וזה מהאנשים למען שימוש *נבון* באינטרנט
מערכון, The IT Crowd:
קומוניקט, עמותת אשנ”ב:
עמותת אשנ”ב, לקידום המודעות לשימוש נבון באינטרנט, משיקה פורום סיוע והכוונה לאנשים שנפגעו ברשת
הפורום “קו לאשנב” מיועד להורים, ילדים וכלל הציבור החוששים מפגיעה ברשת או נחשפו לתכנים פוגענים, הטרדות, רמאויות
[…]
כתובת האתר-http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=0b3beadf-888c-405e
-aeeb61449e5108c1&page=c43ec489-d84b-466c-992b-ac2e045da36b
&fol=691e056c-fb43-437c-b596-2b50d17130d4&code=691e056c-fb43-4
37c-b596-2b50d17130d4
(ומה שיותר מדהים – הלינק הזה מוביל להודעת שגיאה)
• מן הארכיב: הדומיין הארוך להפליא והבלתי קליט להחריד של קונסול הכבוד רני רהב
המשטרה: היי, אנחנו מכירים אותו
בהמשך לפוסט הניסוח העיתונאי התאולוגי, עוד ביטוי שאני לא אוהב בתקשורת, שבדרך כלל משמש כתבי פלילים: “האיש מוכר למשטרה”.
עד כמה שהבנתי משגת, הכוונה היא לאדם שהמשטרה משוכנעת שהוא עבריין, אבל אין לו הרשעות, שאחרת היו אומרים בפשטות “האיש בעל עבר פלילי”. בעצם מדובר בשיטה שמאפשרת להכתים שמו של אדם בלי להסתכן בכך שהוא יתבע דיבה.
אז בבקשה: אתם יכולים להגיד לנו שהאיש עוכב, נעצר, נחקר, נחשד, הומלץ להעמידו לדין, הועמד לדין, הורשע, זוכה, נתבע אזרחית, זכה או הפסיד. אבל אל תספרו לנו על מכריו השוטרים.
• מן הארכיב: מילים: צה”ל והשב”כ; ביצוע: הכתב הצבאי
המשיב: “אל תתחילו איתי, אינעל ראבקום עארס”
תוך הסתכנות שאני נופל במתיחת רשת, אני מפרסם פה מסמך שמסתובב באימייל מתוך מדינת ישראל נגד דרור שאולי (ב”ש 001031/00), בו המשיב מוצא מאולם בית המשפט אחרי שהוא שופך שורת קללות שמתומללת בצורה מרשימה בפרוטוקול. קליק לגודל המלא:
ניסוח עיתונאי (תיאולוגיה)
עיתונאים ישראלים שלא מאמינים בניסים ובקדושת האדמה מתבקשים להפסיק להשתמש בביטויים “ניצל בנס” ו”ארץ הקודש”.
“יצרנית המחשבים החליטה להקים סניף בארץ הקודש” צ”ל “יצרנית המחשבים החליטה להקים סניף בישראל”.
“הילד ניצל בנס כשרקטת הקסאם נחתה מטרים ספורים ממנו” צ”ל “הילד ניצל במזל/במקרה כשרקטת הקסאם נחתה מטרים ספורים ממנו”.
עזרה: מחפש מודעה של ארומה
אני זקוק לסריקה כמה שיותר איכותית של מודעה מהקמפיין המינימליסטי של ארומה, בה רואים עמוד לבן וריק לגמרי מלבד שוקולד של ארומה. לאימייל. תודה.
ולווט ואני כבר לא?
הרומן הווירטואלי בין ולווט אנדרגראונד לביני התחיל כשהייתי אחד הראשונים, אם לא הראשון, לדווח על הבלוג שלה בפוסט מחמיא:
סכין של קטיפה
Velvet underground היא ישראבלוגרית חדשה שנושכת את העיתונות העברית, בה היא גם עובדת. מי נגד מי של האינטרנט, הטלוויזיה והפרינט, כולל מידע פנימי וניתוחים שבדרך כלל לא רואים במדורי תקשורת (מקסימום בטוקבקים) — יתרונה של ההשתנה האנונימית מתוך האוהל פנימה.וכל זה, אם לא ברור, היה מחמאה. רוצו לקרוא.
אלו שלא חשדו שאני ולווט (נדמה לי שמדי פעם נהגתי לענות במסתוריות: “אם אני אענה על השאלה הזאת, זה יהרוס את כל הכיף”) תהו מה פשר החיבה שלה אלי, ואני לא ידעתי להגיד (וגם לא ידעתי מי עומד מאחוריה עד שחשפה את עצמה; מעולם לא דיברתי עם דבורית שרגל לפני כן, ככל הזכור לי).
נפגשנו יום אחד בריל-לייף בהקרנת עיתונאים של איזה סרט. היא ישבה מלא שורות מאחוריי, סימסה לי שלום, אבל בסיומו נעלמה. הפגישה הממשית הראשונה שלנו התרחשה בינואר, כשבאתי למשרדי תפוז אנשים ככתב כלכליסט לשיחת רקע/ראיון איתה, כעורכת האתר. בסוף השיחה, שרגל הסכימה בחוסר חשק להצטלם איתי.
שלושה חודשים מאוחר יותר גייסתי את שרגל, יחד עם אילנה תמיר, מנהלת ישראבלוג, וחנית כהן (“אח”י דקר”), אחת ממייסדות בלוגלי, לצילום משותף.
הקונספט המקורי היה מדור צילומים מבויימים (כלומר, לא snapshots) של אנשים שעלו לכותרות בתחום האינטרנט. בתחילה דובר על פרשת ייגר מאיסטר והמיני-ויכוח שניצת בין שרגל לתמיר, כשתמיר כתבה פוסט ביקורתי על הטיפול של שרגל ותפוז בפרשה, ממנו הסתייגה אחר כך. רצינו לצלם אותן במדי כדורגל בצבעי הקבוצות שלהן (תמיר בירוק נענע, שרגל בכתום תפוז), ברפרנס לכך ש”עומדים בשער” היה בלוג ספורט. אחר כך עברנו לאיגרוף – תמיר ושרגל זו מול זו עם כפפות אגרוף. הן לא התלהבו מהרעיון, וגם מניפוח הוויכוח קצר המועד ביניהן.
אז החלטנו לשנות את הנושא, ולדבר על התחרות הצפויה בשוק הבלוגים הישראלי עם כניסתם של מתחרים נוספים בתחום (גוגל בלוגר, וואלה sphere וכו’), הוספנו את חנית כהן כנציגת פלטפורמת הבלוגים העצמאית הגדולה בישראל, וביימנו צילום שבו שלושתן מנסות לשכנע בלוגר לעבור לקהילה שלהן.
רבים מהדברים שיכולים היו להשתבש אכן השתבשו, שלא לדבר על זה שבסופו של דבר המדור נגנז, ואיתו ירדה לטמיון כל ההפקה המתישה (העורך אורן הוברמן ואני שמצאנו משרד פטנטים של תרופות בבניין של כלכליסט ושכנענו אותם לאפשר לנו לצלם שם, והם היו הכי סבלניים איתנו למרות שהשתלטנו להם על המשרד ליותר משעה, הזזנו דברים והפכנו חדרי משרדים לחדרי הלבשה; המפיקה שחף קיהן שגייסה בגדים ונעליים מאיזו חנות; העורך-בדסק איתמר ב”ז, שנודב לתפקיד הבלוגר מושא השכנועים; הצלם עמית שעל שביים בכשרון ואפילו הוציא משרגל העצבנית [ובצדק] חיוך).
שרגל מונה לקט נבחר מהפאשלות בפוסט שפרסמה בנושא, ויש שם גם כמה צילומים שעשיתי מאחורי הקלעים. היא גם מזכירה שהבטחתי לה פיצוי בצורת ארוחת צהריים שטרם התממשה.
דבורית, אני איש של מילתי. תני מקום ותאריך. אילנה וחנית, אתן מוזמנות.
לקריאת המספר 6 מיליון, הקהל יעבור לדום
הדג נחש שרים בשיר “מספרים“:
ועדיין המספר הכי גדול עד היום
שמגלם את התקווה אבל ממחיש את האסון
הוא זה שכשאומרים אותו
כל אדם שפוי עובר לדום הוא
שש מיליון.
ביום ראשון יצויין בישראל “שבוע מהפכה טבעונית” נגד הרג בעלי חיים בתעשיית המזון. כרזת האירוע היא מודעת האבל הזאת:
לפי הכרזה, שישה מיליון בעלי חיים מתים בשבוע בתעשיית הבשר, החלב והביצים בישראל. אני לא יודע מאיפה הביאו יוזמי האירוע את המספר השרירותי הזה, אבל יש לי ניחוש לא רע.
אפשר להתווכח על הלגיטימיות של ההשוואה שעושים פעילי זכויות בעלי החיים בין סבלם של בעלי החיים בתעשיית המזון לבין סבלם של היהודים בשואה (יצחק בשביס זינגר: “עבור בעלי החיים, כל יום הוא טרבלינקה”), אבל קו אדום ברור עובר במניפולציה שמבוססת על בדיון.
בלוגרים, כך תקבלו הודעות לעיתונות
בלוגרים שרוצים לקבל הודעות לעיתונות במסגרת המיזם של מנהלת ישראבלוג, אילנה תמיר, יכולים למצוא את כל הפרטים בפוסט שתמיר פרסמה בבלוג הרשמי של ישראבלוג, או דרך הלינקים לעיל:
• אקטואליה (פוליטיקה, צבא, בטחון..)
• חברה ורווחה (בריאות, חינוך, זכויות אדם ואזרח..)
• כלכלה (עסקים, שוק ההון, נדל”ן, צרכנות..)
• תרבות ובידור (אומנות, ספרות, מוזיקה, רכילות, סלבס, טלוויזיה, קולנוע)
• מדע וטכנולוגיה (חוץ ממחשבים)
• מחשבים (חומרה, תוכנה, אבטחת מידע, אינטרנט, תרבות דיגיטלית)
• לייפסטייל (אופנה, אוכל, עיצוב הבית, תיירות, יחסים..)
• ספורט
כתבותיי באתר כלכליסט
האתר של כלכליסט עלה אתמול (ואף אחד לא הדליף לי צילומסך לפני ההשקה!), אז עכשיו אפשר למצוא שם חלק ניכר מכתבות העבר שלי, ובשאיפה כל כתבה שתתפרסם מעתה ואילך.
מנהלת ישראבלוג: “בא לי גם שבלוגרים יחשפו עיתונאים עצלנים”
דיברתי עם מנהלת ישראבלוג, אילנה תמיר, על היוזמה שלה לחבר בין דוברים ויחצנים לבין בלוגרים. הנה השיחה שלנו, ואחריה המכתב המלא ששלחה למשרדי היחצנות.
[עדכונצ’יק 12/6/2008 1:42] את הראיון עם אילנה תמיר ערכתי בטלפון. אחר כך היא סימסה לי שהיא יוצאת לא מובנת, וביקשה שאערוך אותה קצת. אני לא אוהב לערוך מרואיינים, אז ביקשתי ממנה שתעשה זאת. בסוף העדכונצ’יק תוכלו לקרוא את הראיון הערוך, ובסוף הפוסט את הראיון המקורי, המתומלל כמעט אחד לאחד מהשיחה שלנו. מי שירצה ימצא שם שיעור קטן בהבדל בין איך שאנשים מדברים על פה לבין איך שהם מתבטאים בכתב, דילמה שכתבים ועורכים מתמודדים איתה כמעט בכל ראיון וציטוט. [\עדכונצ’יק]
עידוק: מאיפה הגיע הרעיון?
תמיר: “מכמה מקומות: ביום הראשון שנעשיתי עיתונאית הבנתי עד כמה מספר האייטמים שמופיעים בעיתונות ושנראה כאילו עומד מאחוריהם תחקיר מקיף אבל בעצם הם מגיעים מהודעות לעיתונות, הוא עצום. הבנתי שעולם העיתונות הוא לא איזשהי חוכמת הנסתר. מהצד השני, אני מקבלת מלא מלא הודעות לעיתונות, שהן מאוד מעניינות, אבל אף עיתונאי לא בוחר להתעסק בהן, בגלל כל מיני שיקולים – או שלדעתם זה לא מעניין את הציבור, או שהנושא קטן מידי או שולי מידי. וגם בעקבות איזשהו פוסט ממש ישן של אורי ברוכין, על כך שלא התפתחה בארץ סצינה של בלוגרים שיכולים לתת פייט רציני לעיתונאים. מהסיבות האלו, חשבתי לנסות לקרב את הבלוגרים לנקודת הפתיחה שיש לעיתונאים ולראות מה הם יעשו מכאן והלאה.
“אני מנסה להימנע עכשיו מהוויכוח האם בלוגרים באמת יכולים להיות עיתונאים או לא. אומנם בהחלט יש מקום לוויכוח בנושא הזה, אבל בנתיים הפרויקט הוא ממש ראשוני וניסיוני, ככה שעוד מוקדם לדבר. גם לא רציתי להגביל את זה ולעשות את זה משהו שסגור רק לבלוגרים בישרא-בלוג, ולכן בחרתי להשתמש בגוגל-גרופס, כדי שכל הבלוגרים בארץ, גם בלוגרים מפלטפורמות אחרות כמו תפוז ובלוגלי ובלוגרים עצמאיים, יוכלו לקחת חלק.
“ויאללה, שיהיה פה קצת בלגאן. בא לי שבלוגרים יחשפו עיתונאים עצלנים, שמעתיקים הודעות לעיתונות או מסלפים, כי עכשיו הכל יהיה נגיש לכל מי שרוצה. ובא לי לראות בלוגרים שנכנסים לאיזושהי נישה שלא מטופלת בשום מקום, או שהטיפולים בה מפוזרים, ומתמקצעים בה. כמובן שהודעה לעיתונות היא רק נקודת פתיחה ומשם צריך להשקיע ולעשות תחקיר”.
יחצנות זו לא נקודת הפתיחה היחידה. וזה שהעיתונות היום מורכבת מ-70% הודעות לעיתונות זה לא חיובי, זה לא דבר טוב.
“ברור שלא. במובן מסויים, ישנה סכנה שאנחנו עכשיו נותנים ליחצנים את הבלוגוספירה על מגש. וישנה סכנה שהבלוגוספירה תהפוך לאוסף של הודעות לעיתונות זבליות. אבל בכל אופן, אני מנסה לסמוך על האינטליגנציה של הבלוגרים ועל האינטגריטי שלהם. רבים בעיניי היתרונות מהחסרונות”.
הרבה זמן אני חושב על לבנות מערכת שבה יחצנים יזינו מידע לפי תחומים, ובלוגרים יירשמו לפי תחומים. את מצאת את הדרך הכי פשוטה לעשות את זה.
“ניסיתי קצת לפנות לכל מיני גופי תיווך שכבר עושים דברים כאלה, אבל הם די לא הבינו מה אני רוצה מחייהם. או שהם אמרו שזה רעיון נחמד אבל אין להם את המשאבים, או שהם התעלמו . בנוסף, צריך לזכור שכל עולם היחצ”נות כיום מבוסס על משלוח אימיילים, וכל מה שטיפה מסובך עלול להקשות על יחצנים, כך שהיה נראה לי שהדבר הכי פשוט בשבילם יהיה לקחת כתובת אימייל, להדביק אותה ברשימת הדיוור הקיימת שלהם שהם משתמשים בה כל הזמן, וזהו. בלי לטרוח מעבר לכך”.
יכול להיות המון ספאם.
“בין היתר גם בגלל זה בחרתי להשתמש בגוגל גרופס. יש שם אופציה לעשות מוניטורינג ואתה בכלל לא חייב לקבל את כל ההודעות לאימייל, אלא לבחור לעשות דייג’סט ולקבל אותן במרוכז פעם ביום”.
זה יהיה מנוהל?
“כרגע אני לא רוצה להיכנס לניהול. אולי עם הזמן אני ארגיש שאני חייבת לנהל את זה, אבל אני מקווה שלא תהיה ממש הצפה. בינתיים זה יתנהל מעצמו”.
המכתב של תמיר למשרדי יחסי הציבור:
שלום רב
שמי אילנה תמיר, ואני מנהלת את מערכת הבלוגים ישרא-בלוג. רציתי להציע לך, כדובר/ת ו/או איש/אשת יחסי ציבור, להשתתף בפרויקט חדש שלנו ולהזמין אותך להשתמש בכלי שיאפשר לך לשלוח בחינם וללא מאמץ “הודעות לעיתונות” לבלוגרים, לצד ההודעות הנשלחות לעיתונאים ממוסדים.
כמה מילים על ישרא-בלוג
ישרא-בלוג הינה מערכת הבלוגים הותיקה והגדולה בישראל ושייכת לפורטל נענע 10, מבית ערוץ 10. יש בה כ-400 אלף בלוגים פתוחים, ומתוכם כ-50 אלף בלוגים פעילים. מבקרים במערכת כ-55 אלף גולשים שונים (יוניקים) ביום.
מגוון נושאי הכתיבה הוא רחב. חלק מהבלוגרים בוחרים לכתוב על חייהם הפרטיים והיומיומיים וחלק אחר בוחר להתמקד בתחום ספציפי כמו אקטואליה, תיאטרון, טלוויזיה, אקולוגיה ועוד.
בשביל מה אנחנו עושים את זה?
המטרה שלנו בנענע 10 היא לחזק את מידת השפעתם של כל הבלוגרים הישראלים (גם בישרא-בלוג וגם בפלטפורמות אחרות) בשיח הציבורי הכללי, לקדם את הבלוגוספירה (סצנת הבלוגים) כגוף משלים לעיתונות הממוסדת ולעודד את אותם בלוגרים המעוניינים ליצור עיתונות אזרחית ולהתמחות בתחומי סיקור שמעניינים אותם.
מה יוצא לך מזה?
יצירת שיחה (באזז) – גם אם מבחינה מספרית קהל קוראי הבלוגים הוא לפעמים נמוך מקהל הקוראים של העיתונים המודפסים והאתרים הגדולים, זהו קהל קוראים מעורב, שמשתתף באופן פעיל בדיונים ומעביר מסרים באופן ויראלי “מפה לאוזן”. אחד התחומים החמים ביותר היום בשיווק הוא ה- Conversation Marketing, ומותגים וארגונים רבים עושים מאמצים רבים כדי להשתלב בשיחה שנערכת בין גולשים ובלוגרים באינטרנט.
אג’נדה אלטרנטיבית – מאחר שבלוגרים לא מחויבים לשיקולי רייטינג, בעלות צולבת ושאר שיקולים המופעלים על ידי עיתונאים רגילים, הבלוגרים יכולים לבחור לעסוק באייטמים שמסיבה כזו או אחרת לא מוצאים את דרכם לעיתונים, או שזוכים לסיקור מינימלי. הם יכולים לבחור להתייחס דווקא לנושאים שנמצאים בשולי החדשות, או לסקר את האייטמים מזווית מעניינת ולא שגרתית.
הגדלת נוכחות במנועי חיפוש – מכיוון שבלוגרים כותבים באינטרנט, ולרוב מקפידים לצרף קישורים (לינקים) למושאי הכתיבה שלהם, ככל שיותר בלוגרים יכתבו על הלקוח שלכם, כך גם תגדל בצורה משמעותית מידת האיזכורים שלו ברשת, ובאופן טבעי יגדל גם הדירוג שלו במנועי חיפוש כמו גוגל, כלומר האתר שלו יופיע במקומות גבוהים יותר בגוגל בעת חיפוש מילות מפתח רלוונטיות.
השפעה על התקשורת הממוסדת – רבים מהעיתונאים משתמשים בבלוגים כמקורות מידע וכן כמושאי סיקור. לא אחת קרה, גם בעולם וגם בישראל, שאייטמים גדולים שפורסמו בעיתונות הממוסדת הגיעו במקור מבלוגים.
כללי המשחק
אומנם ישנם לא מעט בלוגרים בארץ ובעולם שהמוניטין שלהם הוא הדבר החשוב להם ביותר, והם יהיו מדויקים ונאמנים לאמת (ולפעמים הרבה יותר מאשר עיתונאים רגילים), אך אין הם בהכרח אמונים על כללי האתיקה העיתונאית ולכללים הלא כתובים שישנם במערכת היחסים העדינה בין עיתונאים לאנשי יחסי ציבור. לפיכך, חשוב להיות מודעים לכמה עקרונות:
• הניחו מראש שכל דבר שתשלחו יכול להתפרסם. אל תסמכו על הבלוגרים ש”יוציאו אתכם טוב”.
• אל תשלחו הודעות תחת אמברגו.
• אל תשלחו פרטים אישיים שאינכם מוכנים שיהיו גלויים, כמו מספרי טלפון של ידוענים.
• היזהרו משגיאות כתיב. הבלוגרים יחגגו על זה.
• כבדו את אלמוניותם של הבלוגרים שבוחרים לכתוב שלא בשמם האמיתי.
• אל תצפו לכך שתוכלו להרים טלפון לכותב או לעורכיו במטרה לנזוף בו או לנהל משא ומתן. במידה וברצונכם להגיב לדברים שנכתבים בבלוג, הדרך הטובה ביותר היא פשוט לכתוב תגובה מתחת לפוסט, בשמכם האמיתי. לרוב גם תוכלו ליצור קשר עם כל בלוגר באמצעות כתובת האימייל המופיעה בבלוג.
• אומנם חלקם מהבלוגרים וודאי ישמחו לבדוק מוצרים, אבל אל תחצו את הגבול ואל תנסו “לשחד” אותם ולפתות אותם במתנות.
• האחריות על שליחת ההודעות ועל תוצאותיהן מוטלת עליכם.
אז איך זה עובד?
כל שיש לעשות הוא לצרף את כתובות האימייל המופיעות להלן, לרשימות הדיוור שכבר יש לכם, בחלוקה לנושאים:
אקטואליה
(פוליטיקה, צבא, בטחון ..)
pr2israbloggers-currentaffairs@googlegroups.comחברה ורווחה
(בריאות, חינוך, זכויות אדם ואזרח ..)
pr2israbloggers-socialaffairs@googlegroups.comכלכלה
(עסקים, שוק ההון, נדל”ן, צרכנות..)
pr2israbloggers-finance@googlegroups.comמדע וטכנולוגיה
(חוץ ממחשבים)
pr2israbloggers-science@googlegroups.comמחשבים
(חומרה, תוכנה, אבטחת מידע, אינטרנט, תרבות דיגיטלית..)
pr2israbloggers-computers@googlegroups.comתרבות ובידור
(אומנות, ספרות, מוזיקה, רכילות, סלבס, טלוויזיה, קולנוע…)
pr2israbloggers-culture@googlegroups.comלייפסטייל
(אופנה, אוכל, עיצוב הבית, תיירות, יחסים..)
pr2israbloggers-lifestyle@googlegroups.comספורט
pr2israbloggers-sports@googlegroups.comסביבה ואקולוגיה
pr2israbloggers-environment@googlegroups.comבבקשה שלחו כל הודעה רק לכתובת האימייל הרלוונטית.
כל בלוגר שיהיה מעוניין לקבל את ההודעות, ירשם באופן אקטיבי לקבוצת הדיוור בנושא שמעניין אותו, ויוכל לקרוא אותן ברשת או לקבל אותן באופן ישיר לתיבת האימייל שלו.
אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.
בברכה,
אילנה תמיר
מנהלת ישרא-בלוג
נענע 10