ש”נתוניך וכתובת מחשבך […] נשמרו במערכת”), אז אני מביא את התשובות כאן:
אין מצב שעידו לא יודע שהוא בעצם מקדם אותם לעבר האופק המואר של מנועי החיפוש
– אני לא מקדם אותם לשום מקום, זה לא שהם יופיעו בהומפייג’ של גוגל. הם יופיעו כשמישהו יגגל אותם — והוא לא יקבל את האתר הרשמי שלהם, הוא יקבל את הפוסט שלי, אם זה יצליח. פרטי ההתקשרות שלהם מופיעים בפוסט כדי שקוראים קצת יותר אקטיביסטיים ממני יוכלו להתקשר/לשלוח אימייל לבעלי הפאב ולהגיד להם את דעתם על הגימיק הפרסומי המרגיז שלהם.
הפוסט שלו כפי שהוא נקרא, יותר משהוא כועס הוא לא מלכלך בעצם על כלום, וז[ה] חשוד?
– מה אני אמור לעשות – פיגוע התאבדות במרכז הפאב? אני כותב באינטרנט, זה מה שאני יודע לעשות.
הוא בעצם מוכיח שיש לנו כאן עסק עם הפאב הכי מאאאגניב שיש בשכונה!
– אתה באמת חושב שמישהו ייחס לפאב הזה מגניבות בגלל הגימיק הפרסומי המשומש הזה, או שהמגניבות הזאת תשכנע אותו ללכת לשתות שם? הרשה לי לפחפח ולהפנות אותך למה שמרגוליס כותב: “כולנו שונאים דו”חות חניה, אתה באמת רוצה את כל העצבים האלה מופנים אליך? כך אתה רוצה להכנס לתודעה שלנו? אם הפרסומת מעידה על הפאב, לא תתפסו אותי שם בחיים”.
כותב שורות אלו היה שמח לגלות שחברה מסחרית דחפה לחשבון הבנק שלו איזה סטיפה
– אם בכלל צריך להגיד את זה: לא שילמו לי שקל, הנבלות. הכל הלך על הקנסות המזוייפים שלהם. ואם זה לא ברור מאליו, אני לא מתכוון להכניס תוכן שיווקי לאתר. בשביל זה המציאו את ערוץ 2 ואת הרגולטורים חסרי השיניים שלו. אצלי אין אפילו גוגל אדז.
ומשהו לאנשים שהתפעלו מהקריאייטיב: זה אפילו לא מקורי, זה אחד הרעיונות המשומשים בתחום. בבלוג שלי בישרא (שהחיפוש בו לא עובד, אחרת הייתי מביא לינק) כתבתי פעם על פיצרייה איפשהו בארה”ב שעשתה את זה, ובבלוג מזבלה מספרים על תלמידה בבצפר לפרסום שעשתה את זה בתערוכת הגמר שלה.
הפיס: דווקא קריאייטיב נחמד
נו, לפעמים אפילו אני נאלץ להחמיא ל”מפעל” הפיס: אחלה קמפיין אינטרנטי (אולי אני קצת משוחד בגלל ה404יות שלו).
אשמח לקרדט את משרד הפרסום שאחראי על זה, אבל לא מצאתי את שמו. משרד הפרסום מאחורי הקמפיין הוא גיתם.

פרסום הימורים חופשי
אלכוהול מותר לפרסם רק אחרי 22:00, על פרסום סיגריות יש הגבלות וחובה להזהיר מסכנות בריאותיות. אז למה הפרסומות להימורים של הלוטו והטוטו שוטפות את המוח 24/7?
עוד פספוס ויראלי
בעל הבית כתב פה לא מזמן על איך מנטוס ניצלו את גל הסירטונים הויראלי והפכו את החיסרון הגדול ביותר של המוצר שלהם (במפגש עם קולה הוא יוצר גייזר היסטרי – נשמע רעיל לחלוטין) לקמפיין אונליין. עכשיו מסתבר שקוקה-קולה, שפיספסה את ההזדמנות, פשוט לקחה קונספט מסרטון ויראלי אחר. נא להשוות בבלוג של רוב מנואל מ-b3ta ולצקצק.






