!Thank
אכלתי במקדונלדס ברמת החי”ל, טעות גסטרואנתרולוגית חמורה, אבל זה לא העניין. העניין הוא פח האשפה, שבמקום להגיד Thank You רשמי או Thanks סלנגי, אומר מה שאני יכול רק לנחש שהוא תחביר לגיטימי באינגריש, “THANK”:
[עדכון 24/6/2008]
רועי והאיש ללא פנים מסבירים לי שהדבר מעל THANK זו האות M, והדבר מתחת זו האות U, ולכן מה שכתוב שם זה “M(cDonalds) Thank U”.
שזה אפילו יותר גרוע.
Shvizoot (n.) literally: broken penis
התגלגל לידי מסמך משעשע. מדובר במין פנקס רשימות מאולתר, “משלחות לוחמים לחו”ל / קיץ 2008 / מילון מונחים וסלנג צבאיים” בשמו המלא, שהונפק בימים אלה על ידי מחלקת סדיר והאגף הבטחוני חברתי במשרד הבטחון, ומיועד, כמשתמע משמו, למשלחות לוחמים לחו”ל.
עמודיו הראשונים של הפנקס מכילים מילון עברי-אנגלי של מונחים צבאיים. שני עמודים, הסרוקים בהמשך, מוקדשים לסלנג צבאי (ולא סתם סלנג צבאי, אלא הסלנג הצבאי הרשמי, ובמקור “The Official IDF Slang Glossary”). המונחים מתועתקים לאנגלית ומלווים בפירוש מילוני, ולעתים גם בהסבר לגבי משמעותם המילולית, כמו בדוגמה בכותרת פוסט זה.
אין לי זמן לתמלל את כל המילון לטובת מנועי החיפוש, אבל מה אתם אומרים, אולי כל קורא יתמלל ערך אחד (כולל הצורה העברית) בטוקבקים? (פטנט שקיים בקומיקס xkcd ובאחרים – כל סטריפ מתומלל ומתואר על ידי היוצר והגולשים). הנה, אני תורם את הראשון. [עדכון 22/6 13:13] תומלל. תודה לכולם. [\עדכון]
מקום שני, וגאה בזה
בזמן שבזבזתי ארבעים דקות בהמתנה לנציג בזק בינלאומי, פתאום תפשתי מה אני שומע שם, במוזיקת ההמתנה היפנית שלהם, שבין שבין הופרעה בססמת המכירות הגאונית הבאה – שימו לב: בזק בינלאומי – יותר ממספר אחת.
בפעם האחרונה שבדקתי, אם X גדול מ-1, אז X לא שווה ל-1. כלומר:
בזקבינלאומי > מספר אחת
יותר ממספר אחת ≥ 2
בזקבינלאומי ≥ 2
מתמטיקה. עם זה לא מתווכחים. אבל באמת: כולם חירשים בחברה הזו? not that there’s anything wrong with that.
המשטרה: היי, אנחנו מכירים אותו
בהמשך לפוסט הניסוח העיתונאי התאולוגי, עוד ביטוי שאני לא אוהב בתקשורת, שבדרך כלל משמש כתבי פלילים: “האיש מוכר למשטרה”.
עד כמה שהבנתי משגת, הכוונה היא לאדם שהמשטרה משוכנעת שהוא עבריין, אבל אין לו הרשעות, שאחרת היו אומרים בפשטות “האיש בעל עבר פלילי”. בעצם מדובר בשיטה שמאפשרת להכתים שמו של אדם בלי להסתכן בכך שהוא יתבע דיבה.
אז בבקשה: אתם יכולים להגיד לנו שהאיש עוכב, נעצר, נחקר, נחשד, הומלץ להעמידו לדין, הועמד לדין, הורשע, זוכה, נתבע אזרחית, זכה או הפסיד. אבל אל תספרו לנו על מכריו השוטרים.
• מן הארכיב: מילים: צה”ל והשב”כ; ביצוע: הכתב הצבאי
ניסוח עיתונאי (תיאולוגיה)
עיתונאים ישראלים שלא מאמינים בניסים ובקדושת האדמה מתבקשים להפסיק להשתמש בביטויים “ניצל בנס” ו”ארץ הקודש”.
“יצרנית המחשבים החליטה להקים סניף בארץ הקודש” צ”ל “יצרנית המחשבים החליטה להקים סניף בישראל”.
“הילד ניצל בנס כשרקטת הקסאם נחתה מטרים ספורים ממנו” צ”ל “הילד ניצל במזל/במקרה כשרקטת הקסאם נחתה מטרים ספורים ממנו”.
בלוגרים, כך תקבלו הודעות לעיתונות
בלוגרים שרוצים לקבל הודעות לעיתונות במסגרת המיזם של מנהלת ישראבלוג, אילנה תמיר, יכולים למצוא את כל הפרטים בפוסט שתמיר פרסמה בבלוג הרשמי של ישראבלוג, או דרך הלינקים לעיל:
• אקטואליה (פוליטיקה, צבא, בטחון..)
• חברה ורווחה (בריאות, חינוך, זכויות אדם ואזרח..)
• כלכלה (עסקים, שוק ההון, נדל”ן, צרכנות..)
• תרבות ובידור (אומנות, ספרות, מוזיקה, רכילות, סלבס, טלוויזיה, קולנוע)
• מדע וטכנולוגיה (חוץ ממחשבים)
• מחשבים (חומרה, תוכנה, אבטחת מידע, אינטרנט, תרבות דיגיטלית)
• לייפסטייל (אופנה, אוכל, עיצוב הבית, תיירות, יחסים..)
• ספורט
תקוק, ממלח, תסמוסת ודסקלוד (תחדישים)
ידידתי לירון אבידר הסכימה סופסוף לשחרר מקבץ מתחדישי העברית שלה:
תסמוסת: תכתובת סמסים.
מַמְלָח: ממתק מלוח.
לְמַיֵם: כשלוקחים כוס עם קפה ג’יפה, שמים בתוכה מים, שופכים את המים ושמים שוב מים. מונע הופעת כתמים מיכוערים על הכוס כשאין כוח לעשות כלים.
גמל: הלוא הוא חברנו הטוב הג’ימייל.
לדסקלד (דיסקלוד, דיסקלדנו וכו’): שילוב בין דיסלקציה למקלדת; שגיאת כתיב שנעשית תוך כדי הקלדה מהירה.
פוהית: מה שידוע בעולם המערבי כ”אפטה”, כיב בפה. שילוב של בועית ופה, כמובן. המילה פוהית קיימת כבר כדלקת בפה, אבל היא קפצה לי הרבה לפני שידעתי (לא נראה לי שזה נחשב שהמצאתי, אבל לא חשוב).
מַחְתוֹך: מילה ישנה נושנה של אחי הקטן, הסכין העגולה שחותכת את הפיצה הביתית.
תָּקוּק: תקוע בפקק.
בלוגיסט קטנוניסט יכול להיות כלכליסט?
נדמה לי שהתחלתי להנפיק פיילוטים לחדר 404 בכלכליסט כשעוד קראו לו דה יואל. גם למדור לא ידענו איך נקרא: שמח לעידו? טופס 404? ואולי פשוט חדר 404?
העיצוב הסופי נקבע לפני מספר שבועות – המוטיב הגרפי החוזר הוא עיגול אדום שבתוכו איקס לבן, שמופיע גם בראש המדור בין שמו לבין הקרדיט, וגם בתחילת כל מקטע. מהעיצוב הזה, שלתוכו שפכנו כמה מאייטמי הפיילוטים, גזרתי את הקדימונים שפורסמו פה (1, 2, 3, אופס, ארז וולף עשה ספויילר).
בשבוע שעבר כבר עימדנו את המדור ואתמול סגרנו אותו סופית, כשברגע האחרון, אחרי דיון פנימי, הוא החליף את שמו מ”חדר 404″ ל”קטנוניסט” (שאני הצעתי, אבל עדיין לא שלם איתו). הבוקר הוא פורסם בעיתון.
קטנוניסט אמור להתפרסם על בסיס שבועי, עדיין לא ברור באיזה יום, וביום פרסומו הוא יתפרסם גם פה, עם הלינקים שכל כך חסרים בפרינט, ולפעמים בגירסה ארוכה יותר, שהמקום הקצוב בעיתון לא הספיק לה. בהמשך אפרסם גם את כל החומרים שהצטברו בפיילוטים ועד שנולד המדור כבר עבר זמנם.
קדימון #3
בקרוב מאוד מאוד מאוד.
מעריב לנוער ולמזדקן
מעריב לנוער, איזה שם נוסטלגי. מהימים שאפשר היה להוסיף למותג, עוד מילה שלא היתה קיימת אז, את “לנוער” או “לילדים”, ולא היית צריך להמציא לזה שם חדש וקופצני ומאונגלז כמו SHOX.
אז אני ניגש לקיוסק, היום קוראים לזה פיצוציה, נוטל עותק ומתנצל בפני המוכרת: “אני לא קורא מעריב לנוער, פשוט כתבו על הבלוג שלי”, והיא מחייכת. ואני קורע את הניילון תוך כדי הליכה, ומדפדף את כל העיתון פעם ופעמיים, ולא מוצא. התאריך בשער מגלה לי שקניתי את הגיליון הישן. הגיליון מגולגל לתוך שרוול הסווטשרט שאני מחזיק, כדי שאצלח את הדרך הביתה בלי שאידרש להסביר למכרים למה אני קורא מעריב לנוער.
[בסוף הפוסט: עדכון על הבלוגים האחרים שהומלצו]
אני שואל את עמית היחצן, שאמר לי שכתבו עלי שם, והוא אומר שמדובר בגיליון החדש, שעוד לא הגיע לדוכנים אבל הם כבר קיבלו כי יש להם מנוי.
למחרת, שזה הערב, אני ניגש לפיצוציה, נוטל עותק ומתנצל בפני המוכרת עם התספורת הבלתי אחידה והמשקפיים המגניבים עליהם החמאתי לה בדרך פנימה והנזם הענק באף, שמחייכת אלי חיוך של מה פתאום מישהו בגילך קורא מעריב לנוער, סוטה, ש”אני לא קורא מעריב לנוער, פשוט כתבו פה על הבלוג שלי”.
“באמת? אני רוצה לראות”.
אני קורע את הניילון, מדפדף מהסוף בזמן שהיא אומרת שאין לה בעיה לקרוא מעריב לנוער, אם משעמם לה וזה בחינם, ושואלת אם עדיין יש את זבנג בסוף (יש), ומוצא את הפרצוף שלי (צילום: קורנית סטולר) לצד המלצה על הבלוג במדור “בבלוגים – ארבעה בלוגים שאסור לפספס” של כ”נ יעל פלג.
“איפה אתה, בישראבלוג?” אני מפנה אליה את העמוד ומקרב אותו לפנים שלי.
“לא, בבלוג משלי”. אבל היא כבר איבדה עניין. רגע התהילה חלף. חזרה לשגרה.
חדר 404 במעריב לנוער. קליק לטקסט המלא
(תודה ליעל פלג על ההמלצה ולעמית הלפרין על ההלשנה והסריקה)
[עדכון 6/3/2008] נשאלתי אילו בלוגים אחרים הומלצו במעריב לנוער, בטור בו הומלץ על הבלוג שלי. ואלה הם: Hope is the thing with Feathers של שיר החורש (שירה חורש), מגזין זברה של עדן גוריון ו”Y elem תשתחרר בקצב שלך” של עמותת עלם.