מיקרוסופט משנה מדיניות חוץ, ופייסבוק – מדיניות פנים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

Your PC ran into a problem

הכנס השנתי של מיקרוסופט, איגנייט, עורר מהומה ברשת, ולא בזכות החידושים הטכנולוגיים שהציג, אלא בגלל המעטפת: המגישות והמגישים הציגו את עצמם לא רק בשם ובתפקיד, אלא גם במוצא האתני שלהם, בתספורת ובבגדים:

“באירועים שלנו יש שפת סימנים אמריקאית, כתוביות, תיאורים קוליים והחל משנה שעברה, תיאורים חזותיים”, אמר פרנק X’ שאו, סגן נשיא לענייני תקשורת בחברה. לדבריו, במקום לנחש איך האנשים נראים, עיוורים וכבדי ראייה יוכלו לבנות תמונה יותר מדוייקת באמצעות התיאור העצמי.

ניק פילינגהאם, מנחה פודקאסט סייבראבטחה של מיקרוסופט ואחד הדוברים שהציגו את עצמם באירוע, הסביר ליאשה מונק מהמגזין אטלנטיק:

זו גישה חדשה שאנחנו מנסים כדי לסייע עם יותר הנגשה לאנשים עיוורים או בעלי ליקוי ראייה […] אני לא לקוי ראייה אז אני לא יכול להעיד על זה מיד ראשונה, אבל הוסבר לי שיש אנשים עם סוגיות ראייה שמשתמשים בתיאורים שהדוברים נונתים כדי ליצור תמונה מנטלית טובה יותר של מי מדבר – להבדיל בין מספר דוברים – כמו גם לחזות בעיני רוחם [visualize במקור; ע”‘ק] איך הדובר עשוי להיראות. כל אחד מאיתנו בוחר את התיאורים החזותיים של עצמו בהתבסס על איך אנחנו רוצים להיות מזוהים חזותית.

שאו הדגיש שלמשתתפים ניתנה האפשרות לא רק לבחור איך לתאר עצמם, אלא אם לתאר את עצמם בכלל. ואכן, חלק מהמשתתפים, כולל המנכ”ל סאטיה נאדלה עצמו, לא הציגו את מוצאם ומראם.

הפוליטיקלי קורקט שלך נתקל בבעיה 🎨 עידוק
הפוליטיקלי קורקט שלך נתקל בבעיה 🎨 עידוק

במיקרוסופט יש מנהלת בכירה שאחראית על הנושא, סמנכ”לית הנגישות ג’ני ליי-פלורי, ובעקבות סערת הרשת היא פרסמה פוסט בבלוג החברה שבו היא מפרטת את ההיגיון והצורך שמאחורי התיאורים העצמיים. היא סיפרה שם שההחלטה להוסיף תיאורים חזותיים התקבלה אחרי שעלתה בשנה שעברה ב-Microsoft Ability Summit, אירוע שנתי של מיקרוסופט שעוסק בהנגשה והתמודדות עם מוגבלויות ומתקיים זה יותר מעשור.

דבר חריג נוסף באירוע איגנייט השנה היה פתיחתו ב”הכרה באדמה” (land acknowledgement). זה נוהג שקיים באוסטרליה ובקנדה, שבו בתחילת אירוע רשמי מציינים את שמות העמים הילידים שחיו במקור במקום האירוע.

זה לא האירוע הראשון של מיקרוסופט שבו מכירים בעמים הילידים ומספקים תיאורים עצמיים. קדם לו אירוע Encourage ביולי השנה, והחברה מסרה אז שהיא נוהגת כך כבר מחודש מרץ, במקביל לגופים נוספים שפועלים בסיאטל.

אומת הרשת צחקה על ה-wokeness של מיקרוסופט. המתגלץ’ כריס אדווארדס הציע להתחיל את האירועים בהכרה טכנולוגית: “אנחנו רק רוצים להכיר בכך שהרבה מהפלטפורמה של מיקרוסופט נבנתה על טכנולוגיות קנייניות מסורתיות של חברות שקנינו בכוונה רעה במהלך שנות ה-1990”.

הסתר פנים

על רקע המחאה נגד גזענות המשטרה שהוצתה על ידי רצח האזרח השחור ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר, IBM הטילה פצצה לפנים ביוני 2020 והודיעה שתפסיק לספק למשטרה בארה”ב תוכנות ושירותים לזיהוי פנים. אל יבמ הצטרפו שתי ענקיות טכנומידע נוספות – אמזון, שהודיעה על השעייה לשנה של המכירות, ומיקרוסופט, שהתנתה את הפסקת החרם בגיבוש חוק לאומי שיסדיר את השימוש הזה תוך התבססות על זכויות אדם.

עכשיו מקבל תחום זיהוי הפנים כאפה נוספת לפרצוף, הפעם ממטא, מפעילת פייסבוק, שנמצאת כבר כמה חודשים בעין הסערה התקשורתית והטכנולוגית בגלל הדלפות של השרקנית פרנסס האוגן והספר “אמת מכוערת” של עיתונאיות הניו יורק טיימס על החברה. אחרי עשור של זיהוי פנים פולשני, החברה קיבלה החלטה דרמטית להפסיק להשתמש בטכנולוגיה הזאת ברשת החברתית פייסבוק, ולמחוק את מאגר תבניות זיהוי הפנים שלה, שמקיף למעלה ממיליארד אנשים. 

“פייסבוק היתה אחת הראשונות לפרוס זיהוי פנים בהיקף גדול. היום @מטא מודיעה שהיא מכבה את זה. תכופות, #בינה-מלאכותית-אחראית היא להחליט מתי להשתמש, או במקרה הזה לא להשתמש, בבינה מלאכותית”, צייץ ג’רום פזנטי, סגן נשיא לבינה מלאכותית בחברה. בפוסט בבלוג הרשמי שהודיע על כך הוא הרחיב: “עלינו לבחון את מקרי השימוש החיוביים לזיהוי פנים אל מול החששות החברתיים הגוברים, במיוחד לאור זאת שהמאסדרים טרם סיפקו כללים ברורים”.

מארק זאקרברג, מייסד פייסבוק. איור: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)
מארק זאקרברג, מייסד ומנכ”ל פייסבוק 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

ארגוני פרטיות וזכויות דיגיטליות היללו את ההחלטה, ואמרו שהיא מוכיחה שאקטיביזם יכול לשנות את המציאות. מאידך, יש מי שמבקש מהם להוריד את החיוך מהפרצוף המפוקסל, ממספר סיבות. 

ראשית, בעוד פייסבוק מוחקת את מאגר הפנים הקיים, היא לא נפטרת מהטכנולוגיה ומאלגוריתם DeepFace (כך לפי הני”ט), כך שברגע שהמנכ”ל זאקרברג וכנופייתו יחושו שהאווירה הציבורית מאפשרת זאת, הם יוכלו להרים את המתג ולייצר את המאגר מחדש. 

שנית, אף שבפוסט הרשמי נכתב כי סגירת זיהוי הפנים בפייסבוק נעשית “כחלק ממהלך לרוחב-החברה להגביל את השימוש בזיהוי פנים במוצרינו”, טענה שמופיעה גם בכתבה של הוושפוסט בנושא, מטא לא סוגרת כרגע את הזיהו”פ בנכסים הדיגיטליים האחרים שלה – אינסטגרם, וואטסאפ ובפרט הילד הצעיר והמבטיח מטאוורס, העולם הווירטואלי ומנוע הצמיחה העתידי של החברה, אלא רק בנכס הפייסבוק, הדועך בקרב צעירים. דובר של מטא גם אמר לני”ט שחברה לא פוסלת הטמעת טכנולוגיות זיהו”פ במוצרים עתידיים. 

שלישית, זיהוי פנים הוא לא הדבר הכי גרוע, ולא הדבר היחיד, שמטא יכולה לעשות בתחום הביומטריה – במיוחד לאור העובדה שקסדות מציאות מדומה צמודות לגוף ויכולות לאסוף מידע ביומטרי רב ומגוון יותר. לפי באזפיד, החברה הגישה בקשות לפטנטים שקשורות למידע ביומטרי כזה, כולל פטנט לנעילה ופתיחה של מכשירים באמצעות הפנים, הקול והדנ”א, וליצירת אווטאר בהתבסס על משקל, כוח, לחץ, קצב לב, קצב לחץ ואא”ג; ותנאי השימוש של קסדות המציאות המדומה אוקולוס מבית מטא מעורפלים לגבי המידע שהקסדות אוספות על המשתמשים.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

במה וירטואלית, דמות בדיונית, איומים אמיתיים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

אליס היא טינאייג’רית בת 17, בעלת פרופיל הטיקטוק @antialice, שבו היא מספרת על חייה, על אביה הרוצח שיושב בכלא, החשש שהיא ירשה את הצד האפל שלו, הטיפול הפסיכולוגי שהיא עוברת, ההתעמרות שהיא סופגת בבית הספר והאגרוף שהכניסה לבריון הכיתתי. מתגלצ’ים אחרים, רבים מהם קטינים בעצמם, הגיבו אצלה, עודדו אותה, הביעו הערכה והערצה וחלקו את סיפורי החיים הרגישים שלהם. הפרופיל שלה, שצבר כ-20 אלף עוקבים, כבר לא זמין, וכל הסרטונים שלה נמחקו.

אילן בנג’מין הוא מייסד-שותף ומנכ”ל פורפראנט, חברה שהפיקה תוכנית ריאלטי אינטרנטית שבה 8 טיקטוקרים התמודדו על הונו של מיליארדר בשם mr bucks (מר דולרים) בשיחת זום פומבית. השמונה נבחרו מתוך 22 טיקטוקרים, שבשמונה חודשי פעילות צברו 1.93 מיליון עוקבים ו-281 מיליון צפיות.

ננסי קימבל היא שחקנית בת 23, שבמרץ חתמה על חוזה עם פורפראנט, וחודש אחר כך סגרה את כל חשבונות הסושיאל שלה וירדה למחתרת.

ריי הנדריקס, שלמדה בתיכון באותה כיתה עם קימבל, פגשה אותה אחרי שנים שלא דיברו ושמעה ממנה שהיא סיימה את לימודיה ב-NYU ועובדת כשחקנית בפרוייקט מגניב וסודי שקשור לטיקטוק. ריי הלכה לטיקטוק וגילתה שקימבל מתחזה שם לנערה בת 17. “היא בעצם משקרת לקטינים אונליין בשביל כסף”, אמרה הנדריקס בסרטון טיקטוק שהעלתה ב-21.4 בפרופיל שלה, @ninedogsinatrenchcoat. “אני לא רוצה שהיא תאבד את העבודה שלה, אבל אני גם מרגישה שלהשפיע על קטינים בצורה הזאת זה לא בסדר”. הסרטון הגיע ליותר ממיליון צפיות. פייג’ היא נערה שגילתה שכל החברים שלה חסמו אותה, ובאה לטיקטוק (ולבמות סושיאל נוספות) לבקש מאנשים לעזור לה להבין למה, ואף צ’וטטה איתם.

פייג’ היא נערה שגילתה שכל החברים שלה חסמו אותה, ובאה לטיקטוק (ולבמות סושיאל נוספות) לבקש מאנשים לעזור לה להבין למה, ואף צ’וטטה איתם.

קייטי בייקר היא שחקנית שגילמה את פייג’ במשך שלושה ימים. היא לא היתה צריכה להשתתף בצ’ט, שנוהל על ידי בוט מתודלק בבינה-מלאכותית. אף שפורפראנט סימנה את פייג’ כפייק באופן בולט, 92% מהצופים התהדדו איתה, ייעצו לה ואף סיפרו על עצמם. ההצלחה הניעה את בנג’מין להשיק את הפרוייקט הגדול יותר עם 22 הדמויות, כשברקע החברה שלו גייסה 1.5 מיליון דולר. אף שהדמויות מסומנות כעת כבדיוניות באופן בולט, זה לא היה המצב בתחילת הדרך, כך שהתפיסה של המתגלצ’ים את אליס כאדם אמיתי לא היתה בלתי צפויה.

אומת האינטרנט הצליחה לזהות את אליס וקימבל בעקבות הסרטון של הנדריקס, אף שזו לא חשפה שמות. “להיות בדרגה הנמוכה ביותר של שליטה, אבל גם להיות הפנים של משהו, היה פוזיציה מאוד משונה להיות בה, במיוחד לשחקנית בתחילת דרכה”, אמרה קימבל לאינסיידר בכתבה שפורסמה אתמול. לדבריה, אומת הרשת החלה להטריד אותה בחשבונות הסושיאל הפרטיים שלה, בשיחות טלפון שבהן דרשו מהסוכנות שלה לפרוש מייצוגה, ובדוקסינג (חשיפת פרטים אישיים, ובהם מספרי טלפון, בתי ספר שלמדה בהם וכתובות מגורים).

ננסי קימבל בתפקיד "אליס" בטיקטוק
ננסי קימבל בתפקיד “אליס” בטיקטוק

בחוזה של קימבל עם פורפראנט, החברה התחייבה להגן עליה במקרה שהתפקיד יסכן את בטחונה או תדמיתה, תפטור אותה מהסכם הסודיות ותאפשר לה לספר שהיא נשכרה לשחק דמות פיקטיבית. אולם פורפראנט לא יזמו ויתור סודיות ולא השתמשו בפרופיל של אליס לקחת אחריות וליידע את אומת הרשת שקימבל נשכרה על ידם לשחק דמות ביצירה בדיונית. מה שהם כן עשו זה למחרת הפרסום לסגור לתגובות, להפוך לפרטי ואז למחוק כליל את הפרופיל של אליס, שהיה בשליטתם כל הזמן, לייעץ לקימבל לסגור את כל הסושיאל שלה ולשלוח אותה לדבר בעצמה להנדריקס ולבקש שתסיר את הסרטון. הנדריקס לא הסירה אותו, אבל חסמה את התגובות.

“אם היא היתה באה אלינו בכל שלב שהוא ואומרת שהיא רוצה לצאת בפומבי, לחלוטין היינו עושים זאת”, טען בנג’מין. רק בעקבות המקרה של קימבל, הוא סיפר, החליטה החברה לסמן בבירור את הפרופילים של הדמויות כבדיונייים. הוא גם הודה שהסיפור של אליס היה “החלטה יצירתית לא טובה”. החוזה של קימבל הבטיח לה 200$ ליום צילום ו-10% עמלת סוכן. היא יצאה מהפרוייקט עם 880$ בסך הכל, לפי דיווח של הדיילי דוט.

“אנחנו קוראים לזה האבולוציה של motion pictures (סרטים) ל-living pictures (תמונות חיות)”, אמר בנג’מין בראיון שנתן לאינסיידר רק לפני שבועיים, “סיפורים שמרגישים חיים, וממשיכים לחיות מעבר למסך שלך”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: שאול חנוכה, yaak 🔧

Социальная Правда Трампа 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

מטאוורס? טראמפוורס!

כמעט עשרה חודשים אחרי שהוגלה מכל הרשתות החברתיות הגדולות, איש העסקים הלגיטימי תושב פלורידה דונלד טראמפ הכריז השבוע כי חברת המדיה שלו, Trump Media & Technology Group, תתמזג עם חברת הכלום הציבורית Digital World Acquisition. יחד הן ישיקו בשנה הבאה רשת חברתית חדשה, TRUTH Social.

בנוסף, החברה הממוזגת מתכוונת להתחרות בתחומי החדשות עם TMTG News, ההזרמה (סטרימינג) של סדרות, סרטים, פודקאסטים ומשחקי וידאו עם TMTG+, ובעתיד בתחום התשתיות והסליקה. כלומר, TMTG מתכוונת להתחרות ב-FAANG (פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס, גוגל). נאחל בהצלחה לשני הצדדים.

הקמת אימפריית התקשורת (בטא) מגיעה על רקע החלטת טוויטר, פייסבוק ורשתות נוספות להעיף את טראמפ מהפלטפורמות שלהן בינואר השנה, לאחר שהביע אהדה לתומכיו שפרצו לבניין הקפיטול בנסיון לעצור את ספירת האלקטורים והכרזה על ג’ו ביידן כזוכה בנשיאות. הבג”ץ הפרטי של פייסבוק קבע במאי כי החסימה מוצדקת, אבל לא בוצעה לפי הסטנדרטים לחסימה, ולא הוגבלה בזמן, וביוני הודיעו בפייסבוק כי קצבו את עונשו של טראמפ לשנתיים, מה שאומר שלקראת ינואר 2023 הם יבחנו מחדש את החלטתם ועשויים לבטל את החסימה. טראמפ המושתק פתח בחודש מאי בלוג עם השם הבומרי “משולחן הכתיבה של דונלד ג’יי טראמפ”, אולם מחר וסגר אותו פחות מחודש לאחר מכן, כנראה בגלל פרסומים על הטראפיק הנמוך שמשך.

טרות’ היא מצטרפת טרייה לשורה של רשתות חברתיות ופלטפורמות חלופיות, ובהן גאב, פארלר, גטר, מיווי וראמבל, ואפילו מייקי של בועז גולן מערוץ 20 וחדשות 0404 (הוא כתב את זה על הכלבה שלו), שנולדו ו/או פרחו בעקבות החסימה של טראמפ, ולפניה גל ה”אלט-דליט-רייט” של חסימת אנשי ימין קיצוני ברשתות החברתיות והשירותים המקוונים אחרי מהומות שרלוטסוויל.

האיש השווה מיליונים מהירושה של אביו

ההיסטוריה הפיננסית המפוקפקת של עסקיו של טראמפ כוללת סכסוכים עסקיים, תביעות, פשיטות רגל, אי-החזרת הלוואות, תכנוני מס, הסתבכויות עם החוק, השקעות כושלות וכשלונות מסחריים – טעים לכם הטראמפ-סטייק? – שלא לדבר על ירידת שוויו בחצי מיליארד דולר מאז דרכה רגלו בבית הלבן והדחתו מרשימת 400 עשירי העולם של פורבס. ובכל זאת, אמן הדילים הודיע ביום רביעי על התמזגות חברת המדיה הפרטית שלו עם Digital World Acquisition באמצעות SPAC, והמשקיעים בבורסה הצביעו עם הכסף שלהם.

ספאק היא קומבינה בורסאית שמאפשרת לרשום בבורסה חברת שלד ללא פעילות, לגייס דרכו כסף ולהשתמש בו לרכוש או למגז חברה פרטית ולהפוך אותה לציבורית בלי שתצטרך לעבור הנפקה. הספאק שטראמפ השתמש בה, Digital World Acquisition, גייסה בחודש שעבר 300 מיליון דולר, בעיקר ממשקיעים גדולים.

עם ההכרזה על המיזוג, מניות החברה הממוזגת נסקו ביומיים הראשונים למסחר, כשבשיא הגיעו ל-157.50$ למנייה וסגרו את המסחר ביום שישי ב-94.20$, עלייה של 800% מהמחיר של 9.96$ לפני המיזוג, שמשקפת לחברה שווי של למעלה מ-8.2 מיליארד דולר. סמלה של החברה בבורסה, DWAC, היה הטרנדינג ביותר בסברדיט r/WallStreetBets, שם הורצו בעבר הלא-רחוק “מניות הממים” של גיימסטופ ו-AMC, כך שייתכן שחלק מהזינוק במחיר מגיע מספקולציות של טרולים.

זה כמו בפרק הזה של מראה שכונה

טרות’, המילה האנגלית לפראבדה, היא רשת חברתית שתספק חופש ביטוי כשהיא חופשייה מכבלי הצנזורה הליברלית של ענקיות הטכנומידע של עמק הסיליקון (אבל לא באמת חופשיה: החברה שומרת לעצמה את הזכות להגביל או לחסום משתמשים, למשל אם הם מטנפים על TMTG ועל טרות’, או עושים שימוש מופרז באותיות גדולות, סגנון כתיבה שדווקא חביב על טראמפ, כשאפילו שמה של הרשת הוא TRUTH ולא Truth; נשבע שאני לא ממציא את תנאי השימוש הזה, הוא אמיתי לגמרי). 

ואכן, כשעתיים לאחר ההכרזה ועוד בטרם נפתחה הרשת לציבור הרחב, הפרופיל של טראמפ, @donaldjtrump, ניצל את חופש הביטוי לפרסם פוסטים – או בשפת הרשת החדשה, “Truths” – שכללו תמונות של חזירים מחרבנים; קללות כלפי ג’ק דורסי, שכמנכ”ל טוויטר חסם את החשבון של טראמפ בעקבות נסיון ההפיכה בקפיטול ב-6/1 השנה; ותהיות לגבי מקום הימצאותה של מלאניה טראמפ, מהגרת דוגמנות והגברת-הראשונה-לשעבר. עדיין פחות גרוע מהביוב שגלש מהמפעל המזהם שטראמפ הפעיל בטוויטר במהלך כהונתו.

אלא שה”אמיתות” הנ”ל לא נכתבו על ידי איש העסקים הלגיטימי, אלא פורסמו בידי האקרים שמזדהים כחברי מותג ההאקינג אנונימוס, אשר הצליחו להגיע לעמוד הרישום הבלתי מוגן לחלוטין של גירסת הניסוי של הרשת ופתחו שם חשבונות מזוייפים לטראמפ; דורסי; מייק פנס, סגן הנשיא של טראמפ ומועמד לתלייה בידי הטראמפיסטים שפלשו לקפיטול; סטיב בנון, לשעבר האסטרטג הראשי של הבית הלבן תחת טראמפ וחבר דירקטוריון בחברת מניפולציית הבחירות קיימברידג’ אנליטיקה; ורון ווטקינס, הוגה דעות בשדה ה-QAnon. גם עיתונאי הדיילידוט מיקאל תאלן הצליח לפתוח חשבון פיקטיבי לטראמפ, @donaldtrump (אגב, בגירסת ניסוי נוספת של הרשת, צוות טרות’ עצמו הקים חשבונות מזוייפים לטראמפ וכן לבנו המקושקש של ביידן, האנטר, לפיו דווח של כתב הוושפוסט דרו הארוול).

לפי הני”ט, פעילות ההאקרים אילצה את מפתחי טרות’ לחסום אפשרות לפתוח חשבונות חדשים, ולבסוף לסגור את פלטפורמת הפיתוח.

אבל מי צריך את אנונימוס כשטראמפ יכול לירות לעצמו ברגל? לפי צילומסכים של פלטפורמת טרות’ ושל ה-HTML שלה, נראה שהיא מבוססת על מסטודון, פלטפורמה שמאפשרת לכל גולשת לפתוח רשת מיקרובלוגינג בסגנון טוויטר, כפי שעשתה הרשת החברתית הימנית גאב.

השימוש בקוד של מסטודון כפוף לגירסה 3 של רשיון השימוש AGPL, רשיון קוד פתוח שמתיר למשתמשת להשתמש בקוד ולהתאים אותו לצרכיה, אבל מחייב אותה לשחרר תחת אותו רשיון את הקוד עם השינויים שהכניסה בו, כפי שמסביר הרג’יסטר בכתבה מאוד מאוד מאוד מומלצת.

טרות’, מאידך, טוענים בתנאי השימוש שלהם כי “כל קוד המקור” של הפלטפורמה הוא קוד קנייני של החברה. אם אכן נעשה שימוש במסטודון, מדובר בשקר ובהפרה של הרשיון. לפי הודעה של העמותה להגנה על תוכנה חופשית, Software Freedom Conservancy, טרות’ נמצאת כרגע בהפרה של הרשיון, ויש לה 30 יום לעמוד בתנאים – או לאבד לצמיתות את הזכויות שלה בתוכנה ולהיות חשופה לתביעה. SFC הגישו בעבר תביעות נגד חברות שהפרו את רשיון AGPL.

מייסד מסטודון, יוג’ין רוצ’קו, אמר לבלוג טוקינג פוינטס ממו: “עמידה ברשיון ה-AGPLv3 שלנו חשובה לי מאוד, מאחר שזה הבסיס היחיד לכך שאני ומפתחים אחרים מוכנים לחלק בחינם שנים של עבודה”. רוצ’קו, שבכתבה בווייס על הפרת הרשיון ציין “אם אתם רוצים את דעתי האישית על טראמפ, אני לא סובל את הבחור”, הודיע שבכוונתו לקבל ייעוץ משפטי בנושא.

בחברת TMTG לא הגיבו על הטענה להפרת הרשיון.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

מושל מיזורי נגד עיתונאי שחשף פירצת אבטחה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

העיתונאי ג’וש רנו גילה מידע פרטי של מורים בקוד ההטמל של אתר ממלכתי. הוא דיווח על כך לרשויות, חיכה שיסגרו את הפירצה ודיווח עליה בעיתון. ואז מושל מיזורי מייק פרסון הכריז עליו מלחמה. עסקנו בסיפור הזה בהרחבה בפודקאסט סייברסייבר:

https://cybercyber.co.il/?p=1405

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

👼 האם כופרה הרגה את התינוקת ניקו סילאר? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

תינוקת מתה בגיל 9 חודשים בגלל סיבוכים בלידה. אמה הגישה תביעה ראשונה מסוגה: לטענתה, הכופרה שתקפה את בבית החולים פגעה בטיפול הרפואי וגרמה למותה של בתה

ב-16 ביולי 2019 הגיעה תיירני קיד הגיעה לבית החולים ספרינגהיל מדיקל סנטר באלבמה בנסיבות משמחות, יחסית: היא באה לזירוז לידת בתה, ניקו סילאר, בגלל יתר לחץ דם בהריון. אולם הילדה נולדה למחרת עם חבל הטבור כרוך סביב צווארה, שחסם את זרימת הדם והחמצן. היא אובחנה עם נזק מוחי חמור, ומתה תשעה חודשים מאוחר יותר. ב-9.7, שבוע לפני הלידה, קיד עברה בדיקת אולטרסאונד שהציגה עובר בריא – קצב לב תקין, בטן תקינה ופרופיל ביופיזי תקין. באותו יום בדיוק התקיפו האקרים את בית החולים והדביקו אותו בכופרה ששיבשה את פעילותו למשך שלושה שבועות, אולם הוא לא הפחית את כמות המטופלים. הוול סטריט ג’ורנל מדווח שקיד תבעה את בית החולים בטענה שבגלל הכופרה, שאותה הסתיר ממנה, הוא העניק לה טיפול לקוי שהביא למות בתה.

כופרה היא תוכנה זדונית שמדביקה רשת מחשבים, מצפינה את הקבצים שלהם ומודיעה לבעליהם שכדי לקבל את המפתח לפתיחת הקבצים שלהם הם צריכים לשלם כופר (באמצעות קריפטומטבע, כדי להקשות על איתור החוטפים). מדובר בשיטת תקיפה שתפסה תאוצה בשנים האחרונות, נמכרת גם כערכת תקיפה לנוכלים שאינם מתמצאים בצד הטכנולוגי שלה, והיא מלווה אפילו בתמיכה טכנית שההאקרים מספקים למותקפים, כדי שיצליחו לרכוש קריפטומטבע, לשלם איתו ולשחרר את הקבצים.

באוקטובר אשתקד הוציאו CISA (סוכנות אבטחת הסייבר והתשתיות האמריקאית), FBI ו-HHS (מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארה”ב) אזהרה מפני מתקפות כופרה שמתמקדות בגופים רפואיים פרטיים וציבוריים. בתי חולים הם אכן מטרה נחשקת למתקפות כופרה: הם מפעילים מערכות מחשוב ומיכשור רפואי ממגוון מקורות, שחלקן עובדות על תוכנות מיושנות שקשה להתקין עליהן עדכוני אבטחה, אם אלה בכלל זמינים; הם מתקשרים עם רשתות חיצוניות של רופאים, מרפאות, בתי חולים אחרים, אוניברסיטאות, מרכזי מחקר רפואיים, גופי חירום וגופים ממלכתיים; והמערכות שלהם מחזיקות אנשים בחיים. עובדי הגופים הרפואיים מחוברים ומשתמשים בלי הפסקה במערכות מידע מגוונות, ובהן ביפרים, טלפונים סלולריים, מערכות תקשורת פנימיות, מחשבים, מסופים וממשקים של מכשירים רפואיים; הם מקבלים ושולחים מידע רב, כולל קבצים בפורמטים מגוונים; הם פעילים כל השנה בכל שעות היממה; והם עובדים שעות ארוכות תחת לחץ ופגיעים להנדסה חברתית של האקרים.

מאחר שמתקפת כופרה עלולה לפגוע בטיפול הרפואי, לשתק בית חולים ולסכן חיי אדם ואף להביא לסגירה לצמיתות של מוסד רפואי, יש לחץ רב על המפעילים והמנהלים של בתי החולים לסגור את הסיפור במהירות באמצעות תשלום הכופר המבוקש להאקרים, במקום להשקיע זמן וכסף רב יותר בנסיון לפרוץ את ההצפנה ולשחרר את הקבצים והמחשבים.

עם זאת, חלק מהכופרות שתוקפות ארגונים רפואיים כלל לא מכוונות לבית חולים ספציפי או למגזר הרפואי בכלל, אלא מגיעות אליהם במסגרת סריקה בחיפוש אחר הפירצה הספציפית שהן בנויות לנצל. מקרה בולט הוא כופרת WannaCry, שב-2017 התפשטה במאות אלפי מחשבים ב-150 מדינות בעולם, ובין השאר פגעה בעשרות מוסדות רפואיים בבריטניה, שחלקם ננעלו מחוץ לתיקים הרפואיים של מטופליהם, והביאה לביטול פרוצדורות רפואיות לא דחופות והסטת אמבולנסים לבתי חולים חלופיים.

ספרינגהיל מדיקל סנטר אינו הגוף הרפואי הראשון שלקה בכופרה, כאמור. אבל התביעה שהגישה נגדו קיד היא אחד המקרים הראשונים שבהם מושמעת טענה רצינית על מוות של מטופל בגלל כופרה. לפי התביעה, ניטור מצבה של התינוקת נעשה בחלקו באמצעים מיושנים, משום שחלק מהמערכות היו משותקות. הסתבכות חבל הטבור הקפיצה סימני אזהרה על מוניטור הלב. אבל בגלל הכופרה, המוניטור לא שידר למסך הגדול בתחנת האחיות, שמהווה שכבת ניטור נוספת, והמידע לא היה נגיש לאף איש צוות שלא היה פיזית בחדר הלידה. בעקבות זאת, המידע על הבעיה בדופק של התינוקת לא הגיע למיילדת האחראית, ד”ר קייטלין פרנל.

בראיות שצורפו לתביעה יש הודעת טקסט שבה ד”ר פרנל אומרת לראש האחיות שלו ראתה את המדדים במוניטור, “100% הייתי עושה ניתוח קיסרי. אני צריכה את עזרתך להבין למה לא יודעתי על כך”. בהודעה נוספת כתבה: “זה פשוט דפוק… לגמרי אפשר היה למנוע את זה. אני יודעת שדברים רעים קורים ולפעמים אי אפשר לשלוט בהן, אבל זה היה בר-מניעה”.

ד”ר פרנל, שלא הגיבה לכתבה של הג’ורננל, טענה במסמך שהוגש לבית המשפט כי היתה מודעת לכופרה, אולם “האמנתי שגברת קיד יכולה ללדת את התינוקת שלה בביטחה בספרינגהיל”. מנכ”ל ספרינגהיל, ג’פרי סיינט-קלייר, מסר בתגובה לג’ורנל: “נשארנו פתוחים וצוותי הרפואה המסורים שלנו המשיכו לטפל במטופלים שלנו. מכיוון שהמטופלים נזקקו לנו ואנחנו, יחד עם רופאים עצמאיים שפעלו בבית החולים, הגענו למסקנה שזה היה בטוח לעשות כן”.

בבקשה לביטול התביעה נגדו, בית החולים טען כי לא חלה עליו חובה חוקית לדווח לקיד על הפריצה, וכי האחריות על כך היתה של ד”ר פרנל. זו טרם השיבה לדברים בבית המשפט.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🦓 דייוויד אטנבורו מאס בטבע 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

אוקיי, אז לא אטנבורו עצמו, אלא דיפ פייק שלו, שהקומיקאי ג’יימס וייץ’ יצר בנכלוליות האקרית עם בלו ריי, חקיין ויותר מדי זמן פנוי

🎧 להאזנה לפינה 🔊

הקומיקאי ג’יימס וייץ’, שמוכר בזכות הרצאת טד על התכתבויותיו עם מפעילי עוקץ ניגרי, החליט להירשם לשירות דיפ פייק, שבו בינה מלאכותית מנתחת הקלטת דיבור של אדם ומסנתזת את קולו, ואז מייצרת מילים ומשפטים בקולו בלי שהאיש יצטרך לבזבז זמן ומאמץ על פעולה ארכאית כמו דיבור.

אבל הוא גילה שהחברה הגבילה את השירות לחיקוי קולו של הלקוח בלבד – כדי למנוע מנוכלים לסמפל אנשים אחרים ולבצע מתיחות והונאות. כדי לוודא שהקול שיסונתז הוא קולו של הלקוח, הלקוחות נדרשים להקריא בקולם משפט ייחודי, שאין סיכוי שמישהו אחר היה אומר באופן מקרי.

אלא שהמשפט לא באמת ייחודי – הוא נאמר על ידי יוצר סרטי הטבע הבריטי סר דייויד אטנבורו באחת מהסדרות שיצר. וייץ’ עבר על תקליטורי בלו ריי של אטנבורו, מצא את המשפט, בודד את ערוץ הקול שלו, ניקה רעשים מסביב והזין אותו לשירות.

בשלב זה הוא נתקל במכשול נוסף. מלבד המשפט הייחודי, הלקוחות מתבקשים להקריא משפט שהוא הרשאה משפטית לשירות לעשות שימוש בקולם. אטנבורו מעולם לא אמר את המשפט הזה – ודאי שלא בסרט טבע של הבי.בי.סי.

וייץ’ ניסה לנקוט בתרגיל (1, 2) מסרט הסייברריגול הנפלא סניקרז: ליז יוצאת לדייט עם וורנר וגורמת לו להגיד את המילים, שאותן היא מקליטה. מאחר שלוייץ’, כפי שהוא מספר, לא היה דייט עם אטנבורו, הוא נאלץ להרכיב את המשפט ממילים וחלקי מילים מסרטי הטבע שלו. זה לא עבד.

אז ווייץ’ פנה לדבר השני הכי טוב, ומצא חקיין של אטנבורו שיקליט את המשפט. זה כן עבד.

כשהקול המסונתז בידיו, וייץ’ הקליט הנחיה חלופית וביקורתית של סרטי אטנבורו.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: עומר סנש, הדר בן יהודה🔧

🍏 ההפסד האפי של אפּיק עלול להיות אפילו יותר אפי עבור אפל 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

תשעה תפוחים היו על העץ

יצרנית פורטנייט הפסידה השבוע לאפל, אבל החלטה בודדת של השופטת במשפט עשויה לזעזע את המודלים העסקיים של ענקיות הטכנומידע.

הסיפור התחיל לפני שנה, במה שאפיק כינו “Project Liberty” (פרוייקט חירות). מנכ”ל אפיק, טים סוויני, נאבק במשך שנים בעמלת ה-30% הסטנדרטית, שפלטפורמות היישומונים אפלסטור וגוגל פליי גובים מבעלי אפליקציות על קניות מתוך האפליקציה (in-app purchases). לדוגמה, חיבור לנטפליקס עולה כ-30₪ בחודש, אבל אם נרשמתי לשלם דרך האפליקציה של נטפליקס באייפון, אפל נוטלת 10 שקלים מתוכם.

המקרה של פורטנייט משמעותי יותר, משום שהמודל העסקי של המשחק הוא Fרימיום: המשחק עצמו חינמי, והחברה מרוויחה רק מרכישות בתוך המשחק. כלומר, מי שמשחק דרך הסלולר יבצע את הרכישות דרך האפליקציה, כך שכל ההכנסות ימוסו ב-30% עמלת פלטפורמה.

אפיק ניסו לעקוף את חנויות האפליקציות. הם ביצעו הפצה צדדית (sideloading) של גירסת אנדרואיד של המשחק מחוץ לחנות גוגל פליי, דבר שכרוך בסיכוני סייבראבטחה כגון זודנות שמתחזות לאפליקציה הרשמית. ואכן, בסופו של דבר אפיק החליטו להפסיק את ההפצה הצדדית (sideloading) ולהעלות את המשחק לחנות הרשמית. במקרה של אייפון, האפשרות הזו פחות רלוונטית – אפל מונעים התקנה צדדית, שאפשרית רק במכשירים פרוצים (jailbreak).

בשלב הזה, אפיק החליטו לשחק מלוכלך. הם הוציאו טלאי עדכון סטנדרטי, שהכיל פיצ’ר לרכישת מטבע המשחק V-Bucks ישירות מאפיק – בניגוד לתנאי השימוש של אפל וגוגל. מאחר שהפיצ’ר היה מוסתר ובלתי מוצהר, אפל וגוגל לא היו מודעות לו ואישרו את הטלאי. אחרי שהטלאי התקבל, אפיק שחררו תיקון מהיר (hotfix), שלא מצריך אישור של אפל וגוגל, אשר הפך את הפיצ’ר מנסתר לגלוי, והודיעו על הנחה של 20% למי שירכשו את המטבעות ישירות מחנות אפיק, הנחה שלא תחול על רכישות דרך גוגל ואפל.

תוך שעות ספורות, אפל וגוגל העיפו את המשחק מהחנויות שלהן בטענה להפרת תנאי השימוש. אפיק היו מוכנים לכך, והגישו תביעות נגד אפל וגוגל על התנהגות מונופוליסטית ואנטי-תחרותית. הם גם הוציאו סרטון נגד אפל, שחיקה את סרטון הפרסומת המכונן “1984”, שאפל שידרו בסופרבול 84′, שפרסם את המקינטוש של אפל והציג את יבמ כאח הגדול של שוק המחשבים האישיים.

איפה אפיק?

השופטת איבון גונזלז רוג’רז מבית המשפט המחוזי של מחוז צפון קליפורניה פרסמה ביום שישי את פסק הדין שלה, שבו פסקה לטובת אפל ב-9 מתוך 10 הסעיפים בתביעה. היא גם גזרה על אפיק לפצות את אפל ב-3.6 מיליון דולר, שהם 30% מההכנסות של אפיק בשעות הספורות מהרגע שהפעילה את האפשרות לעקוף את התשלום דרך אפל ועד שאפל העיפו את האפליקציה.

הסעיף הבודד שבו פסקה נגד אפל נוגע לתנאי השימוש של אפלסטור, שאוסרים איזכור וקישור לאמצעי תשלום עוקפי אפלסטור ביישומונים. השופטת גונזלז רוג’רז פסקה שהסעיף הזה מהווה הפרה של חוקי התחרות של קליפורניה, והוציאה צו שמחייב את אפל לבטלו תוך 90 יום.

המשמעות העקרונית של ההחלטה היא שמפתחי יישומונים יוכלו ליידע את המשתמשים שיש באפשרותם לשלם שלא דרך אפל, וכך המפתחים לא יצטרכו לשלם 30% עמלה.

המשמעות המעשית של ההחלטה תלויה, קודם כל, בערעור שאפל ודאי יגישו, ובהחלטה של רשות הערעור אם להקפיא את הצו עד להחלטה סופית. בהנחה שהצו יוותר על כנו, מפתחי האפליקציות, שרובם לא גדולים כמו אפיק, יצטרכו לבחון את התועלת הכספית שבהקמה ופיתוח של מערכת סליקה משלהם (לאפיק יש כזו, אבל למפתחת שבנתה יישומון להמרת מידות אימפריאליות לאמריקאיות – לא בהכרח); ואת נכונות המשתמשים להשקיע את המאמץ (חיכוך, בלשון ההייטק) שיידרש כדי לעקוף את מערכת התשלומים המובנית של הפלטפורמות רק כדי לשלם ישירות למפתחים, כולל תמריצים כמו הנחות והטבות ייחודיות.

מכרסמים את התפוח

הפסיקה הזאת מתווספת לכרסומים נוספים בשליטה של אפל באקוספירת תשלומי האפליקציות. 

הראשון הוא שמפתחים עצמאיים יורשו לפנות ישירות למשתמשים שסיפקו פרטים ולספר להם על דרכים לעקוף את פלטפורמת התשלום של אפל (אולם לא לפרסם זאת באפליקציה עצמה). ההחלטה התקבלה בסוף אוגוסט בהסכם פשרה בתביעה נגד אפל, שכולל גם 100 מיליון דולר שאפל תחלק בין מפתחי אפליקציות שהרוויחו פחות ממיליון דולר בשש השנים האחרונות. 

השני הוא ש”אפליקציות קריאה” – כאלו שמשמשות כפלטפורמה לצריכת תכנים בתשלום, כמו נטפליקס בסרטים וסדרות, ספוטיפיי במוזיקה ופודקאסטים וקינדל בספרים – יוכלו לפרסם לינק בודד לעקיפת פלטפורמת התשלום של אפל. אפל קיבלה את ההחלטה הזאת ב-2.9, בעקבות חקירה של ועדת הסחר ההוגן של ממשלת יפן (公正取引委員会, קוֹסֶיי טוֹריהיקי איאינְקאי).

בנוסף, אפל עדיין עומדת בפני תלונת הגבלים עסקיים בהודו על כך שעמלת ה-30% פוגעת בתחרות ומהווה חסם כניסה לשוק; חקירת הגבלים עסקיים של האיחוד האירופי, בעקבות תלונה של ספוטיפיי ושל מפיץ ספרים-דיגיטליים ואודיובוקס ששמו לא פורסם, על חיוב משתמשי היישומונים להשתמש במערכת התשלומים שלה והאיסור ליידעם על חלופות, שפוגעים באפליקציות ובשירותים שמתחרים באפל; ואישום הגבלים עסקיים ספציפי באיחוד, בעקבות התלונה של ספוטיפיי, על כך שהעמלה והאיסור ליידע משתמשים על אפשרות העקיפה פוגעים בשירותי הזרמת מוזיקה מתחרים לאפל מיוזיק.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

👼 אומת הרשת מפילה את מלשני חוק איסור ההפלות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

מפילים את מתנגדי ההפלות

טקסס, מדינה ימנית-רפובליקנית שמדי פעם עולים בה קולות לפרוש מארה”ב, התחילה השבוע לאסור הפלות החל מהרגע שיש לעובר פעימות לב, כלומר החל מהשבוע השישי להריון, אחרי שבית המשפט העליון של ארה”ב דחה ערעור נגד החוק. בפועל, החוק מונע מנשים לבצע הפלות – אפילו אם ההריון הלא-רצוי נבע מאונס או גילוי עריות.

כדי להבהיר שנשים אינן בעלות הזכות על גופן במדינת הכוכב האינסל הבודד, החוק גם מעודד אנשים שאינם קשורים לאישה או להריונה לתבוע כל מי שמבצע או מסייע לבצע הפלה – מהרופאים שמבצעים את ההפלות בפועל ועד לחברה שמסיעה את ההרה לקליניקה, רק לא את ההרה עצמה. וכדי להזכיר שמדובר במדינה חובבת נשיאת אקדוחים ולקיחת החוק לידיים, יש גם באונטי – תביעה מוצלחת תזכה את הציידים ב-10 אלפים דולר מכיסם של הפושעים המסוכנים.

ואיפה שיש כסף, יש יזמים. בחודש יולי, ארגון מתנגדי הפלות בשם Texas Right To Life הקים מלשינון אנונימי מקוון בשם prolifewhistleblower.com (“שרקן הזכות לחיים”, בתרגום מאוד חופשי), שבו הגולשים מתבקשים לשלוח טיפ אנונימי על מי שהעזו לעזור לנשים להחליט על גופן.

כמובן שאומת הרשת התגייסה להילחם באתר. היו תומכי הפלות שניסו להפילו באמצעות מתקפות DDoS, שבהן בוטים גולשים אל האתר בכמויות עד שהוא לא עומד בעומס וקורס. לדברי מנהלת התקשורת והמדיה ב-Texas Right To Life, קימברלין שוורץ, בראיון לספקטרום ניוז 1, המתקפות כשלו והארגון העביר פרטים של חלק מהתוקפים ל-FBI.

גולשים אחרים החליטו ללכת על עבודת יד והטרילו והציפו את האתר מכל הבא ליד: הלשנות מופרכות, גואוטסי ופורנו שרק (דבר דומה קרה בנובמבר אשתקד, אחרי הבחירות בארה”ב, כשהנשיא המפסיד דונלד טראמפ פתח מלשינון לדיווח על “זיופי בחירות”, ומתגלצ’ים הציפו אותו בתסריטים שבהם השם של הרשע הוחלף בשמו של טראמפ, תמונות פורנו וממים).

מתכנת המכונה שון בלאק, בן 20, סיפר בטיקטוק על סקריפט שכתב לייצר ולהגיש אוטומטית הלשנות פיקטיביות בכל 10-15 שניות. לדבריו הוא נחסם אחרי 300 דיווחי שווא שלו. בשלב זה הוא שחרר לינק שמתגלצ’ים עם אייפד או אייפון יכלו להקליק עליו ולהפעיל את הסקריפט בלי צורך בידע טכני. בראיון לניו יורק טיימס סיפר בלאק כי יותר מ-7200 אנשים הקליקו על הסקריפט, ויותר מ-8450 הקליקו על הלינק.

אתר שיתוף הקוד גיטהאב מבית מיקרוסופט שימש את המתכנת ג’ונת’ן דיאז לשתף יישומון בשם Pro-Life Buster, שאיפשר גם הוא להספים את המלשינון. ביום חמישי בערב דיווחה האפליקציה על 1000 הלשנות שווא. דיאז אמר לטיימס כי “המטרה היא לבזבז לאנשים האלה את הזמן והמשאבים, כדי שהם יתעוררו ויבינו שהמאמץ לא שווה את הזמן שלהם”.

אתר המלשינון ספג עומסים זמניים ואף נפל בסופש שעבר, אבל חזר לסורו. לדברי הדוברת שוורץ, הארגון צפה את מתקפת הטרולים ונערך בהתאם. בארגון נלחמו במטרילים באמצעות חסימת הגישה מחלק מהמדינות מחוץ לארה”ב, חסימת כתובות אייפי של מטרילים, חסימת משתמשי VPN והפעלת קפצ’ה נגד בוטים. “אנחנו רוצים להודות לחבר’ה ברשתות החברתיות שכתבו על האתר ומשכו אליו תשומת לב, כולל אלו שעודדו את הדיווחים המזוייפים”, אמרה הדוברת שוורץ, והפנתה את מי שרוצה לשלוח הלשנה מפוברקת ללכת לאתר החדש של הארגון, ProChoiceTrolls.com, שעושה להם ריקרול.

“אנשי האנטי-הפלות צריכים להבין שזה רק נראה כמו קמפיין טרולינג טפשי לנו הצעירים, אבל זו דרכנו לסכל את התוכנית שלהם ולתת לנו עוד זמן לחוקק את [פסק הדין ההיסטורי שאישר הפלות,] רו נגד ווייד”, אמרה ל-NBC אוליביה ג’וליאנה, טקסנית בת 18, אחת מהטיקטוקריות שקראו לאומת הרשת להשתתף בקמפיין ההטרלה. “אני לא חושבת שאנשי האנטי-הפלות האלה מבינים שהאינטרנט הוא לא המקום שלהם; זה שלנו. אנחנו גדלנו פה, ואנחנו יודעים איך לנווט פה”.

ויקטוריה האמט, בת 23, שטיקטוק שבו קראה להציף את המלשינון זכה לכמעט 240 אלף לייקים והיה ההשראה של שון בלאק לכתוב את הסקריפט, הוסיפה: “המאמץ הזה נועד לגרום לעוד אנשים לדבר על הבעיה הזאת”.

אבא, אל תטיף

גודדי, ספק דומיינים ואחסון גדול שהמלשינון התארח אצלו, החליט שלא מתאים. כנראה בלחץ המתגלצ’ים שקראו לחרם עליו וכתבה בגיזמודו שקראה לאנשים להתלונן לגודדי על המלשינון. לפי תנאי השימוש של גודדי, ללקוחותיו אסור לקצור או לאסוף מידע לא ציבורי על אנשים בלי הסכמתם, ואסור להפר את הפרטיות והסודיות של אף אדם – שזה בדיוק מה שהמלשינון עשה.

ביום חמישי הודיעו בגודדי שנתנו ל-Texas Right to Life 24 שעות לאסוף את השיט שלהם ולעוף משם. בתגובה לשאלה בנושא מ-USA טודיי, מסרה אתמול הדוברת קים כי “צוות ה-IT שלנו כבר בתהליך של העברת הנכסים שלנו לספק אחר, והאתר יחזור לקדמותו בתוך 24-48 שעות” (האתר עדיין היה זמין תחת גודדי בשבת לפנות בוקר שעון ישראל, בבדיקה שביצעתי באמצעות VPN עם כתובת אמריקאית).

המהלך הזה נקרא deplatforming (שלילת פלטפורמה), והוא הפך פופולרי ב-2017 עם הפגנת Unite the Right האלימה של הנאו-נאצים וימני העליונות הלבנה בשרלוטסוויל, שבה מחבל דרס למוות מפגינת שמאל ופצע 19 נוספים. רשתות חברתיות, ספקי אחסון, סולקי כספים ושירותי מוזיקה ודייטינג סגרו חשבונות והעיפו משתמשים, כששיאה של הדה-פלטפורמיזציה בחסימת טראמפ מפייסבוק וטוויטר ופלטפורמות נוספות בעקבות עידוד והסתה לנסיון ההפיכה בקפיטול ב-6.1 השנה.

ההפלה בדואר

ועד שהנשיא ג’ו ביידן יעמוד במילתו ויסכל את החוק הטקסני ודומיו, אמריקאיות שרוצות לבצע הפלה יכולות לעשות זאת באמצעות AidAccess, שירות מקוון שבו רופאה בודקת אם תרופות הפלה מתאימות לפונה, כותבת לה מרשם, שולחת אותו לבית מרקחת הודי, וזה שולח את התרופות להרה בארה”ב, שיכולה להתייעץ עם אייד אקסס באמצעות שיחת סקייפ או טלפון.

הרופאה היא ד”ר רבקה גומפרטס, אקטיביסטית שמסייעת לנשים להפיל מאז 1994, ובין השאר הקימה קליניקת הפלות על ספינה שעגנה לחופי אירלנד כדי לאפשר לנשים שם לבצע הפלה, שנאסרה בחוק במדינה עצמה. ב-2006 היא הקימה בהולנד את Women on Web, שמספק שירות דומה לאייד אקסס. בראיון לאטלנטיק סיפרה שווימן און ווב לא סייע לאמריקאיות מחשש שמתנגדי הפלות בארה”ב יביאו לסגירתו.

אבך ד”ר גומפרטס הוצפה בפניות מארה”ב ולא יכלה לעמוד מנגד. ב-2018 הקימה את אייד אקסס כארגון נפרד. לדבריה הוא פועל על פי חוק, טענה שה-FDA מפקפק בה.

אולם עכשיו ייתכן שהיא מפירה את החוק הטקסני, והיא לא היחידה. ארגון הזכויות הדיגיטליות האמריקאי EFF הזהיר השבוע כי החוק עלול לפגוע לא רק בנשים שזקוקות להפלה, אלא גם בחופש הביטוי המקוון בנושא הפלות:

החוק יוצר קאדר של ציידי באונטי, שיכולים להשתמש בבתי המשפט להעניש ולהשתיק כל מי שהפעילות המשפטית, החינוך ושאר השיח המקוון שלו על הפלות מרגיז אותם. אין ספק שזה ייצור גל של תביעות פרטיות נגד דוברים מקוונים שמפרסמים מידע על זכויות הפלה וגישה להפלה בטקסס, בלי הרבה התחשבות בכמה התביעות הללו ראויות או בהגנות חופש הביטוי שבתיקון הראשון לחוקה. […] התוצאה תהיה אפקט מצנן על הביטוי, ואלה תביעתית שתשמש להשתיק את אלו שרוצים לתת לנשים מידע אמין על אפשרויות הרבייה שלהן.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🏠 האקרי בלארוס ואיראן משתמשים בכלי האדון לפרק את ביתו 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

משטר לוקשנקו הופשט ברשת

המשוררת הפמיניסטית השחורה הלסבית אודרי לורד טענה ב-1979 כי “כלי האדון לעולם לא יפרקו את בית האדון”. קבוצות קיבר-פרטיזני ו-BYPOL החליטו לנסות בכל זאת, במסגרת נסיונן להפיל את משטרו הרודני של אלכסנדר לוקשנקו, שעלה לשלטון בבלארוס ב-1994 ולא ירד מאז.

בזירה הקיברנטית, משטרו של לוקשנקו משתמש בטכנולוגיה למעקב אחרי מתנגדים, ובעת הצורך משתק את הרשת ויישומיה – רשתות חברתיות, VPN ועוד – כדי למנוע מהם להתארגן ולדווח זה לזה ולעולם מה קורה במדינה המזרח-אירופית. בבחירות האחרונות לפני שנה, שבהן לוקשנקו זכה באופן חשוד בפעם השישית עם 80% מהקולות, מגזר ההייטק הצטרף לאופוזיציה באופן יותר מובהק, והאופוזיציה הכריזה על מלחמת סייבר נגד המשטר, כפי שסיפר לנו בזמנו שלום בוגוסלבסקי, כותב ומרצה על ההיסטוריה והפוליטיקה של מזרח אירופה. 

קיבר-פרטיזני (סייבר-פרטיזנים) הם קבוצת מתנגדי משטר שמונה לדבריהם ליבה קטנה של מנהלים ו-10-15 מתנדבים, כולם אנשי טכנולוגיית מידע (IT) או סייבראבטחה, מהם ארבעה שמבצעים “האקינג אתי”. בסמוך לבחירות בשנה שעברה הם יצאו במבצע ראווה של פריצה והשחתה של אתרי ממשל, שכלל פרסום סרטוני אלימות משטרתית באתרי חדשות ממשלתיים, הוספת לוקשנקו ושר הפנים לשעבר שלו לרשימת הפושעים המבוקשים ביותר של המשטרה, והחלפת דגל בלארוס הרשמי האדום-ירוק לדגל מתנגדי המשטר האדום-לבן.

בייפול (“בלארוס פוליס”) הוא ארגון שהקימו כתריסר אנשי אכיפת חוק בלארוסים לשעבר, שגלו לפולין השכנה אחרי בחירות 2020 והמאמצים הממשלתיים לשבור את המחאה שבאה בעקבותיהן. בייפול טוענים שיש להם מאות חברים, חלקם בתפקידי אכיפת חוק ומודיעין בבלארוס, ובהם אנשי המשטרה החשאית (KGB), משרד הפנים וביקורת הגבולות.

כתבות שפורסמו השבוע ב-Technology Review ובבלומברג מגלות ששני הגופים משתפים פעולה מאז דצמבר 2020, כשקיבר פרטיזני משמש כזרוע הסייבר-צבאית ובייפול כזרוע המודיעינית והעיתונאית של המאבק בלוקשנקו. בייפול אוספים ומנתחים מידע – פרטי רשויות האכיפה והמודיעין, מבנה מאגרי המידע הממשלתיים, עיבוד מידע וזיהוי אנשים שמשתתפים בשיחות שנגנבות בפריצות, וכן דיווחים על איך הפריצות משפיעות על כוחות הבטחון; קיבר פרטיזני מבצעים את הפריצות ומספקים מידע מפליל מאותם מאגרים, שמשמש את בייפול לבצע תחקירים שמתפרסמים בטלגרם שלהם, כשסרט תיעודי שיצרו אוזכר בשימוע על בלארוס בקונגרס בארה”ב.

בחודש שעבר ביצעו קיבר פרטיזני מתקפה שכינו жара (“ז’ארה”, גל חום). העיתונאי והחוקר האקדמי טדאוש גיזן (Tadeusz Giczan) כינה אותה “אולי הסייברמתקפה הכי מצליחה בהיסטוריה של מדינה כלשהי”. הפרטיזנים פרצו לשרתי משטרה ומשרד הפנים והשיגו:

אחד המסמכים המזעזעים שקיבר פרטיזני הפיצו דרך היוטיוב והטלגרם שלהם, @cpartisans, הוא הקלטת שיחה ממערכת הטלפוני ההפנימית של משרד הפנים, שהתקיימה ב-2.11.202 בין נטליה אייסמונט, הדוברת של לוקשנקו, לבין דמיטריי בלבה, ראש הימ”מ הבלארוסי, שבמהלכה הם מדברים בשמחה גלויה על ציד של מתנגדי משטר.

כצפוי, הממשל מנסה לצבוע את ההאקרים כבוגדים. ראש ה-KGB, איוואן טרטל, אמר בטלוויזיה הממשלתית כי מאחורי הפריצות עומדים “כוחות הרסניים” המקושרים ל”כוחות מיוחדים זרים”. 

“יש לנו תוכנית אסטרטגית שכוללת סייברמתקפות לשתק כמה שאפשר מכוחות הבטחון של המשטר, לחבל בנקודות החולשה של המשטר בתשתיות, ולספק הגנה למפגינים”, אמר דובר קיבר פרטיזני ל-Technology Review. מטרות נוספות הן הרתעת משת”פים של הממשל על ידי שיימינג ודוקסינג אישי; היערכות של קיבר פרטיזני למה שהם מכנים “Moment X”, שעת שי”ן שבה חבלה במחשבים והתקוממות פיזית ברחובות יבוצעו במקביל יביאו להפלת לוקשנקו; והכנת תשתית לכתבי אישום על פשעי מלחמה, שיוגשו בתקווה עם נפילת המשטר.

פושעי הכליאה לכלא!

גם איראן לוקה בשלטון אוטוריטרי שמגביל את השימוש באינטרנט, וכעת גם הרפובליקה המוסלמית הגרעינית זכתה בהאקרים שמפשיטים אותה ברשת. קבוצת האקרים שמכנה את עצמה “הצדק של עלי” פרצה למערכת מצלמות המעקב של בית הכלא הפוליטי הידוע לשמצה אווין (زندان اوین) והפיצה סרטונים שתועדו שם.

הקבוצה העבירה לסוכנות AP סרטונים שמציגים את התנאים הקשים שבהם חיים דיירי הכלא, כולל אלימות של סוהרים כלפי אסירים, קטטות בין סוהרים לבין עצמם ובין אסירים לבין עצמם, גרירת אסיר רזה באופן חולני מהחניון לתוך המשרדים, ואסיר ששובר מראה כדי לנסות לחתוך את עורקי ידיו.

בנוסף, ההאקרים העבירו תיעוד של חדר הבקרה מהרגע שבו הם מכבים את המצלמות בזו אחר זו ומעלים על המסכים הודעה שמדובר ב”סייברמתקפה”, שהיא “הפגנה כללית עד לשחרור האסירים הפוליטיים”. עוד נכתב שם כי “כלא אווין הוא כתם על הטורבן השחדור והזקן הלבן של [נשיא איראן החדש אברהים] ראיסי”.

בסרטון חדר הבקרה נראה שהמחשבים מריצים חלונות 7, מערכת הפעלה שמיקרוסופט הפסיקה להוציא לה עדכוני אבטחה בינואר 2020, ולכן מהווה יעד נוח לפריצה. לדברי הצדק של עלי, הם פרצו למערכת לפני מספר חודשים, ויש ברשותם מאות גיגהבייטים של מידע ממנה. 

למחרת הפרסום, איראן לקחה אחריות. ראש מערכת הכליאה האיראנית, מוחמד מהדי חאג’ מוחמדי, צייץ בטוויטר כי הוא “לוקח אחריות על ההתנהגויות הבלתי מקובלות הללו ומתחייב לנסות שאירועים טרגיים כאלו לא יחזרו, ולטפל בחומרה במעוולים; אני מתנצל בפני האל הכל-יכול, מנהיגנו היקר, האומה האצילה ושומרי הכלא המכובדים, שמאמציהם לא יישכחו בגלל הטעויות הללו”. לפי דיווח של הטלוויזיה הממשלתית, ראש מערכת המשפט של המדינה הורה לפתוח בחקירה בנושא.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

😶 פייסבוק מסתירים את פופולריות הקונספירציות אצלם 🤐 עתירה לבג”ץ נגד נבחרים שחוסמים תגובות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

מארק עשה לך ספלאץ’

שבוע קשה עבר על מפעילת פלטפורמות הרשתות החברתיות והמסרים המיידיים הגדולה בעולם.

ביום חמישי, FTC (רשות הסחר הפדרלית האמריקאית) הגישו תלונה מתוקנת במסגרת חקירת ההגבלים העסקיים של החברה, ובה האשימו את החברה בהתנהלות מונופוליסטית “לפחות מאז 2011”.

לטענת FTC, פייסבוק עודדו מפתחים בתחום היישומים הניידים להשתמש בפלטפורמת המפתחים של פייסבוק. פייסבוק השתמשו בגישה שלהם לאחורי הקלעים לרגל אחרי המפתחים. אם ראו שיש סכנה שהמפתחים יהפכו למתחרים רציניים שפייסבוק לא תדע להתחרות בהם – הציעו לקנות אותם או קברו אותם.

שקיפות עכורה

יום קודם לכן, פייסבוק השיקו את “דוח התוכן הנצפה באופן נרחב” (Widely Viewed Content Report) שלהם, שכרגע נוגע רק לגלישה מארה”ב. לפי ההודעה הרשמית, זהו “הראשון מבין שורה של דוחות שיתן סקירה על התוכן הנצפה ביותר בניוזפיד”. אולם ביום שישי חשף הניו יורק טיימס שפייסבוק קברו דוח שקיפות קודם, שחשף שבין התכנים הפופולריים ביותר ברשת החברתית היו מידע מטעה על קורונה ודף של גוף שמפיץ תאוריות קונספירציה. 

הפוסט הפופולרי ביותר בארה”ב ברבעון השני 2021 הוא הפעלה פופולרית שבה שורות-שורות של אותיות צמודות באנגלית תחת הכותרת “שלוש המילים הראשונות שראית הן המציאות שלך”. מפרסם הפוסט, (הדף העסקי של) הנזיר והקואוצ’ר (נודר שלא המצאתי) גאור גופאל דאס, כתב: “בין אם זו המציאות שלך או לא, זה בהחלט מעניין. 3 המילים שאני ראיתי היו הכרת תודה, חיבור ושינוי. מה שלוש המילים שראית?”. 

לדף של דאס יש 7 מיליון אוהדים. פוסט הניו-אייג’ בולשיט הזה זכה ל-1.1 מיליון לייקים, 394 אלף שיתופים ו-7 מיליון תגובות, וכעת אנחנו לומדים מהדוח שהיו לו 80.6 מיליון צופים, כלומר פרופילי פייסבוק שנכנסו אליו.

Whether this is your reality or not, this is certainly interesting. The first 3 words I saw were gratitude, connection and change. What are the first 3 words you see?

Posted by Gaur Gopal Das on Friday, July 24, 2020

הני”ט חשף כי החברה חיברה וגנזה דוח דומה ל-1Q2021, כנראה בגלל שני נתונים שעלו בו. האחד, הדוח גילה שדף הפייסבוק ה-19 פופולרי ביותר ברבעון בארה”ב היה Trending World של האפוק טיימס, כלי תקשורת אנטי-סיני פרו-טראמפי המקושר לתנועת הפאלון גונג. אפוק טיימס קידם בפייסבוק תאוריות קונספירציה ימניות ובהן QAnon וטענות להונאת בחירות. באוגוסט 2019, פייסבוק חסמו לאפוק את האפשרות לפרסם בתשלום, בעקבות תחקיר של NBC שטען שאפוק מסתירים את הקשר שלהם למודעות שקידמו את טראמפ ותאוריות קשר. ב-1Q2021, טרנדינג וורלד של אפוק טיימס צבר 81.4 מיליון צופים. בדוח שכן פורסם, לינק רישום לאתר האפוק טיימס נמצא במקום ה-10 של מספר הצופים, עם 44.2 מיליון צופים.

השני, הדוח גילה כי הפוסט הפופולרי ביותר היה הפניה לכתבה עם כותרת שרומזת שחיסון הקורונה גרם למוות של רופא. הכתבה, שכותרתה : “A ‘healthy’ doctor died two weeks after getting a COVID-19 vaccine; CDC is investigating why”, התפרסמה בינואר בעיתון סאות’ פלורידה סן סנטינל, ושותפה בפייסבוק על ידי השיקגו טריביון. הפוסט רשם 54 מיליון צופים, ומבדיקת הני”ט בקראודטנגל, כלי אנליטיקה לרשתות חברתיות ששייך לפייסבוק, עולה ש-6 מ-20 המשתפים הגדולים שלו היו דפי פייסבוק שמפרסמים תכנים אנטי-חיסוניים – ובהם דף פרו-ישראלי שנקרא “Just the Facts”.

חודשים מאוחר יותר יגלה דוח של החוקר הרפואי כי לא היו די ראיות לקבוע אם החיסון הוביל למותו של הרופא.

בכירים בפייסבוק, ובהם אלכס שולץ, סגן הנשיא לאנליטיקה וסמנכ”ל השיווק של החברה, דנו בבעיית היחץ שהדוח הזה עלול לגרום. בסופו של דבר הוחלט לגנוז אותו. דובר פייסבוק מסר לני”ט כי “שקלנו לפרסם את הדוח, אבל מאחר שידענו כמה תשומת לב הוא ימשוך, בדיוק כפי שראינו השבוע [עם פרסום דוח 2Q; ע”ק], היו תיקונים למערכת שרצינו לבצע”.

עוד באותו יום שישי, אולי כדי להסיט את תשומת הלב מהחדשות הרעות, פייסבוק השיקו את Horizon Workrooms, שירות צ’ט במציאות מדומה שזמין דרך משקפי אוקולוס.

את הסנטימנט של אומת הרשת סיכמה נהדר התסריטאית והקומיקאית ג’ס דווק:

כולם: אפשר בבקשה שפייסבוק יפסיקו להפיץ דיסאינפורמציה שמאריכה את המגיפה ותורמת לקריסת דמוקרטיה?

מארק זאקרברג: לא אבל מה אם הייתי הופך את זום לגרוע יותר?

אזרחים סתומים

לפני מספר שבועות דיברנו כאן על ההחלטה של משרד הבריאות לחסום בפייסבוק מתנגדי חיסונים. כעת הגישו העיתונאי תומר אביטל ואתר “שקוף”, באמצעות עו”ד ליעד ורצהייזר, עתירה לבג”ץ נגד הנוהג של נבחרי ציבור – ראשי ממשלה, שרים וח”כים, ראשי ערים, חברי מעוצה וכיוצא בזה – לחסום גולשים ולמחוק את תגובותיהם ברשתות החברתיות, דווח בעין השביעית ובגלובס (₪). “מהמידע שנאסף ע”י העותרים עולה כי המניע העיקרי לחסימת גולשים הוא רצונם של נבחרי ציבור להימנע מתוכן ביקורתי המופנה כלפיהם, ולצמצם את חשיפתו לגולשים נוספים”, נכתב בתביעה, שבה דורשים התובעים ממשרד הפנים, משרד המשפטים ויועמ”ש הכנסת לגבש הנחיות שימנעו פגיעה בחופש הדיבור של אזרחים בפלטפורמות המשמשות לקשר עם הנבחרים.

<עוד בנושא בראיון עם עו”ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם באונ’ העברית בפודקאסט שׁרת התרבות ע01פ25>

מבקר המדינה התייחס מספר פעמים לחסימות כאלו ברמה המוניציפלית. בדוח נציב תלונות הציבור השנתי 43 לשנת 2016, כתב המבקר יוסף שפירא נגד החלטתו של ראש עיריית פתח תקווה לחסום אנשים מלהגיב בדף הפייסבוק הרשמי שלו, וכינה זאת “פגיעה בחופש הביטוי – מחיקת תגובות מדפי פייסבוק של אנשי ציבור וחסימת הגישה אליהם”. שפירא קבע כי על אנשי ציבור לפרסם תקנון מסודר, עם מדיניות סנקציות מדורגת, לפעילות הפייסבוק שלהם.

בדוח “שימוש הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות” במסגרת ביקורת השלטון המקומי ל-2020 כתב המבקר מתניהו אנגלמן

הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לזירה המרכזית שבה פועל גם המגזר הציבורי – גופים ציבוריים ונבחרי ציבור – בעיקר בתחום העברת המסרים ויצירת שיח אינטראקטיבי ובלתי אמצעי עם הציבור. החשבונות של הרשויות הציבוריות ונבחריהן הפכו ל”כיכר העיר”, מקום שבו יכול הציבור המשתמש בהן להציג שאלות, לקבל מידע או שירותים מהרשות, להתלונן ואף לשבח את הרשות ונבחריה ולהגיב על פרסומי הרשות ועל פעילותה – אם בתמיכה ואם בהעברת ביקורת. נבחרי ציבור ורשויות ציבוריות בוחרים לעיתים להודיע לציבור על מדיניותם והחלטותיהם באמצעות הרשתות החברתיות, ובחשבונותיהם מתנהלים שיח ציבורי ודיונים ערים. […] בשימוש שעושה המגזר הציבורי ברשתות חברתיות גלום גם פוטנציאל לסכנות ולגרימת נזק : פגיעה בזכויות אדם – כגון הזכות […] לחופש הביטוי; פגיעה באינטרסים לאומיים – הנוגעים […] לשליטה של גורמים פרטיים בשיח הציבורי ולחשש מהתערבות בתהליכים דמוקרטיים, בעיקר בתקופת בחירות.

“עוד העלתה הביקורת כי במשרד המשפטים לא גובשו כללים מנחים […] המאסדרים אף לא נתנו את דעתם באופן מספק […] לגבי סוגיית מחיקת תגובות, הסתרתן וחסימת משתמשים”, כתב אנגלמן וציין כי מבין הרשויות שנבדקו, ארבע – תל אביב-יפו, קצרין, עמק יזרעאל וטבריה – “מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח”, ללא הסבר להכנסת המילים וללא זהות הגורם שבחר בהן. כל הרשויות שנבדקו אמרו שהן נוהגות להסתיר או למחוק תגובות, ובכל הרשויות למעט טבריה היו משתמשים חסומים.

בחודש יוני השנה, תושב גבעתיים אלמוג רובינשטיין הגיש באמצעות עו”ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם באונ’ העברית תביעה נגד ראש העירייה שלו, רן קוניק. לטענת רובינשטיין, הוא תייג את קוניק בציוץ ביקורתי על אי אכיפת איסור חניית רכבים על מדרכות – וזה חסם אותו. היועמ”ש אביחי מנדלבליט הודיע שיתייצב בתביעה “בשל קיומו של עניין ציבורי שעלול להיות מושפע או כרוך בהליך שלפני בית המשפט”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה, אורי קול 🔧

← לדף הקודםלדף הבא →