כתוב בעפרון בקרון השקט
רכבת ישראל גובה תשלום של חמישה שקלים נוספים לכרטיס עבור מקומות שמורים בקרון השקט. מתוך אתר הרכבת:
ליהנות מחוויית נסיעה משודרגת ושקטה בקרון המציע שירות מקומות שמורים.
השירות יופעל בקרון ייעודי בו הנוסעים יידרשו לשמור על השקט,
ובכלל זה להימנע משיחות במכשירים סלולאריים*.* בפתח הקרון יוצב דייל בשעות 7:00-9:00 ו-14:30-18:30 בכדי לשמור על תנאי השירות
(השעות בהן מוצב דייל משתנות בהתאם למסלול).
ההגיון החברתי מצדיק מודל הפוך, שבו כל הקרונות שקטים כברירת מחדל, ומי שרוצה לדבר בסלולרי הוא זה שצריך לשלם פרמיה. אלא שמה שמפעיל את הרכבת הוא הגיון כלכלי. רעש הוא מוצר שיש בשפע ברכבת (ואיפה שהוא לא קיים באופן אורגני, רכבת ישראל תיצור אותו באופן מלאכותי), ואילו שקט הוא מוצר נדיר ובביקוש, ולכן קל יותר למכור שקט. אבל אני בכל זאת חושב שהרכבת יכולה להרוויח יותר ממכירת רעש.
התוכנית העסקית: הקרונות הרגילים יוגדרו כקרונות שקטים כברירת מחדל. מי שירצה לדבר בסלולרי יצטרך לשלם פרמיה של 5 שקלים על הכרטיס לקרון רועש, ומי שיעלה לקרון שקט וידבר בסלולר ייקנס, כמו שנקנס מי שעולה לרכבת בלי כרטיס מתאים או בלי כרטיס בכלל.
יתכן שאני טועה והתוכנית הזאת לא תגדיל את הכנסות הרכבת אלא תפחית את הדיבור בסלולרי ברכבת. זה ישבור את לבי.
אישה בספרד צילמה ניידת משטרה בחניית נכים ונקנסה ב-800 אירו בגלל חוק סתימת הפיות // האחראי על האינטרנט
אישה תיעדה ניידת משטרה חונה בחניית נכים ופרסמה את התמונה בפייסבוק. “תחנו איפה שבא לכם ואפילו לא תקבלו קנס”, כתבה בסטטוס שליווה את התמונה. בישראל, ניידות משטרה שחונות במקום אסור היא תופעה שאפילו המשטרה כבר לא מתעלמת ממנה, בזכות תיעוד וביוש שגולשים עושים לה. בעיר פטרר שבמחוז אליקנטה בספרד, היכן שהניידת הנ”ל תועדה ובויישה, המתעדת היא זו שנענשה. אתר Petreraldia.com חשף כי המשטרה איתרה תוך 48 את האישה, שאת שמה לא פרסם, וקנסה אותה ב-800 אירו.
פרננדו פורטיו, חבר המועצה המקומית שאחראי על נושא הבטחון, הסביר ל-Petreraldia.com שהשוטרים חנו כך משום שמיהרו לטפל בתקרית ונדליזם בפארק סמוך. הקנס ניתן לפי “חוק בטחון הציבור” הספרדי, אשר מכונה “חוק סתימת הפיות” בפי מבקריו. החוק אוסר “שימוש לא מורשה בתמונות של שוטרים שעלולות לסכן את בטחונם או את בטחון בני משפחותיהם, או את זה של מתקנים מוגנים או של פעילות משטרתית”, ומאפשר לקנוס את העוברים עליו בקנסות של 600-30,000 אירו.
כיצד סיכנה האישה את בטחון השוטרים? פורטיו אמר ל-Petreraldia.com שהשוטרים ראו בפרסום פגיעה בכבודם בעודם מבצעים את עבודתם, והחליטו להגן עליו. “המלצנו על פתרונות אחרים, אבל הם זכאים ומורשים על פי חוק [לקנוס אותה]”, הסביר.
החוק נכנס לתוקף ב-1 ביולי, וכבר באותו חודש גבה קורבן ראשון, אדוארדו דיאז, בן 27 מטנריף. בתגובה להחלטה לפתוח תחנת משטרה חדשה בעיר גווימר פרסם דיאז טוקבק בפייסבוק של ראש העירייה, ובו כינה את השוטרים המקומיים “חבורה של בטלנים”. השוטרים הוכיחו שהם לא בטלנים, כשהגיעו שש שעות בלבד אחר כך אל ביתו עם הודעה על קנס בסכום של בין 100 ל-600 אירו.
מעגל החיים של אשלי מדיסון (אינטרטקסטואליות)
אשלי מדיסון // מביך: נחשפה רשימת אנשים שעדיין מוכנים לשלם על שירות הכרויות מקוון
הקראקרים שפרצו לשירות ההכרויות לאנשים תפוסים “אשלי מדיסון” פרסמו את פרטי הלקוחות.
הנה מערכון של טייכר וזרחוביץ’ על הפריצה לאתר אשלי מדיסון, ועל האתר המתחרה, “קון קרנה”:
מחליפים יעד בווייז? שקרו ש”איני הנהג”; מחייגים למפרסם או משתתפים בסקר שיווקי? שום מגבלה
ווייז מאוד מקפידים על בטיחות המשתמשים. כשמשתמש מבקש להחליף את יעד הנסיעה שלו במהלך נסיעה, אפליקציית הניווט דורשת ממנו לשקר בהקלקה על כפתור שבו הוא מצהיר “איני הנהג” – כך שהיא מוסיפה לו עוד הסחת דעת ומאריכה את הזמן שבו הוא לא מרוכז בנהיגה, בלי באמת למנוע ממנו לבצע את הפעולה המסוכנת.
לעומת זאת, כשווייז רוצה שהמשתמש יתקשר למפרסם או ישתתף בסקר שיווקי, שני דברים שאין להם קשר לנסיעה ולא צריכים להתבצע בזמן נהיגה, אין לה שום בעיה להפריע לו בזמן הנהיגה, והוא אפילו לא נדרש ללחוץ על כפתור הכסתוח. [ראו עדכון תיקון בהמשך הפוסט]
טל שפיבק מקבוצת “מנהלי שיווק מצייצים” צילמסך את הסקר הזה בווייז במהלך עצירה ברמזור:
תגובת ווייז טרם התקבלה, משום שהיא טרם התבקשה [עדכון: התבקשה עם פרסום הפוסט], משום שהם עדיין מתעלמים מבקשת התגובה הקודמת ששלחתי להם לפני עשרה ימים.
[עדכון תיקון 13:55] גרבולון כותב:
הם מציגים את הסקר בזמן עצירה בלבד. אם אתה מחליף יעד בזמן עצירה, הם לא מבקשים שתאשר שאתה לא הנהג. זה קורה *רק בזמן נסיעה*.
אני יודע שהפרסומות מוצגות רק כשהנהג עוצר, וגם ציינתי שהסקר השיווקי הוצג בעצירה ברמזור. הסחת הדעת עדיין קיימת, משום שגם כשנהג עוצר ברמזור, הוא צריך להיות מרוכז בנהיגה, ולא בתשובות לסקרים שיווקיים או בשיחות טלפון למפרסמים.
אם, כפי שגרבולון אומר, החלפת יעד בזמן עצירה לא מקפיצה את כפתור “איני הנהג”, אני מתנצל על הטעות, אבל עומד על דעתי שהצגת פרסומות שמבקשות מהנהג להתקשר למפרסם או לענות על סקר הן הפרעה לנהיגה ולא צריכות להתבצע בזמן הנהיגה. פרסומות שאינן מפריעות לנהיגה הן, למשל, הצגת אייקון של תחנת דלק על המסלול, או פרסומת שקופצת בזמן העצירה ונעלמת כשמתחילים לנסוע, אבל לא דורשת מהמשתמש פעולה.
פרסום שלא רק שאינו מפריע, אלא אפילו מועיל, ושלא ברור לי למה ווייז לא עושים, הוא לאפשר למשתמש לחפש טקסט חופשי כמו “מסעדה הודית גם לטבעונים עד 50 שקל לסועד”, ולתת לו רשימת מסעדות תואמות בסביבה, כשבראש הרשימה תוצאות ממומנות, כמו בחיפוש בגוגל.
[\עדכון תיקון]
אם משרד ממשלתי מתעלם מהפקס שלכם פשוט תשלחו אותו כל יום בלי הפסקה
עיריית ירושלים מסרבת להתיישר עם המציאות וההגיון, שאומרים שכיוון שאנשים שוכרים דירות, סביר לאפשר להם לשלם על הדירה השכורה שלהם ארנונה מדי חודש או חודשיים כשהחשבון מגיע בדואר. במקום זה, היא מחייבת אותם לשלם את הארנונה השנתית בבת אחת, או לתת הוראת קבע. נתתי אחת כזאת, שלעירייה לא היתה בעיה לקבל באימייל.
כשביקשתי לבטל אותה כך וכך חודשים לאחר מכן, האימייל שלי הגיע (קיבלתי הודעה אוטומטית שמודיעה לי על כך), אבל כשהתקשרתי כמה ימים אחר כך אמרו לי שהוראת הקבע לא בוטלה. אפשר לבטל אותה?, שאלתי את הטלפנית. לא, אתה צריך לשלוח פקס. ובעוד חצי שעה להתקשר לוודא שהוא הגיע.
ביורוקרטיה מתה על פקסים. היא ניזונה מהם. אבל היא לא תמיד מקבלת אותם או מתייחסת אליהם. תומר כהן מציע פתרון שעבד עבורו:
משרד ממשלתי כלשהו לא הגיב למסמך שהעברתי לו בפקס, אז הפעלתי נוהל שליחה יומית שלו בשעה קבועה, ותוך מספר ימים הם התקשרו אלי לבשר לי שכנראה משהו השתבש במכשיר הפקס שלי כי הוא מציף אותם בעותקים של אותו המסמך. מאותו רגע קיבלתי טיפול אישי ויחס אנושי יותר לפניות שלי אל אותו משרד.
הנכה צה”ל המוזר הזה עושה לכולם בצפר בלהוציא עם הזרוע המתכתית את הקופסת-סיגריות-עם-השטר-של-המאתיים מהמכונה שתופסת בובות
כבר בגנון של ריקי
שיחקתי במכונה
הוזזתי את הג’ויסטיק
תפסתי ת’בובה
אבל כזה עוד לא ראיתי
בכל המדינה
הנכה צה”ל המוזר הזה
עושה לכולם שכונה!
הוא שאקל של בובות
‘סתכל עליו שניה
כזה שאקל לא ראיתי באף פיצוציה
(שאקל של בובות // פיט טאונסנד, להקת “ההוא”, מתוך האופרה הימתיכונית “יותמי”. תרגום: אריק שגב ועידו קינן)
נערות שיצאו לפגוש נער שהכירו ברשת פגשו את הוריהן הזועמים, חושף פירצת פרטיות בפייסבוק הודח מהתמחות בחברה // שישבת
מושון שלנו התחפש לצייד נערות
ג’ייסון ביאזו, בו 15, הציע חברות בפייסבוק למיקיילה, בת 13, ג’וליאנה, בת 12, ואת ג’נה, בת 14, צ’וטט איתן (עם ג’נה גם דיבר בטלפון) והציע להן להיפגש. שלושתן הסכימו. את מיקיילה הזמין להיפגש בגן ציבורי, את ג’וליאנה ביקש לפגוש בביתה אחרי שאביה הלך לישון ואת ג’נה הציע לאסוף במכוניתו עם אחיו אחרי שהוריה יצאו מהבית.
ג’ייסון ביאזו לא קיים. הוא פרופיל פיקטיבי שהפעיל בגיר בשם קובי פרסין.
למזלן של הנערות, פרסין אינו צייד קטינות. הוא יוטיובר מצליח עם 1.2 מיליון אוהדים, שיזם את המתיחה כדי ללמד את הנערות, ואת הצופים שלו, להיזהר ברשת. הוא פרסם מודעה בקרייגזליסט, איתר הורים שהסכימו שיפנה לבנות שלהן בתור הקטין ביאזו ותיעד את המפגש.
אבותיהן של שתי הנערות הראשונות הגיעו לשם ביחד איתו ונזפו בנערות. במקרה של ג’נה, שני ההורים חיכו במושב האחורי של האוטו, בראשים מכוסים במסכות סקי, וביחד עם פרסין אחזו בג’נה בכוח והפחידו לה את הביג’יזס לפני שהזדהו, לקחו לה את הטלפון ואכלו לה את הראש.
הסרטון רשם 10 מיליון צפיות ביום אחד ו-27.6 מיליון צפיות בחמשת הימים הראשונים לפרסומו.
האקר שגרם לפייסבוק לתקן פירצת פרטיות הודח מהתמחות בחברה
“Marauder’s Map” (רפרנס למפת הקונדסאים מהארי פוטר) היא אפליקצית דסקטופ לדפדפן כרום שאפשרה למשתמש בה לעקוב אחרי מיקום של חברי-פייסבוק ששלחו לו הודעות בפייסבוק מסנג’ר, וחמור מכך, של אנשים שאינם חברי פייסבוק שלו, אבל נמצאים בצ’ט פייסבוק משותף איתו – כלומר, מאפשרת לו לרגל אחר מיקומם של זרים.
אראן קהאנה, סטודנט בהרווארד, יצר את האפליקציה בסוף מאי השנה, אחרי שגילה שהודעות המסנג’ר מכילות בתוכן את מיקומו של השולח, בקואורדינטות של שש ספרות אחרי הנקודה העשרונית, כלומר איכון ברמת דיוק של מטר בודד.
המפה מתבססת על פירצת פרטיות בפייסבוק, שבה אפליקציית המסנג’ר משתפת כברירת מחדל את המיקום של המשתמש עם כל אדם שאיתו התכתב (כך היה מאז השקת שיתוף המיקום ב-2011). כדי להימנע מכך, המשתמש צריך לטרוח ולשנות זאת ידנית בכל הודעה מחדש, או להיכנס להגדרות ולכבות את שירותי המיקום עבור המסנג’ר.
בפייסבוק מודעים לפירצה הזאת ולא טרחו לתקנה בשנים שחלפו, כך שהעובדה שהמפה של מורודור יכולה להציג לכם מיקומים של אנשים זרים היא קודם כל אשמת פייסבוק. המפה לא יוצרת את בעיית הפרטיות, אלא מציפה אותה אל פני השטח ומעוררת מודעות אליה.
ההצפה עבדה. שלושה ימים ו-85 אלף הורדות אחרי שקהאנה השיק את האפליקציה ואת הפוסט במדיום שבו הסביר את בעיית הפרטיות שהיא מאירה, פייסבוק פנתה אליו וביקשה שינטרל אותה, ובמקביל חסמה את האפשרות לשתף מיקום מהדסקטופ. כשבוע לאחר מכן היא השיקה עדכון לאפליקציית המסנג’ר, שבין השאר הפך את שיתוף המיקום מפסיבי לאקטיבי, כפי שנכתב בהודעה הרשמית:
עם העדכון הזה, יש לכם שליטה מלאה על איפה ואיך אתם משתפים את מידע המיקום שלכם. אתם שולחים מיקום רק כאשר אתם מקישים על סיכת המיקום ואז בוחרים לשלוח אותה כהודעה נפרדת.
ואיך הודו בפייסבוק לקהאנה? הוא סיפר ל-Boston.com שביום שבו ניטרל את האפליקציה לבקשת פייסבוק, שעות לפני שהיה אמור לנסוע למשרדי החברה להתחיל את התמחות הקיץ שלו שם, התקשר אליו עובד החברה ואמר לו שההתמחות שלו בוטלה, משום שאיסוף המידע מפייסבוק לשימוש באפליקציה שלו הוא הפרה של תנאי השימוש של האתר. לטענת קהאנה, המידע שאסף – מיקומם של האנשים שעמם התכתב – היה מההודעות שהוא קיבל, כלומר מידע שזמין לכלל משתמשי פייסבוק, ולא רק לעובדי החברה.
גירסה נוספת להדחתו של קהאנה הגיעה באימייל שנשלח אליו מראש משאבי אנוש וגיוס גלובליים נכתב כי הפוסט שפרסם במדיום לא עמד בסטנדרטים האתיים הגבוהים שהחברה מצפה להם ממתמחים, וכי הבעיה לא היתה עם האפליקציה עצמה, אלא עם איך שהפוסט שלו תיאר את הדרך שבה פייסבוק אוספת ומשתפת מידע על משתמשים.
הגירסה הרשמית נמסרה ל-Boston.com מטעם דובר פייסבוק: “כלי המיפוי שאב מידע מפייסבוק באופן שהפר את תנאי השימוש שלנו, והתנאים הללו קיימים כדי להגן על הפרטיות והבטחון של אנשים. למרות שהתבקש שוב ושוב להסיר את הקוד, יוצר הכלי הזה השאיר אותו באוויר. זה לא בסדר ולא תואם את האופן שבו אנחנו חושבים על שירות לקהילה שלנו”. בתגובה הזו נראה שהדובר מודה שפייסבוק לא הגנה על הפרטיות והבטחון של המשתמשים באמצעי הגנה טכנולוגיים, אלא סמכה על רצון טוב של צד שלישי להסתיר דרך שגילה לחשוף מידע פרטי דרך פירצה, שכאמור, שפייסבוק עצמה מודעת אליה כבר שנים, ושהיא חסמה רק אחרי שהפירצה זכתה לפרסום בזכות אותו צד שלישי.
בהדונס נולד: 6 אירו על כף חומוס ו-5 פלאפלים גרועים, 1.5 אירו נוסף על פיתה במסעדה יהודית ברומא
שרשורפלצת בהדונס, גירסת מלכודת-תיירים-יהודית-ברומא:
היזהרו מהווירוס GWX.exe, שמבטיח לכם חונמה מזיקה בשם Windows 10
וירוס בשם GWX.exe תוקף משתמשי חלונות 7 ו-8.
הווירוס מתחזה לעדכון KB3035583 של מיקרוסופט, שמוצג ככזה שכדאי להתקין כדי “לפתור סוגיות בחלונות”.
אחרי ההתקנה ואתחול מחדש, הווירוס שותל ב-Systray אייקון שנראה כמו הלוגו של חלונות בשחור-לבן.
הווירוס לא מספק דרכים לסגירתו או להסרתו. סגירת הפרוסס שלו, GWX.exe, עוזרת רק לטווח קצר, משום שהוא מפעיל את עצמו מחדש.
כשמרחפים מעל האייקון עם העכבר מופיע הכיתוב “Get Windows 10”, והקלקה עליו פותחת חלון שמבטיח למשתמש חונמה (תוכנה חינמית) בשם “Windows 10”.
כידוע, גורמים זדוניים מפתים את המשתמש להתקין חונמות שנראות תמימות, ואז גורמים לו נזק למחשב באמצעות אותן חונמות. לפי דיווחים בתקשורת, משתמשים שניסו להוריד את החונמה “Windows 10” נקלעו ללופ של הורדה בלתי נפסקת של החונמה, שתקעה להם את המחשב.
במיקרוסופט ישראל לא מודים בקיומו של הווירוס, ומכנים אותו “הצעת השדרוג לחלונות 10”. איש תמיכה של החברה הציע לי להיכנס כמנהל מערכת, להפעיל את ה-CMD ולכתוב את הפקודה
wusa /uninstall /kb:3035583
אולם הווירוס לא התרשם, ונשאר בסיסטריי.
ההצעה השנייה שלו היתה להתקשר למיקרוסופט ישראל ולבקש שיתחברו אלי למחשב מרחוק ויסירו את הווירוס.
אעדכן כשאמצא פתרון מוכח להסרת הווירוס שלא כולל חדירה של עובדי מיקרוסופט למחשב שלי.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
