מוצרים עם עברית בעייתית
תקליטור התקנה למחשב hp. צילום: גרבולון.
מייד אין צ’יינה. צילום: ארז וולף.
מקרר. צילומים: טל גוטמן, אורי תובל.
תמונות מספאם ויאגרה
אתר עיריית תל אביב: אין תלונות
בניגוד למה שלרמן כתב, עיריית תל אביב דווקא הצליחה להשיב את האתר לאוויר אחרי שתי פריצות והשבתה בת שלושה שבועות. אבל לא בשלמותו. ערן ורד ביקש לשלוח משוב על האתר וגילה ש:
בנק לאומי לא רוצה להעליב את ירושלים (אבל את אילת כן)
כך כתבתי פה ב-18.6.2010:
אני מחבב את הקריאייטיב של הפרסומת הזאת של בנק לאומי – מזיזים את הסמן על הסרגל, גובה ההלוואה גדל וכמוהו גם אתר התיירות שהסכום הזה יכול לממן. אבל כמה זמן יקח עד שאיזה עסקן/ח”כ יתלונן על הזילות של ירושלים?
יומיים אחר כך, ירושלים הוחלפה באילת.
כתבתי על זה ל”מוסף הארץ”. קליק >>
מבצע של פעם בארבע שנים
(הלשין: אייל פרידמן)
הסרט הצהוב של גלעד שליט השתלט על לוגו מעריב
המודעה שתפסה אתמול את חלקו השמאלי של שער “מעריב” מופיעה הבוקר בחציו העליון, ככותרת ראשית, וקוראת: “למען גלעד”. נוסחה המלא: “ביום שישי, רק ב’מעריב’: סרט המחאה הצהוב. למען גלעד. על היד. במכונית. במרפסת. כולם קושרים סרט צהוב. עד שגלעד יחזור”.
כמו אתמול, גם הבוקר הצירוף “למען גלעד” מעוצב כך שאת האות עי”ן מחליף סרט צהוב (ניחוש: באחד הימים הקרובים גם האות עי”ן שמופיעה בשם העיתון “מעריב” תוחלף בסרט צהוב).
(אורן פרסיקו, סקירת העיתונות של העין השביעית, 23.6.2010)
(nrg מעריב, היום).
הציור השבועי לילד: מחווה ועקיצה
במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, שם מתפרסם הציור השבועי לילד, עשו לו מחווה באיור השער של רחלי פלאוט לכתבה על מכוניות גנובות (18.6.2010).
אצל המתחרים בישראל היום עקצו את ידיעות עם מודעה בסגנון הציור השבועי לילד, “עזרו לדן לגלות את מספר העותקים עליהם הוא משלם כשהוא מפרסם מודעה” (25.6.2010).
נועזת? בשביל זה יש פוסטינור
אני מנסה להבין את המסר של השאלון “האם את נועזת?” באתר פוסטינור, והדבר היחיד שעולה לי בראש זה “נועזת? שוב הזדיינת בלי להשתמש אמצעי מניעה? להיות נועזת זה אחלה, בשביל זה יש פוסטינור”. אבל אולי אני מפספס משהו במחשבה (?) שעברה במוחו של הפרסומאי שעומד מאחורי האתר הזה.
אורי רודריגז-גרסיא על ולווט, 2006/2010
כלי תקשורת, מהגדרתו, הוא דו-כיווני: הוא מפרסם את המידע לקורא, והקורא יכול גם לתקשר, אם רצונו בכך, עם כלי התקשורת שפרטיו, כותביו ועורכיו מפורסמים בו בהתאם לחוק. מבחינה זו, וולווט לא עונה להגדרה של כלי תקשורת, שכן תגובות (אנונימיות, לרוב) לישות נעלמת באתר אינטרנט לא נחשבות כתקשורת לצורך העניין – וגם בתי המשפט בישראל דנו כבר בסוגייה. גם אם המידע פורסם כבר בוולוט (שאני, בנימה אישית, מכבד אותה על ההשקעה העצומה למרות שכאמור איני מכיר אותה), הדבר דומה למידע שפורסם בכל מקום אחר, נניח – בפשקווילים ברחוב החרדי, וסוגיית האתיקה שבמתן קרדיט לכלי תקשורת אחר כלל לא עולה לדיון. אם הדבר יגרום להפיכתו של אייס ל”אשלא”ש 2″ בוולווט – נחיה עם זה…
– אורי רודריגז-גרסיא, עורך אתר אייס, מגיב לפוסט שלי על אייטם שפורסם באייס עם הכיתוב “פרסום ראשון” שבוע וחצי אחרי פרסומו ב”ולווט אנדרגראונד”.
“ולווט אנדרגראונד” הוא בלוג התקשורת המוביל בישראל, ואנו שמחים על הצטרפותה של דבורית לאייס החדש, שיהיה הבית של כל העובדים ומתעניינים בפרסום, מדיה, עיתונות ואינטרנט. קבוצת קו מנחה שמה לה למטרה להוביל את עולם התוכן של תעשיית הפרסום והמדיה בישראל, ודבורית היא הסנונית הראשונה המבשרת על הבאות.
– אורי רודריגז-גרסיא, מנהל התוכן בקבוצת קו מנחה, על מעבר הבלוג של שרגל מאורנג’ טיים לאייס.
דברים שטכנאים של yes עושים
דף הוראות לטכנאי יס עשה את דרכו אלי. כמה דברים מעניינים:
1. הטכנאי הוא אולר שוויצרי: לא רק טכנאי אלא גם איש מכירות, שמחויב לנסות למכור לכם ערוצים נוספים (זה עוד כלום: בהוט מכריחים את כל העובדים לגייס לקוחות).
2. מי שכתב את המסמך הזה מתקשה באנגלית. וגם בעברית.
3. וגם בעברית.
4. “טיפ” השבוע: מי חמצן מסירים כתמי דם מבגדים.
5. הא??
עוד:
• yes לשירותך, [הכנס שם לקוח כאן]
• איך אני יודע ש-yes הולכים להעלות מחירים/להוריד ערוצים?
• קונים פיצה? ככה דוחפים לכם עוד מוצרים