פיראטיות ספרים: כל מה שצריך זה מצלמה, קינדל ו-OCR (אייטם במקו)
אמזון ושאר יצרניות הספרים האלקטרוניים (המכשיר) והדיגיטליים (הקובץ) משקיעות כסף בנז”ק (ניהול זכויות קניין, DRM באנגלית), שאמור להגן על הספרים האלקטרוניים מפני העתקה ושימוש לא מורשה. כרגיל, זה פוגע במשתמשים המשלמים, שרוצים למשל להעביר ספר מקינדל למחשב או לסוני רידר, או לגבות אותו, או לתת לתוכנת קריאת ספרים לקרוא אותו. בזמן שהלקוחות המשלמים מתמרמרים, ההאקרים עוקפים את ההגנות. לפעמים זה פשוט עד כדי מבוכה, כמו שהדגימו אנשי פרויקט bkrpr. אייטם שלי במקו על הנושא >>
עידוק.איז: מדבר על אגדות אורבניות באינטרנט
בכתבה של אילן לוקאץ’ באולפן שישי.
שמועות שקריות ברשת, כתבה של אילן לוקאץ’
התראיינתי לכתבה של אילן לוקאץ’ בחדשות 2 על שמועות שקריות ברשת.
“יש לך גוגל בבית?”
תחנת אוטובוס בצומת גהה על ז’בוטינסקי, בין בני ברק לפתח תקווה. אישה פנתה אל מיכלי ושאלה אותה: “יש לך גוגל בבית?”
משנענתה בחיוב, נתנה לה את הפתק הבא:
עזבו את האמונה בבורא עולם: האישה בלי שום ספק מאמינה בגוגל הכל-יכול.
השרת: האם ישראלים ישלמו על אינטרוויזיה, המחאה נגד AM:PM וסגירת אוקייקיופיד בעברית
השבוע יוצא גליון יוני של מוסף פירמה של גלובס . הנה טעימה טרום-ערוּכה מטורי “השרת”, שהחל מהחודש גדל מעמוד לכפולה. [עדכון 16/6: הטור עלה בגלובס ובמקו]
yes-וואלה, HOT-ynet
באמצע מאי יצאה הודעה לעיתונות על שירות חדש באתר הווידאו yes.walla – צפייה בפרקי סדרות ברשת מיד עם סיום שידור הפרק בטלוויזיה. ל-yes אין שירות VOD עם ספרית תכנים כמו שיש ל-HOT, והשירות האינטרנטי הוא תחליף סביר לכך. אבל בגוף ההודעה הסתתרה פצצונת: בעוד השירות יינתן חינם ללקוחות yes, גולשים אחרים שירצו לצפות בפרקים יוכלו לעשות זאת תמורת ארבעה שקלים לפרק. בלון הניסוי של וואלה, שלא זכה לתשומת לב בזמן אמת ומוחזר כסקופ רק מספר שבועות אחר כך, הקפיץ את אנשי HOT-ynet, הבית האינטרנטי החדש של HOT שהושק כשבועיים אחרי ההודעה לעיתונות, אחרי חודשים ארוכים של עבודה.
בעיתונות הפרינט, כשידיעות אחרונות מעלה את המחיר, מעריב מתאים את עצמו כמה ימים מאוחר יותר, כפי שקרה שוב ממש לאחרונה. באינטרנט המוביל הוא פורטל וואלה, ואם ניסוי התכנים בתשלום ירשום הצלחה, הווירוס הזה עלול להדביק את שאר האתרים המסחריים הגדולים יותר מהר מדעיכתה של שפעת החזירים בתודעה הציבורית.
“המודל היה ונשאר חינם, ואנחנו נמשיך לשדר את תכני הווידאו באופן הזה. המודל הכלכלי הוא לחלוטין פרסומות”, מנסה להרגיע סמנכ”ל התוכן של וואלה, יהורם דילמאני. “יחד עם זאת, יהיו תכנים שנרצה לשדר ולא נוכל לעשות זאת בחינם, בגלל מגבלות מצד ספק התוכן. כמו למשל סרטי קולנוע, או הסדרה ‘גיבורים’. מוקדם לומר אם זה מודל הכנסות חדש, אפילו שהתוצאות של השבועיים הראשונים לשירות החדש משביעות רצון ומפתיעות, כשנמכרו 40 אלף פרקים, עד כמה שידוע לי זה חסר תקדים באינטרנט הישראלי. אבל אנחנו בטח לא בונים על זה כעל מקור הכנסה משמעותי בזמן הקרוב, אנחנו בוחנים את העניין מקרוב ולומדים אותו בכל יום שעובר”.
AM:PM
מקומון תל אביבי פרסם פעם שפיצוציות מפקיעות מחירים של מוצרים בפיקוח ובהם לחם וחלב. חשבתי אז שמדובר בהיטפלות פורמליסטית: הפיצוציות סיפקו שירות של מוצרי צריכה בשעות הלילה. מי שרוצה לחם וחלב במחיר נמוך, שיחכה לבוקר ויקנה במכולת או בסופר. ואז הגיעה AM:PM ושברה את השוק: רשת של סופרמרקטים קטנים ופתוחים תמיד. מכירת הרשת לקבוצת דור אלון (מגה, מגה בול, אלונית) של איש העסקים דודי וייסמן (הרבוע הכחול) הפכה אותה מסטארטאפ לתאגיד ומטרה לאקטיביסטים: חרדים נגד אוכל לא כשר ופתיחת סניפים בשבתות, חילונים נגד הפסקת מכירת האוכל הלא-כשר וסגירת חלק מהסניפים בשבתות, פעילים עירוניים נגד פגיעה במכולות המשפחתיות, לקוחות נגד מחירים גבוהים וכותב שורות אלה נגד הפרת חוק הפקדון.
בחודש שעבר חשף המקומון “העיר תל אביב” שהרשת מטילה על עובדיה קנסות כבדים, ספק חוקיים, על העדרויות, איחורים, חוסרים בקופות ונזק לסחורה, וכי פיטרה עובדת בגלל הריונה (אף שהדבר נעשה כחוק, משום שהיא לא צברה את הוותק הנדרש בו אסור לפטר אישה בהריון). הגולש קליין ישראל הקים קבוצת פייסבוק שקוראת להחרים את הרשת, אולם גייס רק שמונה תומכים. כמה בלוגרים בולטים קראו להחרים את הרשת, והפנו לקבוצת פייסבוק אחרת, ותיקה יותר, “AM:PM הורסים את תל אביב“, שמרכזת את כל המחאות יחד ומוסיפה עליהן את זו על השכר הנמוך (לפי הכתבה בהעיר, AM:PM משלמת 22 שקל לשעה, כששכר המינימום הוא 19 [תיקון] בניגוד לכתוב בהעיר, החל מיולי 2008 שכר המינימום לשעה לעובד מעל גיל 18 הוא 20.70 שקל [\תיקון]), ואספה בינתיים 136 חברים (קבוצה נגד המחירים הגבוהים צברה 103 חברים, ובזו נגד הסגירה בשבת יש 153).
המספרים האלה מביכים במיוחד כשמדובר בתחקיר עיתונאי נגד רשת גדולה ומוכרת כמו AM:PM, שבסופו תגובה של הרשת שמאשרת את הפרטים. ויראל שהפיצה אם לילד אוטיסט על יחס מגעיל מצד בעל הפיצריה הזעירה “פיצה שרגא” בדיזנגוף סנטר הרעישה את המדינה עוד לפני שמישהו בכלל חשב להרים טלפון לשרגא גרוס ולשמוע את גרסתו. בפורום בו פורסם המכתב היא אמנם חתמה בשמה המלא, עמית וולפמן, “מפני שחשוב שאנשים ידעו שזו לא עוד אגדה אורבנית ושאכן קיימם אנשים חסרי רגישות כאלה ויש אמהות כמוני שמוכנות להחשף בשמן המלא כדי להוקיע את התופעה באודה באיבה [כך במקור]”, אבל כמה מהאנשים שהעבירו אותו הלאה בכלל יודעים מי זו עמית וולפמן, או בדקו אם היא קיימת באמת? אבל סיפור כואב על התעמרות בילד חסר אונים, והזדמנות לנקום בבריון, חזקים מחוש האחריות המחייב בדיקת עובדות.
אוקייקיופיד
במרץ 2008 הושקה גירסה עברית של אתר ההכרויות האמריקאי החינמי OKCupid, בניהולה של “קבוצת אתרים”, בעלת הרשת החברתית שין1 ובעלת השליטה באתר הילדים מומו הפרה. קסמו של קיופיד הוא שבמקום לשדך אנשים לפי הקטגוריות המקובלות באתרים כאלה, הוא מתאים בני זוג על סמך מבחני אישיות ושאלות אמריקאיות, חלקם הגדול נתרם על ידי משתמשי האתר. כך הוא מושך גם אנשים שלא מחפשים בן זוג, ומשאיר אצלו כאלה שכבר מצאו: הם ממשיכים להיכנס לאתר להשתתף במבחנים ולכתוב חדשים. הרבה גיקים יש שם, כצפוי.
אבל הקסם לא הספיק: בתחילת פברואר נסגרה הגירסה העברית של האתר, והמשתמשים נאלצו לחזור לממשק באנגלית. “השימוש באתר עלה בצורה משמעותית, וכך גם ההכנסות מפרסומות”, אמר לי המנכ”ל והמייסד-המשותף סם יגן. “מה שקרה זה שהשותף הישראלי נטשו אותנו –אפילו הפסיקו לענות לאימיילים שלי”. אולם זה לא הסיפור, או לפחות לא כולו: באותו זמן הודיעה החברה לכל המתרגמים והתומכים המקומיים שלה שהיא מפסיקה מיידית את העבודה על הגירסאות בשפות הזרות – צרפתית, הולנדית ופורטוגזית – וכי אולי תשיק אותם מחדש בעתיד.
מקבוצת אתרים נמסר בתגובה: “הקבוצה לא תתנצח עם אוקייקיופיד מעל דפי העיתון, ובכל מקרה, היא לא הסיבה להפסקת שיתוף הפעולה”.
נאומים מפורסמים באמצעות טוויטר
פוסט של שחר גולן___________________
היה זה פוסט של שחר גולן, אמן דיגיטלי ומנהל בלוג באנגלית על תרבות מודרנית, frgdr.com, שם פורסם הפוסט במקור
האינטרנט מביא סרטן
מיכאל זילברמן צילם את הפשקווילים הנהדרים האלה שלשום בבני ברק:
החסומים של רוטר.נט
בימים הקדומים של האינטרנט העברי, רוטר.נט היה הנגטיב של ערוץ 8: ה-מקום להיות בו, אבל להגיד שאתה לא. פרוע, חתרני, בועט ונושך, בוחן את גבולות המיינסטרים והקונצנזוס וחופש הביטוי, רוטר.נט היה קריאת חובה לעיתונאים, אנשי ממסד וחובבי חדשות, שמועות וקונספירציות. התקשורת נבהלה מהאתר, מהסקופים שלו, מכוחו המתעצם, מהחוצפה שלו לפרסם דברים שהיא לא מעיזה ומהביקורת שחבריו מתחו עליה, ותייגה אותו כאתר שבו אנשי ימין סהרורי משתוללים באין מפריע. “הם לא מנומסים”, דימיתי לעצמי את התקשורת אומרת במבטא גולדאי כבד.
באחרונה נרשמתי לרוטר.נט במסגרת תפקידי כמנהל נוכחות הרשת של העין השביעית. מאחר שהפורום הורכב ברובו מציטוטים של סיפורים מכלי התקשורת הממוסדים, ובין השאר סריקה יומית של כל עמודי “ישראל היום”, סברתי שהעלאת לינקים לכתבות של העין היא במסגרת כללי המשחק, ותהיה מקובלת על מפעיל האתר, ישעיהו רוטר. טעיתי: אחרי ארבעה ימים קיבלתי הודעה שחשבוני נחסם.
כשניסיתי להיכנס לאתר הופניתי לעמוד שבו נומקה חסימתי בכך שאני “מנצל את הפורום להרצת אתר פרטי”. והיה שם גם אוצר: רשימת החסומים המלאה, חסום חסום והנימוק לחסימתו, שאינה נגישה לקורא מן השורה אבל כן למשתמשים שנחסמו שזמינה לכל כאן. מתוך הרשימה, כמה פנינים: “סגנון דיבור מכוער ורדוד כלפי המשתתפים בפורום ובכלל”; “לא מתאים לפורומים חברתיים”; “הפך למטרד”; “נירשם לכאן כדי לקטר”; “פיו ולשונו זקוקים למנוחה מהפורום, אפילו שזה נעשה בעזרת המקלדת”; “שלא תעיז להתקרב לכאן, כאן חיים בני אדם!”; “הבחור מרשה לעצמו יותר מידי, לא מתאים לפורום”; “לא תורם דבר לפורום זה מעבר לפרובוקציות. ובכלל מה הוא עושה כאן? הוא חסר בחברון…?”; “פרובקטור. לא מתאים לדו שיח ציבורי”; “קרציה”; “הזוי”; “מיצית”.
מה אתם יודעים: הם כן מנומסים.
למרבה הצער, המטרה העיקרית של הגולשים בנהלם אינטראקציות עם גולשים אחרים ברשת אינה לשוחח על מותגים
מקאן אריקסון הוציאו ספר בשם “What The Fuck – מדריך פרסום לעולם החדש” על פרסום באינטרנט.
למשל, בבלוגים:
ניתן לשתף בלוגרים בקמפיין במספר דרכים, אך האפקטיבית מכולם היא שיתוף שקוף, כלומר הבלוגרים משתמשים במותג להשגת מטרה תועלתנית – ללא שורות מסר כתובות מראש וללא ביטויים שיווקיים בולטים, כאשר הפרסום אינו “חבוי” בבלוג אלא מוצהר בגלוי כלפי הקוראים.
במקרה כזה נשמרת במלואה התחושה המחוספסת והאותנטית של “השטח” שיש בבלוגים, ובנוסף גם נמנע משוב שלילי מצד גולשים שמגיבים בעוינות למפרסמים שמנסים להתחזות לגולשים “כמותם”. אל תתפתו לטעות – באינטרנט, מספיק שגולש אחד יגלה תעלול שיווקי של הסתרה כדי שבתוך יממה כולם ידעו עליו (ולא יפסיקו לדבר עליו, כמובן).
הממ.
פרסום לא חבוי, אתם אומרים. כמו זה?
פרסום BTL – השתלבות באזורי השיחה והפצת מסרים באמצעות באזרים (מפרסמים סמויים שלוקחים חלק פעיל השיחה).
אז רגע, לשקר לצרכנים זה רע? בטוח? לא, פשוט כי זה נראה לי כמו לשקר לצרכנים (וגם לעיתונאים. לשקר לעיתונאים זה טוב?):
הפצנו מסמך שכביכול “דלף” מהנהלת המשביר לצרכן, ובו כותב סמנכ”ל הסחר למנכ”ל כי יש לבטל את מבצע “2+1 מתנה” מאחר שהוא אינו כדאי למשביר לצרכן.
את המכתב הפצנו בדואר אלקטרוני, ברשתות חברתיות ולעיתונאים. התוצאה: עשרות שיחות למנכ”ל שניחמו אותו על דליפת המידע, אייטם בעמוד ראשי “ממון” ועמוד ראשי בדה־מארקר – וכל זאת ללא רכש מדיה בכלל!
וגם זה:
1. פיילוט פריקשן – קמפיין דו־שלבי לעט המחיק פיילוט פריקשן. בשלב הראשון הופצו סרטונים שהציגו, ללא אזכור שם המותג, חבורת נערים שמרמה מורים באמצעות העט המחיק של פיילוט: שינוי ציון במבחן, הארכת פתק מחלה וכו’.
בשלב השני של הקמפיין נפתח אתר ויראלי שקרא להחרמת העט המחיק תחת הסיסמה: “תלמידים מרמים מורים ומשרד החינוך שותק!” מתוך האתר הוויראלי ניתנו הפניות לסרטונים ה”אותנטיים” – והבאזז החל להתפשט ברשת.
התוצאה: למעלה מ־500 אלף צפיות יוניק בסרטונים, באזז תקשורתי מחוץ לרשת והשקה מוצלחת במיוחד במכירות העט המחיק.
אבל כל זה במיקרו. במאקרו יש בעיה גדולה יותר:
למרבה הצער, המטרה העיקרית של הגולשים בנהלם אינטראקציות עם גולשים אחרים ברשת אינה לשוחח על מותגים.
החופש המבורך שהאינטרנט מספקת לנו מלווה, למרבה הצער, בחופש לאנרכיה. גולשים מנצלים את מעטה האנונימיות והזירה החדשה, שהאתיקה והחוקים שלה טרם התפתחו, ומרשים לעצמם לעשות דברים שלא היו מעלים על דעתם לעשות בעולם האמיתי, כמו לא לשוחח על מותגים. הורים, אתם יודעים מה הילדים שלכם עושים באינטרנט ממש ברגע זה? הם לא משוחחים על מותגים!
(תודה לאיתן כספי על הלינק)
פוסטים על פרסום ושיווק באינטרנט שפורסמו פה לאחרונה:
• למה חברות מעדיפות לטקבק אנונימית?
• מבצע: תנו 150 שקל, קבלו פוסט שיווקי סמוי
• פרסומות ויראליות אינן קורות – הן נגרמות
• “[הסרטון של ניר צוק] יצר שיחות ותגובות גולשים רבות באתרים שונים ברשת”
פרסומות ויראליות אינן קורות – הן נגרמות
פוסט של שחר גולןחייו של הבלוגר המצוי מתקיימים במחשכים וכוללים בדרך-כלל לא יותר ממקלדת, מסך מרצד ופיג’מת פלאנל. אל החושך הזה מבליחה פתאום פנייה מאוד מחמיאה עם הצעה לשיתוף פעולה מגורם מסחרי שבעצם אומרת ‘אנחנו פונים אליך כי אתה מספיק חשוב’. מדובר בתחושה משכרת, צומת שמחייב בחירה: האם לשמור על טוהר הבלוג, האותנטיות שלו, היושרה והיופי הגלומים בכתיבה לשם הכתיבה – או להקריב את כל אלו בעבור נזיד עדשים אינסטנט מתוצרת קנור.
לפני מספר חודשים יזמה חברת הסלולר הבריטית T-Mobile פעולת שיווק בה ‘כנופיית בזק’ (flash mob) כבשה למשך מספר דקות את תחנת הרכבת ליברפול שבלונדון, ועשרות משתתפים רקדו בתיאום מופלא לעיניהם המשתאות של ציבור הנוסעים. על אף רף החמידות הגבוה של הפעולה, הבעתי ביקורת לגבי צמצום המרחב הציבורי וצפיתי עליית מדרגה נוספת בקרב על תודעת הצרכן (mind share).
בעקבות הביקורת קיבלתי פנייה מחברת ששכרה טי-מובייל אשר ביקשה לרתום ‘בלוגרים בעלי השפעה וכותבי טורים ברשת’ לטובת סיקור הקמפיין הויראלי הבא שלהם. כפי שחששתי, הפעילות השיווקית הבאה סימנה החמרה, לשיטתי, בה נכבשה כיכר טרפלגר כולה לטובת שירה בציבור. על מנת להגביר את הוויראליות של הפעילות, ניסתה החברה לרתום בלוגרים כמוני לכתוב עליה ואף הציעה תשלום עבור הטמעת הוידאו.
לרתום (harness) היא מילה נפלאה, ביחוד אם מקפידים לא לשכוח מי שם על מי את הרתמה. להלן האימייל המלא באנגלית. כל ההדגשות שלי.
From: Sal Azar <[redacted]@unrulymedia.com>
To: Shahar Golan
Subject: Early Warning: T-Mobile Flash Mob Assets Available to FRGDR Tonight
Date: Thursday, April 30, 2009 5:57 pm
Hi Shahar,
The next T-Mobile flash mob is happening tonight from 6-7pm in Trafalgar Square, London. It’s the follow up to the hugely successful T-Mobile Dance in Liverpool Street and we’re hoping to have live footage from the event edited and available within 2 to 3 hours of this evening’s event.
We want to make sure that the video is with influential bloggers and online commentators as soon as is humanly possible and we will send you a link to the content (and additional campaign information) the moment it’s edited and uploaded.
If you’d like me to send across the video source file or if you have any other questions about the campaign, please feel free to drop me a line.
We’re also looking for partners to run the clip (and the official TV ad when it launches next week) on a commercial basis. I don’t know whether you’d feel this was appropriate for FRGDR, but if you’re interested, we can give you a video player to embed, pay you an initial fee for posting the video and a small additional amount for each UK view of the clip. If this is something you’re interested in doing, please drop me a line and I can send you details of how to sign up for the campaign on the Unruly Network.
If you want to check us out, please take a look at http://www.unrulymedia.com. We adhere to a strict code of ethics, which you can read here: http://www.unrulymedia.com/ethics-code
Feel free to drop me a line if you have any questions, and if you’re anywhere near Trafalgar Square between 6 and 7pm, come along and join in the fun.
Kind regards,
Sal
About Unruly Media
Unruly Media is a video-seeding specialist that works with global brands and agencies to harness and engage the social web. Its international viral seeding network encompasses thousands of blogs, media sharing sites and entertainment hubs, enabling brands to connect with influential, niche, and mainstream audiences on their own turf.
Unruly Media provides clients with a comprehensive viral seeding service, encompassing the planning, execution and evaluation of both paid and organic seeding. It has evolved branding metrics to provide qualitative and quantitative data around rich media formats. Clients include MTV, MySpace, Pot Noodle, Nokia and the BBC.
—
Salwa Azar
Campaign Manager, Unruly Media
Unruly Media
www.unrulymedia.com
91 Brick Lane, London E1 6QL, UK
+44 [redacted]
+44 [redacted]
FILMS WE’VE MADE FAMOUS:
T-MOBILE: http://www.youtube.com/watch?v=VQ3d3KigPQM
SPECSAVERS: http://www.youtube.com/watch?v=Th79ZfXR4qs
LITTLE GORDON: http://www.telegraph.co.uk/news/newstopics/celebritynews/2982074/Gordon-Ramsay-spoof-is-YouTube-hit.html
BURGER KING: http://www.break.com/index/bootyful-soccer-video.html
NOKIA: http://www.contagiousmagazine.com/News%20Article.aspx?REF=891
POT NOODLE: http://awards.akqa.com/awards2008/BIMA/Tipping_Pot/viral.html
___________________
היה זה פוסט של שחר גולן, אמן דיגיטלי ומנהל בלוג באנגלית על תרבות מודרנית, frgdr.com, שם פורסם הפוסט במקור

















