אישה, בבני ברק את בלתי חוקית
פוסט של מיכאל זילברמן
בכל בוקר, בדרך לעבודה, אני עובר דרך בני ברק, בתקווה לקצר את הפקקים בכביש גהה. כבר הראיתי בפוסטים קודמים בעבר איך לעיר הזו יש פרסומות משלה: לפעמים הפרסומאים מחליפים תמונות של נשים בתמונות של גמדים, ואם לא יעשו כן, התמונה תימחק או תיקרע. משבצי הפרסומות כבר למדו שבבני ברק אין סובלנות לתמונות של נשים, וכשהם שוכחים את הכלל המיזוגני שהם עובדים לפיו, יד נעלמה משחיתה את שלטי הפרסומת.
תמיד חשבתי שמדובר בקבוצה של קיצונים דתיים, אותה קבוצה שגם אחראית לפשקווילים של “אלוהים שונא פריצות וחולצות בטן” ושאר הברקות מעין זו. אבל השבוע ראיתי משהו חדש לי: לקראת שנת הלימודים הבאה, הסתדרות המורים בנתה תוכנית תיגמול חדשה למורים בשם “עוז לתמורה”. אין לי מושג אם התוכנית הזו תתן מענה אמיתי למצב המשכורות המחפיר של מורים במדינת ישראל, אבל ביחסי ציבור הם חזקים: בכל מקום אפשר להבחין בשלטי הפרסומת שלהם, חושפים את התוכנית אותה מציגים מורים ומורות אמיתיים.
גם בבני ברק הודבקו המודעות הללו, אבל, רחמנא לצלן, הופיעו בהן גם תמונות של נשים. עברתי שם שלשום בבוקר ולא היה לי זמן לצלם את המודעות, אבל ידעתי שזו כרוניקה של מוות ידוע מראש: לא היה למודעות הללו שום סיכוי לכלות את ימיהן בביטחה.
אתמול בבוקר עברתי שם שוב, והתמונות היו קרועות. בכל מודעה שהייתה בה דמות אישה, יד נעלמה תלשה את התמונה, אבל בניגוד לעבר הודבקה עליהן גם מודעה של עיריית בני ברק, לפיה המודעה הזו אינה חוקית. שרון סייג, המורֶה מבת ים, ופזית נייבידל, מנהלת התיכון מראשל”צ, לא יכולים להופיע ביחד בבני ברק. התמונה של הגברת נייבידל הושחתה, נקרעה ומודעה אדומה מכסה אותה. תמונתו של הגבר נותרה כמובן ללא פגע. גם התמונה שבה מנהלת בית הספר מוצגת לבד הושחתה באותה צורה.
וכדי שלא תחשבו שאולי במקרה כל הקמפיין לא חוקי, והעירייה מכסה, למשל, מודעות שלא שולמו, הנה מודעה נוספת מאותו קיר בדיוק. מכיוון שמופיע בה רק גבר, היא לא הושחתה. חוקית וכשרה למהדרין.
תוכן ההודעה לא ברור לי: האם קיים חוק במדינת ישראל האוסר על הופעת נשים בשלטי חוצות? האם יש חוק עזר ייחודי לעיריית בני ברק האוסר על הופעתן? האם עיריית בני ברק צריכה לאשר כל מודעה לפני פירסומה? האם סתם מדובר בכסת”ח מילולי שאין מאחוריו ולו מילת אמת אחת? לאלוהים (של בני ברק) הפתרונים.
אין לי מושג אם אכן עיריית בני ברק עומדת מאחורי המודעות הללו, האם הן חוקיות, או שמשמרות הצניעות מזייפים גם מודעות עירייה. מה שבטוח – בבני ברק מקומן של הנשים הוא מאחורי תריס סגור או רעלה. מסריח לאללה.
[עדכון 11:08] אדם עציון מעדכן בפייסבוק: “הרמתי טלפון למספר שרשום על המודעות ושאלתי מה הסיבה שהשלטים לא חוקיים. נאמר לי שאסור לפרסם שלטים עם תמונות של נשים בבני ברק. שאלתי אם זהו חוק עזר עירוני ואמרו לי שכן. אז א’, מעבר לכל צל של ספק – השלטים האלה אכן נתלו על ידי העיריה. ב’, בדקתי את חוקי העזר העירוניים של בני ברק. לא רשום בשום מקום שאסור לתלות שלט עם תמונה של אישה. הדבר הכי קרוב שמצאתי, תחת הכותרת “שלטים אסורים” הוא שלט ש'(10) הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו’. לא נראה לי שמישהו שעונה על הגדרה של 51% מהציבור יכול לפגוע ברגשותיו”. [\עדכון]
[עדכון 16:09] תגובת עיריית בני ברק כאן. [\עדכון]
עוד בחדשות העלמת נשים:
בנק הפועלים מעלים את עלמה זק
הילרי קלינטון ואישה נוספת הועלמו מתמונה בעיתון חרדי חסידי
ציפי לבני הועלמה מכרזות בבני ברק
שמה של ציפי לבני הועלם מכרזה בבני ברק
שלי יחימוביץ’ הועלמה מכרזת פרסום של מפלגת העבודה
נשים הועלמו מכרזות של “רשת” בבני ברק
רות גביזון הועלמה מתמונת ועדת וינוגרד
________________________
מיכאל זילברמן כותב את בלוג ההיסטוריה טופס 630 ואת בלוג הגרפיטי GraffiTLV. זילברמן כתב על מגמות רטרו בגרפיטי בגליון ינואר 2010, ועל השחתת גרפיטי בגליון מאי 2009
H&M דורש צדק חברתי (שיבוש שלטים)
שלט פרסום של H&M בצומת נמיר בתל אביב, ששובש לקידום “צעדת המיליון”. צילום: אסף רותם.
[עדכון 21:51] וככה זה נראה בפעולה:
תודה, אדווה קיזלשטיין. [\עדכון]
זהירות, שיפוצים בסופרמרקט
ערן כ”ץ גלש באתר החדש של סופר באבא, והוא אומר: “ככה לא מעלים אתר לאוויר. אלא אם זה בארץ, איפה שחצי עבודה זה כמעט סטנדרט”.
ואני אוסיף שאתר קניות שיש לו בשער שלט מכוער שמכריז על שעות פתיחה וסגירה, ומספק את גירסת הסופרמרקט של מדבקת הבטא של ג’ימייל, נראה בדיוק כמו שהייתי מצפה שייראה אתר של סופרמרקט שכונתי. זו לא מחמאה.
במדיה חברתית, לכלוכים יכולים להפוך לדברים טובים
פוסט של עידו מאירון
השבוע רץ ברשת סרטון ויראלי שבו עידו מאירון ומירב באבאי מפרסמים שירות שלהם לקידום עסקים בלינקדאין. גולשים הבחינו שמאירון ממלמל בלחש את השורות של באבאי בזמן שהיא מקריאה אותן מהטלפרומפטר. שלשום פרסמתי כאן את הסרטון, ובהמשך עותק עם כתוביות פארודיות שהכין שאול אננס. מאירון שלח לי אימייל כועס ודרש להסיר את הפוסט. עברו יומיים וכיוון הרוח התחלף. הנה דבריו. (ע"ק)
סיפור אמיתי מניסיון אישי בתחום המדיה החברתית: לפני יומיים הובא לאזניי שהועלה קטע סאטירי עליי ועל מרב באבאי. כן, זכיתי לפוסט בבלוג הפופולרי של עידו קינן, חדר 404. לקחו את הסרטון שלנו מהאתר והסתלבטו על זה ש”קלטו” שאנחנו מקריאים מהטלפורטר. והוסיפו כל מי כתוביות “מצחיקות” כמו “בובה שבי לי על הברכיים ” וכו’… כמובן שברור לי שמדובר בעבודה של מישהו שבא לו להציק לי או שאני מציק לו מדי, אחרת סרטון שכזה מעולם לא היה מגיע לאתר.
מה עושים?
דבר ראשון, כמובן שתיעדתי את כל הנושא בתמונות, וידאו וכו’. התייעצות מהירה עם עורך דין גם נתנה כיוון חיובי לתביעה על הוצאת דיבה, לשון הרע וכו’. כמובן שחסמתי את אפשרות הצפייה דרך יוטיוב כך שנותרו להן רק אותן התגובות, שעכשיו מופיעות ברצף, לא ברור מאיפה ולא על ידי מי.
ולפתע התחלתי לקלוט שכמות הנרשמים ברשימת הדיוור לא מפסיקה לגדול, כאילו העליתי איזה קמפיין מטורף. חמישה אנשים הצטרפו לסדנה הקרובה שלנו, אנשים רכשו את הקורס האינטרנטי, פשוט קטע הזוי לחלוטין.
זה מה שיפה במדיה חברתית, וכך לדעתי יש לנהוג גם אם זה קורה לכם או ללקוחות שלכם.
___________________
עידו מאירון חי ונושם מדיה חברתית, ומשמש מורה דרך לעסקים ברשת
פרשת פורנונה: 3 מפוטרים
אפיקומנים הוחבאו באתר של משקאות הבוקר של דנונה של שטראוס, דיווחתי כאן ב-29.7. בהקלקת עכבר אפשר היה לגרום לאישה מאוירת באתר להוריד חולצה ולחשוף שדיים, ולכלב מאויר להשתין.
משטראוס נמסר לי אז כי “מדובר בחבלה. האתר הורד באופן מיידי עד לסידור התקלה”. בידיעה שפורסמה יום לפני כן ב-ynet והוסרה נכתב עוד כי “משטראוס נמסר בתחילה כי מדובר בווירוס”.
אז לא, זה לא היה וירוס. גלובס מדווח היום שמשרד שלמור-אבנון-עמיחי, שיצר את הקמפיין, פיטר שלושה אנשי אינטראקטיב שהיו מעורבים ביצירת הקמפיין בגלל אחריותם לשתילת האפיקומן. [עדכון 19:00] בנענע10 הביאו את תגובת שלמור אבנון עמיחי Y&R: “מדובר במעשה קונדס של עובד אחד. אנו מגנים בכל תוקף מעשה מסוג זה שעומד בסתירה גמורה לערכי המשרד ולערכי האנשים העובדים בו, ומהווה פגיעה בכבודנו האישי והמקצועי”.
תודה לעידן דורפמן על העדכון.
בבל כושלת מודעה
בבילון לא מצליח לתרגם כראוי משפט קצר ופשוט כל כך, ואת זה הם שמים בפרסומת שלהם. מקרה נדיר של אמת בפרסום?
אישה טופלס וכלב משתין באתר דנונה
שטראוס העלתה אתר למשקאות הבוקר של דנונה. אפיקומן שהושתל באתר גרם לכך שבהקלקת עכבר אפשר היה לגרום לאישה מאוירת להוריד חולצה ולחשוף שדיים, ולכלב מאויר להשתין. ככה זה נראה, לפני שהסירו את זה:
משטראוס נמסר: “מדובר בחבלה. האתר הורד באופן מיידי עד לסידור התקלה”.
[עדכון 9.8.2011] פרשת פורנונה: 3 מפוטרים >> [\עדכון]
יוצר קמפיין “מכללת פשרה”: “מעולם לא העתקתי דבר”
אתמול הצבעתי פה על הדמיון בין קמפיין “מכללת פשרה” של יואל גבע לקמפיין “מכללת תלבצים” מהסרט של אריאל וייסמן. יפתח חוצב כתב לי:
הקמפיין של מכללת פשרה נכתב על ידי מהתחלתו ועד סופו. בחיים לא שמעתי, לא ראיתי ולא הרחתי את הסרטון של ההוא. קיבלנו בריף ליואל גבע שאמר לא להתפשר. משם התגלגלתי במשך שבוע עד שעליתי על מכללת פשרה. את הרדיו כתבתי במקום. מעולם לא העתקתי דבר. לא שממש אכפת לי. אין פרסומת טובה שיוצאת בלי שהאדם שכתב אותה מואשם בהעתקות אין סוף. זה סוג של תו תקן…
מכללת פשרה ומכללת תלבצים
אריאל וייסמן יצר בשנה שעברה את הסרט “לירן שלומפרוביץ’ מזמבר ת’אקדמיה” במסגרת לימודיו במכללת ספיר (הופעתי שם בתפקיד אורח). עכשיו הוא שם לב להשראה שנתן הקמפיין (הפיקטיבי) של מכללת תלבצים בסרטו לקמפיין של מכללת פשרה (הפיקטיבית) שרץ עכשיו ברדיו ובטלוויזיה.
הנה אחד מתשדירי הרדיו של הקמפיין:
והנה הפרסומת הפיקטיבית, בתחילת הסרט:
[עדכון 24.7.2011] יוצר קמפיין מכללת פשרה מגיב. [\עדכון]
פרסום סמוי שלילי: קפה איטלקי אמיתי שותים באלונית. חרא של קפה
מקרה נדיר של פרסום סמוי שלילי בטלוויזיה. ספוילר: הביקורת הגסה נעלמה מהשידורים החוזרים. לידיעה באתר “העין השביעית” >>