שבוע הספר: קריאה להקראה
רותי קרני כותבת לי:
תמר נויגרטן, נינתה של מייסדת שבוע הספר העברי ומקימת הוצאת מסדה, ברכה פלאי, ארגנה פעילות מחאה בזעיר אנפין, שמטרתה הפיכת הספר, או לפחות הטקסט הספרותי, לדבר מה שעוצר אנשים ברחוב. ביום ו’, 16 ביוני, נתאסף, חובבי ספרות וספרים, ונקרא, בתקווה להחזיר את הספר “כאפשרות לפגישה מקרית ברחוב” (בניסוחו של דרור משעני). בין השאר, נקרא אנוכי ופאר פרידמן את דיאלוג המרפסת מתוך “רם ויעל”, תרגומו של יצחק זלקינסון (משנת 1878) ליצירתו של שייקספיר, “רומאו ויוליה”; ונויגרטן תקרא מתוך “אותו הים” של עמוס עוז.
ההקראה תתרחש ביום שישי, 16/6/2006, החל ב-13:30 בכיכר רבין, מתחת לאיזה שהוא עץ או פסל. פרטים נוספים: ILCU?
סלון זקוק למזל
סלון מזל עלול להיסגר, לאחר שהקרן שמימנה אותו נסגרה. מתוך עלון מזל, הניוזלטר החודשי של סלון מזל:
עבור חלק מאתנו הסלון הוא מקום בו אפשר לבוא לקרוא ספר או לשמוע הרצאה, עבור חלקנו הסלון הוא מעין בית, מקום בו אפשר להיפגש, לארגן הפגנה, להכיר אנשים שחושבים כמונו או קצת אחרת.
סלון מזל עומד בימים אלה בפני סגירה. פעילות של 4 שנים, אלפי ספרים, עשרות מנדבות ומתנדבים, מרכז שביסס את מעמדו כמקום להחלפת ידע רדיקלי, מקום מפגש לקהילה – כעת המשך קיומו עומד בסימן שאלה.
קרן שוקראן, אשר תמכה כספית בסלון עד היום נסגרה. הקרן תרמה לסלון בשנה האחרונה 90,000 ש”ח אשר שימשו להוצאות הבסיס (שכר דירה וחשבונות). בסוף יולי נצטרך לשלם שוב את שכר הדירה לשנה הבאה, שעומד על כ-60,000 שקל. במהלך שנה זו פנינו לקרנות שונות, אך עד כה הצלחנו לגייס בדרך זו פחות מ-20,000 שקלים. ישנן קרנות נוספות שאנו מחכות לתשובתן, אך אין שום ערובה לתשובה חיובית.
פרט לכך, חשוב לדעתנו ליצור מצב שבו הסלון פועל באופן עצמאי, אין לו תלות בקרנות חיצוניות, והוא פועל בתמיכתה הכלכלית של הקהילה אותה הוא משרת.
פרטים לתרומות בעלון.
קומיקס באוזן (אבל לא לנכים)
ביום ראשון הקרוב תיפתח בת”א חנות ספרים ומגזינים מגוונת ומורחבת. ספרות מקצועית, מגזיני קולנוע מוזיקה וקומיקס, מקומיים ומיובאים. החנות ממוקמת בכניסה למתחם האוזן השלישית מכיוון שד’ בן ציון. קלאסי לחגים. מעולה לשגרה.
אבל אם אתם חובבי קומיקס נכים, חבל בשבילכם, כי למרות ההבטחות, המקום עדיין לא נגיש לנכים (כנראה שעבודות השיפוץ עדיין לא הסתיימו).
(ויה ניוזלטר האוזן השלישית)
ירון, תן-לינק!
ירון טן-ברינק החל את קריירת עיתונאי הטלוויזיה שלו בכתיבת טור לרייטינג מהולנד, אבל תמיד שאף ליותר. אחרי שכתב ברייטינג טור מוצלח בשם “חדר ניתוח” וערך את אתר השבועון, הוא עבר לאחרונה לתפקיד מבקר הטלוויזיה של ידיעות אחרונות.
תוכן איכותי לא צומח תחת כל שקד רענן, ובכל זאת החליטו במוזסיה שלא לפרסם את הביקורת גם ב-ynet, מה שהופך אותה לקוויאר הבוקר של הקבוצה האקסקלוסיבית של מנויי וקוני ידיעות אחרונות, שמונה בקושי 75% מאוכלוסיית ישראל.
לטובת הרוב הדומם שלא משלם עבור עצים מתים, חדר 404 פותח במחאה ציבורית נגד ההחלטה להשאיר את טן-ברינק אופליין. אתם מוזמנים להצטרף.
* גרפיקה: אהוד קינן; צילום: גדי שמשון
מחר: השתלמות בלוגים ופודקאסטים לשינוי חברתי בתקופת הבחירות
חנן כהן עורך השתלמות על שימוש בבלוגים ופודקאסטים לשינוי חברתי בתקופת הבחירות.
הנה ההזמנה מהבלוג שלו:
בתקופת הבחירות אנשים קוראים יותר ומתעניינים יותר בנושאים חברתיים.
בתקופת הבחירות העיתונות מחפשת נושאים מעניינים לפרסם.
תקופת הבחירות היא הזדמנות לפעילים ולארגונים לשינוי חברתי להביא את הנושא שלהם אל הציבור באמצעות האינטרנט.
בלוגים (יומני אינטרנט) הנם כלי אינטרנט זמין, זול , פשוט ופופולארי כדי להביא אל הציבור מידע “מהשטח” ופרשנות ייחודית למידע זה. בעוד שהבלוגים הנם מדיה טקסטואלית וצילומית, צומח פורמאט חדש של הפצת מסרים באינטרנט- שיטת הפודקאסטים. הפודקאסטים הנם קבצי קול שמקליטים במחשב ומעלים לאינטרנט. את הפודקאסטים אפשר להעלות לנגני מוסיקה ניידים (אייפוד- ומכאן השם) לשמיעה בתנועה, לשמוע במחשב או לצרוב כדי לשמוע בזמן נסיעה ברכב. הפודקאסטים מהווים דרך ליצירת ערוצי רדיו אישיים הכוללים נושאים המעניינים את השומעים ללא שליטת ערוצי השידור המקובלים.אנחנו מזמינים אתכם להצמיח ביחד את השימוש של ארגונים לשינוי חברתי בבלוגים ופודקאסטים.
אנחנו מזמינים אתכם להיות חדשניים באופן שאף ארגון חברתי בישראל עדיין לא ניסה.האם חייב להיות לנו אתר?
לא! כל אחד יכול לפתוח בלוג ופודקאסט. רק צריך מיומנות מחשב ברמה בינונית.מה יכול לצאת לנו מזה?
מכיוון שבלוגים הם כלי חדשני, ירצו לכתוב עליכם, בתקשורת האינטרנטית והמסורתית. תקבלו יותר התייחסות לנושאים שאתם מקדמים. המבקרים בבלוג שלכם ישתמשו בתגובות כדי לתמוך בכם, להתווכח איתכם ולהציע לכם מידע חדש שלא ידעתם עליו. תתחיל שיחה דרך האתר עם אנשים שלא היה לכם איתם קשר מעולם.נושאים מרכזיים:
מה זה בלוג ופודקאסט?- היכרות עם המדיה, הטכנולוגיה ושימושיה. הרצאת מבוא של ניר אופיר, העורך הראשי של אתר “תפוז”.
ניתוח מקרה – “החיים נשגבים (מבינתי) במשגב” – שיחה מאת קורינה הסופרת.
כדי לכתוב צריך לדעת לקרוא – קריאת בלוגים כחלק מסדר היום של אנשי השינוי החברתי.
איך למצוא ולאסוף רשימת בלוגים מעניינים?
הבלוג והפודקאסט בשירות השינוי החברתי: הפצת מידע על פעילות, שיתוף ברעיונות ודעות, שיתוף ביצירות (ספרות, מוסיקה ועוד)
איך לפרסם את הבלוג שלכם?
המיקרופון- דלת הכניסה לפודקאסט
“טובין משותפים” בין ההיבטים המשפטיים לבין שאלות של זכויות יוצרים ושיתוף ביצירות
סדנה שבה המשתתפים יפתחו בלוג, יקליטו פודקאסט ויחלקו את התוצאות עם שאר המשתתפים
למי מיועדת ההשתלמות: פעילי ופעילות שינוי חברתי – בארגונים ויחידים. נדרשת הכרות טובה עם שימוש באתרי אינטרנט, כולל שימוש בדואר רשת (כגון Gmail- Yahoo, Walla וכו’).מסגרת הלימוד: סדנא בת 6 שעות
מועד: 16 בינואר 2006, בין השעות 10:00-16:00.( כולל הפסקה לארוחת צהריים קלה).
מקום: מכון מופת, רח’ שושנה פרסיץ 3, קרית החינוך ת”א. (למפה)
שכר לימוד: 70 ש”ח לארגונים מקבלי יעוץ וסיוע משתיל. 160 ₪ למשתתפים אחרים.
הערה: יש להביא להשתלמות מיקרופון למחשב או אוזניות ומיקרופון.
לבירורים ופרטים נוספים: רכז ההשתלמות – חנן כהן בטלפון 02.6723597 שלוחה 281 או באימייל hananc@shatil.nif.org.il
ההזמנה אמנם בלשון זכר, אך מתייחסת כמובן לשני המינים!!!
למעוניינים להרשם, אפשר להוריד מכאן את טופס ההרשמה.
כך תתמודדו עם ה-BSA – המדריך הלא-מקוצר
פרסמתי ב-NRG ועסקים און ליין מדריך להתמודדות בעלי עסקים עם ארגון האנטי-פיראטיות BSA ישראל. המדריך קוצר בעריכה. הנה הוא במלואו:
מה אני צריך לעשות כדי לא להסתבך עם ה-BSA?
חד וחלק: לא להחזיק תוכנות פיראטיות. “הייתי מביא איש מחשבים שיבדוק את המחשבים במשרד, ואם יש חוסר ברשיונות, הייתי משלים את הרשיונות האלה, מיישר קו”, אומר עו”ד פרזנטי ממשרד ד”ר שרה פרזנטי ושות’. עו”ד ירון שביט ממשרד שנהב, אלרום, קונפורטי ושביט ממליץ לבעלי עסקים שפונים אליו בנושא ה-BSA גם להחתים את העובדים על מסמך שאוסר להתקין תוכנות פיראטיות, כדי שלא יווצר מצב שיש בעסק תוכנות כאלה שבעל העסק אפילו לא מודע לקיומן. מנהלי המחשוב בחברה יכולים גם להגדיר הרשאות לעובדים שלא יאפשרו התקנת תוכנות. במסמך שהכינו במשרדו של שביט עבור לקוחות שנתקלו ב-BSA, נכתב כי “מומלץ לנקוט באמצעים שימנעו ‘שוטטות’ של אנשים שאינם מורשים לכך בשטחי העסק” – זאת כדי למנוע מצב שחוקרים פרטיים מטעם ה-BSA ילקטו כך מידע על התוכנות של העסק.
בדקתי את המחשבים, וכל התוכנות שלי חוקיות. מה לעשות?
להכין את הרשיונות ולחכות. “תהיה מוכן שהם חלילה יגיעו אליך עם צו, שיהיה לך את כל הרשיונות להציג, ובמצב כזה, אם הכל תקין אצלך, התביעה נופלת”, ממליץ עו”ד פרזנטי.
קיבלתי מכתב מה-BSA שאומר שהם באים לבקר עסקים באזור שלי. מה לעשות?
מדובר במכתב סטנדרטי שנשלח לרשימת עסקים שנלקחה ממאגר מידע, ועל כן העובדה שקיבלת מכתב לא מעידה שיש ל-BSA מידע עליך. פרזנטי: “לאנשים שהכל תקין אצלם ואין להם ממה לחשוש, אני ממליץ לענות למכתב באופן תקיף ויפה: ‘קיבלתי את מכתבכם. לא היה מקום למכתב הזה, אין לו שום בסיס, כל התוכנות שלנו מורשות. אנחנו לא נאפשר לכם לבדוק ללא צו בית משפט’. אני מניח שלא תשמע מהם יותר, אלא אם יהיה להם מידע שאומר אחרת. אלה שלא הכל תקין אצלם, שיביאו איש מחשבים שיעשה סדר במערכת ויסדירו את הרשיונות. הם משיגים את רוב המטרה שלהם במכתב הזה – כמות התביעות מאוד קטנה”. המסמך של שביט מייעץ דווקא להימנע מלהשיב למכתב.
מה לעשות אם ה-BSA מגיע לביקור בעסק שלי בלי צו?
בשום אופן לא לתת להם להיכנס. “אנשי ה-BSA שבאים בלי צו חיפוש הם על תקן של מבקר שמבקש רשות, ואתה לא חייב להרשות להם”, אומר עו”ד שביט. “לא להכניס אותם, ולא לשתף פעולה מתוך כוונה להראות שאתה בסדר ותמים, ובסוף לעזור להפליל את עצמך. כשמישהו בא ואומר, ‘אני רק מבקש לעזור לך ולעשות ביקורת באישורך’, התשובה האוטומטית צריכה להיות ‘לא’. טובות במקום אחר, פה זה ביזנס”. במסמך שהוכן במשרדו של שביט נכתב כי “לכל אדם שמורה הזכות להתנגד לכניסה לחצרים ולעריכת חיפוש בהם שלא כחוק”, אבל מובהר כי “אם ההתנגדות תכלול שימוש בכוח, הרי שמידת הכוח צריכה להיות סבירה, שכן חריגה ממידת הסבירות תעמיד את המתנגד בסיכון של העמדה לדין פלילי”.
אם ה-BSA באים עם ניירות רשמיים, להכניס אותם?
רק אם הניירות האלה הם צו רשמי של בית משפט. “גם אם מישהו בא עם משהו שנחזה להיות אישורים רשמיים, ההמלצה הבסיסית היא קודם כל לערב את עורך הדין שלך”, מבהיר עו”ד שביט. “אם יש צו חיפוש של בית משפט, ההנחה היא ששופט הפעיל שיקול דעת משפטי והתיר חיפוש – זה לא דבר שנותנים כלאחר יד. אל תכניסו סתם”.
ואם הם באים עם צו בית משפט, להכניס?
גם אז, לא כל כך מהר. פרזנטי מסביר: “מגיע אליך כונס נכסים – בדרך כלל עורך דין חיצוני, לא של ה-BSA – עם הצווים ומסביר לך מה הסיפור. כדאי לבקש ממנו לשבת בצד ולשתות כוס קפה, ולפקסס את הצווים לעו”ד של החברה, ואם אפשר שהעו”ד של החברה גם יגיע ויהיה נוכח בעת הביצוע”. פרזנטי ממליץ לפנות לעורך דין ש”יידע לקרוא את הצווים נכון. יש עורכי דין מסחריים של החברה, שלא ראו צו כזה בחיים ולא יזהו בו פגמים, אם יש כאלה. עדיף לפנות לעורך דין שמתמחה בתחום קניין רוחני או בסעדים זמניים, שמבין בצווי חיפוש”.
מה יכול לפסול צו?
פרזנטי: “צריך לבדוק שהצו אכן מופנה אליך, שהשם שלך או של החברה מופיע בו, שאין טעות במספר ח”פ. כבר ראיתי צווים שהגיעו לכתובות הנכונות אבל על שם חברה לא נכונה, ואנשים מרוב לחץ לא שמים לב – היתה חברה בכתובת הזאת, היא עזבה ובאה החברה שלך, אבל אתה רואה את הכתובת שלך ואתה לא שם לב ונותן לו להיכנס. אם הצו הוא לא כדין, לא לתת להם להיכנס”.
כמה זמן מותר לי לעכב את הצוות?
פרזנטי: “בדרך כלל זה בהסכמה: העו”ד של ה-BSA יחכה שעה, או שהוא ידבר בטלפון עם העו”ד שלך, יסביר לו ויפקסס לו ויקבל ממנו אישור להתחיל את ביצוע הצו”.
ואם אני לא נותן לו להיכנס למרות הצו?
פרזנטי: “אם לא יתנו לו לבצע את הצו, הוא יכול לבצע אותו בעזרת השוטר, אם הצו שמורה לשוטר לעזור לו. בית המשפט לא שש לתת הוראות למשטרת ישראל לסייע בתיקים אזרחיים, אבל יש מצב כזה. בכל מקרה, אני לא מניח שיבוא כונס הנכסים, שהוא עורך דין, ויפעיל כוח. לרוב הוא יבקש בצו סיוע משטרתי. אם לא נותנים לו את זה, הוא מביא שוטרים בשכר, כדי שאם יפריעו לו בביצוע הצו, השוטר יוכל להתערב”.
אנשי ה-BSA הציגו לי צו והכנסתי אותם. אני צריך לעמוד בצד ולתת להם לחפש כרצונם?
לא. החיפוש צריך להתבצע בנוכחות שני עדים, ורצוי שאלה יהיו עורך דינך ואיש המחשבים של החברה. שביט: “הייתי מציע שמישהו יתלווה למבקרים האלה, ויתעד בדיוק מה הם רואים – בדקו את המחשב של X, מצאו Y. כבר נתקלנו במצבים בהם אחרי כל הביקורת, מה שנטען שחיפשו לא מצאו, אבל טענו שמצאו דברים אחרים, ולך תסביר שאין לך אחות. אם אין לך תיעוד כזה, אחר כך לך תוכיח שבאמת לא היתה תוכנה כזאת”. פרזנטי ממליץ לתעד את הפשיטה במצלמה, דבר שגם ירתיע את ה-BSA מלחרוג ממה שהצו מתיר להם לעשות, וגם ישמש ראיה במקרה הצורך. כמו כן, כדאי לצלם ולשמור עותק של הצו עצמו.
מה בדיוק קורה במסגרת החיפוש?
פרזנטי: “איש מחשבים שמתלווה לכונס הנכסים עושה בדיקה במחשבים של החברה, בודק אילו תוכנות יש, עושה רשימה מחשב-מחשב, ואז מבקש ממך להציג רשיונות. אחר כך הוא מגיש דוח לבית משפט, ושם הוא כותב, נניח, ‘מצאתי 30 תוכנות שלא היו להם רשיונות'”.
כל התוכנות שלי חוקיות, אבל הרשיונות לא במשרד אלא במקום אחר. מה עושים?
פרזנטי: “אם לא כל הרשיונות נמצאים, אתה מציג לו את אלה שיש ואז הוא מבקש שתשלים לו את החסרים. יכול להיות שבסוף יתברר שאין שום דבר, אבל ההליך הלא נעים כבר קרה, וצריך עכשיו לנסות להתמודד איתו. אם יש רישיון ואתה יכול להציג אותו, אתה תזכה. אם אין לך, אתה בדרך כלל הולך לתקוף את הצו עצמו”.
איך אני תוקף את הצו?
צריך לנסות להוכיח שהמידע שהציג ה-BSA לשופט שהוציא את הצו היה מפוקפק. במלשינון הטלפוני של ה-BSA, המלשינים לא נדרשים לתת את שמם, ובמלשינון באתר האינטרנט הם לא יכולים לתת את שמם אפילו אם הם רוצים – פשוט אין שדה כזה. פרזנטי אומר ש”בדרך כלל יש עובד שהלשין וה-BSA יודעים מי הוא, אבל אם הם באים רק עם מידע אנונימי, והם לא יודעים מי נתן את המידע, בעיניי בימ”ש לא צריך לתת להם צו. הרבה פעמים ה-BSA מגיש תצהיר של עובד שלו, שאומר ‘אני קיבלתי מידע כזה וכזה’. כדי לקבל צו מניעה זמני מספיק ראיה לכאורה, וצריך לזכור שעדיין אין פה שום ראיה, אלא רק תצהיר של עובד ה-BSA”.
אם יש פגמים משפטיים בצו, אני יכול לערער עליו ולהביא לביטולו?
לא. “יש בעיה”, מודה פרזנטי. “אתה לא יכול לערער בזמן אמיתי, כי אתה לא יודע שהולכים להגיש נגדך צו, בדרך כלל יש איסור פרסום שה-BSA מבקשים, ובצדק, כי אחרת זה פוגע בתהליך”.
אם מצאתי פגמים בצו בדיעבד, והוכחתי אותם בבית המשפט, זה מבטל את הקבילוּת של הראיות שה-BSA אסף באמצעות הצו?
למרבה הצער, לא. פרזנטי: “יש בעיה בישראל לפסול ראיות שהושגו שלא כדין. שלא כמו בארה”ב, למשל, בישראל לא חלה הלכת ‘פירות העץ המורעל’, שאומרת שאם תפסת ראיה והצו לא היה תקין – הראיה פסולה. זאת אומרת שה-BSA כן יוכל להשתמש במידע שנצבר. אבל בהחלט יכול להיות שבימ”ש יעניש אותו על שהוציא צו בדרך לא תקינה, הטעה את ביהמ”ש, התבסס על מידע שלא היה מדויק”.
אז גם אם הצו לא היה תקין, ה-BSA לא נענש?
פרזנטי: “בית משפט ייכול לפסוק שה-BSA צריך לשלם לך הוצאות משפט, אבל בסופו של דבר בתביעה העיקרית אתה תפסיד, כי יוכיחו שהיו לך תוכנות פיראטיות”.
אז כדאי למנוע את הכניסה של ה-BSA לעסק בכל מחיר?
לא בכל מחיר, רק בדרכים חוקיות – לחפש כל דבר שיכול למנוע את החיפוש. פרזנטי מפרט: “לבדוק שמה שהם עושים נעשה בצורה חוקית ומגובה בהחלטה ובצווים כדין, הכל עותקים מקוריים, שכונס הנכסים הפקיד ערובה בעצמו, לבקש לראות רישיון עו”ד או ת”ז של כל הנוכחים”.
ה-BSA יכולים לעצור אותי או לקחת לי את המחשבים?
ממש לא – הם לא גוף אכיפה רשמי של המדינה. עו”ד פרזנטי: “הם לא לוקחים לך את המחשבים והם לא שמים לך אזיקים. אנחנו מדברים על הליך אזרחי גרידא”.
אז למה הם באים עם שוטר?
פרזנטי: “הוא בסך הכל בא כאיש אבטחה. הוא לא בא לעצור אותך כי הפרת זכויות, אלא כדי שלא תרביץ לכונס הנכסים שמבצע את צו החיפוש ולא תפריע לו במילוי תפקידו”.
החיים שלכם — מיד אחרי הפרסומות
ניצולת סרטן השד ע”ש סמי ואביבה עופר?
פוסט חשוב ע”ש סמי ואביבה עופר
סמי ואביבה עופר מתנים את 20 מיליון השקל שהם תורמים לבניית אגף חדש במוזיאון ישראל במוזיאון ת”א לאמנות בכך שהמוזיאון ייקרא על שמם. “החזית לשחרור המרחב הציבורי” מוחים על כך בצורה מאוד מצחיקה: אנשיה תולים שלטי הנצחה שקוראים על שם סמי ואביבה עופר פנסי רחוב, פחים, עצים (“עץ חשוב ע”ש סמי ואביבה עופר”), וגם את התרבות והחיים עצמם.
אלימות נגד אלימות
לפני כמה שבועות היתה פה הפגנה נגד משחקי מחשב בגלל האלימות שבהם. נתקלתי עכשיו בצילומים מההפגנה, ואחת מהמפגינות מצולמת כשהיא מנפצת מסך של מחשב עם פטיש, כשמסביבה ילדים מסתכלים על מעשיה. בטח יש סצינה דומה ב-GTA.
בעזריאלי אסור לשבת על הרצפה. לעשן מותר
לא מזמן הלכתי לסרט בקניון עזריאלי. דלתות הקולנוע היו סגורות, אז התיישבנו, שותפתי לסרט ואני, על הרצפה ליד קיר הזכוכית וחיכינו. מאבטח שעבר במקום דרש מאיתנו ומזוג נוסף שישב לקום, כי “אסור לשבת כאן”. הוא לא הסכים להסביר למה.
אני לא יודע למה בעזריאלי אסור לשבת על הרצפה, וזה לא כל כך מעניין אותי. מה שכן מעניין זה שבישראל יש חוק שאוסר לעשן במקומות כמו קניונים, אבל החוק הזה לא ממש מעניין את הנהלת קניון עזריאלי – עובדה, המאבטח שהעיר לשני הזוגות היושבים התעלם לחלוטין מזוג שהיה ממש לידנו ועישן. אפשר להבין אותו – הם עישנו בעמידה.
להקמת אנשים מהרצפה יש להנהלת עזריאלי תקציב, אבל לא לשמירה על אוויר נקי ובריאות המבקרים. כשתשאלו אותם למה הם לא אוכפים את החוק נגד עישון, הם בטח יגידו שזה לא התפקיד שלהם, ושהעירייה צריכה לשלוח פקחים לאכוף את זה. מיד אחרי שהם יגידו את זה, תשאלו אותם למה יש מאפרות בכל מקום בקניון, ולא במקום היחיד שהן צריכות להיות בו – בכניסה, שם צריך לכבות את הסיגריות לפני שנכנסים.
ובחלומי מייבאים לארץ את החוק הניו יורקי, שמטיל קנס של 300$ על הצבת מאפרה במקום שאסור לעשן בו.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
