ההרגנות הרגה את החתול
יש ערים שהורגות חתולי רחוב, ויש כאלה שמעקרות. בהרצליה מצאו את שביל הזהב:
ובתל אביב יש חתולים שלא יודעים לקרוא (ואולי הוא דווקא יודע, והבין מהמרכאות שמדובר בסגי נהור?):
שאלה באתיקה בלוגרית
מה דעתכם: בתור פעיל (בהתנדבות מלאה) ב-CityDov, הקבוצה האינטרנטית למען בחירת דב חנין לראשות עיריית תל אביב יפו (אשר לא הוקמה, לא מופעלת ולא ממומנת על ידי חנין או אנשי תנועת עיר לכולנו, אלא על ידי חברים ומכרים שלי מהחיים ומהאינטרנט), האם עלי להימנע מלכתוב כאן על דברים מעניינים שאני מגלה על הפעילות האינטרנטית של רון חולדאי וסיעת תל אביב אחת? ואם עלי להימנע, מה אני צריך לעשות עם המידע שאני מוצא או שמגיע לידי – לפרסם אותו ב-CityDov? להעביר אותו לעיתונאים רלוונטיים? לזרוק לפח?
ברק יעשה לכם מחיר
שר הבטחון שאול מופז אהוד ברק העמיד את דירתו המפוארת במגדלי אקירוב למכירה תמורת 40 מיליון דולר שקל בחודש שעבר.
הייתם קונים דירה משומשת מהאיש הזה? כנראה שלא. okok4 מלשין על מודעה שמצא במוסף הנדל”ן של הארץ היום:

[עדכון 18.9.2008] לפי אייטם בדה מרקר, חברת הנדל”ן שמטפלת בדירה של אהוד ברק היא הומלנד, אז כנראה שהמודעה לא קשורה אליו. [\עדכון]
כותרות מתנגשות
יי, ערך מוסף!!!!!1
ב-msn ישראל ניסו שיטת פרסום חדשה של מרלין תקשורת: סימון מילים בתוך טקסטים של כתבות, שמעבר עם הסמן מעליהן פתח חלון עם פרסומת הקשורה באופן מעורפל למילה המסומנת. יוני יונתן כיתאין ביקר זאת בבלוגו ואחריו שוקי טאוסיג אורן פרסיקו עשה פולואפ ב”העין השביעית”, וב-msn הסירו אותה מעמודי החדשות יומיים אחרי הפרסום אצל כיתאין, לטענתם בלי קשר לפוסט שלו.
מנכ”ל מרלין, יוני ספיר, ביקש לפרסם תגובה בעין השביעית. הוא כותב שם:
גישה פרסומית זו אינה פולשנית ביחס לטכנולוגיות פרסום אחרות (פופ-אפים, למשל) והגולש יכול לבחור להתעלם ממודעות אלו.
הגולש יכול לבחור להתעלם ממה שהוא רוצה, כולל מאתר msn ישראל כולו. אבל השיטה לא פחות פולשנית. כי:
הדרך היחידה בה מוצגות המודעות בשיטה זו היא על-ידי העברת העכבר על הביטוי המודגש או לחיצה עליו. הימנעות יזומה של הגולש מפעולה זו, מונעת תצוגת מודעת הפרסום. כך, המודעה איננה מפריעה לגולש שאינו מתעניין בה.
ראשית, הגולש מוטעה לחשוב שמדובר בלינק, כי המילה מסומנת כמו לינק לגיטימי, כשההבדל היחיד הוא שלינק לגיטימי מסומן בכחול ובקו תחתי, והמילים הפרסומיות בשני קווים.
שנית, הימנעות יזומה של הגולש מפעולה זו אפשרית אם הוא נוהג כחייל בסמטה של עיר עויינת, ועובר עם הסמן רק בשולי העמוד, או כמו בשדה מוקשים, מזיז את הסמן בזהירות בין המילים ונזהר שלא לעבור מעל המוקשים הפרסומיים.
אבל מה אני בכלל מתלונן? זה לטובתי!
אציין כי מודעות ה-in-text נותנות ערך מוסף לגולש הנחשף תוך כדי קריאת כתבה, או תוכן אחר המעניין אותו, למודעות פרסומיות הקשורות למילים המופיעות בכתבה.
מודעות קשורות למילים? דוגמאות מהפוסט של כיתאין:
כשמקורבי שר הביטחון טוענים באחת הידיעות באתר שאהוד אולמרט, פתח במסע לחיסולו הפוליטי של ברק, הפרסומת שהוצמדה למילה “מסע“, ממהרת להציע לראש הממשלה ביטוח נסיעות. […] לשרי מפלגת העבודה מציעות הפרסומות הטקסטואליות הרלוונטיות עבודה בחברת ביפר (“מגוון משרות בתנאים מעולים!”), […] לשרת החוץ מוצע גיבוי נתונים מקוון […]לקרנית גולדווסר, לעומת זאת, שמתוארת באחת הידיעות באתר כמי שמתרוצצת מפגישה לפגישה בניסיון להשיב את בעלה השבוי, מציע האתר לצאת לדייט.
ומהידיעה של טאוסיג פרסיקו:
בידיעה על התפתחויות בתיק טלנסקי, למשל, מובילה המלה “כסף” בביטוי “מעטפות הכסף” לאתר המציע “הלוואות לכל מטרה”. […] בידיעה על חולה סופני התובע את חברת הביטוח שלו, מפנה המלה “רופא” לאתר המציע השוואת מחירים של ניתוחים פלסטיים. הקלקה על הביטוי “איכות חיים” באותה ידיעה מובילה את הגולש לאתר של יועצים לאקוסטיקה, בידוד תרמי ואיטום. […] בידיעה על עסקיו של עופר נמרודי, שם כותרת הביניים “הכשרת היישוב” מפנה, משום מה, לאתר המבצע השוואות של ביטוחי רכב. […] בידיעה על חרם נגד חברת שפע-שוק, מפנה המלה “גלובס” לאתר “האקדמיה לפיננסים” של חברת מגדל.
אבל לא זה מה שהכי הרגיז אותי בדברים של ספיר:
אציין כי מודעות ה-in-text נותנות ערך מוסף לגולש הנחשף תוך כדי קריאת כתבה, או תוכן אחר המעניין אותו, למודעות פרסומיות הקשורות למילים המופיעות בכתבה.
לינקים פרסומיים שקוטעים לגולש את רצף קריאת הכתבה הם לא מטרד או, מתוך הכרה בכך שהפרסום מממן את העיתונות, רע הכרחי. לפי השיחדש של ספיר, לינקים פרסומיים הם ערך מוסף. מזל שהוא לא דורש מהקוראים מס ערך מוסף, תשלום על השירות הנפלא שהוא מספק להם.
עבודה חדשה
אם כי לפי מה שאני קורא פה, אני הולך להמשיך לכתוב שם, or else.
לפי הדיווח הזה, שאין לו אישור ממקורות אחרים, אני הולך לעבוד במשהו שקשור לתוכעס-גולשים, ועושה רילוקיישן לסנקט פטרסבורג. אבל אני לא יודע אם להאמין לאתר הזה, הוא נראה לי מפוקפק.
הדפדפן הקודם של גוגל
בשנות השמונים, הרבה לפני כרום, גוגל התנסתה בבניית דפדפן. כמובן שיחסית להיום, מדובר בדפדפן מיושן, שהתבסס על ארבעה כפתורים צבעוניים שכל אחד יוחד צליל משלו, כדי לסייע בגלישה. קראו לו גוגל סיימון.
הבלוג של חולדאי עלה לאוויר
הבלוג של ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי עלה לאוויר. הבלוג מופעל על ידי חברת ריפרש, ובינתיים יש בו שני פוסטים מעניינים, “בקרוב” ו”בקרוב“.
[עדכון 23:42] אז כן, יש שם תוכן בעל משמעות, בטח שלא התכוונתי שכל מה שיש שם זה לורם איפסומים. שאלות נפוצות עם תשובות, עמוד על אודות חולדאי והמפלגה, סקירה של פעילויות והישגים, וגם פוסט ברוכים הבאים שחולדאי עצמו חתום עליו. ועדיין, להעלות אתר עם בקרובים מצחיק אותי, חנין או לא חנין. ואם צריך להגיד מילה טובה, אז סבבה שיש לראש העירייה בלוג, ואני מקווה שראש העיר הבא, מי שזה לא יהיה, יידע כבר שבלוג זה לא רק למערכת הבחירות, ושזה יהיה טוב לתושבים שלו וטוב לו אם מדי שבוע ישקיע חצי שעה בלספר להם מה הוא עושה בעיר שלהם ולענות על שאלות. [\עדכון]
(גילוי נאות: אני פעיל בקבוצת CityDov.org לבחירת דב חנין לראשות העירייה)
ויש הנחה על דפדפן מתצוגה?
חגי גולן, עורך גלובס, תוהה לגבי התמחור של פיירפוקס מול האינטרנט אקספלורר החדש, היום בתוכנית “עסקים באוויר” ברדיו 99FM:
[audio:http://www.room404.net/wp-content/uploads/2008/08/globes-editor-hagai-golan-wondering-about-the-pricing-of-mozilla-firefox-vs-internet-explorer.mp3]
• עוד בחדשות: גל”צ מדווח שגוגל קנתה את אופן אופיס
ראש השב”כ לשעבר עדיין מנכ”ל סלקום?
כי מסיבות העיתונאים שלהם בנויות כמו פרק של משימה בלתי אפשרית. קומוניקט באדיבות רני רהב:
עמוס שפירא מנכ”ל סלקום
עדי כהן סמנכ”ל השיווקמתכבדים להזמינך
לתדרוך עיתונאים והרחבות בנושא:
*** אמברגו לפרסום עד סיום המפגש ***המפגש יערך ביום א’, 14.9.08, בשעה 09:00 בתל-אביב
מיקום יועבר בסמוך למועד
עידו קינן, כתב ובלוגר
מתכבד להזמינכם
ללכת לכל הרוחות עם ההזמנות החשאיות שלכם. תשלחו לי הודעה לעיתונות בסוף האירוע ואני אתעלם ממנה.
***אמברגו לפרסום עד סיום פוסט זה***











