פגישת פסגה: לוזר ויוזר
בתמונה: מנהיג ואיש חזון מוערך בארץ ובעולם ולצדו לוזר, באירוע ההשקה השני של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה.
דולר מעריב: 4.5 שקל
מחיר המינוי לעיתון האלקטרוני של מעריב ננקב בשקלים, עבור הלקוחות הישראליים, ובדולרים, עבור הלקוחות בשאר העולם. אבל הדולר של מעריב עומד על השער המופקע 4.5 שקלים, כפי שמלשין איתן שלו, שגם בדק וגילה שהפעם האחרונה שהשער הזה היה רלוונטי היתה ב-14/7/2006.
אני טועה, גדי להב צודק
גדי להב כתב בדה מרקר שההודעה על שיחות השלום עם סוריה לא הזיזה את הטראפיק באינטרנט הישראלי, וייחס זאת לחוסר עניין של הציבור בנושא. אני טענתי שהוא בדק באתרים הלא-נכונים (כי הוא לא בדק את ynet, אתר החדשות הגדול בארץ, אם לא מחשיבים את וואלה, שהחדשות אינן הדגש שלו ורובן מסונדקות ממקורות אחרים). המגיבים תהו לגבי מקור הנתונים של להב.
להב טקבק תגובה, ואני משכפל אותה פה:
חברה חברה, רגע רגע. למה אתם נחפזים למסקנות בלי לבדוק?
ראשית – בדקתי בצורה הפשוטה ביותר: הרמתי טלפון ושאלתי. לא ביקשתי נתונים מדוייקים אלא שאלתי אם היה שינוי כלשהו בטראפיק. בכל המקרים נעניתי בשלילה.שנית, בדקתי גם בויינט אבל התשובה מהם הגיעה מאוחר יחסית ולכן לא נכנסה (נכון שזה בלוג, אבל זה מתפרסם גם בפרינט).
שלישית, כמי שאחראי על אתר הארץ והקים את וואלה! חדשות, אני יכול להבטיח לכם: לא רק בויינט קוראים חדשות ולא רק ויינט מגיב לאירועים גדולים. וואלה חדשות הוא אתר החדשות השני בגודלו בישראל, גדול יותר מנרג’ חדשות (אולי אפילו גדול מנרג’ כולו), ובטח גדול מנפס.
לגבי אלקסה – זה כלי לא מספיק אמין. לגבי גוגל טרנדס – הנתונים לא תמיד מוצגים במהירות כזו גדולה (כלומר האתר לא תמיד מעודכן על אתמול או היום).
מודה בטעותי: אני מקבל את הטענה של להב ושל אחרים שסיפור חדשותי גדול יביא לגידול בתנועה בכל אתרי החדשות, ולא רק בוויינט.
מי משפחת הפשע הכי שולטת?
בשנה שעברה ערכו ב-7 לילות טורניר גיטר הירו בין כמה גיטריסטים מקצוענים, בהם חיים רומנו, רם אוריון, שמוליק בודגוב ואלי זולטא. לכבוד יציאת משחק הווידאו הפופולרי מאוד מאוד GTA IV, אני מתכוון לערוך טורניר דומה בין ראשי משפחות הפשע בישראל. התוצאות צפויות להיות מפתיעות.
קטנוניסט: העולם לפי המועצה לבטחון לאומי • פרס למשבחים • גוגל מקיצה
• סדר עולמי חדש
• עולם הפוך
• המלץ וזכה
• עברי ואיכותי
• גוגל מכירה בישראל
• בגוגל ישראל עדיין חורף
• משחקים בחתן וכלה
סדר עולמי חדש
המטה ללוחמה בטרור שתחת המועצה לבטחון לאומי מפרסם בין השאר אזהרות מסע לישראלים. אבל האם אנחנו יכולים לסמוך על המלצות כאלה כשהמטה מפגין בורות גיאוגרפית? הקורא עמיחי גור מסביר: “זאת אזהרה למטיילים הישראלים לא לנסוע לחבל ג’אמו-קשמיר. הבעיה היא שאין מקום כזה. יש מדינת ג’אמו קשמיר, ובה שלושה מחוזות (חבלים): ג’אמו, קשמיר ולאדאק, אבל אין חבל ג’אמו קשמיר.
“גם המפה באתר (שאגב נלקחה מאתר ה-CIA) לא מבהירה את הנקודה. לקו שנמתח אין שום קשר לכתוב, ובפרט אמריצר שנמצאת באזור האדום היא בפנג’אב. היא אינה בחבל ג’אמו, אינה בחבל קשמיר ובוודאי שאינה בחבל ג’אמו קשמיר”.
מתקשורת ראש הממשלה נמסר בתגובה: “אזהרת המסע מתייחסת לכל המובלעת בצפון הודו, לרבות החבלים ג’אמו, קשמיר ולדאק.
אכן הקו המסמן את הגבול הדרומי של איזור אזהרת המסע הינו קו ישר ולא טופוגרפי, דבר שאיננו בר ביצוע במפה בקנה מידה כזה”. לשאלה אם השימוש במפה של ה-CIA נעשה באישור השיבו בתקשורת ראש הממשלה: “איננו מוצאים לנכון לדווח מנין קיבלנו כל רכיב, או כל מידע בנושא אזהרות המסע”.
עולם הפוך
אבל הטעות המביכה באמת של המועצה לבטחון לאומי נמצאת ממש מתחת לאף: שער האתר מציג תמונה של אנשים מפוקסלי פנים בחמ”ל מפואר, גלובוס ומפה של העולם. בגירסה האנגלית של האתר מופיעה אותה תמונה בהיפוך ראי, שהפך גם את כיווני היבשות, והעביר את אמריקה למזרח ואת אסיה למערב. אלה הפנים שמציגה ישראל לכל גולש מהעולם שייקלע לאתר הממלכתי הזה.
מהמועצה נמסר שהם לא מתכוונים להגיב בעניין. זה היה ב-26/5, והאתר עדיין לא תוקן.
המלץ וזכה
ייואב (השם המלא שמור אצלי) רכש נגן מוזיקה באתר tuki.co.il, המופעל על ידי חברת א.ב אדר אמיתי. הנגן הגיע עם פתק מצורף: “במידה והיית מרוצה מחוויית הקנייה, נודה לך אם תיכנס לאתר ‘זאפ’ ולרשום [כך במקור] את המלצתך. במידה ולא היית מרוצה, נשמח לקבל הצעות לייעול השירות לכתובת info@tuki.co.il. לכל מדרג תישלח מתנה בדואר – אוזניות כפתור של חברת סוני דגם 818/828/J10”.
יכול להיות שמדובר בחנות ממש מוצלחת, ומאידך ייתכן שהמתנה, בשווי 60-90 שקלים, עושה את העבודה – כך או כך, תוכי זוכה כמעט אך ורק לביקורות חיוביות בזאפ – 49 חוות דעת ודירוג ממוצע של 5 מתוך 5 (לרשת באג, לדוגמה, יש רק 17 חוו”ד וציון 4.5), ואפילו זכתה בתו “קנייה חכמה” של זאפ, המוענק לחנויות ותיקות שזוכות לביקורות חיוביות רבות בשיעור גבוה לאורך זמן.
“אנשים מתעצלים לרשום דברים טובים”, מנמק את השיטה אלי אמיתי, הבעלים של תוכי, ואומר שזאפ עצמם הציעו בעבר מתנות תמורת כתיבת ביקורות. לדבריו, זאפ אסרו עליו להבטיח מתנות באתר עצמו, בנימוק ש”אם אני רושם באתר, אז אנשים יקנו אצלי כדי לקבל את המתנה”, אבל לדבריו “אני יכול לעשות מה שאני רוצה בדף שאני שולח לבנאדם”.
מזאפ נמסר בתגובה שהם שוללים את השיטה: “חברת זאפ מעודדת את הגולשים לשלוח אליה חוות דעת מכל סוג שהוא וזאת כחלק אינטגרלי מהמידע שאנו רוצים לספק על החנויות המופיעות באתר והמוצרים המוצגים בו. יחד עם זאת, אנו לא מתירים מתן תמורה בגין חוות דעת תהיה אשר תהיה על ידי החנויות”.
יש בלוגרול בעברית
במקום להתלונן שאין בלוגים איכותיים, אולי תתחילו ב”רשימת ה-25” של אורי קציר, שממליץ על הבלוגים המוצלחים ביותר בעברית לטעמו זו השנה הרביעית ברציפות.
גוגל מכירה רשמית בישראל
בפברואר 2006 נפתחה הנציגות הישראלית של גוגל, ובהמשך נפתחו גם שני מרכזי פיתוח, בחיפה ובתל אביב. כששאלתי את גוגל על זה באוקטובר 2007, הם אמרו לי: “אנחנו בתהליך עדכון העמוד הזה עכשיו. […] אנחנו גדלים די מהר לאחרונה, ויש כמה סניפים שכבר פועלים שטרם הוספנו לאתר הסניפים”.
עכשיו אפשר להגיד מזל טוב: אחרי יותר משנתיים, אולי לכבוד חגיגות ה-60 למדינה, מישהו בגוגל ארה”ב התפנה סוף סוף לסמן את ישראל במפה הרשמית של סניפי גוגל ברחבי העולם.
בגוגל עדיין חורף
בסוף מרץ עברה ישראל לשעון קיץ. גם גוגל עברה, אבל לא עדכנה את תיאור אזור הזמן: בעוד ישראל נמצאת היום ב-GMT+3, אזור הזמן “תל אביב” בחשבונות גוגל נמצא ב-GMT+2.
משחקים בחתן וכלה
והיום בפינתנו “הצעות נישואים של גיקים”: ברני, גיק אמריקאי, נתן לחברה שלו טאמי קונסולת משחקים DS עם המשחק האהוב עליה, ביג’ולד. היא התחילה לשחק, אבל לפתע התרוקן המסך והופיעה עליו טבעת שבנויה מהאבנים היקרות של המשחק. “זו טבעת!”, אמרה טאמי, וברני אמר: “התינשאי לי?”. טאמי הסכימה, והוא נתן לה טבעת, הפעם אמיתית.
(הטור פורסם במקור בכלכליסט ב-28/5/2008, ומובא כאן בהרחבה)
תו”ל “הערבים הבורים”
בשלט הדרכים של מרכז המחקר הגרעיני שורק ביבנה מופיע שמו של המרכז בעברית ובאנגלית, ואילו בערבית נכתב רק יבנה, כתבתי פה שלשום, והתבדחתי שמזל שהערבים לא יודעים לקרוא עברית ואנגלית, אחרת הם עלולים היו לגלות איפה אנחנו מחביאים את המרכז הגרעיני שלנו.
הבדיחה שלי היא מדיניות רשמית של מדינת ישראל. איריס פוקס מאגף הדוברות של החברה הלאומית לדרכים (מעצ החדשה) מסרה בתגובה לשאלתי בנושא: “בהתאם להחלטות הנהלות מעצ הישנה (מחלקת עבודות ציבוריות) ומשרד התחבורה אין לתרגם לשפה הערבית כל מתקן בטחוני/רגיש או מחנה צבאי וכו’, כמו התעשייה האווירית, מחנה בר לב או המרכז למחקר גרעיני שורק ועוד מבסיסי צה”ל”.
האם המדיניות עדיין עומדת על כנה ומיושמת היום, או שמדובר בהחלטה היסטורית שזמנה עבר?
“כמו החלטות נוספות שהוחלטו בזמנו גם החלטה זאת תקפה עד לשינויה”.
אם לסכם את התשובה במילים פשוטות: תורת הלחימה של ישראל בנושא עמימות מתקנים בטחוניים היא שיש לנו עסק עם ערבושים טפשים.
איך באים מספרים לעולם?
ב-12/5/2008 דיווח אמיתי זיו בדה מרקר:
רמפל קיבלה לפני כחודשיים אישור חד-פעמי לייבא 600 מכשירי אייפון לישראל. […] ההערכה היא כי כ-12 אלף מכשירי אייפון נמכרו בישראל
מאיפה הוא מביא את הנתונים שלו? מכתבה שפרסם צחי הופמן במעריב ב-26/3/2008:
משרד התקשורת אישר לייבא לארץ את מכשיר האייפון (iPhone) הפופולרי. באישור המיוחל זכתה לפני כחודשיים חברת רמפל, המתמחה בשיווק מכשירים סלולריים ואביזרים. […] במקביל למכירה החוקית של האייפון הולכת וגוברת תופעת ההברחות. כמות האייפונים שנמכרים בישראל בצורה לא רשמית מגיעה, לפי ההערכות של אבישי פריז, מנכ”ל חברת הנדי ל-12 אלף מכשירים.
ההערכה של מנכ”ל הנדי במעריב הפכה בדה מרקר להערכה אנונימית (כך קל יותר להסוות את מקורה ולא לתת קרדיט למעריב); ואילו ה”לפני כחודשיים” שבמעריב, שיוצא בסביבות סוף ינואר, הועתק לכתבה של דה מרקר חודש וחצי מאוחר יותר אך נשאר “לפני כחודשיים”, כלומר אמצע מרץ. עיתונות קופי-פייסט במירעה.
מן הארכיב: לראשונה בפעם השלישית, משרד התקשורת מתיר ייבוא אייפון
גם ב-IRC לא נרשמה תנועה חריגה בעקבות פרשת אולמרט-טלנסקי
גדי להב כתב היום בדה מרקר:
ביום רביעי האחרון נתבשרו אזרחי ישראל על פרוץ תהליך השלום בין ישראל סוריה. […] ביום רביעי האחרון קרה דבר מוזר: מבדיקה קצרה שערכתי, התברר כי למרות החדשה המרעישה, לא השתנה דבר בטראפיק של אתרי החדשות – לא באתרי קבוצת הארץ, לא בוואלה, לא בנענע10 ולא בחדשות ערוץ 2 שבאתר קשת. המסקנה המתבקשת מכך: הציבור חושב שהשאלה אם מדובר בספין אינה חשובה. הוא נמצא רחוק מאוד מכך. הציבור כל כך ספקן – שהוא החליט בשקט, בלי מחאות גדולות, פשוט לא להתעניין בנושא.
זו מסקנה אפשרית אחת. מסקנה אפשרית אחרת היא שלהב פשוט בדק באתרים הלא נכונים – וואלה הפופולרי לשלל שימושים שחדשות הוא לא המוביל שבהם, קבוצת אתרי הארץ מתחלקת לדה מרקר הכלכלי, עכבר העיר הבידורי-תרבותי והארץ, שרחוק מלהיות אתר חדשות מוביל ברייטינג; נענע10 עם המיתוג הלא-ברור; ואתר קשת המוקדש לכוכב נולד וארץ נהדרת. בדוק את ynet, אתר החדשות הגדול בארץ; את NFC, שאולמרט הוא אחד מכוכביו הראשיים והקבועים; ואת פורום הסקופים של רוטר.נט, וחזור אלינו עם התוצאות.
אל תגידו בגת
כך נראה שלט ההכוונה שמבשר על המרכז למחקר גרעיני שורק:
בעברית: “מרכז גרעיני שורק יבנה”.
באנגלית: “Yavne Soreq Nuclear Center” (בתרגום לעברית: מרכז גרעיני יבנה שורק”)
בערבית: ياﭭني (בתרגום לעברית: “יבנה”).
מזל שהערבים לא יודעים לקרוא עברית ואנגלית, אחרת הם עלולים היו לגלות איפה אנחנו מחביאים את המרכז הגרעיני שלנו.
[עדכון 27/5/2008] החברה הלאומית לדרכים מאשרת שזו אכן הסיבה. קראו כאן.
אל תאמינו למה שכתוב בהורוסקופ
בהורוסקופ של מרים בנימיני (7 ימים, ידיעות אחרונות, 23/5/2008) מופיעה בוקסה עם הכותרת “משקה עולמי”, בה היא מנתחת אסטרולוגית את המשקה קוקה קולה. כמה טעויות אפשר להכניס בטקסט קצר כזה? נספור:
במדינת אטלנטה שבארצות הברית הומצא משקה הקוקה קולה על ידי רוקח בשם ג’ון פמברטון.
את מתכוונת לעיר אטלנטה שבמדינת ג’ורג’יה שבארצות הברית. וד”ר פמברטון לא המציא משקה, הוא המציא סירופ לטיפול בכאבי בטן, שאחר כך נמכר כמשקה כשהוא מעורבב עם מי סודה.
נוסחת המשקה הומצאה במזל שור, במאי 1884
1886.
בהתחלה מכר פמברטון את המשקה בבית מרקחת והרוויח 50 דולר בחודש בלבד.
50 דולר בשנה הראשונה, לא בכל חודש. והוא לא הרוויח 50 דולר, הוא הכניס 50 דולר, כשההוצאות עמדו על 70 ולכן בשורה התחתונה הוא כלל לא הרוויח, אלא הפסיד 20 דולר.
אבל תמצית אגוז הקוקאין הפכה את המשקה לאהוב וממכר.
תמצית אגוז ה-what-now? אין דבר כזה “אגוז קוקאין”, קוקאין זה סם. קוקה קולה יוצרה במקור מעלי קוקה ואגוזי קולה.
ממציאו מכר אותו כבר ב-1890
רק שהוא מת שנתיים קודם לכן, ב-1888.
וממשיכו כנראה זכה להתעשר ממשקה זה.
כנראה? לא בא לך לפתוח אנציקלופדיה ולבדוק?
לצד הטקסט מופיע איור של מירה פרידמן, המציג את פמברטון אוחז בבקבוק קוקה קולה מזכוכית בעיצוב המפורסם המוכר לנו עד היום, בקבוקים דומים ברקע ולצדו אישה עם בקבוק פפסי קולה. פפסי קולה הגיעה לשוק בתחילת שנות ה-1890, והבקבוק המעוצב של קוקה קולה נוצר על ידי חברת רוט גלאס קאמפני ב-1915, כך שגם האיור שגוי עובדתית.
• מן הארכיב: כמה טעויות אפשר להכניס בטקסט קצר על פלייבוי? (המון)