תגובה להעלמת קלינטון: אתר הסיר את כל הגברים מתמונת חדר המצב של הבית הלבן
אתר FREEwilliamsburg עשה אפליה מתקנת, הסיר את כל הגברים והשאיר רק את הילרי קלינטון ואודרי תומסון.
התמונה המצונזרת בעיתון החרדי די צייטונג:
הלשינו: דדי זגורי ויואב אברמוביץ’.
החומה הצינית: מהיר ועצבני ומת
החומה הצינית מהגרועות שיצא לי לראות: פרסומת ל”מהיר ועצבני 5″ סביב כתבה על תאונת דרכים קטלנית. וואלה, 12.5.2011.
הלשין: דור י. סער.
[עדכון] וזה נהיה אפילו יותר גרוע.
הלשין: אמיר טנקגי.
ולתפארת אומת האינטרנט!
מעין ספשל יום העצמאות על אנשים שתרמו משהו לאומת האינטרנט העברית
צילום ארכיון
דודי סעד עובד כצלם, אבל לעשרות התמונות שהוא מפרסם בשבועות האחרונים בפייסבוק אחראי אביו, יצחק סעד ז”ל. בשחור-לבן ובצבע תיעד האב את ישראל (ובעיקר את ירושלים) של הסיקסטיז. למשל: שלט פרסומת “ירושלים קוראת מעריב” מעל שלט קטן יותר של ידיעות אחרונות בדוכן עיתונים ברוממה, אישה בביקיני אדום מנוקד לבן גולשת על מי הכנרת, מציגים ומבקרים בתערוכת פרחים בחולון ואיש עטוי כאפיה רוכב על אופניים בשממה המדברית של הנגב.
יצחק סעד עלה מעיראק בתחילת שנות השלושים. בעקבות מחלת לב וניתוח לב פתוח חיפש סעד עיסוק שלא מצריך מאמץ פיזי ניכר ובחר בצילום, תחילה כתחביב ובהמשך כמקצוע. דודי מספר שאביו צילם כפרילנס לארכיון ירושלים, נשיונל גאוגרפיק (“לפי שמועות”, אומר דודי), קרן קיימת, מעריב ומוזיאון ישראל.
ב-97′ נפטר סעד, והותיר מאחור ארכיון עצום של תשלילים ושקופיות. “חלק מההתמודדות עם האובדן שלו דחף אותי לחקור את צעדיו כדי שעדיין אהיה קרוב אליו ואמשיך להרגיש אותו דרך התמונות”, מספר הבן דודי, שנרשם לשם כך ללימודי צילום ופיתוח. חלק מהתמונות פורסמו בסרטון שיצא לתערוכת גמר בבצלאל, ואחרות הופצו במקומות ציבוריים, בעיקר מסעדות.
באחרונה העלה מספר תמונות שצילם אביו לפייסבוק, והתגובות הנלהבות שכנעו אותו לפתוח את האלבום. “מאוד הפתיע אותי שכל כך הרבה גולשים נחשפים לתמונות, ומבחינתי זה משרת את מטרתי הראשונית בצורה הטובה ביותר – להנציח ולהביא את אמנות אבי ז”ל להכרת הציבור”, מספר דודי. החשיפה, הוא מקווה, תעזור לו לגייס מימון להפוך את הצילומים לתערוכה ולספר.
יוסטין, יש לנו בעיה
יוסטין גרינדאה עזר לאקטיביסטים ישראלים לפעול באינטרנט עוד לפני שהציבור הרחב שמע את המילה אינטרנט. הוא התוודע להאקינג והתחבר לעקרונות הקוד הפתוח בשנותיו בפנימיה בכפר הנוער הדסים, שאותה הוא מכנה “החממה הטכנולוגית הראשונה בישראל, היה שם הכל ויצאו משם אנשים מדהימים והרבה טכנולוגים”. הוא קשר קשרי חברות עם האקרים ואקטיביסטים “ממסיבות, הפגנות, מכל וכל. ונהיה צורך של לשים עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו, ו-וואלה, הקמנו סרבר”. ב-98′ הקים את ספקית האחסון סוויטהום, שבין השאר עבדה עם ליגלייז ישראל, עלה ירוק ותנו לחיות לחיות, ההאקרים ופעילי תרבות הרשת הוותיקים נמרוד קרת, נאורה שם-שאול ועדי עליה (“ברכה גולשת”), ומיזמי הרשת הקהילתיים “קונספציה” ובלוגיית “רשימות”. בימים אלה מקימה סוויטהום תשתית ענן בארה”ב ומחפשת שותפים-משקיעים מהארץ ומחו”ל.
גרינדאה מודה שיש גופים שנרתעו מלעבוד איתו בגלל הלקוחות האקטיביסטיים שלו. מחיר נוסף שהוא משלם הוא התמודדות עם מתקפות של האקטיביסטים (האקרים אקטיביסטיים) מחד ושל פוליטיקאים ורשויות חוק מאידך. “יבוא ליברמן ויגיד, אתה מממן לי ארגוני שמאל, אני רוצה לחקור אותך, קודם כל, להוציא לך כמה ציפורניים עם פלאייר, בוא נראה אחרי זה אם תאחסן את אינדימדיה”, צוחק גרינדאה, שגדל כילד יהודי ברומניה תחת שלטון צ’אושסקו וראה את סבו נלקח לכלא. “אם לא חיית במשטר אפל אין לך ממה לפחד. אתה לא יודע מה זה בתור מי שגדל בארץ. מה זה להתנהג כך בבית וכך מחוץ לבית. מה זה שמלשינים אחד על השני. מה זה שחושבים שאתה משת”פ”.
ב-2003 פורסמה קריקטורה של אריאל שרון מתנשק עם אדולף היטלר באתר אינדימדיה ישראל, הסניף המקומי של רשת אתרי החדשות האנטי-גלובליסטית שפתוחה לכתיבה לכל גולש. המשטרה קיבלה את אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה על הסתה. “אני הלכתי ואכלתי שיט איתם במשטרה וחקירות ודברים כאלה”, נזכר גרינדאה, שאחסן את האתר. “אז באו אלי: ‘אנחנו רוצים לוגים של שמונה חודשים אחורה’. אמרתי להם, תמצצו לי, תלכו לשופט ותגידו לו ‘אנחנו רוצים בין השעה הזאת והזאת בלבד’. אני לא נותן לכם פה את כל השמאלנים של המדינה, מתי וכמה הם גלשו, ועשר שנים אחרי זה עוד תוכלו לעשות על זה דאטה-מיינינג ולהוציא מידע”.
חלק מהארגונים מקבלים מסוויטהום שירות פרו-בונו או במחירי עלות. “מי שצריך מקבל. כולם צריכים, כולם לא יכולים לשלם את המחיר, אז מה זה מי שצריך? מי שצריך זה אחד כמו גוש שלום, שכל הזמן הפילו לו את האתר, ולא משנה כמה הוא רצה לשלם, האמריקאים ראו אתר פוליטי עם דגל פלסטין ואמרו לו, ‘חביבי, hit the information road’. אז הוא צריך. אינדימדיה ישראל, עד שמצאו להם את הפתרון בקנדה, היו צריכים, לא היה להם איפה לשים”.
גוש שלום כן אבל גוש אמונים לא.
“לא. אם כי בתקופה של ההתנתקות, גם הם קיבלו בצורה זו או אחרת. יש יותר שמאל כי יש יותר שמאלנים באינטרנט. משום מה, האקטיביזם באינטרנט נעשה יותר על ידי השמאל. ימנים באינטרנט זה טוקבקים. אם היו עוד 40 אתרים כמו רוטר, אז אולי 15 היו אצלי”.
_________________________
הפוסט התפרסם במקור בטור "השרת" בגליון 5.2011 של מגזין פירמה של גלובס
התיקונים 73
כאן אפשר להגיב על טור “התיקונים” 73. טעימה מהטור:
בואו נעשה הסכם: אני לא מתבלבל בין הזמרים המזרחיים קובי פרץ (שמופיע במודעה) ומשה פרץ, וקובי פרץ לא מתבלבל בין קונסולות המשחקים Wii, שאת השלט שלה הוא מחזיק ביד, ופלייסטיישן 3, שמופיעה בטקסט של המודעה (המודעה מוצגת בחנות באג בנתב”ג).
ארץ נחדרת. באדיבות חיתוך אוטומטי של כותרות בחלון מבזקים (וואלה, 19.4.11).
אולי מפעל הפיס יעניק מלגה לגרפיקאי שמציב רקע אחיד למודעה, ושיודע שהשתקפות של דמות אמורה להיות צמודה לנעליים שלה, אחרת היא נראית כמרחפת באוויר (מודעה של מפעל הפיס בעיתונים, 11.5.11).
גל גדות וג’ורדנה ברוסטר הועלמו מכרזות “מהיר ועצבני 5” בבני ברק
השחקניות גל גדות וג’ורדנה ברוסטר הועלמו מכרזת הסרט “מהיר ועצבני 5” בבני ברק.
תודה ליהודה דויטש ולאיתי נתנאל.
אגב, בירושלים השחיתו פעם כרזה של הסרט “סקס והעיר הגדולה”. תמונות הנשים נותרו על כנן, אבל האות סמ”ך השניה נחתכה.
עוד בחדשות העלמת נשים:
עלמה זק הועלמה מקמפיין של בנק הפועלים בבני ברק
הילרי קלינטון הועלמה מהעיתונים החרדיים המודיע ומשפחה
הילרי קלינטון ואישה נוספת הועלמו מתמונה בעיתון חרדי חסידי
ציפי לבני הועלמה מכרזות בבני ברק
שמה של ציפי לבני הועלם מכרזה בבני ברק
שלי יחימוביץ’ הועלמה מכרזת פרסום של מפלגת העבודה
נשים הועלמו מכרזות של “רשת” בבני ברק
רות גביזון הועלמה מתמונת ועדת וינוגרד באתר החרדי לדעת.נט
הספדי יום הזכרון
פוסט של אורן פרסיקו, העין השביעית
“מה לא הטלנו על שכם יהונתן וחבריו”, שאל פרס כשהספיד את סא”ל יוני נתניהו לאחר שנהרג במהלך מבצע אנטבה, “את הקשות שבמשימות צה”ל; את הנועזים שבמבצעיו; את הפעולות הרחוקות מן הבית ואת הקרובות ביותר לאויב; את אפלת הלילה ואת בדידות הלוחם; את ההתמודדות עם הבלתי נודע, ואת ההסתכנות החוזרת והולכת, בימי שלום כבימות מלחמה”.
“אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים”, אמר דיין מעל קברו של סגן רועי רוטברג, שנרצח סמוך לעזה בשנת 1956 על-ידי מחבלים שחדרו מהרצועה לשטח ישראל. “מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם”.
“מתוקון שלי, אני כועסת”, אמרה רונה רמון בהספד לבנה הטייס, אסף, שנהרג בתאונת אימונים בספטמבר 2009. “אני כועסת כל-כך. הבטיחו לי לשמור עליך, הבטיחו לי לשמור על אבא. אני יודעת שעכשיו אתה שומר עליו, אבל אני רציתי אותו קצת איתי, לידי”.
________________________
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור ב-8.5.2011 כחלק מסקירת העיתונות היומית
שירלשה לום
פוסט של תומר ליכטש
טנולה שמש להלוט
לבוקר’לה העיר
היפשה בטפי לוט
אותה, נו, לוטה חזיר.
מיה שרקה בא נרו
הוא בהפרני טמן
בכימר לויה עירו
לויה חזירו’לה כאן.
אישו טנו לויה שיב
מבורטה חתיתה פל
כאנלויוילו
לוסים חתני צחון
ולאשי ריי הלל.
לכנרק שי, רו, שירלה שלום
אלטיל חשוט פילה
מוטב’תה שי, רו, שירלשה לום
ביצה עקה גדולה.
טנולה שמש לחה דור
מי בא עד לפרה-חים
אלטה ביטו’לה חור
אני כולה הול חים
שאואי ניים בטי קווה
לודה רך כבה נות
שי רושיר’לה א-הבה
ולא’לה מילחה מות
אלטה גידו יומיה בוא
הביאואתה יום
קילוחה לומו
ובכלכיכה רות
הרי הוא לשה לום
לכנרק שי, רו, שירלה שלום
אלטיל חשוט פילה
מוטב’תה שי, רו, שירלשה לום
ביצה עקה גדולה.
__________
תומר ליכטש הוא מתכנת ומשורר. הוא פרסם שיר על טלפורטציה בגליון נובמבר 2009
מודעות מוזרות: פתית יד שניה ועוד
פוסט של רון ג'רבימקבץ טרי מאמיר פוגל, האיש של ג’רבי בעולם מודעות היד שנייה.
המודעה הביזארית של השבוע ב”אגורה”: מחפשים פתית יד שניה.
כמו כן, מישהי צריכה את הכוס של נר הנשמה, אבל היא לוקחת מרווח בטחון כדי לא להסתבך עם נשמה תועה.
ולפינת האמנות: פסל אישה מקורי. מעניין שדווקא לבוט הפרסומת זה נראה יותר כמו מאוורר.
________________________
רון ג'רבי אוהב דברים מוזרים ושונא רובוטים. הוא כותב טור שבועי על ביזאר ברשת ב-ynet מחשבים. אפשר למצוא אותו גם בביזארפייסבוק, בביזארטוויטר ובביזאראימייל
מחאת גלעד שליט ביום הזכרון: התקשורת דורשת
פוסט של אורן פרסיקו, העין השביעית
מפגן המחאה של יואל שליט, אחיו של החייל הישראלי השבוי בידי חמאס, כובש הבוקר מקום של כבוד בשערי כל העיתונים, למעט “ישראל היום”. […] הביקורת בסיקור “ידיעות אחרונות” על מחאת יואל שליט וזוגתו מופנית אל מדכאי המחאה. “הזעקה וההשתקה”, לשון הכותרת שפרושה לרוחב הכפולה הפותחת בעיתון. העמדה כי מחאת יואל שליט היתה מוגזמת או בלתי מוצדקת מקבלת ביטוי רק מחוץ לעמודי החדשות, במדור “ראש בראש” המתפרסם במוסף היומי של העיתון, בטור מאת משה רונן.
עמ’ 4 בקונטרס החדשות של העיתון מוקדש כולו לדיווח וניתוח “הסיפור מאחורי אי-שידור המחאה”. רז שכניק ואיתמר אייכנר מדווחים כי “כתבי שלושת הערוצים הגדולים דיווחו אמנם על מחאתם של יואל שליט וחברתו, אך על המרקע נראו רק תמונות מן הבמה המרכזית – ורק בסוף הטקס הוקרנו התמונות מהאירוע השנוי במחלוקת”. על-פי דיווחם, הסיבה נעוצה בכך שהאירוע הועבר לערוצי הטלוויזיה על-ידי מרכז ההסברה של משרד ההסברה והתפוצות, ששכר לצורך ההפקה את שירותי חברת JCS.
אדם המכונה “בכיר בערוץ 2” מבקר את החלטת חברת ההפקה להימנע מלהתמקד במפגן המחאה, ולהמשיך לשדר את הטקס כרגיל. במאי הטקס מטעם חברת JCS, אבי אמבר, אומר: “לא קיבלתי שום הוראה ממשרד ההסברה להצניע את האירוע, שבכלל לא ידעתי על קיומו”.
דובר משרד ההסברה והתפוצות מצוטט כך: “ניהול השידור התקיים לפי שיקול הדעת של החברה החיצונית ובהתאם למהלך הטקס, ללא כל הנחיה מטעמנו”. יחד עם זאת, “גורם במשרד” מאשר לכתבי “ידיעות אחרונות” כי ניתנה הנחיה להתעלם מהמחאה. “תפקידנו היה לשדר לציבור אירוע ממלכתי, ולא להעביר דיווח חדשותי אקטואלי”, הוא אומר, “שאת זה יעשו העיתונאים, זה לא ענייננו”.
ההנחה של אותו גורם אלמוני במשרד ההסברה כי תפקידם של עיתונאים להעביר דיווחים חדשותיים אקטואליים, ולהבדיל, תפקיד משרדו הוא לשדר לציבור אירועים ממלכתיים, אינה עולה תמיד בקנה אחד עם המציאות.
“ישראל היום”, למשל, מציג הבוקר גישה שונה לסיקור מחאת יואל שליט. תצלום [יואב ארי דודקביץ’] של שליט מובל אל מחוץ לרחבת הטקס תופס שטח קטן משער העיתון. כיתוב התצלום נפתח בהגדרה “מחאה במחלוקת”. דיווח על האירוע מתפרסם בעמ’ 5 של “ישראל היום”. יורי ילון, דניאל סיריוטי ושלמה צזנה מדווחים על המעשה, וכבר בפסקת הפתיחה מציינים כי “בתגובה טען אתמול שר המקורב לרה”מ כי הגברת המחאה עלולה דווקא להזיק לשחרורו של גלעד”. טיעון זה מופיע גם בכותרת המשנה לידיעה. ציטוט ביקורתי מפי השר האלמוני מקדים בידיעה את תיאור המעשה.
“דרך אגב”, נכתב לקראת סיום הידיעה ב”ישראל היום”, “האירוע עצמו לא הוקרן בשידור החי של הטקס, אף שלא היתה כל הוראה להתעלם מהאירוע”.
________________________
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור ב-11.5.2011 כחלק מסקירת העיתונות היומית
בנק הפועלים מעלים את עלמה זק: הסיפור הגיע לדיילי ביסט
הסיפור על העיתון החרדי שהעלים את הילרי קלינטון מתמונת חדר המצב של הבית הלבן תפס כותרות בעולם ואף הוביל להתנצלות של העיתון. בעקבותיו העלו באתר הדיילי ביסט/ניוזוויק אייטם על מחיקת נשים מהמדיה בישראל. בין השאר הם מביאים שם את הסיפור על בנק הפועלים שהעלים את עלמה זק, שנחשף כאן.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
