תשט”ו: תהא שנה טובה ומכוערת

אחרי השנה שעברה לא התכוונתי לעשות גם השנה גלריה כזאת, אבל קוראת חרוצה ועלומת שם שלחה לי אוסף בלתי נסבל במהממותו של ברכות שנה טובה ומכוערת, אז לא היתה ברירה. קיבלתם שנה טובה ומכוערת? שלחו אלי לת”ד 404. ובעמוד הפייסבוק הזה תמצאו עוד אוצר גדול של שנות טובות מכוערות.

קליק על הברכות להגדלה.

תודות: סיגלית פישביין, ג’יובל, אנונימית, מעיין הלוי, נמרוד צוק, @PlutoZedMaster, נילי גור אריה, אודי סמנה, יקיר גוטסמן, הגר אפריאט, פרי שיילר, אסף שגיא, אירנה זברסקי

7 בספטמבר, 2010 | בנושאים: 404, שנה טובה ומכוערת | 14 תגובות

הציור השבועי לילד: איפה אפי?

7 בספטמבר, 2010 | בנושאים: 404 | 4 תגובות

ynet Facepalm

דניאל בן-נון מלשינה על ynet. גם איה רוזן, והיא כותבת: “זו הבעיה עם מאגרי תמונות: כל התמונות נראות אותו דבר!”

6 בספטמבר, 2010 | בנושאים: עיתונות ותקשורת | 7 תגובות

בובספוג מוחמלוכלך

תום ביגלאייזן תוהה: “ילדים, האם תוכלו להגיד מה עושה לעצמו בוב ספוג כשאף אחד לא מסתכל?”

6 בספטמבר, 2010 | בנושאים: 404, FAIL • כשל | 4 תגובות

מודעות האבל מוגשות לכם בחסות רפא”ל

6 בספטמבר, 2010 | בנושאים: עיתונות ותקשורת, פרסום ושיווק | 7 תגובות

קשת נגד הרשת: מסירה סרטונים מיוטיוב, גם כשהם לא שייכים לה

בלוגר הטלוויזיה עומרי חיון מספר שקשת החרימה אותו בגמר כוכב נולד – היחצניות שם ביטלו לו את ההסעה ברגע האחרון, ומנעו ממנו לסקר מאחורי הקלעים. באייס פרסמו ידיעה על כך, וקשת סירבו להגיב.

כשהכנתי אייטם על המאבק של קשת בסרטונים ביוטיוב ששימשו לביקורת נגדה, היחצנית שטיפלה בבקשת התגובה שלי ניסתה לשכנע אותי שקשת לא כוחנית. מכירים את הקטע הזה שאתם עושים את עצמכם משתעלים אבל בעצם אומרים “בולשיט”? אז כזה. אם חיון מבקש להתנחם במשהו, גם עיתונאים ממוסדים מקבלים יחס כזה. הנה האייטם ההוא, שפורסם בגליון אוגוסט של מוסף פירמה של גלובס.

כל הזכויות שבורות

זכיינית ערוץ 2 קשת רוצה לשלוט בתדמית שלה, וזו זכותה (גם אם היא עושה זאת בכוחנות, כמו הדרישה מכתבת “העיר” לבוא במצב רוח חיובי אם היא רוצה להיכנס ולסקר לכיתות אמן של הטאלנטים של קשת, או הצמדת יחצניות לראיונות עם פליטי ריאלטי וטאלנטים). קשת רוצה להגן על זכויות היוצרים שלה, וגם זו זכותה. אבל הדרישות התכופות שלה להסיר סרטונים מיוטיוב בטענה לזכויות יוצרים – טענת שווא בחלק מהמקרים – נראות כמו נסיון לפגוע בדיון ביקורתי על הזכיינית ותוכניותיה.

יוסי בובליל, שהתחרה בתוכנית הבידור “האח הגדול”, סיפר שניסה לגרום לחבריו לאנוס אישה שאיתה שכב במסגרת התערבות. הקטע שודר בערוץ האח הגדול, הועלה לרשת והגיע לתקשורת. אז דרשה קשת מיוטיוב להסירו בנימוק של הפרת זכויות יוצרים, אף שאפשר להתווכח אם מדובר בהפרה או בשימוש הוגן לצורך ביקורת, שמותר לפי חוק זכויות היוצרים הישראלי. קשת דרשה להסיר סרטונים בהם עדי נוימן סיפרה באותה תוכנית על חוויות הסמים שלה, שעוררו גם הן דיון ציבורי. היא דרשה הסרה של סרטון שתיעד השתלטות של פעילי מאבק היוצרים על אולפן ערוץ 24 בנמל תל אביב, אף שהסרטון צולם על ידי הפעילים ולא שייך לה. היא דרשה להסיר סרטונים שהראו את מיכל אמדורסקי מפילה בטעות את החלק התחתון של הביקיני בשידור חי בערוץ 24. אגב, אותו קטע הועלה לנענע10 פעמיים – פעם אחת בפני עצמו, ופעם שנייה במסגרת אייטם שעשו על הסיפור ב”ערב טוב עם גיא פינס”. יכול להיות שבקשת חושבים שנענע10 לא היו מתקפלים במהירות כמו יוטיוב; כך או כך, שני הסרטונים נמצאים שם עד עכשיו.

בתחילת אפריל הוזמנו בלוגרים שכותבים על טלוויזיה לאודישנים של כוכב נולד 8 באשקלון. אחת מהן גילתה שקשת הסירה מיוטיוב סרטון שהיא צילמה שם. “הורשנו, ואף עוּדדנו, לצלם, כל עוד איננו מפריעים לצילום ו/או מצלמים את המתמודדים בשלב הזה, כי זהות המתמודדים היתה עדיין בגדר ספוילר”, מספרת הבלוגרית, שביקשה להישאר בעילום שם כדי לא לפגוע ביחסיה עם קשת. “במהלך אחד השירים קפץ החשמל וההקלטות הופסקו. נתנו לנו להסתובב, לעלות על הבמה ואפילו להצטלם כאילו אנחנו באודישן, כי גם ככה הצילומים הופסקו. בשלב הזה צילמתי סרטון בן 11 שניות שרואים בו את צדי צרפתי רוקד לעצמו על פודיום השופטים. את הסרטון, הבאמת לא כזה מעניין, העלתי ליוטיוב אבל לא עשיתי איתו שום דבר מעבר לכך. לדעתי לא היו לו יותר מ-10 צפיות, וגם הן מאנשים שהגיעו בטעות מאיזשהו חיפוש. לפני כחודש, כשנכנסתי ליוטיוב, קיבלתי הודעה ענקית שסרטון שהעליתי נמצא כמפר זכויות יוצרים של קשת, וכי מדובר בעברה חמורה וכולי וכולי. מה שבמיוחד מרתיח היא העובדה כי קשת טענה שהסרטון הוא בבעלותה. כלומר, כביכול גנבתי סרטון שצולם והופק על-ידי קשת והעליתי אותו כאילו הוא שלי. פניתי ליחסי הציבור של קשת דרך עמוד הפייסבוק שלהם אבל לא קיבלתי תגובה”.

בדיקה עם בלוגרים אחרים שהוזמנו מאשרת שקשת עודדה צילום. הילה פחטר מיחצנות קשת כתבה לכמה מהם: “מציעה שתגיע עם מצלמה לטובת סיקור ויזואלי. התמונות שניתן להראות מהלוקיישן הן של השופטים ותמונות כלליות, מבלי ‘להתפקס’ על מתמודד כזה או אחר, כי זה יכול להסגיר (לכשתעלה העונה) שאותו מתמודד הצליח להתקדם באודישנים”.

המקרה של בלוגר הטלוויזיה “ששת שצ” מלמד סנגוריה על קשת – שם לא מדובר בזדון אם כי ברשלנות. “ביקשתי את שיר האודישנים של רוני דלומי, עם הלוגו שלהם, עם הכל, והעליתי אותו ליוטיוב ברשות”, מספר שצ. “קשת זו חברה גדולה, זאת אומרת שאם מישהי ביחסי ציבור נתנה לי אישור, יכול להיות שמישהו אחר במקום אחר לא מכיר את האישור הזה. הם פנו והורידו, מיד גיליתי, פניתי אליה ולא לקח הרבה זמן להחזיר את זה. אני נמצא ביחסים מאוד טובים עם קשת, אני מאוד פעיל איתם ומוזמן לכל האירועים שלהם. היתה פה טעות טכנית, ביקשו עשר פעמים סליחה, אמנם נורא כעסתי אבל אני מסוגל להבין מאיפה זה בא”.

מקשת נמסר בתגובה: “לאור ההצלחה והפופולריות של התכניות המשודרות בקשת, גורמים שונים מעוניינים לבצע שימוש שלא כדין בתכנים תוך הפרת זכויותיה של קשת. קשת הינה בעלת הזכויות והרישיונות הבלעדית לשידור תכניה בארץ ופועלת להסרת כל הקטעים ללא אבחנה בתוכנם. בתוך כך, קשת פועלת על פי החוק והאמנות הרלוונטיות שאומצו על ידי המחוקק בישראל. במקרים שצוינו לעיל (יוסי בובליל, עדי נוימן ומיכל אמדורסקי), מדובר בהסרה של תכנים שגם לא היו ראויים לשידור ובחלקם פגעו בשמם ובפרטיותם של המשתתפים. עקב ריבוי המקרים של העלאת תכנים באתרים השונים תוך פגיעה בזכויותיה של קשת, ישנם מקרים ספורים בהם מורדים שלא במתכוון תכנים שלא נכללים תחת הקטגוריה הזו. במקרים אלו, אנו פועלים במהירות המרבית להחזירם”.

בגוגל מסירים סרטונים מיוטיוב מיד עם קבלת הבקשה, ורק אחר כך, אם בכלל, בודקים את הטענה לגופה. הסיבה היא שחוק ה-DMCA האמריקאי מסיר אחריות מאתרים שמצייתים לבקשות הסרה כאלה, בעוד ערעור על טענת זכויות יוצרים לוקח זמן ועולה כסף. בזכות הנוהל הזה, ויאקום הפסידה לפני חודשיים בתביעת זכויות יוצרים שהגישה נגד יוטיוב על סך מיליארד דולר. בית המשפט הפדרלי פסק כי גם אם חברת אינטרנט מאחסנת ביודעין תוכן שמפר זכויות יוצרים, היא חסינה מאחריות כל עוד היא מסירה תוכן כזה מיד עם קבלת בקשה מבעל הזכויות.

מגוגל נמסר בתגובה כי “אותו תהליך של הסרת סרטונים הוא שירות שניתן לשותפי תוכן של יוטיוב. השירות נקרא YouTube Content ID והוא כולל שורה של כלים שמאפשרים לאותם שותפים לאתר ולזהות תכנים שלהם ולהחליט היכן והאם הם ימשיכו להופיע על גבי יוטיוב. התוכנית מספקת לשותפים כלים וגישה להסיר תכנים שיש להם עליהם זכויות יוצרים”. שאלתי את גוגל אם טענות זכויות היוצרים של קשת נבדקו, אם הוחזרו לאוויר סרטונים שהוסרו ואם ננקטו צעדים נגד טענות שווא של קשת, ומגוגל מסרו כי “איננו מגיבים על מקרים ספציפיים”.

5 בספטמבר, 2010 | בנושאים: 404, בלוגים, טלוויזיה, עיתונות ותקשורת | 12 תגובות

יאיר לפיד הגיע סוף סוף לאינטרנט

כשיאיר לפיד ייצא מהארון הפוליטי, הוא יגלה שהרשת היא חלק בלתי נפרד מקמפיין פוליטי מודרני, כתבתי בכתבה למדד המותגים של גלובס, שיצא באמצע יולי. חצי שנה אחורה, חשבון הטוויטר הפיקטיבי של לפיד, שנפתח במאי 2009, הפיל בפח את עורך מדור הרכילות של פנאי פלוס, שציטט ממנו כאילו מדובר בלפיד האמיתי. חצי שנה ועוד חודש קדימה, לפיד השיק את עמוד הפייסבוק שלו.

(גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נזכר עכשיו בסושיאל מדיה, ומשרדו פתח לו פייסבוק, פליקר וטוויטר. “ערוצי המדיה החברתית חיוניים היום יותר מתמיד למאמצי ההסברה של ישראל, לשקיפות שלטונית ולשיתוף האזרחים במידע עדכני”, מסר נתניהו בקומוניקט שיצא ב-30.8, שמונה ימים אחרי הסטטוס הראשון של לפיד בפייסבוק).

למי שתהה אם זה באמת הוא בפייסבוק, לפיד סיפר אתמול במדורו השבועי ב-7 ימים שאכן כן. מי כמו לפיד, עיתונאי בן עיתונאי בן עיתונאי, בעל נסיון בשתי מערכות העיתונים הגדולים לשעבר, יודע כמה הפכפכה היא התקשורת. מחר הוא יכריז על מעבר לפוליטיקה, ועיתונו שלו עלול להתהפך עליו ולהפוך אותו למטרה הכי גדולה ביער. כל עוד הוא יקיר המערכת, הוא יכול, במסווה של טור אישי שתוהה על העולם החדש והמופלא הזה, לנצל את כוחו באולד מדיה (סטטוס: עדיין חזקה אבל הולכת ומאבדת מכוחה) כדי לבנות ולבצר את כוחו בניו מדיה, המשרד ללא-נייר שלו, שלא תלוי במו”לים ועורכים אלא רק בו עצמו. מבין המהלכים של האיש אשר ~~טרם הודה שהוא~~ הולך לפוליטיקה, עמוד פייסבוק הוא, ובכן, פשוט אחד מהם.

• עוד על עמוד הפייסבוק של יאיר לפיד בבלוג של גל מור ובפייסבוק של צביקה בשור

4 בספטמבר, 2010 | בנושאים: חיי רשת ותרבות דיגיטלית, פוליטיקה | 5 תגובות

התיקונים: הבלוג המחודש באוויר

“התיקונים“, מדור שגיאות התקשורת שאני מפרסם ב”העין השביעית” מאז מרץ 2009, הפך ממדור שבועי לחודשי. במקביל השקתי מחדש את בלוג התיקונים בכתובת junkim.co.il/hatikunim, שם מתפרסמים תיקונים מהתקשורת וגם לא. מוזמנים.

4 בספטמבר, 2010 | בנושאים: התיקונים | להגיב זה מגניב

כמו ששם רקדנו לא בכינו שנים

רתם למפרום מלשינה על שער ביטאון בית הלוחם חיפה, 9-10/2010: “הכשל המרכזי הוא הביטוי ‘כל השירים שרקדנו בצעירותנו’. למקרה שזה לא ברור, קהל היעד הוא נכי צה”ל, ורבים מהם אכן כבר לא רוקדים”.