פרשת ענת קם | במקום בו

(באדיבות אטימולוגיה עממית)

עוד על השמדת המחשב של אורי בלאו
עוד על פרשת ענת קם

פרשת ענת קם | במדינה מתוקנת, אנשים נעלמים פתאום

פוסט של יהונתן זילבר, כותב הבלוג ציטוטסגורציטוט בהווה ועציר בטחוני לעתיד

ענת קם לא ביקשה להתגייס לצבא. קשה להאשים אותה בכך שבגיל 18 היא מצאה את עצמה חולקת לשכה עם הרבה מסמכים עסיסיים וסודיים ומעט מדי פיקוח. לעומת זאת, צה”ל לא ביקש מענת קם להעתיק כאלפיים מסמכים עסיסיים ולקחת אותם הביתה. באותה מידה לא סביר להניח שמישהו הציע לקם לתת את המסמכים האלו לכתב “הארץ” אורי בלאו. בעשותה כן, קם הכניסה את עצמה ביודעין לעולם הצללים של הריגול הבטחוני ותושביו המוזרים: סוכני חרש, מאסרי סתר, עונשים סודיים ונבזיים ודברים אחרים שעין השמש זוכה שלא לשזוף אותם. לעולם הריגול יש חוקים משלו. מצער שצעירה בת 23 צריכה לגלות על בשרה את החוקים האלו, ומצד שני, קשה להאמין שקם לא ראתה אף סרט מרגלים ולא ידעה מה מצפה בסוף הדרך שתחילתה בדיסקט הנדחף חרש לכונן במחשב של המפקד.

לאינטרנט יש נטיות פוליטיות משלו, והדבר נכון במיוחד לגבי הבלוגוספירה. לכן לא מפתיע שכשהמדינה נופלת במלוא כובד משקלה על אדם פרטי, ועוד עיתונאית צעירה שלחמה לכאורה למען חופש המידע, האינטרנט תהיה בעדה ונגד הממסד האפל (על השיקולים של העיתונות אפשר לקרוא כאן). מאז התפוצצה הפרשה בחו”ל התמלאו הבלוגים והרשתות החברתיות קריאות נלהבות בזכותה של חושפת הסודות הצעירה והלא בלתי מצודדת. ואיך אפשר שלא לצדד בענת קם: זה הרי כמו אגרוף בבטן, ההבנה הפתאומית הזאת שגם במדינה כמעט-כמעט חופשיה ודמוקרטית כמו זאת, אפשר לבוא למישהו הביתה באמצע הלילה ואחרי זה לא ישמעו ממנו חודשים, עד שהאינטרנט והפרסומים הזרים יגררו אותו בחזרה אל תוך האור. מה אם אני הבא בתור, אתה שואל את עצמך. טוב, כדי להיות הבא בתור, היית צריך להעתיק אלפיים מסמכים מסווגים בזמן השירות הצבאי שלך.

ומכאן שענת קם היא הגיבורה שלנו דה ז’ור. היא זוכה בתהילה הזאת כי תפסו אותה מעתיקה. כבר שיבחנו גיבורים על מעשים גדולים יותר.

יהונתן זילבר כתב על האח הגדול (תוכנית הבידור והיישום הגוגלי של הקונספט האורווליאני) בגליון ינואר 2010

עוד על פרשת ענת קם: סיקור מלא של פרשת ענת קם ב”העין השביעית”████ ██████תמונות של ענת קם לשימוש חופשיענת קם טרוריסטית

ענת קם | כרזות בעד ונגד

הכרזה של “אם תרצו”:

הכרזה של עידו (סני) ארזי ועידו רוזנטל (עם צילום של העין השביעית, cc-by-nc-sa):

פרשת ענת קם | לנתץ, לרמוס, למעוך, למחוק, להשכיח

חנוך מרמרי כותב על התנהלות השב”כ בפרשת ענת קם. טעימה:

היה מימד סמלי בכך שהשב”כ דרש לנתץ את מחשבו של אורי בלאו. גם מפגן אלימות; ניתוץ מחשב הוא דימוי נורא לא פחות משריפת ספר. וגם מפגן טיפשות; כדי לאטום כראוי צריך גם לרמוס את הסמארט-פון, למעוך את הדיסק-און-קי, למחוק את הזיכרון ולהשכיח את השפה. אפילו המשטר האיראני לא הצליח בכך.

פרשת ענת קם | דאחקות פייסבוק

קבוצת “מסמכים צבאים מסווגים בין חברים לפני שהם מתפרסמים בעיתונים ובטלוויזיה“:

קבוצת “לא לתת לשמאלנים גישה לאינטרנט! ולחסום אותם בפייסבוק!“:

(תודה לשי פרנס)

פרשת ענת קם | תמונות היום שאחרי

פרשת ענת קם | תמונות היום שאחרי, אייטם מצולם שלי ב”העין השביעית” >>

תמונות בונוס לקוראי חדר 404

וצילום באדיבות איתמר ברודרסון:

פרשת ענת קם | גוגל הפר את צו איסור הפרסום?

בפרשת ענת קם, גוגל לא רק הפנה לאתרים שעקפו את צו איסור הפרסום ופרסמו מידע, אלא סיפק את תמצית הסיפור בעצמו. מנוע החיפוש מפעיל שירות בשם Google Suggest, שמציע לגולש מחרוזות חיפוש פופולריות שמכילות את המחרוזת המקורית שהוא הקליד. אם הגולש יחפש “יוסי”, למשל, הוא יקבל הצעות לחפש “יוסי בנאי”, “יוסי שריד” ו”יוסי ורדי”.

מי שפנה לגוגל בתחילת מרץ בנסיון להבין מי זו ענת קם ומדוע דווחה חופשתה-התפטרותה ב”העין השביעית” ובאתרים אחרים, קיבל את הצעות החיפוש הבאות:

הצעות של Google Suggest למחרוזת החיפוש [ענת קם]: ענת קם נעצרה; ענת קם וואלה; ענת קם שב

איש לא עמד מאחורי ליקוט המחרוזות הללו; הן נאגרו אוטומטית על ידי Google Suggest. האלגוריתם של גוגל, אם תרצו, הפר את צו איסור הפרסום. כפי שכתב בסרקזם מומחה החיפוש אורי ברייטמן בבלוגו “חופש החיפוש”, “גוגל הוא איום בטחוני-אסטרטגי חמור על בטחונה ושלמותה של מדינת ישראל”. חובבי תאוריות הקשר ישמחו לגלות ששירות Google Suggest פותח ומנוהל בגוגל ישראל.

• פורסם במקור ב”העין השביעית” במסגרת הכתבה “צו איסור: כרסום” על תפקידה של אומת האינטרנט בחשיפת פרשת ענת קם

גירסה מורחבת של הפוסט הזה באנגליתExtended version of this post in English

ענת קם | קונספירצית עיתוני יום שישי

פוסט של אבי לבקוביץ’

אהה! עליתי על העיתונים הנבלות האלה. יש כאן ריח יותר ממסריח של עיתונות שתזמנה את המתקפה על הצנזורה כך שהסיפור יפורסם בסופ”ש. ראו, ידיעות אחרונות מפרסמות כתבה מושחרת ביום שלישי, נתן זהבי כבר מדבר על זה בקול רם ביום רביעי. רק מתבקש שהלחץ הזה הוא הקש שישבור את גב הגמל והתרת צו איסור הפרסום תתרחש כבר בבוקר שלמחרת. אלא שמדובר ביום חמישי בבוקר, העיתון של יום חמישי כבר הודפס ולכן העיתון הבא נאלץ להיות עיתון יום שישי המורחב פלוס המוספים שזה יותר הוצאות ולכן גם יותר מחיר. ובקיצור, תזמון כדי שלעיתונים יהיה על מה לכתוב בעיתוני הסופ”ש שעולים פי 2, ולקוראים כאילו תהיה סיבה טובה לקנות עיתון בעל “חשיבות היסטורית”. כי הרי לא בכל יום הו-הא חיילת מואשמת בהדלפת מסמכים ש”זה חלום של כל מדינת אויב לשים יד עליהם“. איזה סיפור מוצלח כדי לעשות מזה רווח קל.

למה אני אומר את זה? ובכן, כמה צדדים: בהנחה שראש השב”כ, שהציטוט למעלה שייך לו, לא עד כדי כך טיפש שיגדיר מסמך המתעד הפרת צו בג”צ בתור ידע שמשרת את האויב. אני מניח שהארץ ציטטו את דבריו בצורה כזו שתשרת את עיתון יום המחר שלהם. הסיבה שאני חושב שדיסקין לא כזה טיפש היא מפני שמדבריו משתמע כאילו שבג”צ פסקו באופן שכן ישרת את האויבים, ואז יש בעל משרה בכירה ברשות המבצעת שמפקפק ברשות המחוקקת, מי ישורנו?

במקרה שהטענה הנטענת היא שבג”צ מיישר קו עם החוק הבינ”ל, הרי שדיסקין מצדיק מסמך שמפר את החוק הבינלאומי בטענה שהחוק הזה פוגע בבטחונה של ישראל ושכולם נגדנו. או שמא, אנחנו מפרים את החוק הבינלאומי מתוך הגנה עצמית. או בקיצור: אום שמו”ם ושיקפצו לנו. מטעמים דיפלומטיים הייתי מציע לו לסתום את הפה ולחפש תירוצים אחרים.

והשגה אחרונה: אם דיסקין מצדיק הפרה של צו בג”צ ומעצר של מי שיצא חוצץ נגד ההפרה הזאת, הרי שהוא מתכוון לכך ש”עשינו פשע, ועכשיו אנחנו מוסיפים חטא על פשע ומנסים להעלים ראיות שעשינו אותו”.

מבחינתי לא המעצר/חיסול עצמו של המחבלים הוא הפשע, אלא בעיקר התפיסה הזאת שכולם נגדנו ושענת קם משתפת פעולה עם האויב. זו דרמה מאוד גדולה שבסופו של דבר מלבה את הבאז ומכניסה לתעשיית הפרינט עוד ועוד כסף מהצד (דגש על פרינט: הגישה לאינטרנט היא חינם, ועלות הגישה שווה בסופ”ש וביום חול)

ענת קם: טרוריסטית לפי השב”כ

השב”כ פרסם באתרו התייחסות לפרשת ענת קם. ההודעה פורסמה, בוודאי במקרה/טעות, ב”פורטל הטרור“, לצד עדכונים על “סיכול פעילות מפקדת החמא”ס ברמאללה”, “סיכול ניסיון פיגוע חטיפה ורצח חייל ישראלי” ו”מעצר פעילי חמא”ס תושבי ירושלים שתכננו לבצע פיגוע”. אבל לא, מה פתאום, הם לא מנסים לעשות ממנה טלי פחימה 2.

(דרך אבנר כהן)

פרשת ענת קם | ענת דוט קם

אומת האינטרנט הישראלית יכולה לטפוח לעצמה על השכם: היא היתה הגורם הדומיננטי בחשיפת פרשת ענת קם והסרת צו איסור הפרסום, כשהעיתונות הממוסדת נגררה אחריה. וירוס המידע התפשט מהבלוגים והרשתות החברתיות לאינטרנט דובר האנגלית וממנו לפרסומים בתקשורת העולמית. “ידיעות אחרונות”, העיתון הגדול במדינה, הצטרף באיחור אך האיץ באופן משמעותי את התהליך ותקע את המסמרים האחרונים בארון הקבורה של הצא”פ כשפעמיים שלח את קוראיו לחפש את הסיפור באינטרנט (“israeli journalist gag”). כל זה לא אומר שגם בעתיד תוכל אומת האינטרנט לקרוא באופן דומה תיגר על הממסד. לכתבה המלאה באתר העין השביעית >>

* ותודה ל-Konigstiger על ההשראה לכותרת הפוסט

← לדף הקודםלדף הבא →