בזק תשיק “ספריית קלאוד”, שירות השכרת ספרים דיגיטליים, כך עולה מ”כתבה” בוויינט ומ”סרטון ויראלי”
“לא מצליחים לקרוא ספר דיגיטלי? תקראו שוב”, מציעה כתבה בוויינט. כותרת המשנה:
נדמה לכם שאתם לא יודעים איך זה עובד, שזה הורס לכם את העיניים, שלא יהיו שם את הספרים שמעניינים אתכם ושצריך שיהיה בבית איזה “קינדל” מיוחד – כדי להצליח לקרוא ספרים דיגיטליים. אז תנו לנו לנפץ לכם כמה מיתוסים ולקדם את חוויית הקריאה שלכם למאה ה-21. וחכו ליתרונות
הכתבה מרבה בסעיפים ובהסברים כדי לשכנע את הגולשים שמי מהם שאוהב לקרוא ספרים על נייר יוכל ליהנות מהם גם בגירסתם הדיגיטלית, שלעתים יש לה יתרון על הגירסה האנלוגית: “גם אדם שחושב שיש לו שתי ידיים שמאליות בכל הנוגע לטכנולוגיה, יהיה מסוגל בקלות להוריד את האפליקציה הייעודית וליהנות מקריאת ספר תוך שתי דקות”; “כיום כל הספרים שנמצאים על מדפי חנויות הספרים, וכן גם ספרים ישנים ואהובים שכבר לא נמצאים בחנויות – זמינים בתוך אפליקציות הקריאה הדיגיטליות”; “כשמדובר על ספרות דיגיטלית, צריך להבין שעלויות ההדפסה נחסכות, כך שניתן להציע גרסאות דיגיטליות לספרים במחירים אטרקטיביים ובמבצעים משתלמים במיוחד”; “אחרי שתתנסו בקריאה של ספרים דיגיטליים, לא תרצו לחזור לספר מודפס”; ועוד.
הכתבה התפרסמה ב-10.12 בערוץ “ספרים” של וויינט, וחתום עליה כתב בעל שם ייחודי, “קריאה דיגיטלית”. הקלקה על שמו מובילה את הגולשים לעמוד התגית “קריאה דיגיטלית”, שבו מופיעה הכתבה הזו וכתבה נוספת, “ספרים בבית: נוסטלגיה או שמרנות?“, שפורסמה ב-14.12 וחתומה על ידי “ynet”.
גם הכתבה הנוספת מנסה לשכנע את קוראיה לעזוב את ספרי הנייר ולעבור לדיגיטל: “הכותרים האלה, האהובים האלה, תופסים, למען השם, כל כך הרבה מקום. אז מהי האלטרנטיבה לכל הספרים שצברנו? האפשרויות שמציעות אפליקציות הקריאה הדיגיטליות, מיישמות, הלכה למעשה, את המהפכות הדיגיטליות שבשנים האחרונות התרחשו סביבנו […] ספרים דיגיטליים זמינים כיום בטאבלטים, על מסך המחשב ובפלאפונים החכמים, וזמינים לקריאה ממש מתוך כף היד”.
הכתבה יוצאת מנקודת מוצא מרחיקת לכת, שהקוראים לא רק שיפסיקו לקנות ספרים, אלא גם ייפטרו מאלו שברשותם, ומוצאת להם שימוש: “מספרים ישנים ניתן לבנות רהיטים, ניתן להשתמש בפונטים השונים לציפוי חפצים שונים כמו מגשים, ספלים קערות ואהילים, ואפילו אפשר למחזר את הנייר שמהם הספרם עשויים לטובת פיסול בנייר”.
[עדכון 22.12.2015] ירין כץ מצא “כתבה” נוספת בסדרה, בחתימת “ynet”, שכותרתה “4 סיבות להפסיק לקפל אוזניים בספרים” וכותרת-משנתה “לא להצליח למצוא לכל הספרים מקום בספרייה, להמציא תירוצים לחברים רק כדי לא להשאיל להם את הספר שאתם מפחדים שלא יחזור מהחופשה שלהם בתאילנד, ולהתבייש בכרכים של ספרות אירוטית ברכבת – כמה הרגלים שהגיע הזמן להיפרד מהם לטובת קריאה בספרים דיגיטליים”. [\עדכון]
מדוע פרסם אתר החדשות והפרסום הסמוי שתי שלוש כתבות לא חתומות לקידום אגרסיבי של צריכת ספרים דיגיטליים בתוך ימים ספורים? רמז לכך אפשר למצוא בדף הפייסבוק של חברת בזק, שב-15.12 פרסמה פוסט על ספרים דיגיטליים.
“היה היה, לפני שנים לא רבות, אנשים שממש קראו סיפורים ואגדות”, מתעלג הפוסט של בזק. “הו אז הגיע האינטרנט האכזר והוחלט בממלכה שהסיפור נגמר…טוב לא בדיוק, הם פשוט החליטו לעבור לקריאה דיגיטלית”.
לפוסט העילג צורפה הפנייה לכתבה הראשונה מבין השתיים, שכותרתה בהפנייה “8 מיתוסים שגויים על קריאה דיגיטלית שהגיע הזמן לנפץ”.
ומה לבזק ולספרים דיגיטליים? רמז לכך אפשר למצוא בקמפיין הפרסום הסמוי ל”ספריית קלאוד”, מוצר חדש שבזק מתכוונת להשיק בקרוב, שנחשף כאן, ושהחל ביממה האחרונה. סרטון הקמפיין, שבזק ביקשה מפייסבוקאים פופולריים להפיץ תמורת תשלום בלי לחשוף שמדובר בפרסומת, הוא חיקוי של סרטון “טיסת השוקולד”. האיש המצולם בסרטון, ככל הנראה גיל חובב, נראה עומד במטוס וצועק על דייל/ת למכור לו ספר.
אם מחברים את כל הרמזים, אפשר להסיק ש”ספריית קלאוד” הוא שירות השכרה/מכירה של ספרים דיגיטליים (בדומה לאלו של הקורא”לים קינדל של אמזון ונוק של בארנז אנד נובל), אולי בשיתוף הוצאת ידיעות אחרונות או חנות הספרים הדיגיטליים e-vrit שהוקמה עבור הקורא”ל “עברית” של הקבוצה, אשר שיווקו הופסק בינתיים); הספרים יהיו זמינים לקריאה על גבי אפליקציה ייעודית מכל מכשיר המחובר לרשת, או במילים של כתבת-הפח בוויינט, “איפה שנוח לכם: על המחשב, על מסך הטאבלט או בטלפון הנייד”.
[עדכון 22.12.2015 22:45] מידע פנימי מאשר ש”ספריית קלאוד” אכן תפעל בשיתוף “עברית” של קבוצת ידיעות אחרונות. זה מסביר למה וויינט פרסמו את כתבות הפח לקידום קריאת ספרים דיגיטליים, למה בזק קידמה אחת מהכתבות הללו ולמה סמנכ”ל המחלקה המסחרית של וויינט ברק קלמנוביץ’ ועובדת המחלקה גל גורן שיתפו את “הסרטון הוויראלי”.
וזה הכי מסביר למה כתבת המדיה של וויינט יעל ולצר פרסמה ידיעה שבה מוצג הסרטון והבטחה:
סרטון שרץ ביממה האחרונה ברשת מציג את העיתונאי ומגיש הטלוויזיה צורח על דייל מסיבה לא ברורה: “תמכור לי ספר!”. עכשיו התגלתה גם הסיבה. יממה לאחר פרסום הסרטון המפליל של גיל חובב, אשר תועד צורח על דייל באמצע טיסה – זה הזמן לברר מה בדיוק גרם לאירוע המפליל.
האם ולצר גילתה לקוראיה מי עומד מאחורי הפרסומת הסמויה?
לא.
מסתבר שהסרטון שנדמה היה כהמשך ישיר לפרשיית השוקולד המפורסם מתחילת השנה ולשלל סרטוני “הישראלי המכוער” שהציפו את הרשת, הוא חלק מקמפיין חדש שיתגלה ממש בקרוב.
אני לא אומר שולצר חייבת לקרוא את חדר 404, שבו נחשף הסיפור יום לפני כן, או את מזבלה או את נקסטר שעשו פולו-אפ. אני רק אומר שאם זו היתה עיתונות, ואם הכתבת היתה מתעצלת ומגגלת רק <גיל חובב>, היא היתה מגלה שזה קמפיין לבזק. אבל היא לא טרחה אפילו להתעצל.
[עדכון 23.12.2015] הודעה לעיתונות של בזק, שהתפרסמה גם כ”כתבה” לא חתומה בוויינט, מאשרת את המידע שפורסם פה: בזק תציע ללקוחותיה ספרים דיגיטליים להורדה בחינם מספרי “עברית” של ידיעות אחרונות.
בהודעה לעיתונות נכתב כי “ממחקר [סקר; ע”ק] שערכה בזק עולה כי למרות המודעות הגבוהה לספרים דיגיטליים עדיין קיים פער בין מספר הקוראים של הספרים המודפסים לבין אלו הדיגיטלים. […] הרוב המכריע של הקוראים מעדיף קריאת ספרים מודפסים”. זה מסביר את ה”כתבות” בוויינט שהסבירו לקוראים שהם צריכים לעבור לספרים דיגיטליים ולכתת את ספריהם-מנייר לרהיטים וספלים מנייר.
בדה-מרקר פרסמו ידיעה על השירות החדש, וציינו כי “בזק חקרה את נושא הספרים הדיגטליים [הטעות במקור] בשנה האחרונה כחלק ממחקר הדיגיטל שיוצג במלואו בכנס הדיגיטל של TheMarker שיערך בשבוע הבא”. יתכן שהחברה תכננה לחשוף את השירות בכנס – חברות נוהגות לשמור הכרזות כאלו כצ’ופר לכנסים כאלו – אולם הקדימה את הפרסום אחרי שהשירות נחשף מבעוד מועד.
#סיפורקצר
במקום להוציא ספר שיעמוד חודשים ספורים על המדף בחנות, הסופר אלכס אפשטיין מפרסם סיפורים קצרצרים כסטטוסים בפייסבוק
טוויטר מגבילה את משתמשיה ל-140 תווים לציוץ, אורכו של סמס בודד באנגלית. פייסבוק, שהתחילה עם מגבלה שרירותית של 160 תווים לפוסט, הגדילה אותה בהדרגה בשנתיים וחצי האחרונות, ובתחילת החודש הקפיצה אותה ל-63,206. “ברומן יש כ-500 אלף תווים”, הסבירו שם, “אפשר לשתף אותו ב-9 פוסטים”.
אלכס אפשטיין, סופר בן 40 מתל אביב, לא צריך 60 אלף תווים – הסיפורים הקצרצרים שהוא מפרסם בפייסבוק בשנה וחצי האחרונות מסתכמים בעשרות תווים. למשל, הסיפור הארס-פואטי “הקדשה“: “בעולם שבו כל הספרים דיגיטליים המושג ‘ספר יד שניה’ מאבד מיופיו. הכל יהיה חדש, לנצח. אבל אני מבטיח לך: אנחנו נמשיך להתפורר מרוב אהבה”.
לפני עשור יצר אפשטיין את פרויקט “הספריה הדמיונית” בוואלה וכתב בלוג ב”רשימות”, וחזר לאינטרנט אחרי הפסקה. “אני חושב שזה חלק מתהליך שעובר על עולם הספרות”, הוא אומר על סיפורי הפייסבוק שלו. “בעיניי זה נראה כמו החזרת המרכז לסיפור עצמו ולא לעטיפה שלו – איך שהוא נמכר היום בחנות ספרים. כשאנחנו מדברים על האודיסיאה, לא בהכרח חשוב לנו שזה שיר אפי שבכלל לא נכתב אלא נמסר מדור לדור בעל פה, ולא משנה מתי בדיוק הוא נכתב על נייר והודפס ונכרך. המדיה הדיגיטלית מאפשרת לי לתת את הדגש לטקסט עצמו ולא להיות מוגבל מדברים שאנחנו בדרך מוגבלים בהם”.
הפרסום המקוון הופך לחלק מהתהליך היצירתי. אפשטיין: “אם אני יכול לשים סיפור, ואפילו סיפור שהוא לא גמור עד הסוף, ולראות תגובה של קהל, לי לפחות מאוד עוזר – זה נייר לקמוס שאני בוחן איתו דברים, ולאו דווקא בעניין של השאלה אם זה טוב או רע, אלא איך זה נראה במקום אחר, ואיך אנשים אחרים לגמרי, בזמן אפס של תגובה, מגיבים לזה, וזה משהו שלפחות אותי מאוד מפרה”.
חנו של הספר המודפס לא סר בעיניי אפשטיין, אבל יש לו ביקורת על התעשיה: “היום כשסופר כמוני מוציא ספר, אחרי חודש-חודשיים-שלושה-ארבעה הספר כבר לא בחנות, החיים של הספר הופכים להיות מאוד מוזרים ומוגבלים. במקרה שלי, בגלל שהטקסטים כ”כ קצרים, אז ברור שפייסבוק וטוויטר זו מדיה כמעט מושלמת. לקח לי הרבה זמן להבין שאני לא צריך לפרסם סיפור בתור note, שזה בסדר גמור לשים סיפור בתור סטטוס, ואחרי יומיים שלושה אף אחד לא יראה אותו יותר. המדיה מאפשרת חיים רגעיים מאוד אבל מאוד מלאים. זה מגיע ברמה הבסיסית להרבה יותר אנשים”.
כמה חודשים בחנות זה עדיין יותר מיומיים בפייסבוק.
“ספר מחזיק מעמד נגיד ארבעה חודשים בחנות, סיפור מחזיק יומיים. אבל מאה סיפורים מחזיקים כמעט שנה, כי זה עוד סיפור ועוד סיפור ועוד סיפור. יש להניח שגם את הספר הזה, שמורכב מסיפורים שאני מפרסם בפייסבוק, כנראה אפרסם בדרך מקובלת לגמרי”
ומה עם הפרנסה?
“אחרי שאני מפרסם חלקים נרחבים בפייסבוק, אני לא חושב שאני ארוויח יותר או פחות. זה לא משרת איזושהי מטרה כלכלית, כי אני לא מקבל כסף על סטטוס שאני מפרסם בפייסבוק. סופר כמוני, שפרסם כמה ספרים ויש לו קהל קוראים, אבל הוא לא סופר של מיינסטרים או רבי מכר, סיכוייו להתפרנס בארץ מספרים בלבד הם ממילא אפסיים”.
הוא מדגיש שוב ושוב שפייסבוק מתאים לו בזכות אורך סיפוריו, ולא בהכרח מתאים לכל סופר: “אם מישהו ינסה יפרסם רומן בפייסבוק בתור סטטוס, זה יהיה ניסוי מעניין וקיצוני, אולי קיצוני מדי. יש אקסיומה שאנשים מעדיפים לקרוא רומן ולא סיפורים קצרים. בלי ספק, אנשים בפייסבוק יעדיפו לקרוא סיפור קצר ולא רומן, כפי שזה מתנהל כרגע. ברומן יש 50 אלף מילה, אז נספור תווים ונחלק. אולי זה יחזיר את הנובלה לאופנה”.
“אני בלי ספק אעשה ניסוי, אשים טקסט ארוך ואראה איך זה נראה”, אומר אפשטיין ואז מתחרט: “בעצם, אני לא אשים, בפייסבוק בעברית היישור לימין נראה נורא”.
________________________
התפרסם במקור בטור “יוצרשת” במדור fi בגליון דצמבר 2011 של מוסף פירמה של גלובס.
אחרי הקיפול: הראיון המלא.
ההארי הלא-נכון
הארי פוטר הבריטי בהוצאת בלומסברי (מימין) והאמריקאי בהוצאת סקולסטיק
יאנה קוקס מלשינה:
Bookme מיהרו להודיע שהם מציעים למכירה בהזמנה מוקדמת את הספר השביעי והאחרון של הארי פוטר, והדגישו שמדובר בגירסה הבריטית. אולי הם לא היו צריכים להדגיש זאת כל כך אם הם לא היו שמים לצד ההודעה את התמונה של הגירסה האמריקאית דווקא, ומציינים את שם ההוצאה האמריקאית, סקולסטיק. הספר יוצא לאור באותו היום בשתי ההוצאות כאשר כל הוצאה עורכת בעצמה את הטיוטה שמגישה להם הסופרת, כך שיש הבדלים מינוריים בטקסט, יש מאיירים שונים, פונטים שונים ובגירסה האמריקאית יש פחות סלנג בריטי.
(ופה בעל הבלוג מכה את עצמו בטרוטה קפואה על כך שלא העלה את הפוסט כשההודעה נשלחה במקור, לפני שבועיים, או לכל הפחות עשה צילומסך, כי אנשי בוקמי הספיקו לעלות על השגיאה ולהחליף את התמונה. חסד קטן עשו עמו אנשי בוקמי, ששכחו לתקן את שם ההוצאה, והיא עדיין סקולסטיק, ההוצאה האמריקאית, ולא בלומסברי, ההוצאה הבריטית)
הארי פוטר בהוצאה הלא-נכונה ב-Bookme. צילומסך
שבוע הספר: קריאה להקראה
רותי קרני כותבת לי:
תמר נויגרטן, נינתה של מייסדת שבוע הספר העברי ומקימת הוצאת מסדה, ברכה פלאי, ארגנה פעילות מחאה בזעיר אנפין, שמטרתה הפיכת הספר, או לפחות הטקסט הספרותי, לדבר מה שעוצר אנשים ברחוב. ביום ו’, 16 ביוני, נתאסף, חובבי ספרות וספרים, ונקרא, בתקווה להחזיר את הספר “כאפשרות לפגישה מקרית ברחוב” (בניסוחו של דרור משעני). בין השאר, נקרא אנוכי ופאר פרידמן את דיאלוג המרפסת מתוך “רם ויעל”, תרגומו של יצחק זלקינסון (משנת 1878) ליצירתו של שייקספיר, “רומאו ויוליה”; ונויגרטן תקרא מתוך “אותו הים” של עמוס עוז.
ההקראה תתרחש ביום שישי, 16/6/2006, החל ב-13:30 בכיכר רבין, מתחת לאיזה שהוא עץ או פסל. פרטים נוספים: ILCU?
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
