נפתרה תעלומת הישראלי שחצה את הגבול

ניר אביגד תוהה: “האם הישראל שחצה את גבול הצפון הוא בכלל פרנק ריברי, שחקן ביירן מינכן?”

28 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, חדשות ומשמעותן | 3 תגובות

התיקונים 22

התיקונים // סיכוני פיסוק // המחלה של האנשים הבריאים, כאב הכנפיים של הבזים החופשיים, ההשפעה המסוכנת של השבדים, הסיכון המקצועי של המגיהים ועוד סיכונים, מכאובים ותחלואות מהעיתונות העברית

כאן אפשר להגיב על הטור.

נתקלתם בטעויות עיתונות שוות? תפסו צילומסך ולינק, הלשינו לי בכתובת tikunim@kenans.net ותקבלו קרדיט.

“‘התיקונים’ של עידו קינן הוא המדור הכי מצחיק בתקשורת הישראלית” (יאיר רוה, “סינמסקופ”). במקום לחכות שבוע שלם לטור הבא, הצטרפו עכשיו לקבוצת הדיון של התיקונים • RSS התיקונים • ארכיון התיקונים

• תיקונים קודמים: האזרח ש’ • צרות ברחוב פלורטין • המירוץ למיליארד

27 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, התיקונים, עיתונות ותקשורת | 5 תגובות

אם יש לה מקום בכל מקום, למה צריך לדחוף את האותיות?

יריב חבוט תוהה לגבי המודעות של פז’ו 107:

פיג’ו 107 עולה על שלטי החוצות כשהיא מוגשת לציבור כרכב התל אביבי האולטימטיבי. עם אורך של 3.43 מטרים, היא הופכת להיות המכונית הקצרה ביותר אחרי הסמארט. […] הרעיון להכניס את המכונית לתוך שמות הרחובות התל אביביים המוכרים הוא יפה, אבל הביצוע כושל. אם צריך להזיז את האותיות זו מזו כדי להכניס את הפיג’ו, זה אומר שאין לה מקום בכל מקום.

27 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, FAIL • כשל, פרסום ושיווק | 6 תגובות

מגפת ה-IQ ממשיכה להשתולל

עוד מודעה שמשתמשת במבחן ראייה לעיוורי צבעים כבמבחן איי.קיו:

המודעה הולכת לעמוד הזה, שם בן דמותו של אלברט איינשטיין (ששמו ודמותו מוגנים כסימני מסחר) מבטיח לבחון אינטליגנציה אבל בוחן ידע כללי (כולל השאלה “שפתו של ישו היתה” והתשובה האמריקאית הבל-תיאמן “יהודית”). בשורה התחתונה אתם אמורים להירשם לקשקוש סלולרי של חברת CellXL שעולה 28 שקל לחודש, ואם בטעות נרשמתם – אין מבחן אינטליגנציה טוב מזה.

מן הארכיף: המודעה הקודמת:

color blindness intelligence

27 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, FAIL • כשל, התיקונים, פרסום ושיווק | 13 תגובות

רוכשים לקוחות מרוצים? היזהרו מזוייפים!

טסטמוניאל משכנע מאוד ל”ביטוח ישיר” מפי עמית רומם. מעניין אם בין הלקוחות שלהם גם מימי תעסק ומרי חואנה.

• מן הארכיף: הלקוח המרוצה חזי קופרשמיט

26 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, פרסום ושיווק | 5 תגובות

לכל איש יש שם. אפילו לליברמן

פוסט אורח של אייל בר חיים

הבובות הנהדרות מאבניו קיו לימדו אותנו שכל אחד הוא גזען מדי פעם. אבל לאיש השמאל הישראלי יש מעט הזדמנויות להפגין את זה. לכן, טוב שהמציאו את אביגדור ליברמן. ליברמן הוא גזען בעצמו, שהצלחתו הפוליטית נובעת מיכולתו להפנות את הזרקור מהסכסוך הישראלי פלסטיני לסכסוך יהודי ערבי. למרבה המזל, אביגדור ליברמן היגר לישראל מברית המועצות לפני 31 שנה, מה שהופך אותו ל”רוסי” (ליברמן הוא יליד מולדובה, מדינה עם נציגות באו”ם ובאירווויזיון). לכן, כאשר מתקיפים אותו על אמירה גזענית, כוחנית, פאשיסטית או סתם טיפשית שלו, מיד יימצא איש, או עיתון נאור מספיק בשביל להזכיר את זה.

עיתון “הארץ” עושה את זה פשוט. לאביגדור ליברמן יש שם קודם, “איווט”. בהארץ לא נדיר למצוא ידיעות עם טקסטים כמו “יומלץ להגיש כתב אישום נגד איווט ליברמן” או “מלאה הארץ איווט ומעלליו“. מגדיל לעשות אתר האינטרנט של הארץ, המציב מדי בהפניות לטורים כותרות שונות מאלו במהדורה המודפסת, בהן ההתייחסות לליברמן היא כמעט תמיד בשם “איווט”. גם לשמעון פרס היה שם קודם, אבל אנחנו לא נתקלים בידיעות כמו “פרסקי נפגש עם ראש מועצת גדולי התורה“.

דוגמה אחרת אפשר למצוא היום (26.8.09) בידיעות אחרונות. איתן הבר מבקר שם את התנהלותו של ליברמן, ולא רק משתמש לחליפין באיווט ובאביגדור, אלא גם כותב:

בבחירות קודמות, כאשר הבחין בחוסר יכולתה למשול, יצא [ליברמן] עם “נאש קונטרול” והשאר היסטוריה.

השאר באמת היסטוריה, כי מי זוכר שהסלוגן הזה שימש את מפלגת “ישראל בעלייה” בראשות נתן שרנסקי, ולא את ליברמן ומפלגתו? הרי שניהם “רוסים” וברור שכל ה”רוסים” אותו דבר.

אפשר להילחם בגזענים בעזרת גזענות, אבל אי אפשר להילחם בגזענות בעזרת גזענות. לנגן על מיתרי שנאת הזרים שיש בכל אחד מאיתנו זה לא מסובך, ויש גם סיכוי שזה יעזור להעיף את אביגדור ליברמן ממשרד החוץ. אבל כנראה שזה לא יהפוך את ישראל למדינה פתוחה יותר וגזענית פחות.

אייל בר חיים הוא דוקטורנט בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב

26 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, עיתונות ותקשורת, פוליטיקה | 16 תגובות

קו איל נקודה קום

פוסט אורח של סיני גז

שאלתי את ריקי כהן לפני מספר חודשים מדוע אתר האינטרנט החדש שלה מסתיים בסיומת הדומיין co.il ולא ב-com. היא שאלה מה ההבדל ולמה זה משנה, ואמרתי שלדעתי אין הבדל ודווקא בגלל זה עדיף לבחור ב-com. היא הביעה תמיהה, אז הרחבתי ואמרתי ש-com הוא זול יותר, בינלאומי, קצר בתו אחד ו…כן, אין ממש הבדל, אז עדיף לקחת את הזול יותר (אם הצלחתם לתפוס את הדומיין המבוקש כמובן). מין גישה ישראלית שכזו.

נראה שבביצה הקטנטנה שלנו רבים בוחרים ב-co.il. למה? עדיין לא ברור לי. רוב אתרי החדשות הישראלים יושבים על דומיין שמסתיים ב-co.il, אבל זה עניין שלא מתקיים רק במחוזותינו. אתרים מקומיים (מונח מוזר מאוד כאשר מדברים על אינטרנט) בעולם כולו מסתיימים עם סיומות מקומיות ולא עם הסיומות הכלליות com או info. אני יכול לקבל את הטענה שאתרים ממשלתיים או אתרי חדשות מקומיים צריכים תו זיהוי מקומי, הרי לצורך כך נוצרו הסיומות הללו מלכתחילה, בשביל ליצור איזו קידומת אינטרנטית על פי חלוקה גיאוגרפית. אבל מה לגבי אתרים של חברות, בלוגים, אתרים אישיים וכל אתר אחר שאין לו נגיעה מקומית בהכרח?

חוץ מזה שאני חובב גדול של משחקי דומיינים כמו del.icio.us או ktzr.us, נראה לי שאם אנשים יתאמצו הם יוכלו למצוא אלטרנטיבות מגניבות, אולי אפילו נכונות שיווקית ומיתוגית הרבה יותר, בלי קשר לסיומת הגיאוגרפית (למשל tv). האם העובדה שמדובר בבלוגר ישראלי או באתר שישראלי מחזיק בו היא סיבה מספקת לקשור לו סרט מקוון כחול לבן? האם לדומיינים מקומיים באופן כללי, ולדומיינים ישראליים בפרט, יש בכלל יתרון על פני דומיינים כלליים עבור אתרים של חברות או בלוגים?

סיני גז הוא עיתונאי ומפעיל “השאלון“

25 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 20 תגובות

אני גמטי

פעם הייתי חידה בגלובס. עכשיו מצאתי את זה באתר שלהם. אם למישהו יש גישה לארכיון של הפרינט ויכול לסרוק/לצלם לי עותק, אני אודה לו מאוד.

ופעם הייתי חידה בישראל היום.

25 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, חדשות 404 | 9 תגובות

המאמר השבדי – עכשיו בעברית

לירן לוטקר פרסם בעין השביעית שתי כתבות מאירות עיניים על המאמר בעיתון השבדי “אפטון בלאדט” על גניבת איברי פלסטיני על ידי חיילי צה”ל – כאן וכאן. עכשיו הוא מביא תרגום לעברית של המאמר המקורי, כדי לאפשר לקוראים הישראליים להתרשם מהסיפור ממקור ראשון, ולא דרך התקשורת הישראלית המתלהמת (ויה אילנה תמיר).

והנה תגובת דובר משרד החוץ השבדי, אליבא דגדי שמשון (ויה “ממתקים”).

25 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, עיתונות ותקשורת | תגובה אחת

‘המלך ג’ורג

ותיקי הבלוג מכירים את פטיש קינג ג’ורג’ שלי (שעוד מחכה לפוסט מקיף עם כל השגיאות שאספתי בסיור לאורך כל הרחוב לילה אחד). בינתיים נצחק פה על המפות של אטלס סי.טי, שלא התמודדו עדיין עם בעיית הכיווניות (BiDi):