פנדה מדבר, אייפון מקפץ

“גם בסרטון הפרסומת לעיתון דה מרקר נעשה שימוש בדב פנדה מדבר, אך עם זאת ברור לכולנו שדובים לא באמת מדברים” – בזק בתגובה שולתתתתת לאייטם בדה-מרקר על ~~אייפון~~ אייפוד טאץ’ המבצע בפרסומת של חברת התקשורת פעולות ~~לא אפשריות~~ שדורשות פריצה.

31 באוקטובר, 2010 | בנושאים: 404, עיתונות ותקשורת, פרסום ושיווק | 11 תגובות

ג’ון קייג’ הושתק ביוטיוב?

פוסט של קייל צ'ייקה

משתמש היוטיוב אדם לור (AdamLore) העלה לערוץ שלו ב-8.11.2009 סרטון עם ביצוע אודיו ותמונת סטילז של היצירה המכוננת של ג’ון קייג’, “4’33”” (משנת 1952), יצירה מוזיקלית שבה המלחין המינימליסטי המפורסם הורה להציב שעון עצר על הפסנתר ולא לעשות שום דבר אחר בפרק הזמן שהוקצב ליצירה. הוא מסגר את השתיקה חסרת המנוחה והמתנועעת בחוסר נוחות של הקהל כמוזיקה, במקום את הביצוע של המוזיקאי. הטוויסט של הגירסה של לור היא שהאודיו נחתך החוצה מהווידאו, והשאיר את ה”דממה” המבוצעת של ג’ון קייג’ כדממה אמיתית ומילולית. הצנזורה נראית כמי שנעשתה באדיבות WMG (וורנר מיוזיק גרופ), עם הודעה מתחת לסרטון שאומרת “שימו לב: סרטון זה מכיל רצועת אודיו שלא אושרה על ידי WMG. האודיו נוטרל”. קופסה אדומה בראש הסרטון עצמו משלימה את התמונה – שיתוף אמנות שהושתק על ידי חברת התקליטים הגדולה. אבל האם זה הסיפור האמיתי?

יצירת האמנות האינטרנטית הזאת החלה לתפוס ויראליות היום עם האזכור של drewtoothpaste, כוכב אינטרנט וכוכב קומי בפני עצמו. צפייה בשרשור התגובות של הסרטון ביוטיוב מעלה מהר מאוד שלור השתמש בנוכחות של הצנזורה של WMG כבדיחה אמנותית, ניכוס של המוזיקה של המלחין כמו גם של הנורמות של יוטיוב ושל היסטריית הפיראטיות, ליצירת יצירה מורכבת שהיא ביקורת פוליטית בת-זמננו באותה מידה שהיא הערה שנונה על אמנות קונספטואלית. האודיו, מסביר לור בשרשור, “לא באמת נוטרלה” על ידי WMG. אך למרות שזו לא דוגמה אמיתית של עריצות זכויות יוצרים, התוכן הפוליטי והאמנותי עדיין קיים, וכולנו יכולים להסתכל על היצירה הזאת ולשאול מה משמעותה ואיך היא משתלבת עם היצירה של קייג’.

היצירה המהפכנית של קייג’ חוברה ב-1952, והופעת הבכורה שלה ניתנה בוודסטוק, ניו יורק באותה שנה על ידי דייוויד טיודור (David Tudor). קייג’ ביקש להצביע על “אי קיומה של הדממה”, העובדה שאפילו במהלך ההיעדר המוזיקלי במשך היצירה, המוזיקה שעדיין נמשכה נוצרה מקולות הקהל, הגשם על הגג, חלקי שיחות וחוסר סבלנות. סרטון היוטיוב של לור מצביע לאותו מקור קונספטואלי. כשאנחנו צופים בסרטון היוטיוב, בוודאי, יש שקט מכיוון הרמקולים, אבל הוא מכריח אותנו להיות מודעים במיוחד למה שלא קורה – אין מוזיקה, מילולית – וגם למה שקורה… הצלילים סביבנו, זמזום המחשב, רשרוש העלים בחוץ.

כשהאזנתי לביצוע היוטיוב של לור ל-“4’33”“, שמעתי את המוזיקה של מכונת כביסה מסתובבת, ציפורים מחוץ לחלון וצעדים על רצפת הפרקט. אתם אולי תשמעו את מוזיקת הרקע מהאייטיונז שלכם, ואלה יהיו 4’33” של הסאונד שלכם. או אולי המכוניות בחוץ, או צפירה של צופר, או מישהו יוצא מהמיטה. זו דממה יפהפיה, רפלקסיבית, של העולם האמיתי, אבל היא מוגדרת על ידי היעדר מקוון. זה מה שאני חושב שחשוב בשפצור הקונספטואלי של לור, לא העובדה שזו השתעשעות עם RIAA (איגוד חברות התקליטים), או בדיחה מצחיקה, אלא העובדה שזו המשכיות של הרעיונות של האמנות ושל האמן.

עוד כמה משחקי מילים על ג’ון קייג’ זמינים ביוטיוב, פלוס כמה מחשבות ומוזיקה מצויינים מהאיש עצמו. אני ממליץ על גירסת הכיסוי עם וובוזלה ל-4’33”, שמציגה את קייג’ במופגן לא מנגן על וובוזלה (או משחק כדורגל). קטע מראיון עם האמן על מחשבותיו על דממה אפשר למצוא כאן, וכמה סרטונים של יצירות שלו לפסנתרים משופצרים (prepared pianos), מנוגנות על פסנתרים ששופצרו בעזרת ברגים, אומים ושאר נשורת, אפשר למצוא כאן וכאן. בנוסף, 27 צלילים שיוצרו במטבח!.

____________________________
היה זה פוסט של קייל צ'ייקה (Kyle Chayka), שכותב על אמנות בבלוג הייפראלרג'יק, שם התפרסם הפוסט במקור ב-4.10.2010 ברשיון cc-by-nc. אפשר לקבל עוד צ'ייקה בבלוגו Ahistoric ובטוויטר ב-@chaykak.

30 באוקטובר, 2010 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 4 תגובות

Hooray!

פוסט של רועי זוהר

מדי פעם אני נכנס להציץ בספריות הספאם שלי, רק כדי להרגיש טוב שאני מוחק אותם (אז מה אם זה לא מפריע שם, אני עדיין נהנה מזה).

בג’ימייל תמיד שמתי לב למשפט “Hooray, no spam here!”, שהופיע כאשר תיקיית הספאם ריקה.

עכשיו שמתי לב פתאום למשהו בהוטמייל: “You don’t have junk here (hooray!)—Microsoft SmartScreen is working to keep it out of your inbox, too”.

נתקלתי במילה hooray מעט מדי פעמים בשביל לחשוב שמדובר בצירוף מקרים.

____________________________
היה זה פוסט של רועי זוהר, פילנטרופ, פילוסוף, פילולוג, פיתגורס ועוד כמה מילים שמתחילות ב"פי"

29 באוקטובר, 2010 | בנושאים: ממילא אף אחד לא יראה את זה, הפוסטומט, קופי-פייסט | תגובה אחת

מבצע

28 באוקטובר, 2010 | בנושאים: תמונה שווה | 7 תגובות

מה משפיע על כתיבתנו יותר, התרשמותנו מ”הבורר” או הקומוניקט?

מתוך הביקורת של אביעד פוהורילס על הסדרה “הבורר”, מעריב, 27.10.2010:

על המתח הזה שבין אלימות מתפרצת, שיש כאלה שטוענים שמעודדים פה בריונות, לשנינות לשונית, ננסה לתהות יחד עם כולם: מה משפיע על גורלנו יותר – הגנים שלנו (אבי הטחול) או הסביבה שבה גדלנו (נדב), ונמשיך לצפות בהשתאות בקואליציות שקמות ונופלות בן לילה בבית מדרשו של הבורר.

מתוך קומוניקט של הוט על “הבורר”, נשלח ב-13.10.2010:

[…] חוזרת הסדרה בעונה שלישית שממשיכה לחקור לעומק את הסוגיה המרכזית – מה משפיע על גורלנו יותר, הגנים שלנו, או הסביבה בה גדלנו, ויותר מכך מה יותר חזק – קשרי משפחה, ויהיו בעיתיים ככל שיהיו, או חברות שנרכשת במהלך החיים?

מתוך הביקורת של מורן שריר על “הבורר”, הארץ, 27.10.2010:

כשההודעה לעיתונות טוענת שהסדרה “ממשיכה לחקור לעומק את הסוגיה המרכזית – מה משפיע על גורלנו יותר, הגנים שלנו, או הסביבה בה גדלנו?”, אני מתחיל לחשוב שגם המסמך הזה הוא טקסט פארודי מטעמו של לוי [התסריטאי רשף לוי; ע”ק].

27 באוקטובר, 2010 | בנושאים: Press, Release, טלוויזיה, עיתונות ותקשורת, קופי-פייסט | 5 תגובות

Live: Near Death

ynet מדווח מאום אל פאחם:

נדבי נוקד מדווח מאום אל פאחם:

27 באוקטובר, 2010 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

הריני משתפת את קוראות הבלוג

from Liat Abuhatzera to Ido Kenan date Tue, Oct 26, 2010 at 17:12 subject טיפים לאיפור למרכיבות משקפיי ראייה ממנהלת מחלקת הקוסמטיקה ב[חברה ששכרה את שירותי היחצנות שלנו]

שלום לך,

משקפיי ראייה הן אביזר אופנתי לכל דבר ונהפכו עם השנים לסוג של תכשיט. אלא שלעתים המשקפיים נותנות מסגרת לפנים, אך מסתירות ומקטינות את העיניים ונשים רבות אשר מרכיבות משקפיים תוהות מהי הדרך הנכונה להתאפר.

[שם], מנהלת מחלקת הקוסמטיקה ב[חברה ששכרה את שירותי היחצנות שלנו] מציעה טיפים שימושיים למרכיבות משקפיי ראייה:

1. בסיס: אזור העין הוא אזור שקוע וכהה עם שכבת עור דקיקה. כדי להבליט ולהבהיר את העין עלייך לטשטש את הכהות באמצעות מייק אפ בגוון העור וקונסילר בגוון אחד נמוך יותר. בימי הקיץ החמים רצוי למרוח מייק אפ על בסיס מים באזור העפעפיים וקונסילר לטשטוש כתמים כהים מתחת לעיניים.

2. מסגרת לעין: מאחר ועדשות המשקפיים מקטינות לכאורה את העיניים יש ליצור באמצעות איליינר או עפרון שחור מסגרת לעיניים. בימים חמים מומלץ לבחור עפרון או איליינר עמידים במים. מי שמתקשה לשרטט מסגרת באמצעים אלו יכולה להיעזר בצללית שחורה ומכחול איליינר. במקרה זה, יש לטבול את המכחול בצללית ובמים ולמרוח את המסגרת מעל העפעפיים ומתחת לעיניים.

3. צללית בהירה על העפעפיים: צללית בהירה על איזור העפעפיים תסייע להבליט את העין מבעד לעדשה ולכן בכל מקרה כדאי להדגיש את העפעף בצבעים בהירים.

4. לבחור את גוון הצללית: בשלב בחירת הגוון יש לשים לב לצבע המסגרת של המשקפיים. נשים שמרכיבות משקפי ראייה בגוונים טבעיים ועדינים, כמו כסף, זהב, אפור בהיר, אוף ווייט ודומיהם יכולות לבחור בשלל גוונים בהתאם לתחושתן, אך רצוי לבחור בדומיננטיים יותר. לנשים שמרכיבות משקפי ראייה עם מסגרת צבעונית מומלץ לבחור בצלליות מאותה משפחה של צבע המסגרת. לדוגמא, אם המסגרת בצבע כחול, כדאי לבחור בצלליות בגווני תכלת, אפור-כחול, כסוף וכדומה

5. ליצור מראה זוהר: להשלמת מראה הצללית מומלץ למשוח את העפעפיים העליונים בצללית אבקה בעלת מראה בוהק המשלים את העין המודגשת ו”פותח” אותה.

6. טאץ’ אחרון למסגרת: לאחר שרטוט המסגרת יש למשוח את הריסים העליונים והתחתונים במסקרה כהה. במקרה של נשים המרכיבות משקפיי ראייה מסקרה כהה עדיפה על מסקרה בגוונים חומים טבעיים משום שהיא תורמת להבלטת העין.

7. שפתיים: מאחר ואיפור למרכיבות משקפי ראייה מדגיש את העיניים מומלץ למשוח את השפתיים בגלוס בגוונים בהירים. הגוון המומלץ הקיץ הוא גוון ה”ניוד” (מעין פודרה). עם זאת, מי שבחרה לתת למסגרת משקפי הראייה “לדבר בעד עצמן” ולא למרוח את העפעפיים בצלליות דומיננטיות, מומלץ דווקא להדגיש את השפתיים בשפתון בוהק.

אשמח אם תשתפי את קוראות הבלוג והפורומים בהם את חברה J

תודה,
ליאת

ליאת אבוחצירה
יועצת תקשורת
חטיבת דיגיטל
[משרד היחצנות שלום תל אביב]

from Ido Kenan to Liat Abuhatzera date Tue, Oct 26, 2010 at 17:18 subject Re: טיפים לאיפור למרכיבות משקפיי ראייה ממנהלת מחלקת הקוסמטיקה ב[חברה ששכרה את שירותי היחצנות שלנו]

אני לא יכולה לשתף את קוראות הבלוג והפורומים בהן אני חברה.

בברכה
עידו קינן

26 באוקטובר, 2010 | בנושאים: Press, Release | 17 תגובות

גורמים בשוק: מה זה פה, שוק?

אז יש איזו עסקה. התקשורת רוצה לדווח על סכום אבל הגופים המעורבים לא רוצים לחשוף אותו, או לא יכולים בגלל מגבלות חוקיות. אז העיתונאי פונה לגורמים בשוק הרלוונטי ומקבל הערכות. לפעמים הגורמים בשוק שהוא פונה אליהם הם לא אחרים מהגופים המעורבים בעסקה, כלומר בעלי אינטרס ישיר בסכום שיצויין בכתבה, אבל העיתונאי מעניק להם אנונימיות בתמורה למספר. ולפעמים השיטה הזאת מחלחלת עמוק כל כך, שהגופים מוציאים את הסכום בקומוניקט כשהם עצמם מייחסים אותו לגורמים בשוק. שזה כמו שאני אגיד לכם שעידוק אף פעם לא מדבר על עצמו בגוף שלישי.

קומוניקט מהיום:

חברת יוניסל, המייצגת את בדיגיטל של עשרות אמנים מובילים וביניהם שרית חדד, ליאור נרקיס, קובי פרץ, ישי לוי, עידן יניב, הדג נחש ועוד רבים וטובים אחרים, מסיימת בימים אלה את הערכותה לקראת 2011/12 בסדרה של החתמות משמעותיות, אשר בראשן אייל גולן ומושיק עפיה. גורמים בשוק מעריכים כי יוניסל השקיעה 2.5-3 מיליון ₪ בחתימת ההסכמים האמורים.

במילים אחרות: ליוניסל אסור להגיד את זה, אז יוניסל בכל זאת אומרת את זה.

והנה אחד מ-2006:

ניתן לציין בידיעה כי מקורות בשוק מסרו כי שווי העסקה הוא כמיליון וחצי שקל, אך לא לצטט זאת מפי [החברה].

ועוד בנושא.

26 באוקטובר, 2010 | בנושאים: Press, Release, עיתונות ותקשורת | תגובה אחת

לירן אביב, מלך הקסטות של יוטיוב

קליפ סינגל הבכורה “תגידי” של זמר לא מוכר בשם לירן אביב עלה לכותרות כשרשם כ-1.4 מיליון צפיות ביוטיוב בארבעה חודשים. ב-ynet נרמז כי מדובר בהישג מפוקפק, ש”מעלה מחשבות לא נעימות על זיופים”. כמה מסובך להגיע למספרים הללו?

בשנה שעברה בדק המגזין המקוון סלייט סטטיסטיקות של עשרת אלפים סרטוני יוטיוב שנבחרו באקראי. חודש אחרי שפורסמו, רק 25 מהם קיבלו יותר מ-10 אלפים כניסות, רק שניים יותר מ-50 אלף כניסות והסרטון הפופולרי ביותר, קליפ של מוזיקאי גרמני, קיבל 236,516 כניסות. 65% מהסרטונים אפילו לא עברו את ה-50 כניסות. אבל שילוב של ויראליות אורגנית וקידום אקטיבי, שמביא את הסרטון לרשתות חברתיות, לבלוגים ולתקשורת הממוסדת, יכול להניב מספרים יפים.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=T0iqz2Y5qUg[/youtube]

השיר של אביב רשם 240 אלף צפיות בחודש הראשון, נתון שהוליד כתבה. סרטון ליפסינק בת הים הקטנה מתחת למים, שיצרו האחים הישראלים שיר ואור פרג, רשם ביממה הראשונה כ-500 צפיות, ואחרי פרסומים בתקשורת הישראלית (בין השאר, כתבה שלי ב-ynet, אזכור בגיא פינס והופעה ב”צינור לילה”) ואזכור בבלוג של ראיין סיקרסט, הגיע ללמעלה מ-53 אלף צפיות בעשרה ימים בלבד. הקליפ ל’היי’ של הפיקסיז, שיצרו הישראליות ליטל מייזל ועדי פרימרמן, עשה 3.2 מיליון צפיות בשמונת החודשים הראשונים, ובחמש השנים מאז פרסומו השיג 31.5 מיליון צפיות. אם כי לשני הסרטונים הללו יש יתרון על הקליפ של אביב – הם “סרטונים לייצוא”, כלומר מדברים לקהל גלובלי דובר אנגלית.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=-_CSo1gOd48[/youtube]

ללירן אביב יש כוח אינטרנטי מרשים: לעמוד הפייסבוק שלו יש כ-12 אלף חברים; כשמקישים ‘לירן’ בגוגל, מנוע החיפוש מציע חמש מחרוזות פופולריות שמכילות את השם. ארבע הראשונות הן של אביב, ורק החמישית היא של לירן דנינו מ’כוכב נולד’, תוכנית שקשת מקדמת באגרסיביות באינטרנט. אביב הוא דוגמה בולטת לתופעה הולכת ורווחת, שבה זמרים שלא נכנסו לתקשורת המיינסטרים משתמשים ביוטיוב וברשתות החברתיות לצבור עוצמה, שבסופו של דבר תאלץ את התקשורת לפרוש להם שטיח אדום.

* עדכון טרי: קומוניקט ששלחה הבוקר חברת התוכן הסלולרי יוניסל מספר ש”במסגרת הפעילות השקיעה יוניסל עד כה תקציב שיווקי של כמה מאות אלפי ש”ח בטלוויזיה ובאינטרנט אשר במסגרתו נחשפו זמרים חדשים, המהווים לדעת רבים את הדור הבא של כוכבי הזמר הים תיכוני. עד כה העלתה יוניסל קמפיינים בכיכובם של דניאל בן חיים (בשיתוף אבי גואטה הפקות), לירן אביב (בשיתוף אנווה מיוזיק), בן אל תבורי (בשיתוף אדם הפקות) ויותם קדוש (בשיתוף מירו את עדן הפקות)”. אז יש מצב שזה תרם לקידומו, אם כי זה עדיין לא אומר שנעשה פה משהו לא לגיטימי.

גירסה מלאה, מלונקקת ומעודכנת לדברים שאמרתי בכתבה שמתפרסמת היום ב"24 שעות" של ידיעות אחרונות