איך “בועת” ה”אינטרנט” “הפסידה” בבחירות בתל אביב יפו
הבחירות והבחילות
רוני שני כותבת בכלכליסט על מה שהיא תופסת ככשלון של הפעילות האינטרנטית למען דב חנין ועיר לכולנו בבחירות המוניציפליות של תל אביב יפו. בניגוד למצב הדברים אצל הזוכה בבחירות, רון חולדאי, אנחנו לא היינו קמפיין האינטרנט הרשמי של התנועה ומועמדה – להם לא היה כמעט תקציב ולא היה קמפיין אינטרנט, למעט האתר המוצלח והודעות לתומכים באימייל ובפייסבוק. אנחנו היינו קבוצה של כמה עשרות עד מאות אנשים, תושבי תל אביב, שהם במקרה גם פעילי רשת ולעתים גם בלוגרים, שהחליטו לא לשבת על התחת אלא להביע עמדה ולתת מזמנם וממרצם למען קידום מטרות שהם מאמינים בהם. כאמור, היו גם פעילים רבים שעשו עבודת שטח, במובן הישן של השטח, ורבים מהם פעלו גם שם וגם כאן. יכול להיות שלא עשינו עבודה טובה; יכול להיות שלא עשינו די; אבל עשינו.
לכווץ את האקטיביזם הבריא הזה ל”בועה” או “ברנז’ה” זו ציניות עלובה ועצובה, שנראית עלובה ועצובה עוד יותר כשהיא מגיעה מתוך התקשורת הממוסדת, שברובה המוחלט לא טרחה להתעמק בסוגיות החשובות שעמדו על סדר היום המוניציפלי אלא הסתפקה באנקדוטות וסיפורי צבע (גיא לרר מערוץ 10, כמשל, הסתובב בתל אביב בערב הבחירות וראיין אנשים בבתי קפה, כאילו למד עיתונות בפקולטה לקלישאות תקשורת מהאייטיז על שם “גרה בשינקין, שותה בקפה תמר”). מזל שפעילות האינטרנט היא כזה גימיק לוהט בעיני התקשורת, אחרת אולי לא היינו שומעים בכלל על ההתמודדות בתל אביב, אני נאלץ להודות בצער.
“בתור תושב האינטרנט אני חייב לומר שההתגייסות והמלחמה בין תומכי חנין לאנשי חולדאי ברשת פשוט גרמו לי לבחילה”, מצטטת שני את פעיל הרשת הוותיק ירדן לוינסקי. אולם בעיניי, בחילתו של לוינסקי וטרוניותיהם של שני ואחרים נגד “ספאם מוניציפלי” עדיפים על בחירות שקטות, נקיות ומנומסות שבהן תושבים לא נוקטים עמדה ומועמד אחד מתאפק לא להירדם על הפרצוף בזמן שהוא מתמודד נגד עצמו. מי שלא יכול לסבול את חומו של המטבח הדמוקרטי, שלא יתלונן אחר כך על איכות המזון.
מכה אפורה
עוד כותבת שני:
הבעיה האמיתית באה לידי ביטוי במשפט שכתב רועי בית-לוי [בכתבה בהארץ]: ‘השטח של תל אביב נותר אפור בקמפיין הזה’. בפועל, אחוז ההצבעה נותר נמוך יחסית, ועמד על 36% בהשוואה לכ-30% בבחירות 2003. נראה שכמרבית שכניהם, גם התל אביבים לא קוראים בלוגים ומעדיפים להפגין אקטיביזם בעיקר בסלון. דווקא בערים אחרות, שלא כיכבו בבלוגספירה, ביניהן ראשל”צ, באר שבע או ירושלים (כשהמועמדים של זו האחרונה, נסייג, הפגינו נוכחות בפייסבוק) – הצליחו לעשות מהפך אמיתי בקלפי.
השטח לא נותר אפור. פעילים (תומכים מתנדבים, לא שכירי שלט) יצאו לרחובות, חילקו עלונים, החתימו תומכים ודיברו על לבם של מצביעים פוטנציאליים. שלטי תמיכה (פלריגים שנתלו על ידי תומכים ממרפסות הבתים, לא שלטי חוצות שכל מה שצריך בשביל להעלותם זה כסף) פרחו ברחבי העיר, ולפחות במרכזה עיר לכולנו כיכבה ברובם. המועמד המוביל נגד ראש העיר המכהן קיים עשרות חוגי בית, וסרטונים בהם הוא שוטח את עמדותיו הועלו לאינטרנט לטובת מי שנבצר ממנו להשתתף. אנשים דיברו (גם באינטרנט המשוקצת, שבמערכת בחירות שבה יש לדבר ולהתווכח על סוגיות פוליטיות, גם היא שטח) על הדברים שמפריעים להם בעיר, ועל איך אפשר לפתור אותם, גיבשו דעה או רעננו וחידדו את דעותיהם הקיימות. אלף איש הגיעו לעצרת התמיכה בחנין ועיר לכולנו בגן מאיר. פעילים (מתנדבים) איישו קלפיות, וחבריהם עמדו ברחוב ביום הבחירות ונתנו דחיפה אחרונה של שכנוע מצביעים מתלבטים.
כל זה רחוק מאוד מאפרוריות של מערכת בחירות רדומה עם מועמד בטוח שלא רואה צורך אפילו להתראיין בתקשורת מרוב שנצחונו מובטח על מגש של הרבה מאוד כסף.
ההצלחה ומה שאחריה
6% יותר מצביעים, עלייה של 20% לעומת הבחירות שעברו, זה לא כשלון; יותר משליש מקולות המצביעים למועמד קשה למכירה, שמשהוכרזה מועמדותו נחשב להזיה חולפת, ומשזו תפסה תאוצה סומן על ידי המתנגדים כ”טרנד”, זה לא כשלון; עשרים אלף מצביעים וחמישה מנדטים במועצה, כמספרם של המנדטים של מפלגת השלטון, למפלגה חדשה, שלא נולדה מגימיק פופולרי עשר דקות לפני הבחירות על כוס בירה אלא לפני חודשים רבים ועמוסי אקטיביזם אמיתי שקשה למכור בסאונדבייטים, זה לא כשלון; ומנהל קמפיין אינטרנטי מתחרה, שבינו ובינינו לא שררה חיבה, שמחמיא לפעילות וקורא לראש העירייה להקשיב למתנגדיו ולנסות להתמודד עם הבעיות שהם העלו, זה לא כשלון.
חבריי ואני הצטרפנו לשדה המאבק הפוליטי ותרמנו לו את מה שאנחנו יודעים לתת, בזמן הקצר שהיה לעשות את זה. רוני שני במאמרה תורמת לו ציניות וריפוי ידיים מצערים, שעלולים לגרום לקוראיה להאמין שאין תקווה ואין טעם באקטיביזם אינטרנטי. אם למדנו משהו מהבחירות בתל אביב יפו הרי זה שהאינטרנט מעצימה את כוחו הפוליטי של הפרט, התושב, האזרח. עכשיו אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בה לשפר את חיינו גם בתקופות שבין מערכת בחירות אחת לרעותה.
דורבנות, מילים כ-
אסף שגיא הפעיל בצבא רשימת תפוצה בה אנשים שלחו מילים שחידשו בעברית. הוא רצה להעלות אותן לרשת במודל של אתר הסלנג האנגליתי Urban Dictionary.
הכרנו דרך חבורת היפופוטם, ושגיא ביקש רשות להעלות מילים מקטגורית “אבשלום קור” שבחדר 404. מפה לשם התחלנו לדבר על איך תיראה הגירסה הישראלית, והתוצאה עלתה בימים אלה לרשת: דורבנות.
אפשר להשתמש בדורבנות כמילון זמין למילים ששמעתם ואתם לא יודעים מה משמעותן, כחומר קריאה והעשרה, ואפשר ורצוי גם לתרום משלכם – מילים ועגה שנתקלתם בהם או שהמצאתם בעצמכם. בהמשך יעלו שם עוד תכנים מעניינים, כמו ניתוחים אטימולוגיים של סלנג עכשווי, תחרויות המצאת תחדישים וגירסה עברית של The Meaning of Liff.
Charles [expletive]ens
גוגל גרופס לא מרשים להשתמש במילים גסות. מילים גסות זה גם Charles Dickens, כי יש בזה את המילה dick, למרות שמדובר גם בשם אמריקאי לגיטימי. אייטם שלי במקו (ויש לי גם עמוד כותב, שעל התמונה שעלתה בו ג’וני עוד ישלם).
עוד אתר דמוי אובמה מבית KCS
אתמול דווח פה מהלשנה של גל חן (ולפני כן, נודע לי מאוחר יותר, בבלוג joint.co.il) על האתר המחודש של בנימין נתניהו, שחברת KCS בנתה בהעתקה מהעיצוב של האתר של ברק אובמה. דה מרקר וּוויינט דיווחו גם הם, עם קרדיט, ו-nrg (שבמסגרת התפרקותו המתמשכת נפרד אתמול מראש דסק החדשות שלו, אורי גליקמן) העתיק בלי קרדיט.
דוברו של נתניהו, יוסי לוי, אמר לדה מרקר ולוויינט כי “ההשוואה בין שני האתרים מחמיאה” (למרות שלא היתה פה השוואה בין האתרים אלא תפיסת הליכוד על חם בהעתקה), “הקו המנחה בקמפיין של הליכוד הוא פתיחות ושקיפות כלפי הציבור תוך שיתופו המקסימלי בהליך הבחירות” (למרות שהשקיפות והפתיחות הם תעמולת בחירות שבכלל לא קשורה לשאלה).
בדה מרקר ציטטו גם גורמים לא מזוהים בליכוד שאמרו כי “כמו בכל תחום, גם כאן מי שבנה את האתר למד מקמפיינים שונים ברחבי העולם”. מגיב אנונימי מעדכן ש-KCS למדה גם שהיא יכולה למכור את אותו קופיפייסט ליותר מפוליטיקאי אחד, ויישמה זאת כשמכרה אתר אובמה לרוביק דנילוביץ’, המועמד שניצח בבחירות לראשות עיריית באר שבע.
דורון פישלר מנענע מזכיר שרותם ריעני, שרץ לראשות תל מונד, העתיק בצורה בוטה את הלוגו של אובמה, את סיסמת השינוי שלו ואפילו את המבט. מזל שלא צבע את הפנים במשחת נעליים חומה.
ובינתיים, במרצ
האתרים של אובמה ונתניהו
ברק אובמה הזה, אין לו בושה: העתיק את העיצוב של האתר שלו מהעיצוב החדש של האתר של בנימין נתניהו:
(הלשין: גל חן)
מן הארכיב: ביבי נתפס בשקר באינטרנט • לולבמה • בואי שרה’לה, הולכים!
אחרי הקיפול, האתרים בגודל מלא.
להמשך קריאה
עדכונים שוטפים מהבחירות ב-CityDov
יש כאלה שמתנדבים בקלפי (היי צביקה! אני אבוא להגיד שלום יותר מאוחר), ויש כאלה שמעדכנים את הבלוג של סיטידב (היי לעצמי). דיווחים שוטפים, חדשות מהשטח, עדכון מספר המצביעים מקרב התומכים האינטרנטיים ותמונות מיום הבחירות יתעדכנו כל היום ב-CityDov.org. קפצו לבקר. ואל תשכחו להצביע.
גוגל אנאלית, איכס
לכו להצביע, שיהיה לנו יום יפה מחר
כשהצטרפתי לפעילות האינטרנטית לקידום דב חנין ועיר לכולנו, היתה לי מטרה נוספת: ליצור תצוגת תכלית של אקטיביזם פוליטי אותנטי בגודל טבעי של אומת האינטרנט הישראלית. על הסעיף הזה אפשר לסמן וי גדול – בלוגרים שהכריזו על תמיכה במועמד, מאמרים מנומקים בבלוגים, דיונים בטוקבקים, חולצת I Dov שהפכה לאייקון, סרטונים מחוגי בית, סרטוני תמיכה עצמאיים, כנס תומכים של 1000 איש, מסיבת תומכים של יותר מ-2000 ותחרות ראויה למועמד הוודאי-עד-לאחרונה.
האינטרנט עשה את שלו, הרחוב עשה את שלו, ועכשיו הקראנץ’ טיים. לכו להצביע.
פרטים טכניים חשובים באדיבות מורן כרמון והאינטרנט:
1) הקלפיות נפתחות ב-7:00 ונסגרות ב-22:00.
2) לבירור מקום ההצבעה שלכם, הכניסו תעודת זהות באתר הזה, או סמסו את מספר תעודת הזהות המלא (9 ספרות) ל-052.9991854 ותקבלו מידע בסמס חוזר.
3) אפשר להזדהות בקלפי עם תעודת זהות, רשיון נהיגה או דרכון ישראלי, בתנאי שיש בהם תמונה. אין חובה להביא את ההודעה לבוחר להצבעה, כך שגם אם איבדתם אותה, אין בעיה.
4) חל איסור על תעמולה בשטחי הקלפי. אם החלטתם להפגין תמיכה ולבשתם חולצת מפלגה או הדבקתם על עצמכם סטיקר, שזה אחלה, כסו אותם בבואכם לקלפי, וחשפו אותם רק אחרי שעזבתם את המקום.
אפקט אובמה
(הלשין: איתן שלו)
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
