אני חושב שאלך על המבצע של משחק מכור
בחרו את המערכון האהוב עליכם מ”ארץ נהדרת” ותוכלו לזכות בחיבור אינטרנט של בזק במהירות 2 מגה לשנה. אל תבזבזו הכל ביום הראשון.
(הלשין: לירון נוימן)
עדכון
זיו פרי מ-fat fish מלשין שיש מבצע אחר עם מהירות אפילו יותר נמוכה, 1.5 מגה לשנה.
ניו אורלינס מלגו
על כל לבנת לגו שתיתרם לילדי ניו אורלינס, חברת לגו תתרום לבנה לשיקום העיר המוצפת.
(ויה ניו יורק פוסט ויה פֿארק)
עוזבים
רפאל פוגל פורש מעריכת מגזין PC פלוס של אנשים ומחשבים לטובת “משהו חדש ברחוב שוקן”.
ורחביה ברמן מסיים לעבוד בדסק החדשות של וואלה ומחפש עבודה.
אפילו על הפרסומות מוכרים פרסומות
כנראה שהספאם בארץ הפך כל כך נפוץ עד שהוא נחשב לתוכן. ספאם שקיבלתי היום מפרסם שירות הכרויות, ובתחתית יש באנר פרסומי למשחק שש-בש מקוון.
(אגב, יש שם גם משפט שמנסה לשכנע אותי שאני מקבל את הזבל הזה כי ביקשתי אותו, והוא שווה ציטוט בזכות אנגלית הרובוטים העילגת [אני מקווה שרובוטים כתבו את זה]: “This email sending for you like you request for news in Israel portal in one of you registered sites”).
מימונה
הבלוגר עמי בן בסט עושה ניסוי: האם גולשיו יסכימו לממן את שליחתו לחו”ל, לסיקור כנס reboot8 בדנמרק?
חדש בדה מרקר: עמוד שער לבלוגים
אחרי שדה מרקר השיקו את הבלוגים שלהם, הם נזכרו שאולי כדאי שיהיה לזה עמוד כניסה.
ניר אופיר יכול להעביר קו על הפריט הזה ברשימה של הדברים שבגללם הוא חושב שהבלוגים של דה מרקר הם לא ממש בלוגים.
האחד באפריל, הראשון באפריל: האקדמיה ללשון מתערבת
לוויכוח בין פאר פרידמן לביני על הצורה הנכונה למנות ימים בחודש (“האחד באפריל” או “הראשון באפריל”) נכנסה האקדמיה ללשון העברית.
פרידמן מדווח:
קרן דובנוב, המזכירה המדעית של האדמיה ללשון העברית, סוגרת עניין ומוכיחה שאני גם צודק וגם טועה (או לחילופין, שעידוק צודק וגם טועה). שאלתי אותה על הרציונל של עידו, לפיו הוא בעצם מונה את הימים: היום הראשון, היום השני. אז בעניין התאריכים, אומרת דובנוב: “לשון זכר בתאריכים נובע ממינו הדקדוקי של המילה יום. המספר הסידורי נוהג במקרא בתיאור מעשים שונים יום אחר יום, למשל במדבר פרק ז, שבו מדובר בקרבנות שהביאו נשיאי השבטים: ויהי המקריב ביום הראשון וכו’. לעומת זאת כשנקוט במקרא יום כלשהו בחודש הצורה היא מספר מונה: בראשית ח יד, ויקרא כג לב ועוד רבים”.
פרידמן גם מכה על חטא הדן קווייל שלו: דובנוב אומרת ש-100₪ אפשר להגיד “מאה שקלים” או “מאה שקל”, כי “צורת היחיד של שם העצם מאחת עשרה ומעלה היא רשות”.
“עלה צהוב” והמונופול על חופש הביטוי
הגר צימרמן מ”עלה ירוק” הציעה בפורום עלה ירוק, שנמצא תחת ניהולה, פרובוקציה ליום המריחואנה: טלאי צהוב המעוצב כעלה מריחואנה. היא סוקרה בחדר 404 ואחר כך בשער האחורי של צהובון מוביל.
עכשיו היא מפרסמת בנענע מאמר תגובה על הפרשה. בין השאר היא כותבת:
בימים האחרונים זכיתי לכמה שמות תואר חדשים (“מגיע לכלבה הפוסטמה המטומטמת הטיפשה הזאת”, אתם בוודאי חושבים). זאת רק כי העזתי לומר את אשר חשבתי. טעות שלי, שכחתי לרגע שאנו חיים במדינה בה עיתונאים קטנים וגולשים מתוסכלים נוטלים לידיהם בנקל את תפקיד הצנזור.
צימרמן שוכחת שחופש הביטוי הוא רב-כיווני, וכשם שהוא מאפשר לה להציע ללבוש טלאי מריחואנה צהוב, הוא מאפשר גולשים מתוסכלים ועיתונאים קטנים למתוח עליה ביקורת. חבל שהיא בחרה לפגוע בחופש הביטוי באמצעות צנזורה, כשהיא חסמה, ואחר כך מחקה, את ההודעה המקורית שלה בפורום.
תחדיש: אימיול
אימיול: 1. (ש”ע) תכתובת אימייל. 2. (ש”פ) פעולת שליחת האימייל.
הפסח נגמר
אפשר להסיר מהדפדפן את חסימת ה-cookies.