פעילות צה”ל בסוף השבוע 
שוברים אמברגו
רוצים לקרוא על פעילות צה”ל בסוף השבוע? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
פעילות צה”ל בסוף השבוע 
דו”ץ
דובר צה”ל:
אמברגו לפרסום כלל תכני ההודעה: מחר (א’), בשעה 06:00
בעקבות פיגוע הדקירה ביישוב אדם ביום חמישי בו נרצח יותם עובדיה ז״ל ונפצעו שני אזרחים נוספים, פעלו בסוף השבוע כוחות צה״ל בשיתוף שב”כ ומג”ב בכפר כובר ממנו יצא המחבל.
במסגרת הפעילות הכוחות ביצעו סריקות בכפר, תחקורים והחרמת כספי טרור וחומרי הסתה.
בהתאם להערכת המצב נמשך הכתר על הכפר.במהלך הפעילות התפתחו הפרות סדר אלימות, במהלכן הושלכו סלעים ובקבוקי תבערה וצבע והובערו צמיגים לעבר הכוחות. הלוחמים הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות.
כוחות הביטחון ימשיכו לפעול להגנת התושבים במרחב ויפעלו כנגד הטרור בישובים ובצירים.
מצורפות תמונות מפעילות הכוחות בכפר במהלך סוף השבוע.
פעילות צה”ל בסוף השבוע דו”ץ
עשור בפייסבוק בספר של 4.5 קילו 
פושעי דיגיטל לדין! 
האחראי על האינטרנט בגלצ
להאזנה לתוכנית 
הביוגרפיה שלכם בפייסבוק
— G̸l̵i̶t̷c̷h̸ ̵T̵V̶ ̸B̴o̷t̵ (@GlitchTVBot) July 27, 2018
USER 723981391 הוא ספר עצום, 2500 עמודים ששוקלים 4.5 קילו, מלא בעשר שנות מידע אישי שפייסבוק אספו על רוני ארצי, בוגרת לימודי תקשורת חזותית בשנקר. פייסבוק מספקת את המידע בלחיצת כפתור, וארצי הורידה, עימדה והדפיסה אותו כספר שהגישה כעבודת הגמר שלה בשנקר, כדי להדגים את כמות ואיכות המידע שהרשת החברתית מחזיקה על משתמשיה. אנחנו מדברים עם ארצי בפינה על יצירתה.
דברים שלא נדבר עליהם בפינה: ספשל פשיעה
» אסירים בחלק מבתי הכלא בארה”ב רשאים להחזיק טאבלט. באיידהו הם יכולים לשלוח אימיילים למשפחה וחברים, לרכוש מוזיקה ולשחק במשחקי וידאו. 364 אסירים במספר בתי כלא באיידהו ניצלו פירצת אבטחה בשירות התשלומים לאסירים JPay ווהוסיפו לחשבונותיהם סכום כולל של 225 אלף דולר. מג’ייפיי נמסר כי “בעוד הרוב המוחלט של המשתמשים עושים שימוש בטכנולוגיה המאובטחת שלנו בצורה נאותה, אנחנו כל הזמן משפרים את המוצרים שלנו כדי למנוע כל נסיון של שימוש לרעה”. שירות בתי הסוהר של איידהו יעלה לדין משמעתי את האסירים המעורבים, והם עלולים לאבד זכויות ולקבל סיווג מסוכנות גבוה יותר.
» אבל האסירים הם לא הרעים היחידים בסיפור, והגניבה שלהם היא כסף קטן. ג’ייפיי מספקת לשירות בתי הסוהר של ניו יורק טאבלטים לאסירים. החברה הכניסה כמעט 9 מיליון דולר ב-5 שנים מחוזה שבו המדינה לא משלמת דבר. מבדיקת ארגון Prison Policy Initiative עולה שהמודל העסקי של החברה הוא אספקת טאבלטים “חינמיים” לאסירים תוך כבילתם לשירותים שגובים מהם תשלומים מנופחים. בין השאר, ג’ייפיי משתלטת על שירותי הבנקאות של האסירים, ומוסיפה עמלות על שירותים כמו הפקדת כספים – על הפקדת 10 דולרים לחשבונו של האסיר גבתה החברה בין 3.15 ל-4.15$; מוכרת “בולים” לשליחת הודעות דמויות אימייל במחיר של 35¢ לבול; מציעה שירות וידאו-צ’ט ב-9$ לחצי שעה; מוכרת שירותי מדיה כמו מוזיקה וספרים דיגיטליים במחירים גבוהים ממחירי השוק; ומעבירה את יתרת החשבון של אסירים משוחררים בכרטיס דביט עמוס עמלות, ובהן עמלת שירות חודשית, עמלה על בדיקת יתרת החשבון וקנסות על אי-פעילות), או בצ’ק תמורת עמלה של 10$.
» זוג בני 60 ומשהו מפאלו אלטו, קליפורניה, התעוררו לילה אחד ומצאו פורץ רעול פנים בחדר השינה שלהם. הפורץ לא דרש כסף או תכשיטים, אלא להשתמש באינטרנט האלחוטי שלהם. הם סירבו. הגבר קפץ מהמיטה, הדף את הפורץ דרך המסדרון החוצה מהבית ודיווח למשטרה, שעצרה את האיש, בן 17. המשטרה גילתה שלילה קודם לכן, אותו איש נמצא מסתובב ליד בית אחר בפאלו אלטו. כשהדיירים יצאו להתעמת איתו, בן ה-17 ביקש להשתמש בווייפיי שלהם כי נגמרה לו חבילת האינטרנט. הם סירבו, והוא ברח מהמקום על אופניים שגנב מחצרם.
» עוד אדם שבעיות טכנולוגיות דרדרו אותו לפשע הוא צ’ארלס מייקל הייגר, בן 74, שבא לסניף חנות סלולר של ורייזון וויירלס בצפון קרוליינה ודרש שיפתחו כדי לעזור לו עם הסלולרי המקולקל שלו. משלא נענה, בעט בדלת ושבר את הזגוגית, ואז נהג את מכוניתו לתוך חזית החנות. איש לא נפצע. הייגר הואשם בתקיפה באמצעות נשק קטלני וגרימת נזק לרכוש.
» 492,689.59$ גנב תומאס סקוט טיילור, בן 38 מקנטאקי, בכרטיסי מתנה של אמזון בין דצמבר 2011 לאוגוסט 2017. טיילור עבד בחברת IntelliSurvey, שמעניקה כרטיסי מתנה של אמזון לאנשים שמוכנים להשתתף בסקרים שהיא עורכת עבור לקוחות. לטיילור היתה גישה למאגר הכרטיסים, והוא נהג לגנוב את אלו שהנסקרים לא השתמשו בהם, להוסיף אותם לחשבון האמזון שלו ולבצע באמצעותם רכישות באתר אמזון של מוצרים שקל למכור מחדש או לעשות בהם שימוש אישי, לטענתו כי הסתבך בחובות והימורים. למרות שהשתמש בחשבונו האישי בכמות עצומה של כרטיסי מתנה בשווי חצי מיליון דולר וביצע 3300 רכישות במשך שש שנים, אמזון לא הבחינה בהונאה.
בית המשפט גזר על טיילור 18 חודשי מאסר והחזרה של הסכום שגנב.
ראיון פרישה עם השופט יורם דנציגר שוברים אמברגו
רוצים לקרוא את המיטב מראיון הפרישה של השופט יורם דנציגר לכתב העת “עורך הדין”? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
אמברגו למחר – חמישי 26.7.18 בשש בבוקר!
שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ’ יורם דנציגר, בריאיון פרישה לגיליון החדש של כתב העת “עורך הדין”:
מצדד בסניוריטי, תוקף את הפוליטיקאים, מנמק את החלטתו לא להשאיר גופות מחבלים כתנאי למיקוח, מחמיא לנשיאה על החלטתה להיעזר ביחצ”ן, מעריך שתיק זדורוב יגיע למשפט חוזר ומקווה שהוועדה לבחינת הרשעות שווא שהוקמה לאחרונה לא תהיה ועדת שווא….
הכותרות: (לפי סדר הופעתן בריאיון ולאוו דווקא בסדר חשיבותן).
על שיטת הסניוריטי:
“אני סבור ששיטת הסניוריטי היא העדיפה. אוסיף רק שאלו המתנגדים לשיטת הסניוריטי נזכרים להציף את התנגדותם אך ורק בסמוך למינויו של נשיא חדש, שאז הארץ כולה סוערת. אם רוצים לשנות את השיטה, זה הזמן לקיים דיון ציבורי רציני ומעמיק, כאשר יש לנו עוד חמש שנים וחצי לכהונת הנשיאה אסתר חיות. אם אתם שואלים את דעתי, יתרונות השיטה עולים על חסרונותיה”.
על תיק זדורוב:
האם אדוני סבור שרומן זדורוב זכאי למשפט חוזר?
“אני לא יכול להתבטא בעניין הזה”.
אבל מה שעורר סערה עדיין מעורר סערה.
“כן, זה אחד מהתיקים האלה שמעוררים עניין וסקרנות יותר מאחרים. אחת לעשור לערך יש תיק שמעורר סערה ציבורית, לאו דווקא ברמה של זדורוב. כך, למשל, פרשת אל-עביד, הרצח של חנית קיסוס ז”ל, פרשת רצח דני כץ ז”ל, שעד היום אלה שהורשעו ברצח טוענים שהם לא ביצעו את העבירה. כך גם פרשת עמוס ברנס. פרשת זדורוב, אולי גם בגלל הנסיבות האיומות שבהן בוצע הרצח – רצח של ילדה קטנה, באמת ‘פרח’, במקום שאמור להיות הכי מוגן, בבית הספר, זה משהו שהוא מטלטל. אי אפשר להתעלם גם מכל התיאוריות שנזרקו לחלל האוויר ומכל החשדות באשר לזהות הרוצח, לרבות של בני המשפחה שנחלקו ביניהם לגבי האחריות של זדורוב. אימה של תאיר ראדה ז”ל סבורה עד היום שזדורוב לא ביצע את הרצח. אביה ז”ל חשב שכן. זוהי אכן פרשה יוצאת דופן מבחינת היקף ההתעסקות התקשורתית והציבורית, אבל אנחנו לא יכולים לעסוק בה לעומק שכן זו אחת מאותן פרשות שתגענה אולי למשפט חוזר, ואני לא חושב שזה נכון שמי שצריך לקבל החלטה אם להורות על משפט חוזר בבוא היום יושפע באיזושהי דרך מדעתו של שופט שישב בהרכב”.
על הוועדה לבחינת הרשעות שווא בראשותו:
האם אדוני סבור כי חפים מפשע יושבים בבית האסורים?
“אם בארצות הברית ובאנגליה נמצא שאנשים שלא ביצעו עבירה יושבים בכלא, אני לא יכול לשלול את האפשרות הזו לגבי ישראל. קח למשל, את פרויקט החפות האמריקאי שהחל לפני כשלושים שנים. כתוצאה מפרויקט חשוב זה נמצא שכ-1,500 אנשים הורשעו בביצוע עבירות שהם לא עברו. אציין כי על חלקם נגזר עונש מאסר עולם ועל חלקם עונש מוות. באנגליה נמצאו בשני העשורים האחרונים כ-350 מקרים דומים שבהם בוטלו הרשעות לאחר תום המשפט. אם זה המצב בארצות הברית ובאנגליה, האם אפשר לשלול את קיומן של הרשעות שווא בישראל?”
אזי יש לברך אפוא את כבוד השרה איילת שקד על הקמת הוועדה בראשותך.
“אני שמח ששרת המשפטים החליטה לעשות מעשה ולהקים את הוועדה הזאת. מה שמדאיג אותי שזאת לא הפעם הראשונה ששרי משפטים מחליטים לעשות שינוי. מתכנסת ועדה לדון בסוגיה חשובה, אך המלצותיה אינן מביאות לשינוי המצב הקיים.
האם מקנן בליבו של אדוני החשש כי בסופו של יום לא ייעשה דבר עם המסקנות של הוועדה?
“מובן שאני מקווה, כמו כל יו”ר ועדה, שההמלצות שלי ושל החברים שלי תתקבלנה. אחרת מה הטעם”.
על קיומן של הרשעות שווא:
במדינה שבה שיעור ההרשעות נושק לכמעט מאה אחוז, והסדרי הטיעון הם בבחינת קודש הקודשים, האם יכול להתעורר ספק בדבר קיומן של הרשעות שווא בישראל?
“זה נכון שמערכת אכיפת החוק בישראל מבצעת מעצרים בכמויות שאולי הן בלתי סבירות, ובפרט בהתחשב בכך שברוב המקרים, למרות שעצרו את האנשים, לא מוגש נגדם כתב אישום. אפשר אולי ללמוד מכך שהמשטרה והפרקליטות מפעילות מערכות של סינון ובדיקה פנימית באופן שבסופו של דבר מוגשים כתבי אישום רק נגד חלק מהאנשים שנעצרו, וזה אומר שהמערכת שלנו בריאה. מצד שני, אפשר לטעון כי אם ברוב המקרים לא מוגשים כתבי אישום נגד מי שנעצרו, הרי זה מעיד שיש מעצרים רבים שהם מיותרים”.
על החלטת הנשיאה חיות להיעזר ביחצ”ן:
נפל דבר בעולם המשפט הישראלי, נשיאת בית המשפט העליון נדרשת לשירותי יח”צ, תדמית ודברוּר אישיים. מה זה אומר עלינו כחברה, ומה זה אומר על בית המשפט העליון?
“אני חושב שזו החלטה נכונה שהייתה צריכה להתקבל לפני שנים, שהרי עולם התקשורת השתנה. היום כל בן אדם יכול להיות איש תקשורת ועיתונאי, כל בן אדם כותב מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, ויש לזה גם במה. נוסף על כך, השתנו כללי המשחק ביחסים בין הפוליטיקאים לבין בית המשפט. פוליטיקאים חדשות לבקרים עושים מה שבעבר לא היה עולה על דעתו של פוליטיקאי לעשות: לרדת לא על פסק דין של בית המשפט העליון, אלא לרדת לגופו של שופט. אמירות מסוג של ‘נותנים רוח גבית לטרור’ או ‘נעלה עם בולדוזרים על בית המשפט העליון’ לא נשמעו בעבר. ביקורת הייתה מאז ומתמיד. חלק מהביקורות לא היו קלות, אבל בשנים האחרונות נחצו הגבולות. הגישה השמרנית אמרה כי שופט מתבטא אך ורק בפסק הדין שלו. לדאבוני, הגישה הזאת כבר עבר זמנה. זה נכון, פסק הדין הוא תוצר סופי של עשייה שיפוטית, אבל כאשר בית המשפט נתקף ללא הרף, ללא כל הצדקה, חשוב שהציבור ידע בדיוק מה עושה בית המשפט העליון ועד כמה חשובה עשייתו לכל אדם.
“לפעמים עלול להתקבל הרושם המאוד מאוד מוטעה שמה ששופטי בית המשפט העליון עושים זה לנגוס בלי הרף בסמכויות הרשויות האחרות, לבטל חוקים של הכנסת חדשות לבקרים ולהצר את צעדיה של הרשות המבצעת. זה בפירוש לא המצב.
“בעולם שבו שולטת תקשורת מודרנית לצד גורמים מלבי אש ומתסיסים אשר חדשות לבקרים חוצים קווים אדומים, אין כבר די בשירותים החשובים של הדוברות ההיסטורית של בית המשפט העליון, אשר עסקה בעדכון העיתונאים על מועד שחרור פסק דין חשוב או סיפקה לעיתונאים ואחרים תמצית של פסק הדין”.
על זהות הרכב בית המשפט העליון:
לכאורה יש ממש בדברי נבחרי ציבור שונים, לרבות חלק מחברי הוועדה לבחירת שופטים, הדורשים כי בית המשפט העליון “ישקף” את העם או את “רצון העם”?
“בית המשפט העליון לא אמור ‘לשקף’ את ‘רצון העם’. בית המשפט העליון, כערכאה הבכירה ביותר במערכת המשפט, אמור להיות מורכב מהטובים שבשופטים. עם זאת, יש לברך על כך שהשופטים המצוינים המתמנים לבכירה שבערכאות ‘ישקפו’ את פניה המגוונים של החברה הישראלית”.
על התבטאות פוליטיקאים נגד שופטי העליון:
בניגוד לשנים עברו, פוליטיקאים מרשים לעצמם לדבר לגופו של שופט ולא לגופם של פסקי הדין. כיצד אדוני מסביר תופעה זו? וכיצד על המערכת לנהוג במקרים אלה?
“אכן, המציאות בתחום זה השתנתה. יש פוליטיקאים שמרשים לעצמם לתקוף בצורה בוטה ומכוערת שופטים, שכן אין הם שבעי רצון מהחלטותיהם ומפסקי דינם. כיום הכול מותר, הכול פרוץ. פוליטיקאים אלו, כך נראה לי, אינם מכוונים את דבריהם אל השופטים, אלא הם מדברים אל ציבור המצביעים הפוטנציאלים שלהם”.
על השיקולים הזרים המונעים את הקמת בית משפט לערעורים:
האם אדוני סבור כי יש להקים בית משפט לערעורים? ומדוע הוא לא קם עד היום?
“כן. נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם המליצו על כך. אני סבור כי זה דבר הכרחי בכל מדינה מתוקנת שמתחת לבית המשפט העליון ובין בתי המשפט המחוזיים יש בית משפט לערעורים. למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה בצורה משמעותית במהלך שבעים שנות עצמאותנו ולמרות העומס הגדול המוטל על בית המשפט העליון לא השתנה מבנה מערכת בתי המשפט ולא הוקמה ערכאת ערעור על אף נחיצותה. איני יודע מדוע לא מוקם בית משפט לערעורים. השמועה אומרת, ואני אומר זאת בזהירות המתבקשת, כי רוצים שבית המשפט העליון יטבע תחת עומס הטיפול ביותר מ-10,000 תיקים בכל שנה ולא יוכל להתמקד בטיפול בעשרות או אפילו במאות בודדות של תיקים העוסקים בעניינים עקרוניים בעלי חשיבות מרבית. הדבר היה צריך להיעשות כבר מזמן”.
על נימוקי הכרעתו בבג”צ גופות המחבלים:
“וכעת אני מגיע להתייחסות לפרשת גופות המחבלים, כוונתי לפסק הדין בעניין עליאן (בג”ץ 4466/16). באותו עניין עסק פסק הדין בשאלה אחת בלבד: האם מסמיכה תקנה 133 (3) לתקנות ההגנה את המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לשם החזקתן לצורכי משא ומתן לשחרור הנעדרים והשבויים שבידי החמאס? מצאתי כי תקנה זו אינה מקור סמכות לפעולת המפקד הצבאי. לשיטתי מסקנה זו התבקשה מכוח עקרון שלטון החוק ועקרון חוקיות המינהל. התקנה שעליה ביקשה המדינה להסתמך לא הייתה לדעתי חקיקה ספציפית ומפורשת המקנה למפקד הצבאי את הסמכות שלה הוא טען. לא המחוקק המנדטורי ולא המחוקק הישראלי נתנו את דעתם לסיטואציה הקשורה להחזקה ארעית של גופות מחבלים לצורכי משא ומתן. השופט ג’ורג’ קרא הצטרף לדעתי, ואילו השופט ניל הנדל סבר, בדעת מיעוט, כי התקנה היא מקור סמכות מספק. דעת הרוב קבעה כי אם המדינה חפצה בכך עליה לגבש הסדר חוקי מלא ושלם, שיוקדש באופן ספציפי לנושא זה שיעמוד בסטנדרטים המשפטיים הקיימים בדיננו”.
על הפגיעה המתמשכת בבית המשפט העליון:
“בשנים האחרונות מתחזקים הקולות הקוראים לצמצם ולהגביל את סמכויותיו של בית המשפט העליון. אין להשלים עם מגמה נפסדת זו ואין לתת לה יד, שכן בית המשפט העליון הוא הערובה האיתנה היחידה לשמירה קפדנית על שלטון החוק, על ערכיה החוקתיים של מדינת ישראל ועל זכויות האדם”.
הדו”ח השנתי (2017) של נציב פניות הציבור ברשות השנייה שוברים אמברגו
רוצים לקרוא את דוח נציב פניות הציבור ברשות השנייה ל-2017? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
[ הגשת הדוח השנתי 2017 של הרשות השנייה משרד התקשורת ]
דוח סיכום 2017 של פרקליטות המדינה שוברים אמברגו
רוצים לקרוא את דוח סיכום 2017 של פרקליטות המדינה? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
גלעד ארדן מאוכזב מטוויטר, שמסתפקים בחסימת ארגוני טרור בפני ישראלים 
ראיון אצל “קלמן ליברמן”
המאבק הישראלי בארגוני הטרור נחל הצלחה חלקית בלבד בטוויטר. החברה פועלת נגד חשבונות של פעילי וארגוני טרור, אבל בעיקר באמצעות חסימה לישראלים, בזמן שגולשים ממדינות אחרות (וישראלים שהחליפו מיקום בהגדרות הטוויטר) יכולים להמשיך ולראות את החשבונות והציוצים. אני מדבר על כך הבוקר בתוכנית “קלמן ליברמן” עם אסף ליברמן ויובל אלבשן.
נגן אודיובחודש שעבר ביקשה יחידת הסייבר במשרד המשפטים מטוויטר הסרה של 39 חשבונות של מה שהגדירה בכירים בארגוני טרור וחשבונות רשמיים של חמאס וחיזבאללה. את רובם בחרו בטוויטר לחסום רק בפני ישראלים, 12 הוסרו לגמרי ו-4 נותרו פעילים.
[ חשבונות טוויטר של ארגוני ופעילי טרור שמחלקת הסייבר במשרד המשפטים ביקשה להסיר ]
“חוק הפייסבוק”, שקידמו שר בטחון הפנים גלעד ארדן ושרת המשפטים איילת שקד, אמור לאפשר להורות על הסרת תכנים מהווב (מכל אתר, לא רק מפייסבוק) באופן חד-צדדי באמצעות צו בית משפט וללא כפיפות לדיני ראיות. לפני שנתיים נפגשו נציגי גוגל ופייסבוק עם ארדן ושקד ואמרו שהן מחוייבות למלחמה בהסתה לטרור, אולם הבהירו שחוק שיחייב הסרת תכנים תקף רק בישראל, כך שהתכנים שהחברות יתבקשו להסיר יוסתרו מישראלים אך לא מגולשים ממדינות אחרות, וזה כולל את שטחי הרשות הפלסטינית. בראיון שערכתי אז עם ארדן הוא אמר: “יש חשיבות לחוק משום שחלק מהטרור מגיע ממזרח ירושלים וחלק מאוד קטן מערביי ישראל נושאי תעודות כחולות. וכשאתה מדבר על הרשות הפלסטינית, כל חוק שמחוקקים בישראל, אם רוצים, יש תהליך של החלה שלו גם על אזור יהודה ושומרון, שבו אנחנו נחשבים הריבון”.
[ שולטים בטוויטר 
Celtikipooh cc-by-nd ]
מאז, ראש הממשלה בנימין נתניהו הספיק להקפיא את החוק [₪], וארדן הקצין את עמדתו. לפי דיווח לא חתום באתר ערוץ 20, ארדן “הדגיש כי בניגוד לטוויטר, חברות אחרות הפעילות ברשת החברתית נענו לדרישות שלו ושל הרשויות בישראל להסיר תוכן של ארגוני טרור מהרשת ולחסום חשבונות המסיתים לטרור”.
דברי ארדן לטוויטר, לפי הדיווח של ערוץ 20:
לא ייתכן שארגונים הקוראים לרצח חפים מפשע יוכלו לנהל חשבון טוויטר באופן גלוי.
[…]
אני בטוח שאינכם רוצים להיות אחראיים לתמיכה בארגוני טרור שמפיצים הסתה וקוראים לביצוע פיגועי טרור נגד אזרחים חפים מפשע. לכן, אני דורש שתסגרו באופן מיידי את חשבונות הטוויטר של ארגוני הטרור, של המנהיגים שלהם, הדוברים שלהם ותסירו את התכנים שלהם מהפלטפורמה שלכם. אם לא תעשו זאת, ייתכן שנאלץ לפתוח בצעדים משפטיים ובהליכים פליליים נגד טוויטר.בזמן שחמאס מוביל את טרור ההצתות בדרום והחיזבאללה מאיים על תושבי הצפון, לא ברור מדוע עדיין נמנעים בחברת טוויטר להסיר את כלל החשבונות השייכים לארגונים אלו.
טוויטר בחרה לפעול באופן ציני ולחסום את חלק מהחשבונות רק בשטח ישראל, ושכחה כי מדובר בארגוני טרור רצחניים המוגדרים כישויות טרור גם בארה”ב, האיחוד האירופי, ומדינות רבות נוספות. אני דורש מטוויטר לסגור לחלוטין את חשבונות החמאס והחיזבאללה בעולם כולו, ולא לאפשר להם לעשות שימוש ברשת החברתית על מנת להפיץ את ההסתה הרצחנית שלהם. אם החברה לא תסכים, נמשיך לבחון חקיקה ומהלכים משפטיים על מנת לאלץ אתה לעשות זאת.
היד הרכה של טוויטר לא בלעדית לארגוני טרור. מבקרים של טוויטר כועסים על הגישה המקלה של החברה כלפי פעילי אלט-ימין ונאו-נאצים. החברה, טוענים המבקרים, לא רק שלא מעיפה אותם מהפלטפורמה, אלא שהמנכ”ל ג’ק דורסי נפגש עם פעילי ימין-קיצוני כדי להפיס את דעתם, וחלקם אף מקבלים את ה-V הכחול הנחשק, שמעיד שהם חשבונות מאושררים שזהותם נבדקה על ידי טוויטר.
טוויטר חוסמת חשבונות חמאס (אבל רק למי שמגדיר שהוא מתגורר בישראל)
[ ציוץ טוויטר של פאוזי ברהום ]
דובר חמאס, פאוזי ברהום, עדכן היום בטוויטר שלו על הסכם הפסקת האש בין חמאס לישראל, או במילותיו: “לאחר מאמצים של מצרים והאו”ם הגענו למצב הקודם של (הסכם) הרגיעה (תהדיאה) בין הכיבוש והפלגים הפלסטינים”. מאחר שמדינת ישראל דרשה מטוויטר לחסום את החשבון של ברהום, גולשים ישראלים לא יוכלו לראות את הציוץ הזה, וגם לא חשבונות אחרים של חמאס. אבל הם יכולים לבצע פעולה פשוטה של שינוי הגדרה בחשבון, ואז הם כן יוכלו לראות את הציוץ הזה.
ישראל מעבירה לרשתות חברתיות דרישות לחסימת פוסטים וחשבונות שמהווים עבירה על החוק בישראל. הרשתות מצייתות – אבל רק בתחום השיפוט של ישראל, כלומר לגולשים ישראלים. בעוד גולשים מרחבי העולם יכולים לראות את החשבונות הללו, גולשים מישראל ייתקלו בהודעה שלפיה “החשבון של @FawzyBarhoom עוכב בישראל בתגובה לדרישה משפטית. מידע נוסף“, כשהלינק מוביל לעמוד שמסביר את סוגי החסימות השונים.
[ פגיעה בטוויטר יעל בוגן, העין השביעית, cc-by-nc-sa ]
חסימות מסוג זה, שמכוונות לגולשים באזור גאוגרפי מסויים, נקראת גאוחסימות (geoblocking), ומשמשות בין השאר למנוע גישה לתכנים שאסורים על פי החוק באותו איזור, או שהסכמי בלעדיות וזכויות יוצרים אוסרים את הצגתם באותו איזור (למשל, נטפליקס גאוחוסמת מישראלים גישה לתכנים שהיא מכרה בבלעדיות לחברות הטלוויזיה הרבערוצית).
אבל כפי שגילה המתגלץ’ גלעד בן יוסף, החסימה לא מבוססת על איתור מקומם של הגולשים לפי כתובת IP, רשת סלולרית, שפה או מיקום GPS שהוטמע בתמונות שלהם, אלא לפי המדינה שבה הם גרים להצהרתם, הגדרה שאפשר לשנות בקלות בהגדרות חשבון הטוויטר שלהם.
[ הגדרת מיקום המשתמש בטוויטר ]
ברגע שמגדירים מדינת מגורים שלא חוסמת את חמאס ושומרים את השינויים, החשבון החסום ייפתח.
[ הטוויטר של פאוזי ברהום חסום ופתוח ]
האפשרות השנייה, מאחר שטוויטר לא מחילים את החסימה מחוץ לרשת החברתית, היא לאמבד את הציוצים הרצויים בכל אתר שהוא, למשל כאן:
بجهود مصرية وأممية تم التوصل للعودة للحالة السابقة من التهدئة بين الإحتلال والفصائل الفلسطينية .
— أ. فوزي برهوم ـ فلسطين (@FawzyBarhoom) July 20, 2018
אפשרות שלישית היא ללגוף מטוויטר ואז להיכנס לחשבון החסום באמצעות VPN, כי נראה שטוויטר כן גאוחוסמת כשנכנסים מישראל לחשבון חסום בפני ישראלים.
אפשרות רביעית היא לחכות שמישהו ייקח על עצמו לפתוח בוט טוויטר שיפרסם מחדש את הציוצים של החשבונות החסומים בפני ישראלים, ולקוות שמדינת ישראל לא תבחין בכך, או שטוויטר תסרב לבקשה להסיר חשבון כזה.
אפשרות חמישית היא לפנות למשרד המשפטים, במכתב או בעתירה לבג”צ, ולשאול אותם מה ההצדקה לחסימת התכנים, ומה ההגיון בחסימת תכנים בפני ישראלים בלבד, כשהתכנים הללו ממשיכים להתקיים ולהיות מוצגים בפני גולשים אחרים, ואפשר לעקוף את החסימה בקלות.
אורה בורה כתבה ספק בצחוק שאולי הסיבה לחסימה היא “שלא נדע שממשלתנו הלאומית והימנית מנהלת מגעים עם חמאס”. @PurpleUmbrellla מציעה סיבה נוספת: “חסימת החשבון (להבדיל מחסימת/מחיקת ציוץ ספצ[יפי]) מונעת מישראלים- דווקא מישראלים- להגיב, להשתתף במערכה על דעת הקהל העולמית”.
כן אבל זה בערבית ואני לא יכול להבין מה כתוב בגלל חוק הלאום
— Adi Stav (@adistav) July 21, 2018
שזו עוד סיבה לחסום את החשבון שלהם- שלא נדע שממשלתנו הלאומית והימנית מנהלת מגעים עם חמאס
— OraBOra أورة بورة (@OraPeledN) 21 ביולי 2018
* תודות לשאול גרינפלד שהעלה את הנושא ולקולגה הערבייה של @meravmichaeliJs על התרגום
לא מתקבלים לעבודה? אולי טינפתם בפייסבוק וטוויטר האחראי על האינטרנט בגלצ
פרסום דעות חריגות ברשת מזיק לקריירה
[ ציוצי הפדופיליה והאונס של ג’יימס גאן ]
דברים שאתם כותבים ברשת עלולים לרדוף אתכם כשתחפשו עבודה, אפילו עשור מאוחר יותר, כפי שגילה השבוע ג’יימס גאן, במאי שני סרטי הזכיון “שומרי הגלקסיה” (Guardians of the Galaxy) שהכניסו יחד 1.6 מיליארד דולר. אתר הימין “דיילי קולר” העלה מהאוב ציוצים של גאן, הישנים שבהם מ-2008, שבהם הוא מתבטא לדברי הקולר בצורה גזענית, אנטישמית, הומופובית, ומתבדח על פדופיליה ואונס. בדיסני החליטו לפטר את גאן מבימוי הסרט השלישי בסדרה.
“אי אפשר להגן על העמדות וההצהרות הפוגעניות שהתגלו בפיד הטוויטר של ג’יימס, שאינן עולות בקנה אחד עם הערכים של האולפן שלנו, ואנחנו ניתקנו את קשרינו העסקיים איתו”, מסר יו”ר אולפני וולט דיסני, אלן הורן. גאן צייץ לאחר מכן והסביר שהוא אדם שונה מאוד מזה שהיה בימים שבהם התנהל כפרובוקטור שמספר בדיחות פוגעניות. “לפרוטוקול, כשהשמעתי את הבדיחות המזעזעות הללו, לא יישמתי אותן בחיים. אני יודע שזו הצהרה מוזרה להצהיר, ונראה שזה מובן מאליו, ובכל זאת, הנה אני אומר אותה”.
[ שרשור ההתנצלות של ג’יימס גאן ]
לפני שבועיים פרסם איש הטכנולוגיה רן בר זיק שרשור על התבטאויות בעייתיות ברשתות חברתיות והשפעתן על סיכויי ההעסקה של כותביהן:
אנשים יורים לעצמם ברגל, מחסלים לעצמם את הקריירה ואפשרות תעסוקה עתידית ומקבלים תווית של לוזרים וכאלו שלעולם לא יועסקו. […] מכירים due diligence? נשמע משעמם ו’חשבונאי’ אבל זה תהליך שעוברים בכל מקרה של רכישה (חברה) או העסקה (אנשים). כל מי שעובד/עבד בחברה זרה עובר בדיקות רקע. ברמה שמתקשרים (כן, כן) לאנשים, למוסדות ולחברות כדי לאמת כל פרט. כן, גם בתפקידים ‘זוטרים’ יחסית. נשמע קטנוני? לחברה קל להשקיע 1000$ או 2000$ לחוקר פרטי מאשר להתמודד עם בעיות קשות ויקרות אח”כ. אני לא מדבר על הבדיקות הסטנדרטיות של המראיין שמתקשר לממליצים. אני מדבר על חוקר פרטי וחברות שמתמחות בזה. זה הפך כבר להליך סטנדרטי בכל מרכז פיתוח ששווה משהו. זה נעשה לפני או אחרי חתימת החוזה.
הבדיקות האלו כוללות בשנים האחרונות גם חפירה נמרצת ברשתות החברתיות. במקרה של חברה שנרכשת על עובדיה, עושים את זה לכל עובד מרמת ה-QA עד המנכ”ל. במקרה של העסקה – לעובד. בבדיקות האלו בודקים גם עמדות פוליטיות חריגות, גזענות והומופוביה. למה? לא, לא בגלל עקרונות [-] בגלל כסף. עובד (זוטר או בכיר) שאוחז בעמדות הומופוביות/גזעניות מוצהרות חושף את החברה למגוון עצום של סיכונים. מסיכון משפטי (תביעה של עובד הומו על אפליה/אי נוחות) ועד סיכונים יחצ”ניים.
מי שרוצה דוגמה לשני שיחפש Brendan Eich Mozilla ויזכור שמדובר פה בממציא של ג’אווהסקריפט. כן? [אייק, מייסד שותף של פרויקט מוזילה, קרן מוזילה וחברת מוזילה, נאלץ להתפטר ממינכו”ל החברה אחרי לחץ ציבורי בעקבות תרומתו לקמפיין בעד Proposition 8, שינוי בחוקת קליפורניה לשם שלילת זכויות מזוגות חד-מיניים; ע”ק]. כיוון שחברות שונאות סיכונים, זה די ברור שברגע שתופסים התבטאות הומופובית חריפה או התבטאויות חוזרות ונשנות כאלו – ה-due diligence מחזירה תשובה שלילית. ואז? העובד לא מועסק, או שהחברה שבה הוא עובד שנקנית מפטרת אותו רגע לפני/אחרי העסקה. ואם הוא כבר עובד בחברה? מפוטר לאלתר.
[ איש כורז
בחיק החם של תיבת התהודה בפייסוש או בטוויטר, מאוד קל לדמיין שכולם מחזיקים בדעות שלך. כשמדובר על בירה, על מוזיקה או אפילו על פוליטיקה (בגבולות הסביר, כן?) – הכל סבבה. אבל אם אתה מתחיל לכתוב על ‘סדומאים’ ומלרלר שטויות ששמעת אצל איזה רב – אתה מסכן את עצמך ואת המשפחה שלך. אנשים [שלא עובדים בהייטק ויש להם קביעות] יכולים ללרלר חופשי על ‘מצעד הבהמות’. […] אם אתה חושב שהוא צודק. תגיד את זה חופשי בבית הכנסת או לעצמך. אם יש לך איזה אספירציות אי פעם לעבוד בחברה גלובלית או לעבוד בחברת סטארטאפ שתימכר לכזו – חשוב היטב לפני ריטוויט/תגובה. שמעתי על יותר ויותר מקרים, כולל אחד שאני מכיר אישית, שפשוט לא מקבלים סיכוי לחוזה העסקה בגלל דברים כאלו. בכל וכל מרכז פיתוח שעובד פה. אני לא רוצה להעליב את החברות הישראליות. אבל מבחינת תנאים, משכורות ואפשרויות התקדמות. אין מה להשוות בין חברות ישראלית לחברות זרות/סטארטאפים. זה רלוונטי גם למיזוגניות וגזעניות.
אני יודע שיהיו כאלו שיגיבו “אבל מה עם חופש הביטוי?!?111” ועקרונות נעלים נוספים. וואלה, הדיון הפילוסופי מרתק. באמת. אבל מעניין לי את הישבן. למה? כי עם פאקינג אידיאלים לא הולכים למכולת. רוצים להשאר בהייטק גם בגיל 40 ו-50? תקשיבו לזקנים. זהו :)
[ רן בר זיק מציג ציוץ בעייתי של אריה יואלי ]
בתוכנית נדבר על הנושא עם נועה אוחיון באב, מומחית לניהול קריירה בעולם החדש ומקימה-שותפה של יוזמת ניהול הקריירה “דנה ונועה תעשו לי קריירה“.
[עדכון] “מעריצה אנונימית” נותנת טיפ:
דיברת שטויות בפייסבוק ואתה מתחיל סבב ראיונות? שווה להכיר את הפיצ’ר של פייסבוק להגבלת פוסטים ציבוריים קודמים מתחילת החשבון לחברים בלבד. […] זה פיצ’ר סופר חשוב.
עוד בנושא
פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר
מה שקורה כשעובדי חברות גדולות מתבטאים בקיצוניות ברשתות חברתיות
דברים שלא נדבר עליהם בפינה
» בריטניה ואקוודור מנהלות מגעים להוצאת ג’וליאן אסאנג’ משגרירות אקוודור בלונדון. אסאנג’, מייסד אתר ההדלפות וויקיליקס, קיבל מקלט מדיני בשגרירות לפני למעלה מ-6 שנים, מחשש שיוסגר לשוודיה בחשד לאונס, ולארה”ב בגלל פרסום מסמכים סודיים של המדינה. שר החוץ הבריטי ג’רמי האנט הודיע שאם אסאנג’ ייצא מהשגרירות, “המשטרה הבריטית תתן לו קבלת פנים חמה”.
עוד בנושא: ראיון עם שרה הריסון, יד ימינו של אסאנג’: “אני לא יכולה לחזור הביתה”
» בוט טוויטר בשם “Who’s buying drugs on Venmo“, כפי ששמו מעיד, צייץ שמות משתמש ותמונות של משתמשי שירות התשלומים המקוון “ונמו”, שסימנו את רכישותיהם עם מילות מפתח או אמוג’ים שקשורים לסמים. הבוט משמש תזכורת למשתמשי השירות כי שמותיהם האמיתיים, תאריכי עסקאות, נמעני התשלום והערות שהמשתמשים מצרפים לתשלום זמינים בפומבי כברירת מחדל דרך ממשק תכנות היישומים (API) של האפליקציה – אלא אם המשתמשים משנים זאת בהגדרות האפליקציה. חוקר הסייבראבטחה דו טי דאק שאב את כל העסקאות שבוצעו ב-2017, שמספרן מגיע ל-207,984,218, וגילה שהוא יכול לנתח ולגלות מידע רב על המשתמשים. כתבה בבאזפיד קוראת לונמו לסגור את שיתוף המידע.
» מפרסמים בפייסבוק ברוסיה יכלו למקד את הפרסום שלהם ב-65 אלף אזרחים רוסים שמתעניינים ב”בגידה”, פילוח שכלי הפרסום של פייסבוק הציעו. חשיפת הסיפור בתקשורת הביאה את פייסבוק לבטל את הפילוח הזה, אחרי שהסבירו שמדובר בעניין בבגידות היסטוריות: “בגידה נכללה כקטגוריה בזכות החשיבות ההיסטורית שלה. מאחר שזו פעילות לא חוקית, הסרנו אותה מקטגוריות העניין”.
» פטנט מס’ 10,023,393, שניתן לאמזון על “מערכת רובוטית להשלכת פריטים במערכת ניהול מלאי”, גרר ביקורת פי.סי. נגד החברה. בפטנט הודגמה המערכת בין השאר באמצעות פסלון של גמד, מה שלדברי ארגון זכויות נמוכי הקומה האמריקאי Little People of America מרמז למשחק המבזה של השלכת גמדים. באמזון טענו ש”אין להוציא זאת מהקשר. הפטנט מדבר על פריטי מלאי יומיומיים, כולל ספל, פסלון גמד וברווזון גומי”.
[ איור השלכת פסלון גמד מתוך פטנט אמריקאי מס’ 10,023,393 ]
וואלה! עוזרים! לפרנסת! מנהלי! קבוצת! קניות! בפייסבוק!
אמזון המציאו חג קניות בשם “פריים דיי”, ובוואלה(!) ליוו אותו בכתבה על דברים שכדאי להזמין ביום הזה. הלינקים בכתבה לרכישת המוצרים הם קישורי אפיליאייט (תוכנית שותפים), כך שאם תקליקו עליהם ותבצעו קנייה, בעל חשבון האפיליאייט יקבל עמלה.
זו פרנסה לגיטימית עבור כלי תקשורת, כל עוד האפיליאציה לא משפיעה על ההמלצות של כלי התקשורת – כלומר, כל עוד כלי התקשורת מסקר באופן אובייקטיבי את המוצרים שהוא מלנקק אליהם באפיליאציה, ולא נמנע מביקורות שליליות רק כדי לקדם את המכירות ואת העמלות שלו. אם הניו יורקר, מגדלור עולמי של עיתונות, משתמש באפיליאייט, למה לא וואלה?
אבל וואלה לא משתתפים בתוכנית האפיליאייט של אמזון.
המלצה בקבוצת הפייסבוק “כזה אני רוצה! I Need it” ובוואלה
בפייסבוק פעילה קבוצת המלצות רכישה בשם “כזה אני רוצה! I Need it”, שמנוהלת על ידי הדר לנגסנר בוחניק, בני בוחניק ויניר צברי. בתחילת החודש הודיע בוחניק ל-54 אלף חברי הקבוצה על שת”פ עם לאומי קארד, שבמסגרתו השיקה החברה כרטיס אשראי ייעודי ועמוס הטבות לחברי הקבוצה.
כשמנהלי הקבוצה ממליצים על מוצרים, הם מצרפים לינקים מקוצרים באמזון, שנפתחים ללינקים ארוכים עם מזהי האפיליאייט ineedit0d-20 ו-ineeditnow-21. הראשון מופיע, בין השאר, בפוסט מתעדכן שהעלה בוחניק לכבוד פריים דיי, שבו הוא מבקש מהחברים:
קישור מרכזי – אם אתם רוכשים מוצר שלא בפוסט – ורוצים להחזיר אהבה – אנא כנסו דרך פה – https://amzn.to/2LecBz7 – תודה
שתי המלצות מהכתבה בוואלה התפרסמו קודם לכן בקבוצה – מכונת קפה של JURA ו-מעבד מזון של Ninja. שתיהן מובילות ללינק אפיליאייט של “כזה אני רוצה! I Need it”. בסך הכל יש בכתבה 9 המלצות עם לינקי האפיליאייט של הקבוצה, ineedit0d-20 ו-ineeditnow-21, ורק 3 בלי אפיליאייט.
או שוואלה מפרגנים לקבוצת “כזה אני רוצה! I Need it” בלינקים שיכניסו לה עמלות, או שוואלה לקחו את ההמלצות שלהם מהקבוצה הזאת בלי לתת קרדיט [שנוסף לאתר מאוחר יותר, אחרי פנייתי לקבלת תגובה]. אני חייב להודות שלינק שמכניס כסף למנהלי הקבוצה מנצח לינק שמכניס טראפיק לקבוצה.
מוואלה טרם נמסרה תגובה.
לורם איפסום באתר איקאה מסביר למה לא להשתמש בלורם איפסום
איקאה ישראל, שהיום נתנו לי לחכות על הקו למעלה מ-45 דקות, העלו באתרם לורם איפסום ארס פואטי.
לורם איפסום הוא טקסט בלטינית מג’וברשת, שמעצבים מציבים במקום הטקסט הסופי, שעדיין לא מוכן, כדי לראות איך ייראה העמוד. במקום הג’יבריש הלטיני אפשר להכניס כל מיני טקסטים, ולפעמים מכניסים שם הוראות לעורך/גרפיקאי, כמו “פה יהיה טקסט על המוצר החדש”.
הבעיה עם לורם איפסום היא שלפעמים שוכחים להחליף אותו בטקסט הסופי, ואז העמוד מתפרסם עם הלורם איפסום ואנשים קטנוניים צוחקים עליך.
מה שמדהים בלורם איפסום של איקאה זה שהוא מזהיר מפני שימוש בלורם איפסום, ואת זה אני יכול לדעת כי הם לא נזהרו ושמו לורם איפסום!
לורם איפסום ארס פואטי באתר איקאה ישראל. קליק לצילומסך המלא
אם בשלב הסקיצה העיצובית עדיין לא קיים הטקסט הרלוונטי, לא מומלץ למקם טקסט אמיתי אחר. הסיבה היא, כי בעת הצגת סקיצה עם טקסט אמיתי קריא, יתחיל הצופה לקרוא אוטומטית את הטקסט, ואם תוכן הטקסט לא רלוונטי לעבודה המוצגת – הדבר יסיח את דעתו מהעיצוב.
הנה הוא כאן וכאן. חיפוש הטקסט מעלה עוד כמה אתרים שבהם הוא מופיע, כולל האתר שהוא כנראה המקור לטקסט, lorem-ipsum.co.il, שמספק לורם איפסום בעברית לאתרים (אם כי הטקסט שאיקאה לקחו הוא לא לורם איפסום אלא דברי הסבר בדף הבית של האתר).
אתר lorem-ipsum.co.il
כמו שכתב המתגלץ’ נחום אבניאל, שגילה את התקלה: “איקאה, בפעם הבאה תקנו אתר שבא עם הובלה והרכבה, במקום לסמוך על חוברת ציורים להרכבה עצמית. האמת? לא שונה בהרבה מהטקסטים בחוברת שהם מחלקים”
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
