גם ב-IRC לא נרשמה תנועה חריגה בעקבות פרשת אולמרט-טלנסקי
גדי להב כתב היום בדה מרקר:
ביום רביעי האחרון נתבשרו אזרחי ישראל על פרוץ תהליך השלום בין ישראל סוריה. […] ביום רביעי האחרון קרה דבר מוזר: מבדיקה קצרה שערכתי, התברר כי למרות החדשה המרעישה, לא השתנה דבר בטראפיק של אתרי החדשות – לא באתרי קבוצת הארץ, לא בוואלה, לא בנענע10 ולא בחדשות ערוץ 2 שבאתר קשת. המסקנה המתבקשת מכך: הציבור חושב שהשאלה אם מדובר בספין אינה חשובה. הוא נמצא רחוק מאוד מכך. הציבור כל כך ספקן – שהוא החליט בשקט, בלי מחאות גדולות, פשוט לא להתעניין בנושא.
זו מסקנה אפשרית אחת. מסקנה אפשרית אחרת היא שלהב פשוט בדק באתרים הלא נכונים – וואלה הפופולרי לשלל שימושים שחדשות הוא לא המוביל שבהם, קבוצת אתרי הארץ מתחלקת לדה מרקר הכלכלי, עכבר העיר הבידורי-תרבותי והארץ, שרחוק מלהיות אתר חדשות מוביל ברייטינג; נענע10 עם המיתוג הלא-ברור; ואתר קשת המוקדש לכוכב נולד וארץ נהדרת. בדוק את ynet, אתר החדשות הגדול בארץ; את NFC, שאולמרט הוא אחד מכוכביו הראשיים והקבועים; ואת פורום הסקופים של רוטר.נט, וחזור אלינו עם התוצאות.
התחלתי לחסוך לדירה
אתר מחודש, עם הכנה ללוח
בירנית גורן, עורכת nrg, אמרה שהאתר עלה בעיצוב החדש בבטא (דוגמה לבטא: “חייל, קיבלת 8 דקות לגילוח-צחצוח, למה הנעליים שלך עדיין מלוכלכות?” “המפקד, אני עדיין בבטא”). זו בטח הסיבה ללוק המוזר של לוח מעריב המקוון החדש.
ככה זה אמור היה להיראות בעיצוב המקורי של דיויד רפפורט, שהיה המעצב הראשי ופרש כשהנהלת האתר התחילה להתפרק:
וככה זה נראה כרגע באתר:
חשיפה: העיצוב החדש של nrg
זה העיצוב החדש של nrg מעריב, שאמור לעלות לאוויר בשבוע הקרוב (עד אז אפשר לראות אותו פה). העגבניות נעלמו, וכמוהן גם הלוגו העגול האדום של האתר. עוד נעלם ערוץ הרשת, שהוחלף בתת-ערוץ טכנולוגיה תחת ערוץ הכלכלה.
קטנוניסט: סווטשרט פקמן • תוסף דיאטה לאנורקטיות • הדתיות כבר לא במים
היום בקטנוניסט:
• מיס פקמן
• פרסום ממוקד
• האמת והסקר
• ייבוש
• החכם מכל אדם
פסח פסח פסח
לא יודע למה נזכרתי פתאום במערכון הספאם של מונטי פיית’ון (“ספאם ספאם ספאם ספאם ספאם”). אולי זה כי קראתי את “מדריך עסקים לפסח” שעלה באתר דפי זהב. טקסטים כאלה מיועדים לקידום אתר במנועי חיפוש. בדרך כלל הם נכתבים בלבן-על-לבן, אולם זו שיטה שנחשבת בעייתית ומנועי החיפוש מענישים את האתרים על השימוש בה. אז דפי זהב לא מסתירים כלום (וההדגשות שלי):
פסח הוא שעתם היפה של בתי עסק רבים המציגים מבצעים לפסח. בפסח ניתן האות לפתיחת מבול של מבצעים והזדמנויות. בפני המחפשים נופש בפסח עומדות מגוון אפשרויות, כגון, דילים בפסח הכוללים סדר פסח כהלכתו, ואף מלונות כשרים לפסח. אם אתם מתכננים נופש בפסח, מעוניינים למצוא מתנה לפסח או מחפשים מקום לערוך קניות לפסח, מומלץ להיכנס לרשימת בתי העסק הייעודיים לפסח, ולגלות במקום אחד את כל העסקים המציגים מבצעים לפסח. על מנת להיערך כראוי מוטב לא לחכות ליום האחרון, ולהקדים את פסח בכל הנוגע להכנות, לתכנון נופש בפסח ולאיתור דילים בפסח שיהיו אטרקטיביים וזמינים.
בתחתית העמוד, באותיות אפורות, כתוב:
במדריך בתי עסק לפסח ניתן למצוא, מלונות כשרים לפסח, דילים בפסח, מתנות לפסח, נופש בפסח, קניות לפסח, מבצעים לפסח, ועוד.
וכדי להיות מאה אחוז בטוחים שלא מדובר פה בעמוד לפורים או לשבועות, מילות המפתח שמוגדרות בקוד של העמוד הזה הן:
פסח, מבצעים לפסח, קניות לפסח, סידורים לפסח, אטרקציות לפסח, דילים בפסח, נופש בפסח
והתיאור של העמוד הוא:
קניות לפסח כבר עשית ? מבצעים לפסח ? מחפש/ת דילים בפסח? – דפי זהב מגישה מדריך בתי עסק לפי תחומים לכבוד חג פסח
ציטוטים
“וואלה היא לא חברת תוכן באינטרנט, אלא חברת שיווק ופרסום באינטרנט, שמעניקה למפרסמים פתרונות שיווקים” – אילן ישועה, מנכ”ל וואלה, מבהיר סופית שהוא לא בעסקי העיתונות (גלובס, 6/4/2008)
“ייתכן שלא רחוק היום שבו סצינות קולנועיות כדוגמת זו המתוארת בסרט “כל אנשי הנשיא”, שבה שני עיתונאים עשויים ללא חת פוגשים ב”גרון עמוק” בחניון תת-קרקעי אפלולי, יוסבו לפגישה של אוואטרים בעולם הווירטואלי Second Life” – רוני שני (העין השביעית, 30/3/2008)
“מערכת יחסים, אם יורשה לי להיות אובר-גיק לרגע, היא כמו משחק מחשב ממש גרוע – ברגע שנפסלת, אתה חוזר להתחלה, ולמי יש כוח לנסות לעבור שוב את שלבים אחד עד חמש רק כדי להגיע למקום בו היית כשנפסלת?” – נמרוד אבישר (בלוגיקה, 29/3/2008)
“פשוט עשינו חיפוש בבסיס הנתונים והשם שלה קפץ. היא היתה די פרועה” – ג’ו פרנסיס, מייסד אולפני הפורנו החובבני Girls Gone Wild, מגלה שיש לו בדאטהבייס את אשלי דופרה, זמן קצר אחרי שהציע לה מיליון דולר כדי להצטלם אצלו בעירום (E!, 18/3/2008)
“יש לי שעה בערב שאני גולשת. יוטיוב היא הטלוויזיה שלי. כל חודש יש מישהו אחר שאני טוחנת שם, נינה סימון – אי אפשר להפסיק, פארל ויליאמס, מייקל ג’קסון, יסלח לי אלוהים” – דאנה איבגי (הארץ, 18/3/2008)
“אם כבר יש בעיה בזה שאין לי טלוויזיה, זה שמבחינה פוליטית אני קצת מנותקת. צריך להסביר לי מי זה אחמדינג’אד. ככה זה. אני חיה באסקפיזם קשה. לא קוראת עיתונים, לא רואה טלוויזיה, רק יוטיוב. אולי צריכה לבוא כאן המורה שתגיד לי, ‘דאנה איבגי, תפסיקי לחלום'” – דאנה איבגי (הארץ, 18/3/2008)
“אני לא יודע לעבוד עם מחשב. דינוזאור. אני לא מדפיס לבד. או שאני כותב או שאני מכתיב. ממש ככה. נכה מוחלט” – עו”ד אלדד יניב (גלובס, 22/2/2008) (ויה ולווט)
“פתחתי את האינטרנט כדי לראות את ההגדרה בחוק של לוחם בלתי חוקי. כתוב כאן: אדם שנטל חלק בלתי חוקי בפעולות איבה נגד מדינת ישראל בין במישרין ובין בעקיפין, אך אינו נמנה עם כוחות צבא וכו’. אני מהדור הישן, אז דבר ראשון הלכתי לחפש כאן את היועץ המשפטי, ששנים היה יושב כשמתעוררות שאלות כאלה שחשוב שמישהו ייתן תשובה עליהן. לא ראיתי את היועץ המשפטי, אמרתי, ננסה עם זה. אז פתאום אפשר להיכנס לאינטרנט, אפשר להקליד ב’גוגל’ ‘לוחם בלתי חוקי’, ואלה התוצאות שקיבלתי. אז בגלל זה אולי לא צריך יועצים משפטיים יותר. אבל אני עדיין מעדיף שיהיה יועץ משפטי. כדאי שזה ייעשה” – ח”כ מיכאל איתן מהרהר בהחלפת מני מזוז במנוע חיפוש (האתר של ח”כ מיכאל איתן, 28/3/2008)
“לא הבנתי במה מדובר והתייחסתי אליהן כגרסה משודרגת של העוקץ הניגרי” – יואב עזר, מנכ”ל חברת קוגניוויו, על אימיילים שקיבל מזימבאבווה לאחר שהאופוזיציה שם האשימה את החברה שלו בסיוע למוסד בזיוף רשימת הבוחרים לטובת הנשיא רוברט מוגאבה (מעריב, 31/3/2008)
“זה מביך מאוד. אני כועס על עצמי שלא בדקתי מספיק טוב לפני שבחרנו בו. אני מודה שבתהליך הסינון היינו צריכים לבדוק קצת יותר לעומק, ואני משוכנע שבחיפוש קצר בגוגל היינו מגלים שהוגשו נגדו בעבר תלונות על הטרדה מינית” – אחד מחברי הוועדה לבחירת מדליקי המשואות מצר על שלא בדק את עברו של יוסי שדה, שתחקיר של מעריב מאשים אותו בהתעללות בילדים שהיו תחת מרותו (מעריב, 27/3/2008)
“פעם, כשהייתי מכור לטטריס, הייתי הולך ברחוב ומדמיין בניינים נופלים, מסתדרים על האדמה ונעלמים. כל מי ששיחק טטריס מכיר את התחושה הזו, ואולי זו ההצצה האינטימית ביותר שאנו יכולים לקבל אל תוך מי שהיה בובי פישר. כך לבטח הוא ראה את העולם, רק בעוצמה גבוהה פי אלף. בעוצמות האלה קשה לחיות, ומפעל החיים של פישר אכן היה להתרחק כמה שאפשר מהעולם” – דרור פויר (החיים בהיר, 29/1/2008)
“אני לא מתלהב מהרעיון של צעיר שיושב ליד המחשב, צופה בווידאו ובפורנו, לוקח שלוק מבקבוק בירה ומצביע מתי שמתחשק לו” – ירוסלב קצ’ינסקי, ראש ממשלת פולין לשעבר ומנהיג האופוזיציה בהווה, מתנגד להצבעה ממוחשבת בבחירות בפולין. ויש גם הסבר: הגולשים הם “הקבוצה שהכי קל לבצע עליה מניפולציות, להציע לה עבור מי להצביע” (רויטרס, 12/3/2008)
“אין לי כוונה להיכנס לכל הפורומים והצ’אטים והבלוגים, למעט מקומות שבהם אנחנו נזהה חד-משמעית שיש פגיעה בביטחון. מקור הכוח של האינטרנט, שזה בליל המידע הזה, הוא גם מקור החולשה שלו. לכן, להבדיל מהרבה אנשים, אני לא רואה באינטרנט סכנה כזו גדולה. תגיד לי איך מבליל השטויות שהאויב קורא באינטרנט הוא אמור להבין שדווקא ההתייחסות בטוקבק מספר 82 היא ההתייחסות הנכונה?” – הצנזורית הצבאית הראשית, סימה ואקנין-גיל, על פעולתה בקרב אתרי אינטרנט (הארץ, 21/3/2008)
“האיש לא עשה כלום חוץ מלהוסיף לעצמו עוד עמודים בגוגל. פופוליזם לשמו” – בכיר אנונימי ב-yes על פעילותו הרגולטורית של יגאל לוי, היו”ר הזמני וקצר המועד של מועצת הכבלים והלוויין (גלובס, מרץ 2008)
“הדימוי המשוחרר והצעיר של גוגל הוא לא אמיתי. זה ארגון מסודר מאוד, היררכי מאוד, שגם מה שאחר ומקורי בו מתקיים במסגרת קבועה מראש. למשל, הנוהג שלפיו לכל עובד מותר לעשות מה שהוא רוצה ב-20% מהזמן שלו אמנם פועל – אבל אלה 20% מתוך 120%, כך שבדיעבד זו היתה פנטזיה מטופשת שלי לגנוב ראיון עם המייסדים” – אילנה דיין, שעשתה כתבה על גוגל ל”עובדה”, שומרת את הביקורתיות שלה לראיון עיתונאי (מעריב, 23/3/2008)
גידי נקודה גוב • עומדים בשער על וורדפרס • שאול פרחיו בגוגל • ועוד
הצטברו לי כל מיני דברים, חלקם קצת ישנים. ריכזתי אותם לפוסט אחד דמוי קטנוניסט/אשגר 404. קבלו אותם, כי לנו אין מה לעשות איתם:
גידי גוב באתר gov.il
• נראה את ONE מול WordPress.org
• כמה טוב להיות Gidi.gov
• שאול פרחיו לפח וחסל!
• המשרד
• עושה דווקא לטוקבקיסטים
• שר הטוקבקים
• חדש: חלונות 91′
• לא-בלוג בחסות וורדפרס
עומדים בשער ומחכים
לפני מספר שבועות עזב בלוג ביקורת תקשורת הספורט “עומדים בשער” את תפוז אנשים, בעקבות חילוקי דעות לגבי אופן הטיפול של תפוז בבלוג באיום בתביעת דיבה מצד אתר ONE, שזכה שם לביקורות מלגלגות ולכינוי “אתר המסיבות והריכולים”. תמיס, הבעלים החדש של הבלוג, החליט לפתוח אותו מחדש ב-Wordpress.com, כפי שחשפתי כאן.
שאלתי אותו באימייל למה בחר בוורדפרס.קום, ואם בחן קודם לכן אופציות מקומיות כמו ישראבלוג ובלוגלי. “הבחירה שלי בפלטפורמה של wordpress נעשתה בראש בראשונה בשל העובדה כי בניגוד לפלטפורמות אחרות דוגמת ישראבלוג, כאן יש לי את הביטחון המשפטי לפיו כל מי שירצה לתבוע אותי (וכולי תקווה שלא יהיו סיבות רבות למהלך שכזה) לא יוכל לתבוע אותי בארץ אלא בארה”ב שכן מפעילי הפלטפורמה ישובים שם מעבר לים.
“תוסיף לכך את העובדה ש-wordpress חרטו על דגלם את חופש הביטוי כפי שאתה ציינת באחד הבלוגים שלך כשסיפרת על התביעה שנעשתה בטורקיה [כאן; ע”ק] ומיד תקבל עוד סיבה מהותית למעבר לבית החמים הזה. אני מודה כי בתחילת הדרך, הייתה לי את הדילמה האם לעבור לבלוג מוכר יותר דוגמת ישראבלוג, אך לדעתי הפלטפורמה שניתנת לי ב-wordpress הרבה יותר מתקדמת ולכן בחרתי בה”.
האם ההצלחה של ONE מול תפוז תגרום להם לנסות את מזלם גם מול וורדפרס.קום? עורכת האתר, אופירה אסייג, אמרה לנו שלא שמעה על פתיחת הבלוג מחדש, קינחה ב”יאללה ביי” וניתקה.
• עוד בנושא: ארז וולף מראיין את יגר מאיסטר, הכותב הקודם של הבלוג
כמה טוב להיות Gidi.gov
בתחילת השנה כיכב גידי גוב במסע פרסום מקסים של לשכת הפרסום הממשלתית לפורטל הממשלתי gov.il, בו הוא מתלונן שהממשלה גנבה לו את השם. את החיבור בין גוב ל-gov הגו, לפני יותר משנתיים, הקופירייטרים שרי סימן טוב ואייל עדות, אולם זה טורפד על ידי שר האוצר אז, בנימין נתניהו, מספרת הפרסומאית איריס בראל מלפ”מ. הרעיון נשלח למקפיא, הופשר וקיבל אישור. התוצאות: עלייה חדה במדדי השימוש באתר, שרוכבת על מגמת הגידול הקבועה של האתר.
“האמת שזה די הפתיע אותנו, כי בסופו של דבר אנחנו מנכסים את השם שלו”, אומרת בראל על הסכמתו של גוב לשימוש בשמו. גוב אומר שלא הפריע לו השימוש בשמו –”זו הסיבה שלקחו אותי. אני גידי גוב, האתר שמו gov. ולא, זה לא מפריע לי”.
זה מצחיק אותך?
“זה משעשע. היה לי גם נעים לעבוד הם היו נחמדים, הבמאי, הכל היה באווירה מאוד נחמדה. ולראשונה בחיי גיליתי שאני יכול לרוץ די מהר, וזה שימח אותי מאוד”.
אשתך, המחזאית ענת גוב, כתבה את התסריט. ממש פרויקט משפחתי.
“בהחלט, אשתי כתבה את התסריטים ועודד דוידוב דוידוף ביים את זה, שעבדתי איתו כבר בעבר בפרוייקט של עלית”.
ראית את הסרטונים?
“זה צריך להיות כבר באינטרנט, אבל אני עוד לא הצלחתי לראות את זה, כי אני לא אינטרנטן ענק. אני אכנס ואצפה”.
גידי גוב בפרסומת של gov.il
אתה תשתמש באתר?
“אם יהיה צורך, אני אשתמש, באופן טבעי. אני עוד לא מכיר את כל יכולותיו העצומות והנדירות, אבל הבנתי שאתה יכול להקל על עצמך ולהחליף פספורט או רשיון בלי ללכת ולעמוד באיזשהו מקום, וזה נראה לי נחמד מאוד”.
ביקשת שיתנו לך את הכתובת gidi.gov.il בשביל אתר משלך?
“לא, אני אפילו לא יודע אם יש לי אתר באינטרנט. בטח יש משהו שמשותף להד ארצי, אבל אין לי אתר שאני מתעסק איתו או בונה אותו או מזין אותו. לא איש אתרים אני”.
(האייטם הזה התגלגל מינואר, עוד לפני שכלכליסט יצא לאור, נדחה ונדחה ולבסוף נגנז. אבל דיברתי עם גידי גוב – אני לא אפרסם?)
שאול, לך הביתה!
פרזנטור הרבה פחות נעים הוא שאול פרחיו ובניו של דפי זהב. ענקית האינטרנט המתהווה נמצאת במגעים לרכוש את תפוז, או כפי שהעורכת הראשית של תפוז, דבורית שרגל, הגדירה זאת בציטוט של עמית לעבודה: “בסוף שאול פרחיו ובניו יהיה הבוס שלנו”.
הקורא שאול רוזמרין (ארמז מקראי ל”שאול פרחיו“?) מלשין על ההודעה הזאת של PopPy (אתי), מנהלת שותפה של פורום “טלוויזיה – רייטינג” בתפוז:
בתקופה הקרובה אנחנו עתידים להיתקל בהודעות שונות מטעם דפי זהב כאן בפורום (ובפורומים אחרים) מכינויים שונים, כמו shaul flowers.
חשוב להבין שאלה לא חברי פורום מן המניין, מדובר בשת”פ של תפוז ודפי זהב. כותבי ההודעות מהניקים האלה משתדלים להיות רלוונטיים לפורום ועשויים אפילו לתרום לדיונים, אבל חשוב לזכור שהפרסומות המופיעות בהודעות הן פרסומות לכל דבר כמו הבאנרים בפורום. אנא היו סבלניים, וידעו אותנו במידה ויש בעיה כלשהי בהקשר הזה. […] חשוב לציין שזה לא אומר שמעתה ואילך הודעות פרסומיות מאושרות בפורום, וכך גם כתיבת הודעה לצורך הפנייה לבלוג – כל עוד לא מדובר בקמפיין פרסומי רשמי, פרסומות ימשיכו להימחק מהפורום כדי לשמור על הפורום ענייני, מעניין ובעצם – כפורום הטלוויזיה המוביל בתפוז (ובכלל).
בתפוז מכחישים שבמסגרת הקמפיין של דפי זהב, שעלה גם בתפוז, הם נתנו לדפי זהב אישור גורף לפרסם בפורומים. סמנכ”ל השיווק של האתר, צחי שטיין, הסביר לי שכל מנהל פורום רשאי לנהוג בשאול פרחיו כרצונו: ירצה, ישאיר את ההודעה; ירצה, יתייחס אליו כספאמר פורומים וימחק אותו.
ובינתיים, בעולם המקביל של אנשי הפרסום: קומוניקט של דפי זהב גורס כי
בתוצאות חיפוש המושג “שאול פרחיו” בגוגל, נמצאו 160,000 אזכורים מה שמעיד יותר מכל על חיבת הגולשים לשאול והשמחה על חזרתו.
מצטער על הגודווין, אבל כנראה שהגולשים גם מחבבים את היטלר, כי גיגלתי יותר מחצי מיליון אזכורים שלו. וזה רק בעברית.
אהוד קינן שאל את דוברת דפי זהב על העניין, והיא הבהירה:
אזכורים בגוגל מעידים על עניין, לא בהכרח על אהבה, אבל בהחלט על כך שהקמפיין עורר את הרשת וזכה לתגובות גולשים.
ובכן, כשמחפשים [שאול] ב-Google Suggest, שבוחן פופולריות של מחרוזות חיפוש, הוא מגיע רק במקום החמישי, אחרי שאול המלך, שאול מופז, שאול אריאלי ושאול דולברג. שאול דולברג, אגב, הוא רופא ילדים ומוהל רפואי, ואת זה, וגם את מספר הטלפון שלו, אני יודע בלי שחיפשתי בדפי זהב – אני מעדיף להשתמש בגוגל, כי הם לא שלחו פרזנטור נודניק ללכלך פורומים.
(אם בא לכם לעזור בהפצצת גוגל, לנקקו את השם “שאול פרחיו” לפוסט של אהוד קינן, שעם כל מומחיות ה-SEO של דפי זהב כבר הגיע למקום הראשון כשמגגלים [שאול פרחיו])
מן הארכיב: דה מרקר קפה מחקו את שאול פרחיו, פייסבוק עוד לא (אבל אם מספיק אנשים ילשינו..)
איקסה!
הגירסה העדכנית של חבילת התוכנות המשרדיות של מיקרוסופט, אופיס 2007, מבלבלת משתמשים ותיקים שהתרגלו לממשק הישן ועכשיו לא יודעים איפה התפריטים והכפתורים שלהם. בנוסף היא יוצרת קבצים בפורמט חדש, DOCX, שגרסאות ישנות שלה לא יכולות לקרוא. מה עושים כשמישהו מתעקש לשלוח מסמכי DOCX? כתבת המחשבים של ynet, אדר שלו, מציעה להשיב מלחמה ולהחזיר לו מסמכים ב-ODT, הפורמט של חבילת תוכנות המשרד פתוחת-הקוד אופן אופיס.
• באותו עניין: אנשים שצריכים למות לבקש סליחה
תגובה לכולם: אני עוד חי
עורך מוסף התרבות והספרות של הארץ, בני ציפר, חטף התקף לב וסירב למות – כדי לעצבן את הטוקבקיסטים. כך כתב במוסף הארץ: “כשהתעוררתי מהעילפון, על הרצפה בחדרי, בשעה ארבע וחצי בבוקר, אחד הדברים הראשונים שאמרתי בלבי היה שלא אתן לכם, כל מנאציי הטוקבקיסטים, את הסיפוק לשמוע על מותי, ושעוד לא תמה סאת המררה, שאלוהים הועיד לי לשפוך עליכם”
בג”צ נ’ קול העם
שר המשפטים, דניאל פרידמן, השתלח בבית המשפט העליון בראיון לידיעות אחרונות (22/2/2008). לפני עשר שנים, הוא היה מצטט נהגי מוניות או בעלי דוכנים בשוק שתומכים בדעותיו ובפעולותיו. והיום? “אני לא יודע אם הטוקבקים באתרי האינטרנט משקפים משהו, אבל יש לי בהם תמיכה של 90 אחוז, אם לא יותר”.
ברוכה הבאה למאה הקודמת
חברת גב-ים מפרסמת את פארק מתם חיפה, אזור תעשייה של חברות הייטק. “מנהיגה טכנולוגית נוספת בחרה בפארק מתם בחיפה כנקודת זינוק למחקר ולפיתוח תוכן העתיד”, נכתב במודעה. מי החברה המובילה הנוספת שבחרה בפארק? לא יאהו, שהשיקה את מרכז המו”פ שלה שם באמצע מרץ, וגם לא גוגל, שפתחה שם מרכז מו”פ בינואר אשתקד, אלא מיקרוסופט, שפתחה את המרכז שלה בחיפה בשנת 1991.
מדוברות גב-ים נמסר בתגובה: “המודעה הינה חלק מקמפיין מודעות שיווקי לפארק מתם ובו יוזכרו החברות המובילות השוכנות בפארק ללא קשר למועד כניסתן לפארק”.
לבלוג או לא לבלוג?
במכתב המאוכזב ששלח עורך אתר חדשות הגולשים סקופ, שי גולדן, לכתבי האתר, הוא התלונן על ריבוי הדעות ומיעוט החדשות באתר: “הדבר ממנו אתם חוששים יותר מכל, קורם עור וגידים, ולא מיוזמתי ולא באשמת המערכת: האתר הזה הופך לבלוגיה אחת גדולה”.
טוב, אולי המערכת קצת אשמה: אתר סקופ מופעל באמצעות פלטפורמת הבלוגים פתוחת הקוד וורדפרס. העובדה הזאת לא מצויינת בשום מקום, אבל כמה קוראים (וביניהם עופרניקוס) דיווחו לי שכשהיו תקלות באתר, הם קיבלו את הודעת השגיאה של וורדפרס.
“העניין המוגבר של כלכליסט ב’סקופ’ משמח אותנו מאוד”, אמר גולדן בתגובה (כשהאייטם אמור היה להתפרסם בקטנוניסט). “מצד שני הוא גורם לנו מעט לחשוש שמא נקלע כלכליסט למצוקת אייטמים קשה מאוד, כבר עם עלייתו לאוויר. גם אנחנו התחלנו בקטן, גם אנחנו חיפשנו סיפורים מתחת לכל עששית. המצוקה מובנת. מכאן, ממערכת סקופ, אנו נושאים תפילה לטובת העיתון הצעיר והנהדר הזה שיידע ימים של סיפורים גדולים, חשיפות חשובות וכותרות מהדהדות – לפחות כמו שיש לנו בסקופ על בסיס יומי”.
הפאשלה של הדומיינים הקצרים
ב-1/1/1999 שונו כללי הרישום של שמות מתחם (דומיינים) ישראליים. אחד השינויים קבע שלא יירשמו עוד דומיינים בני פחות משלושה תווים, בנימוק שהשמות הקצרים יוצרים בעיות במערכות ה-DNS, האמורות לתרגם את הדומיינים לכתובות IP ולהפנות את הגולש לאתר הנכון.
אבל שני דומיינים בני פחות משלושה תווים דווקא החליפו ידיים אחרי 1/1/1999 בניגוד לכללים החדשים – d.co.il, שנרכש על ידי דפי זהב, ו-v.co.il, ששימש את עדי ז’ורבין, שהפעיל את גוף הצרכנות “אובייקטיבי”, ובמסגרת כינוס הנכסים שלו נרכש על ידי מיכה רוזן (אם כי הוא עדיין רשום על שם ז’ורבין).
בית דפי זהב ברמת גן. צילום: עידו קינן, cc-by-sa
דורון שקמוני, חבר ההנהלה האחראי על שמות המתחם באיגוד האינטרנט, מסביר איך זה קרה: “לגבי שני שמות אלה, בגלל ‘באג’, המערכת הממוחשבת לא אכפה את הכלל הזה בצורה מדוייקת, ושני שמות ‘החליקו’ (כלומר, רישומם עבר מיד ליד). ברגע שזה התגלה, התקלה תוקנה וה’פרצה’ נסגרה מיד. לגבי שני השמות שכבר הועברו, שלילת שמות לאחר שמחזיקיהם השקיעו בהם ויצרו בהם מוניטין תהיה פעולה בעייתית. לכן, על דרך של הרע במיעוטו, השארנו את המצב לגביהם בעינו. ואכן, קיבלנו במשך השנים ביקורת מאנשים שחשבו שנעשתה כאן איפה ואיפה. המקרה הזה הוא, לצערי, פשוט תקלה”.
בתחילת פברואר הודיע איגוד האינטרנט על ניקוי מרשם הדומיינים מדומיינים נטושים – כאלה שנרשמו לפני 1/1/1999, לא נעשה בהם שימוש, ובעליהם לא מגיבים לפניות. כל הדומיינים הנטושים יוחזרו למאגר הכללי ויתאפשר לכל אחד שירצה בכך לרשום אותם על שמו, בשיטת הקודם זוכה, לבד מהדומיינים בני פחות משלושה תווים, שיימחקו לעד.
קטנוניסט # 001
כמובטח, קטנוניסט בגירסה המקוונת המורחבת. תבלו.
• חדש: מדריך לנטסקייפ!
• התכונות של נוקיה
• גוגל ויאהו חולקות אוויר
• הביטוח הלאומי מכשיל עיוורים
• אפל צוחקת על מיקרוסופט
• D.M.O ממציאים נתונים
• אוקיי קיופיד נגד ג’יידייט
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
