רולניק: זה לא לטלפון

אתם חייבים לקרוא את הטור האישי של גיא “לי יש הכי גדול בעיתונות הכלכלית, איתן ורטהיימר התקשר אלי אישית ורמז, אבל בקושי התאפק לא להדליף, את מכירת ישקר לוורן באפט” רולניק על זה שיש לו הכי גדול בעיתונות הכלכלית כי איתן ורטהיימר התקשר אליו אישית ורמז, ובקושי התאפק לא להדליף, את מכירת ישקר לוורן באפט.

רולניק כותב שם:

ב-11 בלילה, שעה לפני ההמראה התקשרתי לדני גולדמן, מנהל הכספים של ישקר שנמצא גם הוא בחו”ל.

“דני, אני עולה על מטוס, אין שם חיבור לאינטרנט, אני לא אוכל להדליף, אתה חייב לתת לי את הכותרת: יש לנו באתר כבר שרשרת ידיעות שהכנו בשעתיים האחרונות על באפט המשקיע בישקר, אין לי ספק שזה הסיפור – תגיד לי רק את הסכום והאחוזים: 20%, 30%, 50% תמורת מיליארד, שניים”?

“טוב, תקשיב, אני מקריא את ההודעה”, התרצה סוף סוף גולדמן, “חברת ברקשייר האת’וואי הודיעה הערב יחד עם משפחת ורטהיימר כי הסכימה לרכוש 80% מחברת ישקר לפי שווי חברה של 5 מיליארד דולר…”.

“הלו, דני, אני לא שומע טוב. אמרת 5 מיליארד דולר?”. “שמעת טוב”.

זה מספיק לי, אני סוגר, המטוס ממריא, נתראה בנברסקה.

“אני עולה על מטוס, אין שם חיבור לאינטרנט, אני לא אוכל להדליף”? מעניין אם גולדמן קלט את האירוניה שבהבטחה של רולניק, שהתקשר אליו בטלפון והבטיח שהוא לא יכול להדליף, כנראה כי אין לו את מספר הטלפון במערכת דה מרקר.

ע”ש

שמועות אומרות שסמי עופר קנה את הציור “אשה מארל, מאדאם ז’ינו” של וינסנט ון-גוך. אולי הוא ישקיע כמה עשרות מיליונים בשימור התמונה, ובתמורה יוסיף ליד החתימה של ון-גוך את השמות שלו ושל אשתו.

-sami_ofer-by-tomer_lichtash.jpg
המתרחץ ע”ש סמי ואביבה עופר. איור: תומר ליכטש (CC)

ענני תקשורת: עובדים חינם

זוכרים שענני תקשורת חיפשו עובדים שלא צריך לשלם להם? שוק העבדים הזה נמשך באימייל שהפיץ היום היחצן של ענני תקשורת, דביר בר:

חברים וחברות

אם אתם מעצבים גרפיים בתחילת הדרך

או שיש לכם חבר\ה שסיימו את לימודיהם

ורוצים עבור תיק עבודות לעצב הזמנות למחלקת

ארועים ולמחלקת יח”צ (הזמנות שרואים המון אנשים חשובים בתעשייה)

אנא פנו אלי או העבירו פניה זו לחבריכם לעבודות עתידיות.

למען הסר ספק: אין באפשרותנו לשלם כלל עבור העיצובים

אולם אנחנו נותנים קרדיט על גבי העיצוב, דבר מכובד שלעצמו למעצב\ת בתחילת דרכם.

תודה וסוף שבוע נעים

דביר בר

יחסי ציבור

ענני תקשורת

ובאותו עניין, דיון בבלוג של יובל דרור: האם מו”לים צריכים לשלם לעיתונאים על כתיבת בלוגים?

מה יעשה עמיר פרץ במשרד הבטחון?

שביתת נשק.

(מקור: הזמן הכתום [PDF])

הערבים והכסף מתחת לבלטה

הכסף של ערביי ישראל יוצא ממתחת לבלטה

המשפט הזה נשלח בשורת הנושא של הודעה לעיתונות על מחלקת גיוסים המתמחה בערבים בחברת “אתגרים פיננסיים”, אותה מייחצן רן שריר. חוץ מהניסוח הבהמי, האם יש פה גם בצחנת גזענות? נסו גם את הציטוט הבא מתוך ההודעה:

לאחרונה, כנראה עקב פשיטות של רשויות המס על המגזר הערבי – גברו הפקדות המגזר למסלולי חסכון לגיטימיים. חברת ‘אתגרים פיננסיים’ זיהתה את המגמה והקימה מחלקת גיוסים המתמחה במגזר הערבי.

יום העצמאות: ירושלים

ביקור נדיר בירושלים, ודווקא ביום העצמאות. נוסעים למזרח ירושלים להצטייד למנגל, שצריך להצטרף לסמל המדינה לצד ענף הזית והמנורה. אבא, בטלפון: “תיזהר, יש שמונים התראות לפיגועים”. אני: “פיגועים עושים אצל היאהוד, לא פה”. קונים פיתות במאפייה מסכנת-חיים (הסמטה הצרה מספיקה למכונית אחת בקושי, והמאפייה נמצאת בעלייה אחרי עיקול חד) וחומוס בחומוסייה. המוכר סוגר את הקופסאות החמימות והדולפות, מגיש לנו אותן ואומר במבטא ערבי: “חג שמח”.

יום הזכרון: כאן נסתיימו שידורינו

האמיני, יום יבוא | כוחות ההנצחה כבשו את הטלוויזיה הרב-ערוצית. הגיע הזמן לשחרר אותה

במבט לאחור, השידורים החוזרים של פסח לא היו כל כך גרועים, במיוחד אם משווים אותם לשידורי השכול והקוממיות שנחתו עלינו מיד אחריהם. מישהו יכול להסביר לי למה בעידן הרב-ערוצי, הטלוויזיה הלא-ממלכתית עדיין נאלצת להוריד את הפרוגרמינג לחצי התורן ביום השואה-זיכרון-כיפורים, לא כולל ספשלים בפיגועים מיוחדים?

כל שנה בסתיו, גיורא, אני מוצא את עצמי מזפזפ עד לערוצים התלת-ספרתיים וכל מה שאני מקבל זה שחור-לבן-שואה-תקומה-שחור-לבן-מגש-הכסף. כמו בסצינה ההיא מ”התפוז המכני”, המחיקון הלאומי-הנצחתי פוער את עינינו לרווחה עם מלקחי-מתכת ומזליף לתוכן דמעות שכול.

רק חסידי אומות המסך BBC פריים וסטאר וורלד ממשיכים לשדר כרגיל מחוות האנטנות הנצורה (וגם ערוץ האופנה, אולי כי הנערות המורעבות שם מזכירות ימים חשוכים). אפילו את ה-HOT TIME וה-DVD Box סגרו וקישטו בנרות זיכרון. עכשיו גם שירות ה-VOD מצונזר לאחר שעורר תרעומת ביום השואה האחרון, כש-HOT העזה להשאיר את “דוקו-סלב”, “האלופה” ו”משחק מכור” פתוחים להזמנה, ויו”ר מועצת הכבלים והלוויין יורם מוקדי הוזעק להגן על הרגישות הציבורית.

לו רציתי לראות את אותה כרוניקת סרטים ותוכניות ידועה מראש כמו “מופע הקולנוע של רוקי” גירסת הנשיא קצב, הייתי משלם אגרה. אבל אני בטלוויזיה הרב-ערוצית, ואני רוצה את הרב-ערוצים שלי בחזרה. אין אני עומד יחידי: עימי ניצבים חצי מיליון קטגורים שצפו ב-VOD ביום השואה.

אנחנו חיים בעולם של ספריות השאלה, תוכניות לפי דרישה, מקליטים דיגיטליים, טלנובלות בסלולר וסרטים באינטרנט. אם מישהו במועצת הכבלים והלווין עדיין מאמין שהטלוויזיה היא מדורת השבט הלאומית, אשמח לשלוח לו ריאלטי-צ’ק בדואר. חוץ מזה, סבא היה רוצה שאני אוכיח לגרמנים שהם לא הצליחו לשבור אותנו, רצוי על ידי צפייה במרתון Family Guy על פלזמת ענק. רק לא מתוצרת גרמניה.

-tv_error_signal-by-Chris_Mallepalle,fumes@sxc.jpg

(פורסם לראשונה במדור אג’נדה בשבועון רייטינג, וב-nrg ברנז’ה; גם עמיתי טל פמסון כתב טור בנושא)

רב-רב-רבו

דווקא בכתבה על דלות לשונם של אנשי התקשורת, כתבת פנאי פלוס הדס בשן משתמשת בצירוף מופרך – “נכדו-רבו של אליעזר בן יהודה, גיל חובב”.

אליעזר בן-יהודה הוא סבו-רבו, כלומר “סבא-גדול”, של גיל חובב. אבל חובב הוא לא “נכד-רב” או “נכד-גדול” של בן-יהודה, אלא נינו.

(הלשין: נער גבעות)

כבוד: אתר “הארץ” תיקן (בערך) ניסה לתקן את באג הפיירפוקס

לפני כמה חודשים הסתובב באז בבלוגיה על כך שכתבות באתר “הארץ” מתחרבשות בפיירפוקס כשיש בהן אותיות לועזיות או מספרים. המתכנת אפי נדיב הדגים את יעילותו של מודל הקוד הפתוח כשהחליט לא לחכות לטכנולוגים של “הארץ” ויצר תוסף שמתקן את הבעיה.

בינואר דיברתי עם ראש מערכת האינטרנט של העיתון והעורך הראשי של האתר, פיטר הירשברג, שאמר: “אנחנו מודעים לבעיה והיא בטיפול”. עכשיו מלשין הגולש איתי שטרן:

אולי בהמשך לסיום ‘עידן הקרח’ – הארץ מציגים ידיעות עם מספרים ללא שגיאות קידוד. אמנם בידיעות ישנות הבעיה עדיין מופיעה, אך בכותרות האחרונות הכל נראה לי תקין.

עדכון 19:12
שוש פורבס בדקה וגילתה שהתיקון צולע:

במקום להחליף את הכותר [header] הבעייתי [Content-Type: text/html; charset=”csISOLatinHebrew”] בכותר תקין [Content-Type: text/html; charset=windows-1255], מישהו ב”הארץ” הוסיף את הכותר התקין מבלי להסיר את השגוי. אולי הוא חשב ש”הרוב קובע”- אם בכותר יש שני כותרים סותרים, ובדף ה-HTML עצמו יש כותר נוסף התואם לאחד מהכותרים הסותרים, אז אולי הדפדפן ילך לפי הרוב… מה חבל שהתקן מגדיר בפירוש שהכותר הקובע הוא זה הנשלח מהשרת, ושהוא דורס את מה שמוגדר בדף. ולא, אין הגדרה מה הדפדפן צריך לעשות במקרה שהשרת שולח שני כותרים סותרים, כמו שהוא עושה כרגע.

בדרך לעוד לקוח מרוצה – זק”א

מעבדת שירות מחשבים בדרום תל אביב. שלט על הקיר מציע הרחבת אחריות למוצרי HP לשלוש שנים ב-1000 שקל, ומשפט סיום מעודד: “החזר ההשקעה מובטח”.

← לדף הקודם