גלובס מתבקש להבין בטוויטר

1. גלובס מדווח: “חדש: טוויטרים מוועידת גלובס דרך הסלולרי”. מה בדיוק חדש? טוויטר? ועידת גלובס? ההמצאה המופלאה המכונה טלפון סלולרי?

2. גלובס מדווח: “לקראת ועידת תקשורת ונתח שוק של ‘גלובס’, בשיתוף TWS, ‘גלובס’ מאפשרים לכם לשלוח טוויטים מהנעשה בוועידה, ישירות מהסלולרי שלכם, באמצעות שליחת SMS ■ זאת באמצעות TALKER המציע ממשק טוויטר בעברית”. אז קודם כל, גלובס לא מאפשרים לי שום דבר, אני לא צריך את גלובס בשביל להירשם לטוקר. שנית, למה אני צריך לבזבז כסף על סמסים בטוקר? מה קרה, אין ווייפיי בכנס?

3. אם, כמו שגלובס מבקשים, אני אתייג את הטוויטים על הכנס בתגית 09 globes#, התגית שתוצג תהיה #globes, מה שאחרי הרווח לא ייכנס לתגית.

9 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, התיקונים, טוויטר, עיתונות ותקשורת | 8 תגובות

כשלים בפרסום

מי שרוצה ליהנות ממבצעי מרץ ברשת AM:PM צריך לחכות לאפריל:

אנשים רבים מאייתים “מיטה” בשגיאה, אני מסיק מריבוי המודעות למיטות שמוצמדות למחרוזת החיפוש [מיתה]:

רוצים להיגמל מאכילה? תיזהרו לא לגמור כמו הסוס, שהתרגל לא לאכול אבל אז מת.

במודעה הבאה, של צומת ספרים, אני לא בטוח אם מדובר בשגיאה או לא, ואולי הלשונאים מקרב הקוראים יוכלו לסייע. כתוב בה ש”ספר זו מתנה שלא שוכחים”. האם ה”זו” חייב להתייחס לנושא, הספר, ולכן להיות בזכר, “זה”? או ש”זו” יכול גם להתייחס לנשוא, המתנה, ולכן יכול להיות נקבה?

הלשינו: איתן שלו, אבי מלר

8 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, התיקונים, פרסום ושיווק | 15 תגובות

idok is מתראיין ב”לילה כלכלי” על המדבקה של לייפקיפר

דיברתי אמש ב”לילה כלכלי” בערוץ 10 על ההיבט האינטרנטי של פרשת המדבקה של לייפקיפר – הדומיין MSIUK.net שנרשם על שמו של אריק קליין. הכתבה בנענע10, ומאומבדת אחרי הקיפול.

להמשך קריאה

8 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, idok.is, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 12 תגובות

מערכת ההפעלה של גוגל: תחזית מ-2003

גוגל הודיעה על פיתוח מערכת הפעלה בשם Chrome OS. בשנת 2003 הכנו בחיים ברשת, מדור האינטרנט של נענע, פרויקט מיוחד לציון חמש שנים לגוגל. הכתבה שלי עסקה בעתיד של גוגל, וחזתה מערכת הפעלה פתוחת קוד מבוססת שורת חיפוש. קראתי לה Go. אני עדיין חושב שהשם שלי יותר מגניב.

8 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 6 תגובות

פרס ספיר לאמילי עמרוסי

אורן צור מהבלוג “מדע בזיוני” מעדכן את קוראיו:

הגיע הזמן להחליף איכסון. […] מאחר ומעולם לא עשיתי כזה מעבר (ולא שידרוג) אז אני צופה בעיות רלות, ומאחר ואין לי ממש זמן להקדיש לזה אז אולי הבלוג לא יהיה זמין במשך יום-יומיים-שבוע שבועיים*.
עמכם הסליחה. *סבירות נמוכה: המעבר והשדרוג ילכו חלק ולא יהיה שום דאון-טיים בכלל. מיד אחרי זה יבוא המשיח (השלום יגיע קצת אחרי חצות וחמור לבן חונה מול בית התפוצות). ומעט אחר כך יודיע יוסי שריד על מתן
פרס ספיר ל’תריס’ של אמילי עמרוסי.

8 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, מלח החדר | 4 תגובות

עוד תיקונים: אבא ואבא של דודו טופז, מגהביט וקילוביט, מסמנים ויורים

אולי בגלל זה יש להם שמות משפחה שונים?

לפי תחביר לקוי במעריב (19/6/2009), “[מיקי] גולדנברג ו[דודו] טופז הם הבנים של מספר הסיפורים הנודע אליהו גולדנברג והשליח הראשון של ישראל לפסטיבל אדינבורו”.

[הבהרה בעקבות תהיות המגיבים: הנושא הוא הניסוח הלקוי של הפיסקה, לפיו הוריהם של גולדברג וטופז הם מספר הסיפורים הנודע והשליח הראשון של ישראל לפסטיבל אדינבורו. הכותרת על שמות המשפחה היא התחכמות על הנושא]

צותת וציטט

שיעור בהומופונים לאתר הארץ (21/6): כשמביאים דברים בשם אומרם זה *ציטוט*. כשמאזינים לשיחות של מישהו זה *ציתות* (דרך ערן בלינסקי)

כלכלה חדשה באפל

הארץ דיווח כי “מחיר בניית הדגם החדש של מכשיר האייפון, ה-iPhone 3GS [הוא] כמה דולרים בודדים יותר מהדגם הקודם. זאת למרות שהמכשיר החדש מצויד בכמה שכלולים לעומת קודמו ובהם מצלמה טובה יותר שמסוגלת לצלם סרטוני וידיאו”.

המכשיר משוכלל יותר, ולמרות זאת עלות ייצורו גבוהה יותר. קוסם הג’ובס הזה, פשוט קוסם. ואולי הכשל נובע מהבלבול בין המידע בגוף הכתבה (ייצור המכשיר יעלה יותר) לעומת המידע בכותרת הביניים (ייצור המכשיר יעלה פחות).

מוכר, בכמה קילו מגה?

בוויינט (25/6) סבורים שמגהביט אחד זה פחות מ-800 קילוביט (דרך גיא מזרחי)

טוקבק: בוכים ויורים

הביטוי השגוי “לסמן את המטרה ואז לירות את החץ”, שראינו בעבר בגלובס (התיקונים 13/5), אותר עכשיו גם בטוקבקים, כמו התגובה הראשונה לכתבה בכלכליסט על פסק הדין מעורר המחלוקת של השופט דרורי.

ועוד תיקונים

מדור התיקונים באתר “העין השביעית” • קבוצת הדיון של “התיקונים”

7 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, התיקונים, עיתונות ותקשורת | 10 תגובות

Media Pwned!!!

בגליון נובמבר 2006 של “העין השביעית” פורסמה מפת הבעלויות בתקשורת הישראלית. שוקי טאוסיג הסביר אז: “גופים חדשים רבים התווספו לתחום התקשורתי, שהלך והתמסחר. יחד עם ריבוי הגופים – רבו גם האינטרסים. […] שלל הצורות והקווים שיוצרים את התרשים אינם באים לבקר, או אפילו לפרש, את התקשורת הישראלית, אלא לשמש כלי עזר לכל אחד מצרכניה כדי שיוכל ליצור לעצמו תמונת מצב מושכלת על המתרחש בה, להביט בה בצורה שקופה יותר, אמיתית יותר”.

בימים אלה אנחנו עובדים בעין על עדכון מפת הבעלויות, בסיועו של שרון אחדות. אם יש לכם רעיונות ומחשבות על מה ואיך אפשר לעשות עם המידע הזה, ואילו דרכים יצירתיות יש להציג אותו ולשחק איתו, טקבקו או שלחו לת”ד 404.

טיוטת מפת הבעלויות בתקשורת הישראלית 2009 של העין השביעית

[עדכון 23:42] שחררנו את מפת הבעלויות בתקשורת הישראלית של 2006 ברשיון cc-by-nc-sa. אפשר להוריד אותה פה ופה. [\עדכון]

6 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, עיתונות ותקשורת | 5 תגובות

ישוע, חתולים מקיאים וסופם המיוחל של הבלוגים

בשלושה באפריל 0033 נצלב אחד, ישוע מנצרת, על גבעת גולגלתא בירושלים. לפני שהחזיר מלך היהודים מטעם עצמו את נשמתו לאביו, הוא הביא אותה בטוויט:

RT @David אלי אלי למה עזבתני.

תלמידיו וממשיכיו של ישוע עבדו מאוד מאוד קשה, עד שבסופו של דבר הנצרות הפכה, דה פקטו, לסטנדרט. במקרה של הנצרות, דווקא המוות של ישוע הוא זה שאיפשר לה להפוך מתחביב איזוטרי לתנועה המונית. מוות יכול להיות פעמים רבות גם הזדמנות.

אצל יודעי ח”ן דיגיטליים נשמע לאחרונה באז עדין סביב קונספט ה-lifestream. לייפסטרים אמור להיות מעין תיעוד שוטף של חייך, במובן הדיגיטלי. מעין אגרגטור שיאסוף את כל הטוויטים, כל עדכוני סטטוס בפייסבוק, כל השירים והתמונות שמלווים את חייך כל הזמן, ויפיץ אותם הלאה, לחברייך המשעוממים.

התגובה הראשונה שלי היתה קבס עז. כפי שכבר כתבתי פעם, אני לא רוצה לדעת כל פעם שחבר שלי התעטש. גם אם הוא חבר אמיתי שלי. אם נרשה לעצמנו רגע של אמת, נראה שחלק קטן בלבד מהאנשים שמאכלסים את רשימת ה”חברים” המקוונת שלנו, הם חברים אמיתיים שלנו. גם ככה טוויטר נראה לי מיותר, והרעיון של סופר-דופר-מגה-טוויטר, נראה לי מבחיל.

הלייפסטרים, כך אומר הדיבור, יהרוג את הבלוג.

“שטויות במיץ, הבלוג ישאר לנצח כבסיס לאסטרטגיית התקשורת החברתית”, כך טוען, בשיא ההעדה על עיסתו, בלוגר מקצועי. אני מקווה שהוא טועה. אני מקווה שהלייפסטרימינג ירבו, יפרצו ויהרגו את הבלוגים.

בדיוק כמו שהנצרות שילבה הילוך רק אחרי ה”מוות” שלה, כך גם טכנולוגיות אחרות. אף אחד כבר לא כותב כתבות על “אימייל”. האימייל מת מבחינה תקשורתית, אבל הוא עדיין אמצעי התקשורת מספר אחד באינטרנט, מלבד פורנו. כנ”ל לגבי IM, ואפילו פורטלים – הפורטל מת, ואחרי מותו קם לתחייה כמשהו שימושי.

הלייפסטרימינג צריך להפוך לסופר פופולארי, ולמשוך אליו את כללל קהל ה”קמתי, צחצחתי שיניים, אני מכין רשימה של כל האנשים שאני שונא והחתול הקיא כרגע”. הם ינטשו את הבלוג, כי בשביל בלוג צריך עוד להתאמץ, וכך הבלוגים של כולם ימותו. כולם, מלבד האנשים שבאמת מעניין אותם לכתוב דברים, להשקיע בכתיבה, להגיד דברים מעניינים. הבלוגספרה תחזור להיות מעניינת, וכל האובר-מצייצים למיניהם יוכלו לצייץ הרחק ממני. המטרד היחיד שישאר באוטופיה הזאת הם הגרפומנים המשוגעים, שלא יסתפקו בלייפסטרים וימשיכו ללהג על חייהם המשמימים גם בבלוג שלהם. אותם פשוט נצטרך להרוג ידנית.

טל גוטמן כותב את הטור “קפסולת זמן” במדור הדיגיטל של מקו, ואת הבלוג “קורות ממלכת עילם” באינטרנט

5 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 13 תגובות