התחלתי לחסוך לדירה

מהדק נייר אדום. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

קרטל הכותרות

שיחות השלום עם סוריה, שהוכרזו קצת אחרי החקירה האחרונה בעניינו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, עוררו בידיעות ובמעריב את אותה התחכמות לא מבריקה בכותרותיהם הראשיות, “חקירה ושלום”.

\"חקירה ושלום\", כותרת זהה בידיעות אחרונות ובמעריב

[עדכון 12:50] ולווט וא’ נדב מוסרים שהכותרת שימשה גם בהארץ, אבל לא בכותרת הראשית, מה שמונע ממנה את התואר “כותרת שלושת העיתונים”.

\"חקירה ושלום\", כותרת מאמר בהארץ

[עדכון 17:50] ולווט מעדכנת שגם בנענע ובישראל היום.

\"חקירה ושלום\" בישראל היום

\"חקירה ושלום\" בנענע10

• מן הארכיב: צאתכם לשלום ולא להתראות

הלם באינטרנט

נראה כי הביקורת הנוקבת על ההתנהלות בבית ספר התיכון שב”צ בגבעתיים מוצאת לה ביטוי לא רק בכלי התקשורת הקלאסיים, אלא גם בתחומי האינטרנט.

גם בתחומי האינטרנט! לא רק בשתי פחיות מחוברות בחוט!

באתר הפופולרי פייסבוק,

– אנחנו לא מדברים פה על איזה בלוג, כן? –

רשת חברתית עולמית אדירת ממדים

– וגם לא על “חבר’ה” –

המשמשת גם כפלטפורמה לקבוצות דיון שונות (פורומים), נפתחה קבוצה חדשה בשם “נפגעי שב”צ מוחי לדורותיהם”.

באתר הפופולרי (האהוד על רבים) פייסבוק (ספר פרצופים), רשת חברתית (רשת חברתית) עולמית (בינלאומית) אדירת ממדים (גדולה מאוד).

בקבוצה זו משחררים בוגרי המחזורים השונים של בית הספר קיטור ועצבים על ידי השתלחות חסרת רסן במוריהם ובגורמים שונים בבית הספר.

ישראל חסון ורזי ברקאי בהלם: מי נתן להם רשיון?

דוגמה להשתלחות: “אני ואחי, שנינו בוגרי שב”צ מוחי, גיבשנו רשימה של שלושת המורים שצריך להעמיד מול כיתת יורים:

שמעו, זה חמור. לא כמו כשכותבים בטוקבקים שצריך להוציא להורג את ערביי ישראל, שאז מדובר בחופש הביטוי והבעת דעה פוליטית. פה מדובר במורים יהודים – אשכרה הסתה לרצח!

במקום השלישי מ’, שבשיעורים שלה אתה מרגיש כמו בגרמניה הנאצית.

גם באושוויץ הצלצול היה בשבילי, לא בשבילכם.

במקום השני א’ הממורמרת, שמזיינת את כולם במבחנים שמורידים את הממוצע,

מצד אחד, קיבלו ציון נמוך. מצד שני, קיבלו סקס.

ובמקום הראשון מי אם לא ר’, וכל מילה נוספת מיותרת”.

האם מדובר בסוף פתוח או סגור? מדוע בחר המחבר בסוף מסוג זה? פרט והבא דוגמאות מפורומים אחרים.

הערה זו יצרה שרשור ארוך למדי של מורים אשר הושוו לנאצים

יודעים מה יותר גרוע מהשואה? חצי שואה בתפוח. אגב, עפר מוסטיגמן אומר שלחוק האוסר על שימוש בסמלים נאציים צריך לקרוא חוק גודווין.

והתווספו ציטוטים המתקשרים לעולם השכול,

עולם השכול זה עולם תוכן?

כדוגמת “בשב”צ לא פורחים פרחים, בשב”צ כולם בסוף מתים”.

גם במקומות אחרים כולם בסוף מתים.

מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה: “מדובר במקרה חמור מאוד, הראוי לכל גנאי”.

אם זה ראוי לכל גנאי, אתם מגנים את המקרה? חברים, הודעה חשובה, בעיריית גבעתיים גינו את המקרה. המקרה גנֹה גוּנה.

(“שב”צ בפייסבוק: השתלחויות חסרות רסן במורי בית הספר” / עדי ששון, ידיעות רמת גן, 2/5/2008)

nrg מעריב החדש: הקוראים ידעו מראש

נועה פרג מנתחת (גלובס, 19-20/5/2008) את נתוני סקר TIM, שבודק חשיפה לאתרים מסחריים:

ההשקה המחודשת של nrg תרמה לעלייה בשיעור החשיפה, שעומדת באפריל על 25.6%, בהשוואה ל-23.6% במארס.

nrg מעריב הושק מחדש באמצע מאי.

ואודי יונש מגלה שבלוחות של nrg מעריב יש מודעת גוגל ללוחות של ידיעות אחרונות:

מודעת גוגל של לוח ידיעות אחרונות המקוון בלוח מעריב המקוון

לימודי משפטים #002

רמז מטרים

“שם ספרה האחרון של אבירמה גולן הוא ‘סימני חיים’. מחסור חמור בסימני חיים של קטנוע הוא הסיבה שגולן נתבעת בבית משפט השלום בתל אביב, בידי קרנית ואודי זוהר מבת ים” – מאור צור (זמן תל אביב, 16/5/2008)

התשבץ הקל

“מה קורה כשמעצבת היא גם במאית, מנצח הוא שחקן ומתרגם, וסיפור סינדרלה הופך לאופרה של ממש? בעיקר שמח” – מאיה כהן (ישראל היום, 23/4/2008)

חדשות טובות: הנעדר נמצא

“כומר קתולי שיצא למסע אווירי כשהוא מחובר לעשרות בלוני הליון, ומאז יום שני נעלמו עקבותיו, נמצא בראש הכותרות בברזיל” – סוכנויות הידיעות (ישראל היום, 23/4/2008)

גוי גמור

“רק השבוע חגגנו את חג האביב, אבל מזג האוויר מסביב מתנהג כאילו הקיץ בעיצומו” – אלכס דורון (מעריב, 23/4/2008)

מכירת חיסול של מטאפורות! ארבע בשקל! כל הסחורה חייבת ללכת!

“מישהו בארה”ב שלף אתמול שלד מהארון. מישהו ניער את האבק מעל פרשה ישנה. מישהו שיחרר מהבקבוק אפוף קורי העכביש שד ישן, המטיל צל עכור על יחסי ישראל-ארה”ב” – שלמה צזנה וסוכנויות הידיעות (ישראל היום, 23/4/2008)

– בני, העולם הוא כמו תפוח. – כמו תפוח, רבי? – טוב, אז לא כמו תפוח

“אייפון לכל ילד? אולי לא לכל ילד, אבל לפחות לבן של רוברט סקובל, כותב בלוג הטכנולוגיה הפופולרי” – מעיין כהן (דה מרקר, 14/4/2008)

היה זה לילה קודר וסוער

“עיצמו לרגע את העיניים, ודמיינו שאתן עומדות על פסגתו של הר גבוה במיוחד. השמש מלטפת את ראשכן, ורוח קרירה מתפתלת סביבכן, וחודרת מבעד לשמלת השיפון הדקיקה והשקופה שלגופכן. נשמע כמו פנטזיה? אם להסתמך על מעצבי העל שאימצו בחום בדים שקופים ואווריריים וחוללו בהם פלאים, זו כנראה מציאות ממשית שמושיטה אליכן יד ארוכה, ושולפת אתכן מתוך הסקיני הצפוף שנדחקתן לתוכו בשנה האחרונה” – ליטל רוזנשטיין (מעריב, 31/3/2008)

שופכת חמתה על הגויים

“את החמץ בחרה הדוגמנית בר רפאלי לבער השנה בחיק חברה ליאונרדו דיקפריו” – יפעת מנהרדט (ידיעות אחרונות, 22/4/2008)

1 + 1 + 1 + 1 = 3

“חודש אחד, בסיס אחד, חטיבה אחת, מחזור אחד – ולא פחות משלושה ניסיונות התאבדות ופגיעה עצמית של חיילים” – אמיר בוחבוט (מעריב, 23/4/2008)

מן הארכיב: לימודי משפטים #001

אתר מחודש, עם הכנה ללוח

בירנית גורן, עורכת nrg, אמרה שהאתר עלה בעיצוב החדש בבטא (דוגמה לבטא: “חייל, קיבלת 8 דקות לגילוח-צחצוח, למה הנעליים שלך עדיין מלוכלכות?” “המפקד, אני עדיין בבטא”). זו בטח הסיבה ללוק המוזר של לוח מעריב המקוון החדש.

ככה זה אמור היה להיראות בעיצוב המקורי של דיויד רפפורט, שהיה המעצב הראשי ופרש כשהנהלת האתר התחילה להתפרק:

סקיצת לוח מעריב באתר nrg מעריב

וככה זה נראה כרגע באתר:

לוח מעריב באתר nrg מעריב

להמשך קריאה

גם קישוניסט יכול להיות כלכליסט

המסחר בבורסה ננעל, והמפתח אצל הג’ינג’י.

הרעות זרקנוך בלי מילים

אחי, אחי שלי, זעק אז הפצוע. מסר הוא זה שטיפל בכספים, ענה לו החובש.

– דרור פויר מנקנק את ראש הממשלה אהוד אולמרט על השלכת האחריות על הכספים של מוריס טלנסקי על עו”ד אורי מסר (גלובס, 18/5/2008)

ליכטש מחלק ספרים בטוויטר

תומר ליכטש החליט לנפות ספרים שהוא לא רוצה או צריך מהספריה שלו. כל יום הוא יפרסם שם של ספר אחד בטוויטר שלו, ומי שירצה את הספר יפרסם תגובה לאותו הטוויט.

תומר ליכטש מוכר את ספרו \"לורם איפסום\". צילום: תומר ליכטש, cc-by-sa

אל דאגה: העסקים כרגיל, הסדר החברתי לא נפגע (מודעה של בזק)

במודעה של בזק למגזר העסקי,
כשהמידע מאובטח, העסקים כרגיל –
האישה משמשת כמזכירה וכטפט לשיחת הביזנס הרצינית של הגברים.

המודעה השוביניסטית של בזק

מבטה עורג.

יום אחד אולי גם היא תוכל… הו לא, טפשונת שכמותך, גרשי מחשבות כפירה מראשך היפה!
ולכי תעשי לנו שניים קפה.

פרט מהמודעה השוביניסטית של בזק

מודעה נוספת מאותה סדרה מעלימה את האישה לחלוטין – ובצדק: מה יש לה לעשות בחדר הישיבות בין כל הגברים האלה?

מודעה שוביניסטית נוספת של בזק

לא במקרה, המודעה פונה לנמען בלשון זכר (“הצטרף עכשיו”).
לא במקרה היא מפנה אותו לנציג ממגדר זכרי (“התקשר עוד היום למנהל הלקוח שלך”) – אחרי הכל, מדובר בתפקיד ניהולי. והרי לא ייתכן שאתם חושבים שאישה… כלומר, שהיא יכולה להיות…

טפשונים!

← לדף הקודםלדף הבא →