נס, נר, נה.
מדי פעם מעיר מדור זה על השימוש הנפוץ בתיבה “נס” בדיווחים חדשותיים. עיתון אמור לדווח על המציאות, לא על טענות להתערבות של כח עליון במציאות (אלא אם כן ישנה הוכחה להתערבות כזו ואז – אדרבא). הבוקר צורף ל”מקור ראשון” קונטרס בשם “מגזין הניסים של המשפחה של רשב”י”, חוברת קטנה וצבעונית המקדמת, לקראת ל”ג בעומר, את הסברה כי הדלקת נר לזכרו רבי שמעון בר יוחאי מזכה בנסים ונפלאות.
“חשיפה ראשונית”, מבטיחה חותמת על שער המגזין, “כוחות קבלה נסתרים פועלים באירן ובמדינות אחרות בעולם”. “כוחות הקבלה נחשפים!”, לשון כותרת אחרת בשער המגזין, “הנר הקדוש שמחולל הדים עצומים בעולם כולו”. “הצדיק מבטיח הצדיק מקיים!!!” מובהר בשער האחורי.
הכתבה הפותחת במגזין (“פרסום ראשון”) מוכתרת במילים “יהודה ניצל בנס” ועוסקת ביהודה נעמד, צעיר בן 18 שנדקר בירושלים על ידי פלסטיני לפני כחצי שנה. “גילויים ראשונים מהפיגוע הקשה שפורסם בכל כלי התקשורת בארץ”, מבטיחה כותרת המשנה.
בראש כפולת העמודים שמוקדשת לכתבה, מתנוסס צילום של כפולת עמודים מתוך “ישראל היום”, שם דווח בעבר על הדקירה תחת כותרת הענק “יהודה ניצל בנס“. כתבי “ישראל היום” אפרת פורשר ויורי ילון, ציטטו בידיעה על הדקירה את אביו של נעמד, שאמר: “ברוך השם הוא יצא מזה בנס ואני מקווה שהוא ימשיך להתאושש”. עורך העמוד הפך זאת לכותרת הידיעה.
ב”מגזין הניסים של המשפחה של רשב”י” נכתב כי הנדקר נע בין חיים למוות עד שדודתו פנתה לישיבת המקובלים “אור הרשב”י וקיבלה מהם נר להדלקה. מיד לאחר הדלקת הנר, כך נטען, השתנה באופן דרמטי מצבו של הנדקר. הביטוי “נס רפואי”, מובא מפיהם של רופאיו של הנדקר, אך לקוראים מוסבר שהנס אינו קשור לרפואה אלא לרבי שמעון בר יוחאי.
בדיווח של “ישראל היום” מלפני חצי השנה, נסיבות ההתאוששות המתוארות שונות. זאב סופר, מתנדב באיחוד הצלה שהגיע ראשון לזירת הדקירה, סיפר כי מצא את הפצוע מדמם והעניק לו טיפול ראשוני. הפרמדיק אהרון אדלר ממד”א הוסיף כי “בדרך לבית החולים הצלחנו לייצב את מצבו”. לפי הדיווח של פורשר וילון, “עם הגעתו לבית החולים נכנס יהודה לחדר הניתוחים, יצא מכלל סכנה ומצבו מוגדר כעת בינוני ויציב”. ובכל זאת, ההחלטה של עורך העמוד שבו פורסמה הידיעה לקחת את הביטוי שבו השתמש אביו של הנדקר ולהפוך אותו לכותרת הידיעה מאפשרת למגזין המיסיונרי לספק לקוראיו ראיות לכאורה למהימנות טענותיו.
הבוקר, אגב, בעמוד 21 של “ישראל היום”, מתפרסמת מודעה המקדמת את “סגולת הנר” של רבי שמעון בר יוחאי.
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת “העין השביעית”, שם התפרסם הטקסט במקור ב-4.5.2012 כחלק מסקירת העיתונות היומית
עוד בנושא:
• הרצח באיתמר: נס ותמונות קשות
• חדשות 2 מבקשים שתברכי על הנס
• ניסוח עיתונאי (תיאולוגיה)
למה מצודת זאב מצונזרת מגוגל סטריט ויו כאילו היתה מחנה הקריה או הכור הגרעיני בדימונה?
כשגוגל ביקשה לתעד את רחובות ישראל במסגרת שירות גוגל סטריט ויו, היא נדרשה לקבל אישורים ממשרד המשפטים, שבחן את הפוטנציאל לפגיעה בפרטיות, ומוועדת שרים בראשות דן מרידור, שבחנה את ההיבטים הביטחוניים. המדינה דנה בבקשה בכובד ראש ואף שיתפה את הציבור בדיון שקדם להחלטה. לבסוף גוגל הורשתה לצלם בתנאי שתימנע מתיעוד אתרים רגישים ביטחונית, שחלקם טושטשו, כמו מעון ראש הממשלה בירושלים, וחלקם כלל לא הועלו לשירות, כמו מחנה הקריה בתל אביב (למרות זאת תיעדו בגוגל בסיס צבאי סודי). אבל למה זכתה מצודת זאב להגנה כזאת?
מצודת זאב, או בית ז’בוטינסקי, נמצאת במרכזו של רחוב המלך ג’ורג’ בלב תל אביב. במצודה שוכנים בין השאר משרדי תנועת הליכוד, מכון ז’בוטינסקי בישראל ומשרדים שונים. למעט בעת ביקורים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אין סביב הבניין אבטחה יוצאת דופן, לפחות לא גלויה לעין, ואפשר להסתובב שם, לצלם את הבניין ואף להיכנס לתוכו. ועם זאת, כל מתחם המצודה, משדרות בן ציון ועד רחוב בורוכוב, לא קיים בגוגל סטריט ויו, וכמוהו גם רחובות קטנים מצדדיה ומאחוריה של המצודה. האם לצנזור יש קשר לעובדה שנתניהו, בתוקף תפקידו כיו”ר הליכוד, מחזיק משרד במצודה?
יש לציין כי במדינות אחרות שבהן הופעלה גוגל סטריט ויו הסתבכה גוגל בפגיעה בפרטיות של אנשים שצולמו במקומות ובמצבים שהם לא רצו להיראות בהם ויירוט מידע פרטי של גולשים מרשתות אינטרנט אלחוטיות. רק לאחרונה נקנסה גוגל ב-25 אלף דולר (בלבד) על ידי רשות התקשורת הפדרלית (FCC) בעקבות נסיון לפגוע בחקירה שביצעה בנושא איסוף המידע הפרטי. אחרי שה-FCC פרסמה דוח מצונזר על הפרשה, גוגל פרסמה השבוע את הדוח המלא, למעט שמות העובדים המעורבים.
בגוגל לא התייחסו ספציפית למצודה, ומסרו: “ייתכן וחלקים מסויימים בערים שונות ובאזורים שונים אינם נכללים בשירות סטריט ויו ממגוון סיבות. “אנו שואפים לצלם כמה שיותר ערים ומקומות בכדי להפוך את שרות מפות גוגל לכמה שיותר יעיל עבור המשתמשים”. עוד ציינו כי “השירות מופעל בתיאום עם רשויות הביטחון ובאישורן, וכן בהתאם להנחיות הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע”.
ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
ביקור ב”דוקטור ספר”: רב-פלגיאט בהשראת ענייני דיומא
אני: אני מעוניין להתלונן.
מוכר: למה להתלונן אבאלה, מה לא טוב, ספר לדוקטור.
אני: אני רכשתי בחנותכם מספר ספרים ואני מעוניין להחזיר אותם. וגם להתלונן.
מוכר: זה בלתי ניתן. זה קנית במבצע בבא?
אני: כן. ספר ככל יכולתך.
מוכר: אין אצלנו מבצע כזה. ספר ככל יכולתך זה אצל מלך הספרים לא אצלנו.
אני: מה אתם?
מוכר: עשר קילו בעשר בבא.
אני: זה באמת עשר קילו ספרים. תיקח אותם בחזרה.
מוכר: לא טוב. זה ברגע שאתה פותח את השקית יש להם תאריך תפוגה.
אני: תאריך תפוגה?
מוכר: זה נייר מתכלה, אחותנו.
אני: זה בדיוק העניין שרציתי להגיד. תראה את הספר הזה.
מוכר: “מלח של”.
אני: זהו. שבחנות שארזו לי זה עוד היה “מלחמ שלו”!
מוכר: בבא, ככה זה שאתה קונה ספר בתפזורת. זה זול, שווה לכל כיס, לפעמים יוצא טוב לפעמים לא.
אני: מה זה לפעמים יוצא טוב! תראה את הספר הזה.
מוכר: “האמ ומרגריטה”. זה כשר?
אני: למי איכפת? איפה פרק 9?
מוכר: אתה אני קלטי אותך מההתחלה אני, אתה באת לעשות לי צרות. לא מתאים לך? תילך לבוטקים במרכז המדינה תיקנה שם.
אני: אל תצעק עלי!
מוכר: לא צועק עליך! מה נראה לך אפשר לעשות? קנית מאה ספרים בעשר שקל! צריך לשלם למו”ל! הסופר מקבל תמלוג! אז הנייר סופג פחות, ככה נשאר מקום לאיכות הטקסט!
אני!: איכות הטקסט!
מוכר!: כן!
אני!: הספר הזה, קופיקו!
מוכר!: מה!
אני!: יש בו רק מילה אחת, קופיקו!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
מוכר!: אל תצעק עלי!
אני!: אל תצעק עלי!
יהונתן זילבר עדיין נוסע בטרמפים
הפרקים הקודמים של פולמוס צומטסקי בחדר 404:
• לספר הבא אזדקק לכסף, הרבה כסף // רינה ארטשטיין
• חוק הספרים המחורר יפגע במו”לים ובסופרים // רני גרף
• סופרים, תבעטו בצומטסקי ובמו”לים // יהונתן קלינגר
• ספר אינו בגד. // ענת קרמנר וינשטיין
איור פלסטלינה: טופי סטולר. לוגו צומטסקי: אני (cc-by-sa).
ציפי לבני: “אני פורשת גם מהפייסבוק – אין לי ענין להשתמש בסיסמאות”
“מקור ראשון”
לרגל התפטרותה מהכנסת, חברי “נוניוז” התנדבו לכתוב את ראיון הפרישה עם יו”ר קדימה
ציפי לבני, מהי התרומה הכי גדולה שלך לפוליטיקה הישראלית?
“משפטי ציפי לבני”.
מה זה?
“אלו משפטים שמנסחים יועצי התקשורת שלי. מה שמאפיין אותם זה שהם נכונים לגמרי מבחינה עובדתית, נשמעים כאילו יש בהם תובנה מעמיקה, אבל בעצם אינם מוסיפים לשומע שום מידע בעל ערך, ולמעשה – אין להם כל משמעות. בדרך כלל הם מתייחסים לביבי”.
אפשר לקבל דוגמא?
“ברצון. למשל: ביבי שוב הוכיח שסלקום אינה פרטנר. אתה מבין? זהו משפט נכון עובדתית, נשמע מאוד מעמיק אך בעצם לא מוסיף לך ידע כלשהו – ואין לו כל משמעות. פשוט תענוג”.
היכן את מקבלת את ההשראה למשפטי ציפי לבני?
“כל דבר שאני רואה מעורר בי את המוזה ליצור משפט ציפי לבני. כשעליתי לחרמון, למשל, קבעתי שמדובר במדרון חלקלק ואף הדגשתי שבעוד שנה השלג שם יעניין אותי כשלג דאשתקד. כשביבי ביקר בים המלח, מבחינתי הוא שוב הוכיח שיותר נמוך מזה אי אפשר לרדת. אגב, לפי דו”ח העוני האחרון, אין לי ספק שממשלת נתניהו צריכה לקבל תעודת עניות”.
והכל חייב להיות נגד ביבי נתניהו?
“חלילה. לפעמים אני תוקפת את ממשלת הליכוד. כך, למשל, כשקראתי שההאקר הסעודי פרץ לחשבונות של ישראלים מייד הכרזתי שאין לתת לממשלת הליכוד אשראי נוסף. לפעמים אני גם תוקפת את הימין בכללותו. כך לדוגמא, כשהייתי באיצטדיון טדי הבהרתי שהתקפת בית”ר מובלת בידי קיצונים. גם התנהלותה של גילה אדרעי חידדה את התחושה שממשלת הימין-דתיים ירדה מהפסים”.
אם הזכרת דתיים – מה עמדתך לגבי סוגיות של דת ומדינה, נגיד חשמל בשבת?
“סוגית החשמל בשבת סתם יוצרת מתח מיותר, וצריך לחפש את הפתרון בנרות. את עמדתי כי הזזת שעון החורף מחזירה אותנו לימים חשוכים כבר הבעתי בעבר, וככלל – אני לא מוכנה למכור את המדינה לחרדים. אני מעדיפה עסקאות ליסינג”.
מה עמדתך בנושא מערכת הבריאות?
“מערכת הבריאות חייבת לטפל ברעות חולות. אתה יודע שאני ביקרתי בפקולטה למשפטים ולא מצאתי שם ולו סטודנט אחד לרפואה?”
איך התחושה יום אחרי שפרשת מקדימה?
“זה קשה. בקדימה אני מרגישה בבית – מחליפה מצעים כל יומיים. מרגע שמופז זכה בפריימריז, ידעתי: קדימה חיה על זמן שאול”.
האם זה נכון שבכוונתך לפרוש גם מהפייסבוק?
נכון. אני לא נכנסת יותר לחשבון הפייסבוק שלי – אין לי ענין להשתמש בסיסמאות.
לאור הסקרים האחרונים, האם תצטרפי ליאיר לפיד?
“השאלה שלך מאוד ישראלית בעיניי”.
והתשובה?
“טוב ביי”.
גלעד שליט חשב שהיה קשה בשבי החמאס, אבל אז ישראלים התחילו להצטלם איתו
בנימין נתניהו היה הראשון לזהות את הצורך הישראלי בסלבים טריים ובריגוש לאומי כשנדחף להצטלם עם פדוי השבי גלעד שליט, והצית טרנד שמלהיב אזרחים פשוטים, אישי ציבור וסלבים כאחד. שלמה ארצי הוא הישראלי האחרון עד כה שהצטלם עם שליט, והיה גם הקש ששבר את גב הניר גורלי, שפתח בלוג בשם “צבא המצטלמים עם גלעד” לתיעוד התופעה.
“גלעד שליט הפך ל’סלב של הסלבים”, אומר גורלי. “בזמן שכולנו רוצים לתפוס תמונה עם סקעת או שלמה ארצי, הם רק מחכים לרגע בו יצטלמו עם גלעד שליט. זה הופך אותו למטא-סלב, לא? הבלוג נועד להצביע על התופעה הדי מגוחכת הזאת”.
אתה היית עושה את זה?
“באופן אישי לא הייתי מצטלם איתו. אם הבלוג יתמיד ויצליח אז אעשה את זה, אבל רק כדי להרגיש חשוב כמו שאר המצולמים בו”.
“השימוש הפוליטי הקיצוני, הבוטה, הציני, המפר והפוגעני ביצירתו ומורשתו של מר מארלי המנוח, המבזה, בלשון המעטה, את מר מארלי המנוח ופועלו”
יורשיו של בוב מארלי איימו בתביעה על ח”כ אריה אלדד שהשתמש בשיר “Iron Lion Zion”, דיווחתי פה היום. עכשיו קיבלתי את מכתב האיום, וכצפוי, הוא כתוב בעורכדינית חפה מכל אנדרסטייטמנט ואלגנטיות (“עד 100,000 ₪ !”).
מה שמעניין במכתב זה שמעבר לתלונה על הפרה טכנית של זכויות היוצרים, הוא מאשים את ח”כ אלדד בסילוף היצירה בצורה שפוגעת בשמו ובכבודו של מארלי. היורשים מתלוננים באמצעות בא כוחם על “השימוש הפוליטי הקיצוני, הבוטה, הציני, המפר והפוגעני ביצירתו ומורשתו של מר מארלי המנוח, המבזה, בלשון המעטה, את מר מארלי המנוח ופועלו” (ומה עוד מבזה את מורשתו? המכתב המיוזע הזה).
היורשים מבקשים את הסרת הסרטון, התנצלות, התחייבות לא להפר את הזכויות שוב ופיצוי של חצי מיליון שקל.
תגובת אלדד, שהתפרסמה פה מוקדם יותר: “לא התכוונו לפגוע בזכויות יוצרים. שימוש בקאברים בסרטים משעשעים ובאמירות פוליטיות הוא אינסופי ומציף את הרשתות. התביעה היא קנטרנית אבל בשל העובדה שטרם בוררה הסוגיה המשפטית הורדנו את הסרט מיד מהאתר”.
המכתב המלא:
לכבוד
מפלגת התקווה
קרליבך 21
תל אביב 03746א.ג.נ;
הנדון: הפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות בסרטון התעמולה “אריות מציון” – התראה
מרשתי, מדיה מן גרופ בע”מ, מילאה את ידי לפנות אליכם בהתראה ודרישה כדלקמן:
1. מרשתי היא מו”ל למוסיקה ובין היתר, מרשתי מייצגת בישראל את חברת המולו”ת העולמית יוניברסל ואת עיזבון ויורשי היוצר והזמר האגדי בוב מארלי ז”ל והיא בעלת זכויות היוצרים בישראל (מכוח העברה) ביצירות ספרותיות ומוסיקליות ברפרטואר מיוצגיה.
2. מר מארלי ז”ל, אשר מרשתי מייצגת את רפרטואר יצירותיו בישראל, הוא הכותב, המלחין, המעבד והמבצע של היצירה המוסיקלית הידועה, המוכרת, המפורסמת והאלמותית “”Iron, Lion, Zion (להלן: “היצירה”).
3. יורשיו של מר בוב מארלי ז”ל, נדהמו לגלות כי היצירה הועתקה על ידכם ו/או על ידי מי מטעמכם ובהרשאתכם, עבורכם, תוך יצירת יצירה נגזרת מהיצירה, בשילוב טקסט בעברית וכי היא שולבה בסינכרוניזציה (שילוב קול ותמונה) במסגרת סרטון תעמולתי פרסומי בשם “אריות מציון”, הכולל טקסטים פוליטיים ימניים קיצוניים להתפקדות ל-“התקווה – מחנה הימין האמיתי”, בו עשיתם ואתם עושים שימוש.
4. הסרטון המפר מוצג, בין היתר באתר האינטרנט של המפלגה – ,www.hatikva.org.ilבעמוד הראשי, באתר יו-טיוב ולמיטב ידיעת מרשתי, הוצג ומוצג במקומות נוספים.5. מרשתי מביעה, בלשון המעטה, את פליאתה ואת שאט נפשה מחוסר תום לבכם, מזלזולכם בזכויות ומהקלות הבלתי נסבלת בה נטלתם לעצמכם את החירות להפר זכויות יוצרים וזכויות מוסריות, עת אתם מתיימרים להיות מפלגה, המתעדת להשתתף בבחירות ולשלוח נציג לבית המחוקקים.
6. בפעילותכם המתוארת לעיל, הפרתם ואתם מפרים מספר רב של זכויות יוצרים, לרבות, בין היתר ב –
6.1. העתקת היצירה.
6.2. הקלטת היצירה.
6.3. עשיית יצירה נגזרת ליצירה, תוך שימוש בטקסט פוליטי קיצוני בוטה.
6.4. שילוב היצירה בסינכרוניזציה (שילוב קול ותמונה) בסרטון.
6.5. שידור ו/או הקרנת היצירה המשולבת בסרטון בכל אמצעי, פורמט ו/או מדיה.
6.6. העמדת היצירה המשולבת בסרטון לרשות הציבור.7. לא רק זאת, אלא שהשימוש הציני המתואר לעיל ביצירה, המבוצע לרבות לצורך צבירת רווח והון פוליטי, פוגם פגימה גסה ובוטה ביצירה, תוך סילופה ושינויה, מהווה פעולה פוגענית קשה ביצירה ומהווה הפרה בוטה, גסה ופרועה של הזכויות המוסריות הגלומות ביצירה, הכול תוך פגיעה קשה ובוטה בשמו וכבודו של היוצר והאמן בוב מארלי ז”ל.
8. לתשומת לבכם – על פי הוראות חוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007, בגין כל הפרה של זכות יוצרים, זכאיות מרשתי ובעלת הזכויות הן לסעד של צו מניעה, שימנע כל שימוש ביצירה והן לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק, בסך של עד 100,000 ₪ !
9. כמו כן, על פי הוראות החוק האמור, הפרה של הזכות המוסרית מזכה את היוצר לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק, בסך של עד 100,000 ₪ !
10. יורשי מר מארלי, חברת יוניברסל ומרשתי רואים בחומרה רבה את התנהלותכם והתנהגותכם, וכפי שמסרה לי מרשתי, יורשיו של מר מארלי מזועזעים ופגועים עמוקות מהפרת הזכויות האמורה ומהשימוש הפוליטי הקיצוני, הבוטה, הציני, המפר והפוגעני ביצירתו ומורשתו של מר מארלי המנוח, המבזה, בלשון המעטה, את מר מארלי המנוח ופועלו.
11. אשר על כן, הנכם נדרשים בזאת לפעול, לאלתר וללא שום דיחוי, כדלקמן:
11.1. לחדול לאלתר מהפרת זכויות היוצרים ומכל שימוש ביצירה ו/או בסרטון המפר בו שולבה היצירה; וכן-
11.2. להודיע למרשתי בכתב, לאלתר, כי חדלתם מכל שימוש כאמור בצירוף התחייבות שלא להפר את זכויות מרשתי ו/או בעלי הזכויות שהיא מייצגת, בעתיד; וכן –
3.11. לפצות את מרשתי ומיוצגיה, בגין הפגיעה בזכויות מרשתי, לרבות הפרת זכויות היוצרים והפרת זכויות מוסריות בתשלום סך אותו מעמידה מרשתי, בשלב זה ולצורכי פשרה בלבד, על סך 500.000 ₪; וכן-
11.4. לשלם למרשתי את ההוצאות שנגרמו לה בגין טיפול משפטי; וכן-
11.5. לפרסם, באמצעי תקשורת שיתואמו עם מרשתי, ובנוסח שיתואם עם מרשתי, התנצלות למרשתי ולמיוצגיה, וליורשי מר בוב מארלי המנוח בפרט, לרבות גינוי לכל המפר זכויות.12. אם לא תפעלו כנדרש לעיל, לאלתר וללא שום דיחוי, לא יהססו מרשתי ומיוצגיה לנקוט בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותם, לצורך שמירה על זכויותיהם, מניעת המשך הפרתן והסדרת פיצוים בגין הפרת זכויותיהם.
13. למען הסר ספק, יובהר כי אין באמור במכתב זה לעיל משום ויתור ו/או הסכמה ו/או הודאה ו/או השתק ו/או כדי לפגוע בזכות מזכויות מרשתי ו/או מיוצגיה ו/או כדי למצות את טענות מי מהנ”ל.14. התראה נוספת לא תישלח !
בכבוד רב,
עמית קרמון, עו”ד
עקיצה של 50$ בחשבון פייפאל ישראלי הובילה לחשיפת דליפת פרטי גולשים. בדקו אם אתם ברשימה.
אם נרשמתם לאתר הקופונים גרופאנץ’, ייתכן שהסיסמאות שלכם דלפו לרשת בשל מחדל אבטחה; עוד דלפו: פרטים אישיים של פונים לחברות שונות, ביניהן חברה להסרת שיער
הגולש שרון חדד גילה השבוע שחשבון הפייפל שלו נפרץ ושנגנבו ממנו חמישים דולר. חדד הגיש בקשה לפיצוי, אבל סקרנותו התעוררה: איך גילה הגנב את הסיסמה שלו? חיפוש של כתובת המייל שלו בגוגל הוביל לקובץ גיליון נתונים ובו שמו המלא, כתובת האימייל שלו, וסיסמה המשמשת אותו במספר אתרים, ביניהם פייפאל. חדד לא היה היחיד שהופיע בקובץ, המכיל 1,375 רשומות, כולם של משתמשי אתר הקופונים Groupunch.co.il, שחדד השתמש בו בעבר.
חדד פנה אלינו, ומהבדיקה שערכנו עולה שהסיסמאות המופיעות בקובץ לא פועלות עוד באתר גרופאנץ’. עם זאת, ובשל נטייתם של גולשים להשתמש באותן סיסמאות לשירותים שונים, חלק מהסיסמאות עדיין שמישות באתרים אחרים. בדיקה מדגמית שערכנו הראתה שניתן להשתמש בסיסמאות כדי לחדור לחשבונות ג’ימייל, וואלה מייל ופייפאל.
אם נרשמתם לאתר גרופאנץ’, חפשו את שמכם ברשימה המצורפת בסוף הכתבה (הסרנו ממנה את כתובות האימייל והסיסמאות). אם כן, מומלץ להחליף את הסיסמה בכל שירות שבו אתם עושים בה שימוש.
זה לא הכל: בבדיקה שערכנו גילינו באותו דומיין כמה וכמה קבצי נתונים של בתי עסק נוספים, ובהם פרטים אישיים של לקוחות. הקבצים מגוונים: חלקם עוסקים בסטטיסטיקות של משתמשים, חלקם – בפרטי לקוחות פוטנציאלים (“לידים”) שאנשי מכירות יצרו איתם קשר טלפוני. באחד הקבצים, המרכז לידים של עסק להסרת שיער, יש פירוט אינטימי של הפונים ושל הטיפולים שהם מעוניינים בהם, וכן הערות, מעליבות בחלקן, על הלקוחות (“עור כהה מלא שיער!”, “דפוקקקקקקקקקקק”).
מקור הדליפה – חברת “שיא טכנולוגיות”
המשותף לכל הקבצים הוא שכולם מופיעים באתר squares.co.il. המתחם רשום על שם שי פינקלשטיין, מנכ”ל שיא טכנולוגיות, המוכרת מערכת ניהול קשרי לקוחות בשם CSM. בין לקוחותיה מונה שיא טכנולוגיות חברות גדולות כמו בלוקבאסטר, הד ארצי, NMC יונייטד וטאוור רקורדס. גם אתר הקופונים גרופאנץ’, שפרטיו של חדד נלקחו ממנו, משתמש במערכת של שיא טכנולוגיות. הקבצים שהמערכת מייצרת, כך נראה, מופיעים באופן גלוי למנועי חיפוש ואינם מוגנים בסיסמה.
אבי עמר, שכתובת המתחם של גרופאנץ’ רשומה על שמו, מסר בתגובה: “זה אתר שלי שהקמנו לפני שנה וחצי, הם (החברה של פינקלשטיין, ע.ק) כבר שנה משכירים את הדומיין ממני ומפעילים אותו תחת החברה שלהם”.
לקוח ששמו הופיע בקובץ הסרת השיער העיד שפנה לשם לפני זמן רב – לפי הערה בגוף הקובץ, נקבע לו תור לסוף ספטמבר (לא מצוין איזו שנה). בקובץ אחר, שעוסק ככל הנראה בהקמת קבוצות נטוורקינג, מופיעים תאריכי פגישות מ-2006 ועד 2010. קובץ נוסף שייך לבית עסק שהשתמש ב-CSM לתקופת ניסיון בלבד. “עבדנו איתם תקופה קצרה, בערך שבועיים, ועזבנו”, מספרת בעלת העסק, שביקשה ששמה לא יוזכר. משמעות הדבר היא שבשיא טכנולוגיות לא רק שלא שמרו כראוי על אבטחת המידע של לקוחותיהם – הם גם לא מחקו קבצים של לקוחות שהפסיקו לעבוד איתם.
“הורדנו את הקובץ”, הודיע פינקלשטיין בערבות פנייתנו. “זה קובץ ישן שהיה על השרת – קובץ טסטים. בהעברה של בסיס הנתונים העברנו רשומות כדי לראות שהכל עובר כמו שצריך, היה שם קובץ טסטים שכנראה נשכח על השרת”.
זה לא הקובץ היחיד, יש שם יותר מעשרה קבצים של עסקים שונים עם המון מידע על אנשים.
פינקלשטיין ביקש לבדוק את הדברים, ומסר בהמשך תגובה מעודכנת: “הקבצים אשר הופיעו על השרת היו קבצי טסט, אשר עקב טעות אנוש לא הוסרו לאחר השימוש בהם. הקבצים הכילו מספר מועט של פרטים וכמובן לא הכילו פרטים רגישים, חברתנו נוקטת בכל צעדי האבטחה האפשריים ותמשיך לנהוג כך”.
גם אנחנו אשמים
הפרשה הזו מצביעה על מחדל אבטחה חמור מצד שיא טכנולוגיות, וכן על הקלות שבה כל אחד יכול להחזיק במאגרי מידע, גם אם הוא לא מגלה אחריות לאבטחתם. גם בפרשה הקודמת, שבה עשרות אלפי פרטי אשראי של ישראלים דלפו לרשת, מקור הדליפה היה אתר קופונים קטן. אבל גם מצידנו נדרשת אחריות: ראשית, אל תספקו פרטים אישיים לאתר שאתם לא סומכים עליו (בגרופאנץ’, למשל, אין אפילו מספר טלפון לפניות, רק כתובת אימייל). שנית, חשוב לוודא שלכל שירות משתמשים בסיסמה שונה (מי שמתקשה לזכור עשרות סיסמאות מוזמן להשתמש באותה סיסמה אך בשינויים קטנים, למשל password_paypal, password_gmail, וכן הלאה.
“חשבתי לשלוח מייל לכל התפוצה של האימיילים, שהסיסמאות שלהם נפרצו”, אמר חדד, קורבן הפריצה. אחרי שנכווה הוא מבקש להעביר מסר: “שאנשים יחליפו סיסמאות מדי פעם ולא ישתמשו באותה סיסמה לאתרים שונים כמו שאני עשיתי”.
רשימת הלקוחות שפרטיהם נחשפו:
יורשי בוב מארלי מאיימים לתבוע את ח”כ אריה אלדד בגלל סרטון “אריה בציון”
ח”כ אריה אלדד השתמש בלחן ובקטעים מ”Iron Lion Zion”, שכתב, הלחין ושר בוב מארלי, בסרטון תעמולה הזוי שעליו דיווחתי שלשום. פחות משבוע אחרי שעלה, בעלי הזכויות על השיר מאיימים לתבוע את אלדד על שימוש לא מורשה בשיר.
סרטון התעמולה מציג ילדים מחופשים לאריות, שמקבלים קריאה מהאריה הראשי, אריה אלדד, וזורמים לביתו בהמוניהם. ברקע אישה (קרני אלדד?) שרה:
Iron like a lion in Zion
Iron lion Zion
אם אתה בעד שתי מדינות לשני עמים שאחת היא בירדן,
אם אתה נגד הכיבוש הערבי תגיד אמן
רק תקווה אחת בימין, כן
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=sVX_YqUN54s[/youtube]
“לא התכוונו לפגוע בזכויות יוצרים”, מסביר ח”כ אלדד לחדר 404. “שימוש בקאברים בסרטים משעשעים ובאמירות פוליטיות הוא אינסופי ומציף את הרשתות. התביעה היא קנטרנית אבל בשל העובדה שטרם בוררה הסוגיה המשפטית הורדנו את הסרט מיד מהאתר”.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=tESLeLhYg0M[/youtube]
אודטה נתקלת באישה שלא מוכנה לקבל “לא” ומציפה לה את דף הפייסבוק בפרסומת לחברת הקייטרינג שלה
חברה’ס, שמעו סיפור. אחת, לא חשוב מאיזה אתר, ביקשה מאודטה שוורץ לכתוב על העסק שלה, קייטרינג “שווה לכל נפש”. קיבלה שלילי כמו תחת של בטריה. אמה-מה, לא ראתה זאת בעין יפה, כמו שאומרים בצרפתית, והתחילה להציף את הדף פייסבוק של שוורץ כמו חתולה על ריטלין. מהון להון, ה”תכשיט” קיבלה על הראש, לא הבינה את הלקח ופתחה עליה ג’ורה של מלח שלא עשה דנטלי אחרי הצחצוח. הסיפור המלא, מיד אחרי ה”ביפ”:
אהוד ברק, אם אתה רוצה להתקבל לאותו מוסד מכובד כמו המתמודדים האמיתיים אתה תצטרך לשלם
שער עיתון הארץ, 3.5.2012:
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
