אמברגווווווווווווווווווווווו: משרד הבריאות מתלוצץ עם מסקריו


עידו קינן

נער מחופש לחפיסת ריטלין, פורים 2013. צילום: עידו קינן

זוכרים את ההודעה לעיתונות של משרד הבריאות שנשלחה לפרסום מיידי באמברגו ל-27/2 באמברגו ל-3/3? אז היום הודיעו שם שהאמברגו נדחה ל-4/3. אם אין לכם כוח לחכות עד אז, המסמכים פה משלשום, כי אני לא חתמתי על שום אמברגו.

נושא: הארכת אמברגו לפרסום דו”ח מסכם למבדק איכות מחלקות כירורגיות כללית ליום שני 4/3/13

הארכת אמברגו לפרסום יום ב’ 4/3/13

דו”ח מסכם למבדק איכות מחלקות כירורגיות כללית יועבר לכתבים לאחר שינויים שבוצעו בו, הערב או לכל המאוחר מחר.

לפיכך, מתוך התחשבות בעיתונאים שפנו בבקשה להארכת מועד הפרסום אנו מאריכים את האמברגו עד ליום שני 4/3/13.

הודעה של משרד הבריאות על דחיה נוספת של האמברגו

כתבי כלכליסט מספרים על הקיצוצים במערכת


עידו קינן

כלכליסט חוסכים בתיונים. מתוך הסרטון של כלכליסט

כלכליסט חוסכים בקפה. צילום מסרטון כלכליסט

יומיים אחרי ש”הארץ” הודיע שיתחיל לגבות תשלום על תכניו באינטרנט, סרטון בערוץ היוטיוב של העיתוו כלכליסט מציג את הקיצוצים במערכת בעקבות מצב העיתונות.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=H3FPZ4yHyEM[/youtube]

תודה, עומר כביר.

אף פעם אחרת


הִלה שלג

נשמע שעל השכנים הרעשניים מלמעלה נפלה הספריה. אני מקוה שהם הפכו לצמחים ושאף אחד לא יבוא להשקות אותם.

החלטתי להרשם לקורס “איך לנבול נכון”.
עד לפני כמה ימים עוד התלבטתי בין “האסתטיקה של ההתאבדות” לבין “מבוא לאפילוג האישי”, אבל בחרתי בגסיסה הטבעית כי לא רציתי לשחק את אלוהים או את הגורל, ויש שאומרים ששניהם קרובי משפחה, או שכאשר אחד מהם מביט במראה, הוא רואה מולו את השני. ואני לא טובה בנחישוּת אבל יודעת לזרום, ולכן זה הקורס שכנראה הכי התאים עבורי.
התחלנו עם שיעור הִתאדשות שהעביר פרופסור מאפיר עם שם גנרי, בא בימים ומת בלילות, וזה היה כל כך מוצלח שפִּהקתי בשרשרת. אומרים שפיהוק מדבק, ואם זו שרשרת, חוליה אחת כנראה הדביקה את השניה, ומכאן ועד אינסוף הדרך קצרה. סיימתי את השיעור עם עיניים חצי-עצומות, ולא יכולתי שלא להתאפק עד לפעם הבאה.
ככל שנקף הזמן, האצבע שלו היתה פחות מאשימה. החיים נלעסו לשגרה שהצבע שלה היה מריחה של כל הצבעים יחד. באור זה נראה לבן, כמו שבשבת צבעונית שמסתובבת, אבל כולם יחד משוחים על נייר מקבלים גוון של חרא, כמו בציורי ילדים. זה נקרא “תכל’ס”.
בסיום הקורס מָלקוּ לי את האישונים שכבר גססו מחוסר מיקוד וספיגה, מה שנקרא “עיניים עלומות”, וקִבלתי תעודת הצטיינות אבל אף אחד לא מחא כפיים.

כשאתה מתעטש אומרים לך לבריאות. כשאתה מתאדש לא אכפת לך מה אומרים.

אמרתי זאת פעם ואומר זאת שוב: אמרתי זאת פעם.

פעם במלעיל הלב פעם במלרע.

Down in a Hole / Zivink
Down in a Hole / Zivink


הִלה שלג, המכוּנה גם Frozen May, היא קופירייטרית, מוזיקאית וטקסטולוגית מומחית, ולא ממש אוהבת לדבר על עצמה בגוף שלישי, אז כדאי להפסיק את זה כאן.

ארכיון המדור “קצה הקרחון” >>


הקעקוע שיגלה אם אתם מדברים עם אדם או מחשב // צילה חסין // יוצרשת


עידו קינן

יוצרשת - קליק לארכיון המדור. צילום: Pixelated Mural, by iandavid - Ian Westcott (cc-by-nc-sa); עיבוד: עידו קינן

צילה חסין בסטודיו שקיבלה כחלק ממלגת שיכון אמן ב-Jan van Eyck בהולנד, 2008. צילום: לילו באואר

צילה חסין תרגמה לאחרונה לעברית את המניפסט “המהנדס הביקורתי”, שכתבו “חברים האקרים שלי מהלימודים”. “במניפסט הזה הם מתייחסים למהנדס התוכנה כאל הכוח המעצב המשמעותי של זמננו. אני מסכימה עם כך בכל לבי – קשה להפריז בכוח של האלגוריתם של פייג’ראנק ואחרים. פייסבוק, למשל, מעצב את המציאות שאנחנו חיים בה ברמות העמוקות ביותר. בעבודה שלי אני מנסה לחקור יצירת פלטפורמות שמטרתן לגרום לחשוב או לבחון דברים מזווית שונה”.

אחת העבודות הללו היא Humanum Unknown Error, שמוצגת בימים אלה בתערוכת “חיים אחרים” שמעין שלף אצרה במוזיאון המדע בירושלים. התערוכה מוקדשת לאבי המחשוב המודרני, אלן טיורינג, שהגה את מבחן טיורינג שאמור לאפשר הבחנה בין בני אדם למחשבים. בעבודה של חסין, הצופים מוזמנים לבחור בין קעקועים של קוד QR, שמכונות יודעות לפענח ולתרגם לטקסט (כמו כתובת אתר אינטרנט) ובני אדם לא, לבין קעקועי CAPTCHA, שמציגים סדרה של אותיות מעוותות על רקע מבלבל, שבני אדם מצליחים לקרוא ומכונות לא (או, יותר מדויק, לא תמיד).

Humanum Unknown Error, עבודה של צילה חסין

חסין למדה מתמטיקה ומדעי המחשב, ואז נכנעה לתשוקה קדומה שלה והחליטה לעבור לאמנות. שיחה עם בן זוגה וכתבה שקראה על טכנולוגיה כאמנות – תערוכה שבה הוצג, בין השאר, וירוס מחשבים כאמנות – משכו אותה לתחום הזה. “ההתייחסות לטכנולוגיה כמשהו שמעצב את החיים שלנו, בצורה שקופה, בצורה שאנחנו לא ממש מודעים אליה, הצורה שבה גרמו לטכנולוגיה להיות נוכחת, היתה מרתקת בעיניי”. היא פועלת תחת השם missdata – על משקל מיסאינפורמציה. “אני עושה misdata, איזשהו עיוות למידע שיש ברשת, כדי לקבל השתקפות אחרת של המציאות, ולא בהכרח השתקפות שנקבעת על ידי האלגוריתמים של התאגידים”.

עבודה שממחישה זאת היא מנוע החיפוש שמוגל. “אנחנו חיים כיום במערת גוגל, אם להתייחס למשל המערה של אפלטון, מכיוון שהוא מנוע החיפוש השולט”, היא אומרת. “שמוגל הוא מנוע חיפוש רנדומלי ולא דטרמיניסטי, שמציג את כל מאות תוצאות החיפוש שגוגל מציג לך, אבל בסדר רנדומלי, מבטל את היררכיית המידע ומעשיר את תפריט המידע הנפוץ שלך. גוגל הוא סרץ’ אנג’ן (מנוע חיפוש), ושמוגל הוא ריסרץ’ אנג’ן (מנוע מחקר) – אתה מחליט מה אתה מקבל, לא האלגוריתם”.

שמוגל, עבודה של צילה חסין

בשנה שעברה הציגה סדרת הארדיסקים משומשים שרכשה בשוק הפשפשים תחת לוגו של חברה מומצאת בשם Society for the Preservation of Found Digital Heritage. “ההארדיסקים הם אחד הארטיפקטים המשמעותיים של דורנו, הם מכילים את כל המידע עלינו”, היא מסבירה. “מה התקופה שלנו משאירה לעתיד? מה שהיה פעם כדים שהכילו המון מידע – מה עכשיו מכיל את המידע הזה? עד כמה עמוק אפשר להכיר אדם רק על פי חיטוט בנבכי ההארדיסק שלו?”


התפרסם במקור בטור “יוצרשת” במדור fi בגליון פברואר 2013 של מוסף פירמה של גלובס


הראיון המלא עם חסין:

“למדתי מתמטיקה בתואר ראשון ואח”כ השלמתי לתואר ראשון במדעי המחשב, וכשכבר הייתי רשומה לתואר שני במתמטיקה החלטתי להיכנע לתשוקה שלי מימים ימימה ולחתוך ולעבור לאמנות. חיפשתי באיזה תחום להמשיך – התלבטתי בין אדריכלות, צילום, קולנוע, ובן זוגי, שהוא מדען, דיבר על אמנות מחשבים. בדיוק קראתי בהארץ על תערוכה בשם Open Source Art Hack, שהדהימה אותי. חלק מהדברים שהציגו שם היה וירוס כמעשה אמנות, ותוכנה שעושה סקאנינג לפורטים פתוחים ופרוצים כמעשה אמנות. התפתח דיון גדול לגבי אם זה אמנות ואם ראוי להציג. ההתייחסות לטכנולוגיה כמשהו שמעצב את החיים שלנו, בצורה שקופה, בצורה שאנחנו לא ממש מודעים אליה, הצורה שבה גרמו לטכנולוגיה להיות נוכחת, היתה מרתקת בעיניי. וגם התחברה לי עם עבודות מוקדמות יותר של ברוס נאומן, שעשה עבודות מרתקות עם מצלמות מעקב”.

מה זה אומר טכנולוגיה שמעצבת?
“אנחנו חיים כיום במערת גוגל, אם להתייחס למשל המערה של אפלטון, מכיוון שהוא מנוע החיפוש השולט. יש לי שתי עבודות עם גוגל – אחת היא שמוגל [האתר לא עובד מאז כתבה עליו בקפטן אינטרנט ב-2013; מידע עליו מהאתר של חסין כאן] (shmoogle) – גוגל שמוגל, בהשראת ‘אום שמום’. זה מנוע חיפוש רנדומלי ולא דטרמיניסטי, שמציג את כל מאות תוצאות החיפוש שגוגל מציג לך, אבל בסדר רנדומלי. מבטל את היררכיית המידע ומעשיר את תפריט המידע הנפוץ שלך. גוגל הוא סרץ’ אנג’ן (מנוע חיפוש), ושמוגל הוא ריסרץ’ אנג’ן (מנוע מחקר) – אתה מחליט מה אתה מקבל, לא האלגוריתם.

“השניה כבר מתייחסת לסדר של גוגל כעוד נדבך במערך שלם של פרמטרים שיש לקרוא אותם כדי להבין את מה שאנחנו רואים. העבודה, Image Tracer, מתחקה לאורך זמן אחר אימג’ים שמופיעים בתוצאות החיפוש של שאילתה מסוימת. אחת הגירסאות היא גירסה ישראלית פוליטית שמתחקה אחרי מונחים כמו קפיטליזם, PLO, Zionism, דברים כאלה. התחלנו להריץ את זה ב-2006 וההרצה האחרונה היתה ב-10′ או 11′. הרצנו את השאילתות פעם אחר פעם, שמרנו את כל התמונות שמתקבלות באימג’ סרץ’, וערמנו אותן זו על זו. אתה יכול לראות, למשל, את התמונות שהופיעו במקום הראשון ב-Zionism לאורך זמן”.

העבודה Image Tracer של צילה חסין

מתי התחלת לכנות את עצמך missdata?
“השם missdata נולד ב-2007, כשהייתי כבר בתוך העשייה האמנותית. מצאתי לזה תרגום לאחרונה – מידע’לה. זה לא ‘מיס דאטה’, אני לא באיזה דאנג’ן או משהו, זה המשך של מיסאינפורמיישן, כשפּׂה זה לא אינפורמיישן, האינטרנט נשען על דאטה, שאתה עושה לו עיבוד והופך לאינפורמיישן. אני עושה Misdata, איזשהו עיוות למידע שיש ברשת, כדי לקבל השתקפות אחרת של המציחאות, ולא בהכרח השתקפות שנקבעת על ידי האלגוריתמים של התאגידים”.

את מדברת רק על מידע בעבודות שלך?
“העבודות המוקדמות מדברות על מידע והמאוחרות יותר על האימפקט הרחב שיש למידע על ההוויה העכשווית שלנו. העבודה שאני מציגה בתערוכת ‘חיים אחרים’, שאצרה מעין שלף עכשיו במוזיאון המדע בירושלים, נקראת Humanum unknown error. היא מאפשרת למשתמש בדיקה מהירה, האם הישות שהוא משוחח איתה פנים אל פנים היא אדם מכונה. אם הישות מסוגל לקרוא את הקעקוע שהוא הדביק על עצמו, הוא יודע שזה אדם, ואם לא – זה מכונה. זה הפן הפרקטי. יש פה מבחן טיורינג הפוך, שמפקיע אותו מהמכונה. מבחן טיורינג ההפוך זה כלי בידי מכונות שיוכלו להבדיל מי אדם ומי מכונה [לדוגמה, CAPTCHA, שבה מחשב בוחן אם הגורם שמתקשר איתו הוא אדם או מכונה, ע”ק]. רציתי להפקיע את זה מה-realm של המכונה ולהחזיר את זה לידי בני אדם. בתסריט בדיוני או לא בדיוני, בעולם שוורצנגרי, נצטרך כלי להכריע מי עומד מולנו, או להציג מסרים שיובנו רק על ידי מכונות או רק על ידי בני אדם. לכן בקעקועים יצרתי גם QR code וגם קפצ’ות. גם הקפצ’ות וגם ה-QR קודים יוצרים שפה חדשה שמרתק לשחק”.

Humanum Unknown Error, עבודה של צילה חסין

“תרגמתי מניפסט שכתבו חברים האקרים שלי מהלימודים, שנקרא ‘המהנדס הביקורתי‘. במניפסט הזה הם מתייחסים למהנדס התוכנה כאל הכוח המעצב המשמעותי של זמננו. אני מסכימה עם כך בכל לבי – קשה להפריז בכוח של האלגוריתם של פייג’ראנק ואחרים. פייסבוק מעצב את המציאות שאנחנו חיים בה ברמות העמוקות ביותר. בעבודה שלי אני מנסה לחקור, גם באמצעים אונלייניים, יצירת פלטפורמות שמטרתן לגרום לחשוב או לבחון דברים מזווית שונה, וגם בעבודות שהן אופליין, כמו הקעקועים האלה.

“היתה עבודה שהצגתי במגדל דוד בי”ם בשנה שעברה – לקחתי הארדיסקים שקניתי בשוק הפשפשים בעשרה שקלים, שמתי בקופסת תכשיטים מהודרת עם לוגו של חברה שהגיתי, ‘Society for the Preservation of Found Digital Heritage’, כתבתי לזה תעודת אותנטיות, שכל המידע על ההארדיסק היה שייך לאדם או מכונה אמיתיים – לא נגעתי, לא מחקתי ולא התערבתי, ושהצורה שהגעתי להארדיסק הזה היתה אקראית לחלוטין. המחשבה שלי היא על ההארדיסקים כאחד הארטיפקטים המשמעותיים של דורנו, הם מכילים את כל המידע עלינו. מה התקופה שלנו משאירה לעתיד? מה שהיה פעם כדים שהכילו המון מידע – מה עכשיו מכיל את המידע הזה? עד כמה עמוק ארפשר להכיר אדם רק על פי חיטוט בנבכי ההארדיסק שלו”.

עבודת ההארדיסקים של צילה חסין

עבודת ההארדיסקים של צילה חסין

עבודת ההארדיסקים של צילה חסין

“הארץ” מתחיל לגבות תשלום ברשת, נכנס בחינמון “ישראל היום”


עידו קינן

פריים מקמפיין לאתר "הארץ" בתשלום

“הארץ” הודיע היום שיתחיל לגבות תשלום על גלישה באתרו. בסרטון פרסומת הוא נכנס ב”ישראל היום” בלי לנקוב בשמו:

אני את העיתון שלי לא לוקח מהזויים בפינות רחוב, לא מרים מהרצפה של הרכבת ובזמן האחרון גם לא נוגע בבררה הזה שמחלקים חופשי באינטרנט.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=9M4iF4aCA7w[/youtube]

משרד הבריאות: הנה הודעה לעיתונות שאתם יכולים לפרסם. בעצם יש אמברגו. יודעים מה, הארכנו את האמברגו


עידו קינן

נער מחופש לחבילת ריטלין, פורים 2013. צילום: עידו קינן

משרד הבריאות כל כך מרוצה שפרסמתי את הקומוניקט הקודם שלו ארבעה ימים לפני מועד האמברגו, אז הפעם הוא הכין לי מעדן:

אימייל מה-20.2.2013, 15:03 “משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם למבדק איכות מחלקות כירורגיה כללית”.

אימייל מה-20.2.2013, 15:44: “לבקשת העיתונאים הוספנו אמברגו ליום רביעי 27/2 -משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם למבדק איכות מחלקות כירורגיה כללית”.

אימייל מה-26.2.2013, 16:57: “שימו לב – שימו לב – דחיית אמברגו ליום א 3/3/13 דוח מסכם למבדק איכות מחלקות כירורגיה כללית”. בגוף האימייל: “שימו לב מאוד חשוב
אנו דוחים אמברגו לפרסום דו”ח זה עד ליום א 3/3/13″.

אחרי הקיפול מצורפים המסמכים ששלח משרד הבריאות, כי אני לא חתמתי על שום אמברגו.

להמשך קריאה

היטלר מסתתר בפרטים הקטנים


עידו קינן

בדילאקסטרים טוענים שהאיור על כיסוי האייפון הזה הוא של תבנית של כובע נשי. אז זהו, שהיטלר.

כיסוי אייפון עם איור של היטלר באתר דילאקסטרים

כיסוי אייפון עם איור של היטלר באתר דילאקסטרים

מה הם רואים, מה אנחנו רואים:

DX hitler iphone cover - WM

תודה: גיא שפר, ארז היילוייל.

[עדכון 11:12] לא זכרתי מאיפה האימג’ מוכר לי. רונית קורי זכרה: זו מודעה של חברת הכובעים הוט וובר (Hut Weber), שמראה איורים של אדולף היטלר ושל צ’רלי צ’פלין, ומסבירה שההבדל הוא בכובע – “It’s the hat”. כיסוי האייפון נטל רק אחת מהתמונות ואת הכיתוב, שאיבד כך את משמעותו.

המודעה של Hut Weber

אתם פורים שמח ומבדח? כי אופיר משבנק כן.


עידו קינן

בילדותו עבר אופיר משבנק אשפוז מדכא בגלל סכרת. בבגרותו הוא מגיע כל פורים לשמח ילדים מאושפזים

אופיר משבנק, איך אתה חוגג את פורים?
“בשבילי פורים זה תאריך מאוד מאוד מיוחד – כבר כמה שנים שאני מארגן פרויקט שבו אני אוסף כספים, תרומות מאנשים, ליצניות רפואיות, נגנים, קוסמים, זמרים וזמרות, מאפרים, השנה יש לי גם קרקס שמגיע איתנו. כל איש מקצוע שיכול לעשות שמח. בכספים אני קונה משחקים, צעצועים, בובות, אביזרי רעש ועידוד שיעשו שמח. המטרה היא להגיע למחלקות ילדים בבתי חולים ברחבי הארץ על מנת לשמח את החולים ואת המשפחות שלהם בחג”.

אופיר משבנק. צילום באדיבותו

איך זה התחיל?
“לפני 28 שנים, כשחליתי בסכרת נעורים ואושפזתי בבית חולים מאיר בכפר סבא בפסח למשך שבוע. זו תחושה נוראית, אתה חולה, אתה בן 9.5, מפחיד, רופאים, אחיות, מכשירים רועשים, דקירות. תחושה של סבל. אני זוכר דבר מאוד מקסים באשפוז הזה – הגיעה אישה מקסימה ערב אחד עם גיטרה וכלי הקשה, אספו אותנו ברחבה והיא שרה לנו שירים ועשתה לנו שמח, בערך חצי שעה-שעה. זה הוציא אותנו מהאווירה הדכאונית של החולי. זכרתי את זה טוב טוב, ואני בעצם ממשיך את הדרך שלה בדרך שלי, כי אני וגיטרה לא חברים. שנים אחורה השתתפתי בפרויקט קטנצ’יק כזה כאיש צוות במשך כמה שנים, והשנה זו השנה השלישית שאני מארגן את הכל”.

למה דווקא בפורים?
“אין סיבה מיוחדת, יצא ככה. זה חג שמח, וכואב לדעת שחלק מהילדים בחג כזה שמח חולים וסובלים ומפסידים את המסיבה עם החברים”.

קרנבל פורים - פברואר 2010, צילום- לימור גור, תיכון הראל מבשרת ציון (cc-by)

כמה אנשים הצלחת לגייס השנה?
“השנה הצלחתי לגייס דרך פייסבוק 270 איש שאישרו הגעה, ויש עוד 150 איש מאחורי הקלעים – תאטרון, צוות קפוארה, צוות שעושה הצגה של מבוכים ודרקונים, הצוות שלי שבא לאריזות ולקניות לחלוקת משלוח מנות ומתנות. בערך 400 איש. השנה שברתי את כל השיאים – נגיע ל-15 מחלקות בכל הארץ. זה נהיה משהו מדהים. זה לא רע, זה קרוב להגשמת החלום שלי: אני שואף להגיע לכל בתי החולים בארץ”.


התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 22.2.2013


פוסט התחפושות הגיקיות וגם הלא-גיקיות-אבל-בכל-זאת-מגניבות לפורים

שילחו תמונה של התחפושת הגיקית שלכם אל ת”ד 404.

מיכל ויצמן התחפשה לגברת פלפלת.

מיכל ויצמן התחפשה לגברת פלפלת

נועה אסטרייכר התחפשה לאסופית אן שרלי.

נועה אטסרייכר התחפשה לאסופית אן שרלי

פולי טובמן התחפשה לדרדסית לפני שדרדסאבא הפך אותה לבלונדינית.

פולי טובמן התחפשה לדרדסית

שירלי זינגר התחפשה לגראמפי קאט. איפור: יונת נחמני.

שירלי זינגר התחפשה לגראמפי קט

התרעת הפיגוע המפוברקת שקידמה את הסדרה “חדר מלחמה” של יאיר לפיד


עידו קינן

ימים ספורים לפני תחילת שידור הסדרה “חדר מלחמה”, שיאיר לפיד יצר עבור “רשת” ב-2004, הופץ אימייל-שרשרת ובו מסמך שסומן כ”סודי ביותר”. המסמך, שנחתם על ידי “חמ”ל רוה”מ”, התריע מפני חוליית מפגעים בדרך לפיגוע. חלקים מהמכתב צונזרו בפסים שחורים, ולא אפשרו לדעת איפה הפיגוע אמור להתרחש. המסמך הופץ באימייל עם טקסט מקדים, ונראה כאילו עבר מספר פורוורדים.

האימייל הופץ עבור “רשת” על ידי הפרסומאי ערן גפן, אז מנכ”ל חברת הפרסום האינטראקטיבי Y&R. הוא התייעץ עם המגה-ספאמר דאז אמיר גנס איך לשלוח אימייל בתפוצה המונית כך שייראה כאילו הוא אימייל שרשרת אותנטי.

המסמך המפוברק שהופץ לקידום הסדרה "חדר מלחמה" של יאיר לפיד

מודעה של חדר מלחמה

מרשת מסרו אז כי “הוחלט לקדם [את הסדרה] באמצעות הגולשים, שרשת רואה בהם קהל יעד אסטרטגי לסדרה. רשת שיתפה פעולה בקמפיין זה עם חברת האינטראקטיב Y&R. הלוגו של חדר מלחמה בראש המכתב היה ברור, ולכן הקשר לתוכנית התברר לגולשים תוך שעות ספורות”.

חשבתי אז, ואני חושב עד היום, שאם היו מוסיפים צחוקים מוקלטים לסדרה, היא היתה הופכת מדרמה בינונית לקומדיה מוצלחת. והנה פארודיה שהלמו עשה אז על המסמך המפוברק:

פארודיה של הלמו על המכתב המפוברק של חדר מלחמה

[עדכון 22.2.2013 2:29] שלחתי לדוברת של יאיר לפיד, נילי רייכמן, שלוש שאלות:

1. האם יאיר לפיד היה מודע לכך שהולכים להפיץ התרעת פיגוע מפוברקת כדי לקדם את הסדרה?
2. האם אישר להשתמש בשיטה זו, או לחילופין ניסה למנוע זאת?
3. האם אחרי הפרסום פעל או התבטא נגד שיטה זו?

רייכמן סירבה להשיב: “צר לי, אך הגורם הרלבנטי למענה לפנייתך היא חברת ‘רשת'”. [\עדכון]

אחרי הקיפול: שתי הכתבות שלי בנושא, שפורסמו ב-nrg מעריב.

להמשך קריאה

לדף הבא →